האם אתה מחמיר כזמן ר"ת במוצאי שבת?

  • יוזם האשכול יוזם האשכול אור יעקב
  • תאריך התחלה תאריך התחלה

האם אתה מחמיר כזמן ר"ת במוצאי שבת?

  • ספרדי ומחמיר כר"ת רק במלאכות דאורייתא

    הצבעות: 10 26.3%
  • ספרדי ומחמיר כר"ת אף בדרבנן (או משתדל להחמיר)

    הצבעות: 7 18.4%
  • ספרדי וסובר כר"ת מדינא (וחושש לגאונים)

    הצבעות: 0 0.0%
  • ספרדי ולא מחמיר כר"ת אך גם לא שולל חומרא זאת ומעריך את מי שמחמיר

    הצבעות: 6 15.8%
  • ספרדי וסובר שאין שום עניין להחמיר וראוי להמנע מכך (הוצאת לעז וכדו')

    הצבעות: 13 34.2%
  • אשכנזי ומחמיר כר"ת בדאורייתא

    הצבעות: 1 2.6%
  • אשכנזי ומחמיר כר"ת בדרבנן

    הצבעות: 1 2.6%
  • אשכנזי וסובר כר"ת מדינא

    הצבעות: 0 0.0%
  • אשכנזי ולא מחמיר כר"ת אך לא שולל חומרא זאת ומעריך את מי שמחמיר

    הצבעות: 0 0.0%
  • אשכנזי וסובר שאין שום עניין להחמיר וראוי להמנע מכך

    הצבעות: 0 0.0%

  • מספר המצביעים כולל
    38
כנראה לא הבנת אותי.

לפי השו"ע גופיה ברור שאין צריך מפלג המנחה לקבל תוספת שבת אלא אפי' אחרי צאת הכוכבים דידן אפשר לקבל תוספת שבת, משום שסובר כר"ת וכרוב הראשונים.

אבל המג"א שכתב להחמיר מפלג המנחה של השו"ע, הוא משום שחושש לזמן הגאונים לשקיעה שאנו נוהגים. ופלג המנחה של השו"ע הוא צמוד לשקיעה כמו שנתבאר.
א. המג"א פסק להדיא כר"ת [אינני זוכר מקור, אם כל הדיון עומד על זה אחפש] ולא חשש בשום מקום לצאה"כ של הגאונים.

ב. אצטט את דברי המג"א עם ביאור לפי דבריך "ומ"ש דרך פשרה דשעה ורביעית תוך הלילה הוי מתוספות שבת לא דק דדוקא בע"ש אמרי' כן [-שחובה לקבל שבת מפלג המנחה ואילך] כיון דלר"י מפלג המנחה ואילך הוי לילה לענין ערבית, [???] מה שא"כ במוצאי שבת דסגי במשהו כמ"ש סימן רצ"ג וכ"כ הר"ן בהדיא ספ"ב דשבת ע"ש וכן פשוט, דאם היה מצוה בתוספתו היו המדקדקים נזהרים בדבר כמו בע"ש".
אבאר, לפי דבריך, המגן אברהם לא היה צריך לכתוב שחובה לקבל שבת מפלג המנחה כיון דלר"י הוי לילה, אלא שחובה לעשות כן משום שיש לחשוש לגאונים.
מבואר מדבריו להדיא שיש עניין תוספת מפלג משום שלר"י הוי לילה מפלג, אבל במו"ש שאין שייך עניין זה לא שייך עניין תוספת אחרי הזמן המחויב.

ג. הנחת המוצא שלך לוקה בחסר. הרבה פעמים זמן פלג של השו"ע אינו צמוד לשקיעה, ואכמ"ל.

לא הבנתי ראייתך מדבריו
הט"ז כותב להדיא שאין תוספת שבת במוצאי שבת ומה שצריך להבדיל קודם עשיית מלאכה הוא להיכרא בעלמא.
 
ומלבד הנ"ל ברור שיש עניין להתעכב ביציאת השבת ע"פ המבואר בהקדמת הזוהר שיש לרשעים מנוחה עד שאין ישראל אומרים הבדלה.
ועוד עיין בזוהר ויקהל שצריכים ישראל להתעכב ביציאת השבת להראות את חשיבותה ומעלתה.
לא מבין בקבלה.
כתבתי שלהבנת פוסקים רבים אין בזה משום מצוות תוספת,
וכבר לימדנו מרן רבינו הגדול זיע"א במקום שיש מחלוקת בין הפשט למקובלים הלכה כמו הנגלה.
 
יש ענין להוסיף על השבת בכניסתה וביציאתה, אבל אין ענין לחשוב שהלילה הוא יום (ור"ת היה בצרפת, ועליו אין קושיה, וכשם שבעלי התוס' לא ראו זיתים וסברו שזית הוא חצי ביצה).

ובדרך הלצה יתבאר ע"פ הגמ' (ראש השנה יד:), "לעולם הלכה כדברי בית הלל. והרוצה לעשות כדברי בית שמאי - עושה, כדברי בית הלל - עושה. מקולי בית שמאי ומקולי בית הלל - רשע, מחומרי בית שמאי ומחומרי בית הלל - עליו הכתוב אומר והכסיל בחשך הולך. אלא, אי כבית שמאי בקוליהון ובחומריהון, אי כבית הלל בקוליהון ובחומריהון". ופירש רש"י שם, "מקולי בית שמאי כו' - בעירובין מפרש לה במחלוקת אחת, שיש מקום שנוטין בה דברי בית שמאי להקל, ויש מקום שנוטין בה דברי בית הלל להקל... והאוחז בזו קולי בית שמאי וקולי בית הלל - רשע, שהרי דבריו סותרין זה את זה כדי להקל, והאוחז בחומרי שניהם - כסיל בחשך הולך הוא, שאינו יודע להבחין על מי לסמוך, אבל בשתי מחלוקות שהקילו אלו בזו ואלו בזו - אין כאן לא משום רשע ולא משום סכלות, דסבירא ליה בהא כבית שמאי ובהא כבית הלל".

והנה מחלוקת ר"ת והגאונים היא דוגמא טובה להנ"ל, שמחמירים להכניס השבת כגאונים, ומאידך מחמירים להוציאה כר"ת, וע"ז נאמר "והאוחז בחומרי שניהם כסיל בחושך הולך הוא", שאע"פ שהולך בחושך עדיין מדמה שעכשיו יום. וממילא מובן מדוע נקטו דוקא פסוק זה.

ואם תקשה, הרי הרבה פסקו כר"ת ואע"פ שלא חיו בצרפת. על זה ממשיך הפסוק בקהלת (ב, יד) "וידעתי גם אני שמקרה אחד יקרה את כולם"... שימשכו אחרי ר"ת.
 
כבר נתבאר שאין זה נכון אליבא דהט"ז והמג"א ועוד פוסקים.
[ולדעת הרמב"ם אין עניין בתוספת אף בכניסה]
אין לי עניין להמשיך במשא ומתן בדעת האחרונים הנ"ל אחר שמהגמ' בברכות והזוהר ועוד משמע להדיא שיש עניין לאחר את צאת השבת.
 
אין לי עניין להמשיך במשא ומתן בדעת האחרונים הנ"ל אחר שמהגמ' בברכות והזוהר ועוד משמע להדיא שיש עניין לאחר את צאת השבת.
דרך נפלאה להודות בטעות.

אגב, מחקת גם את דעת הרמב"ם שסובר שכל מצוות תוספת נאמרה רק על יום כיפור?
 
דרך נפלאה להודות בטעות.
אתה מוזמן לענות על גמרות מפורשות וזוהר, ואז נתפנה לדון בדברי האחרונים.
אגב, מחקת גם את דעת הרמב"ם שסובר שכל מצוות תוספת נאמרה רק על יום כיפור?
מה הקשר?
אין מצוות תוספת, אבל יש עניין לאחר את צאת השבת כנ"ל.
 
וראה מה מצאתי בטור להדיא שהביא מהגמ' דלעיל, ומה שכתב עליו הב"ח
1759155961535.png1759155993840.png
 
"כי היכי דלא להוי כמשוי"
יש עניין לא להוציא שבת מיד ביציאתה כיון שזה נראה כמשוי,
אבל אין שום עניין בהמתנת 70 דקות לכך,
בדיוק כמו שברור לך שאין עניין להוציא את השבת ביום ראשון בבוקר, כך אין עניין לחכות זמן רב לזמן ר"ת.

אתה מוזמן לענות על גמרות מפורשות וזוהר, ואז נתפנה לדון בדברי האחרונים.
מעניין מדוע התחלת לנופף בטיעון הזה רק כשהוכח שכן היא דעת המג"א והט"ז.
וכי נראה לך שהמג"א והט"ז לא ידעו את הגמרות?
מה הם ביארו פחות משנה,
בסופו של דבר יש כאן שיטה מרכזית בפוסקים שאין שום עניין בהמתנה מרובה להוציא שבת.
שלום לך.
 
כיון שכתבת שהפרי מגדים דעתו כהב"ח, הא לך -
פרי מגדים אורח חיים אשל אברהם סימן רצג סק"ד
"בערב שבת מצוה להקדים תוספת שבת, לא במוצאי שבת".
 
אבל אין שום עניין בהמתנת 70 דקות לכך,
בדיוק כמו שברור לך שאין עניין להוציא את השבת ביום ראשון בבוקר, כך אין עניין לחכות זמן רב לזמן ר"ת.
אוווו...
חילוק חדש מצאנו בין כמה דקות לשבעים דקות...

וכבר הבאתי לך את לשון הגמ' להדיא שככל שיותר מאחרים עדיף.
וכי נראה לך שהמג"א והט"ז לא ידעו את הגמרות?
ידעו.
וגם לשיטתם ברור שיש עניין, ולא כהבנתך.
מה הם ביארו פחות משנה,
משנה ועוד איך.
אין איך לבאר פשטות גמרא אחרת, וברור שדעתם ככל הפוסקים הנ"ל.
אני אמור להגיב על הודעה מעין זו?
כן.
איך בדיוק אתה מסביר את הגמ'?
כיון שכתבת שהפרי מגדים דעתו כהב"ח, הא לך -
פרי מגדים אורח חיים אשל אברהם סימן רצג סק"ד
"בערב שבת מצוה להקדים תוספת שבת, לא במוצאי שבת".
אתה טועה ובגדול.
זה מה שאני חוזר לך עשרות פעמים.

אין דין תוספת שבת, אבל וודאי שיש עניין לאחר.
1759156609890.png
 
@אור יעקב ,
נניח שאתה צודק ויש עניין שלא קשור למצוות התוספת עצמה [יש לי הוכחות מדברי הט"ז בסי' רס"ג נגדך אבל קשה להיכנס לתוך עומקה של הלכה מעל גבי פלטפורמה זו],
לדבריך, עד מתי יש עניין לאחר את התוספת?
הרי ודאי שעניין איחור שלא תיראה כמשוי יש לו גבול.
אני לא שואל כדי להתנגח. אני רוצה להבין את שיטתך. באמת ובתמים.
אדם שיוציא שבת ביום שני יחשב יותר בשמים מאדם שהוציא שבת בחצות במוצאי שבת?
אתה צודק שהגמרא אומרת שיש עניין לאחר, אבל ודאי שיש לזה גבול מסוים. מהו הגבול לדבריך?
 
ראשי תחתית