האם יש להעדיף כהן מיוחס לפדיון הבן?

רמב"ם הלכות איסורי ביאה פרק כ הלכה א
כל כהנים בזמן הזה בחזקה הם כהנים ע"כ.

מי שאומר שיש כהנים 'מיוחסים' בדורנו - חולק על הרמב"ם, וכפי שהביא @אלישמע את המשך דברי הרמב"ם שכהן מיוחס זהו רק 'שהעידו עליו ב' עדים' וכו'.
 
רמב"ם הלכות איסורי ביאה פרק כ הלכה א
כל כהנים בזמן הזה בחזקה הם כהנים ע"כ.

מי שאומר שיש כהנים 'מיוחסים' בדורנו - חולק על הרמב"ם, וכפי שהביא @אלישמע את המשך דברי הרמב"ם שכהן מיוחס זהו רק 'שהעידו עליו ב' עדים' וכו'.

לשון הרמב"ם היא, שכל כהנים שהם בחזקה - הם כהנים,

אבל לא שכל הכהנים הם רק בחזקה.

מלבד זאת, לומר שראוי להיפדות אצל כהן עם הארץ אבל מיוחס,
מאשר להיפדות אצל כהן ת"ח שאינו מיוחס - זה לא נקרא חולק על הרמב"ם.
לענ"ד גם הרמב"ם מסכים שעד כמה שניתן ראוי להיפדות אצל כהן מיוחס עד כמה שאפשר.
 
לשון הרמב"ם היא, שכל כהנים שהם בחזקה - הם כהנים,

אבל לא שכל הכהנים הם רק בחזקה.
ממש לא.
קוראים את הרמב"ם כך: כל כהנים בזמן הזה - בחזקה הם כהנים [ולא ביחוס], ועי"ש שמאריך בפרטים לגבי מה מועיל חזקה וכו'.

מלבד זאת, לומר שראוי להיפדות אצל כהן עם הארץ אבל מיוחס,
מאשר להיפדות אצל כהן ת"ח שאינו מיוחס - זה לא נקרא חולק על הרמב"ם.
לענ"ד גם הרמב"ם מסכים שעד כמה שניתן ראוי להיפדות אצל כהן מיוחס עד כמה שאפשר.
ודאי שראוי 'אם היה'. הרמב"ם אומר לך 'שאין'. ומי 'שחושב' שיש - הוא חולק על הרמב"ם.
 
מי שאומר שיש כהנים 'מיוחסים' בדורנו - חולק על הרמב"ם
לא חייב להיות שהכוונה שהם מיוחסים בדין יחוס ממש, אלא שיש הרבה יותר סבירות שהם באמת כהנים ולא רק 'קיבלו' על עצמם להיות כהנים.

ולפי דעתך, המעשה עם הגר"א לא היה ולא נברא? או שהגר"א חלק על הרמב"ם?
או משהו אחר?
 
לא חייב להיות שהכוונה שהם מיוחסים בדין יחוס ממש, אלא שיש הרבה יותר סבירות שהם באמת כהנים ולא רק 'קיבלו' על עצמם להיות כהנים.
אה"נ. זה נכון. אבל צריכים לדעת את הכונה ב'מיוחסים'. אנשים חושבים שזה ייחוס 'ודאי'. וזה אינו.
לפי דעתך, המעשה עם הגר"א לא היה ולא נברא? או שהגר"א חלק על הרמב"ם?
או משהו אחר?
 
אה"נ. זה נכון. אבל צריכים לדעת את הכונה ב'מיוחסים'. אנשים חושבים שזה ייחוס 'ודאי'. וזה אינו.
בכל מקרה אין נפק"מ בזה"ז לכהני יחוס. זה רק ענין שיותר מסתבר שהם כהנים.

ולא הבנתי את תגובתך לענין המעשה עם הגר"א.
 
רמב"ם הלכות איסורי ביאה פרק כ הלכה א
כל כהנים בזמן הזה בחזקה הם כהנים ע"כ.

מי שאומר שיש כהנים 'מיוחסים' בדורנו - חולק על הרמב"ם, וכפי שהביא @אלישמע את המשך דברי הרמב"ם שכהן מיוחס זהו רק 'שהעידו עליו ב' עדים' וכו'.
זכורני שכמדומני בשו"ת פרי השדה כתב שרק בחו"ל אין כהנים מיוחסים אולם באר"י כן יש. (אולי יותר מאוחר אני יבדוק זאת)
 
לא הבנתי את תגובתך לענין המעשה עם הגר"א.
יש כמה שמועות להנהגת הגר"א.
במעשה רב מופיע כך
מעשה רב לקוטי דינים - מהל' ס"ת מזוזה מעקה מתנות כהונה מו"מ וטומאת מת אות קא
קא. דמי פדיון הבן חמשה סלעים לפי הזמן. ובימיו הורה חמשה רטים שהוא ששה רובל כסף ודוקא נתינה ממש דלא הדרי לעולם. ומי שנפדה כנהוג מכבר יחזור ויפדה א"ע ויברך. ואם נתן נתינה ממש רק פחות מסך הנ"ל יפדה א"ע בלא ברכה. ושמענו שעשה בעצמו מעשה שהוא ז"ל היה בכור ופדה א"ע בששה רו"כ בברכה ונתנו לכהן נתינה ממש. מטעם שאביו פדה אותו כנהוג העולם ע"כ.

כלומר הוא אחז שלא נפדה בסכום שצריך לפדות ותו לא. יש שמועות אחרות בדעתו, אולם כבר א"א להסתמך עליהם
 
וז"ל: "רבנו האי גאון היה עולה מבבל בכל שנה לירושלים והיה שם בחג הסוכות, והיו מקיפים את הר הזיתים ביום הושענא רבה שבע פעמים, ואומרים מזמורים שתיקן להם רבנו האי,
והיו הולכים לפני רבנו האי כהנים מלובשים סיריקון ומעילים נאים במרחק כמאה אמה, ואחריו העם רחוקים ממנו כמאה אמה, ורבנו האי בתווך.
ולאחר הסעודה היה רבנו האי שוחק ובלבו היה שמח, וראהו צדיק ושאל אותו למה היית הולך לבדך אחר הכהנים.
והשיב לו מפני שכאשר אני הולך בכל שנה להר הזיתים הולך עמי אליהו הנביא זכור לטוב, והפעם שאלתי אותו מתי יבוא המשיח, ואמר לי כשיקיפו את הר הזיתים עם כהנים, ולקחתי עמי את כל הכהנים האלה שמצאתי להקיף יחד איתם, ואז אמר לי אליהו, ראה את כל הכהנים שאתה רואה מלובשים מעילים נאים והולכים בגאוה, אין שום אחד מהם מזרע אהרון, ורק האחרון שהולך אחריהם שהוא נמאס בעיניהם, והולך בבגדים קרועים ואינו חפץ בכבוד ומשים עצמו כמי שאינו, והוא חיגר ברגלו אחת, וחסר עין אחת, זהו לבדו כהן אמת מזרע אהרון. ואמר רבנו האי ומכך שחקתי שבכולם לא היה כהן מזרע אהרון זולת אותו בעל מום".
לא היה.

ואיני זוכר כרגע הפשט בזה אבל יש הסבר כלשהו מה הטעות שם (לא נראה לי גירסא אלא משהו יותר מהותי, בעז"ה אברר ואעדכן)
 
לא היה.

ואיני זוכר כרגע הפשט בזה אבל יש הסבר כלשהו מה הטעות שם (לא נראה לי גירסא אלא משהו יותר מהותי, בעז"ה אברר ואעדכן)
כמדומה שכתבתי בהודעה ההיא:
מאידך, כמדומה שמעתי פעם שמרן הנאמ"ן פרך את כל דברי ס"ח הללו, והוכיח שזה לא נכון. במיוחד, שדברים אלו הופיעו רק בהוצאה זו, ולא באף הוצאה אחרת. - מי שיודע נשמח שיחכים אותנו....
 
לא.

אני זוכר שראיתי את הנושא והוכח שאין סיכוי שהדבר היה. אני פשוט לא זוכר כ"כ כרגע ואני יעיין במקור הדברים כשיתאפשר לי ואכתוב.
היה ע"ז מו"מ בקובץ משנת יוסף.
והביאו שם ראיות מאגרת של רב האי שמזהיר על כהנים פסולים.
 
העניין לא ברור מבחינה הלכתית האם יש לזה משמעות ובכל אופן לא אמנע עצמי מלכתוב

בבדיקות ד נ א נתגלה שישנם שלשה קבוצות משמעותיות של כהנים, והקבוצה הגדולה שלהם הינה היחידה שכוללת כהנים מכל הגלויות אשכנזים ספרדים תימנים וכו' ואל הקבוצה הזאת קשורים כמה ממשפחות הכהונה המיוחסות
רפפורט, מגרי מתימן, כהן סקאלי ממרוקו, טוויל מעלי הכהן, צאצאי הש''ך, וכן החפץ חיים,
 
אני מאמין שרב האי גאון סבר כן אך לא היה מגיע מידי שנה להר הזיתים וע"ז אמרתי שלא היה.
מנין לך?
מה הידע הביוגרפי שיש לך או לאחרים על רב האי גאון? (שואף לאפס, כך אמר לי הגאון היח"ס שליט"א).
 
כמדומה שמרן הגר"מ זיע"א אמר פעם,
שהמרחק בין בבל לירושלים בזמנם היה מהלך של כשלושה חודשים,
ולא מסתבר לומר שרב האי בכל שנה היה מקדיש חצי שנה מזמנו עבור כך.
אבל חושבני שהביא לדחות את דברי ס"ח הנ"ל מעוד כמה ראיות.
 
כמדומה שמרן הגר"מ זיע"א אמר פעם,
שהמרחק בין בבל לירושלים בזמנם היה מהלך של כשלושה חודשים,
ולא מסתבר לומר שרב האי בכל שנה היה מקדיש חצי שנה מזמנו עבור כך.
אבל חושבני שהביא לדחות את דברי ס"ח הנ"ל מעוד כמה ראיות.
כמדומה שבמשנ"י הנ"ל דנו בזה מכל הצדדים.
1749196682556.png
 
ראשי תחתית