רמב"ם הלכות איסורי ביאה פרק כ הלכה א
כל כהנים בזמן הזה בחזקה הם כהנים ע"כ.
מי שאומר שיש כהנים 'מיוחסים' בדורנו - חולק על הרמב"ם, וכפי שהביא @אלישמע את המשך דברי הרמב"ם שכהן מיוחס זהו רק 'שהעידו עליו ב' עדים' וכו'.
ממש לא.לשון הרמב"ם היא, שכל כהנים שהם בחזקה - הם כהנים,
אבל לא שכל הכהנים הם רק בחזקה.
ודאי שראוי 'אם היה'. הרמב"ם אומר לך 'שאין'. ומי 'שחושב' שיש - הוא חולק על הרמב"ם.מלבד זאת, לומר שראוי להיפדות אצל כהן עם הארץ אבל מיוחס,
מאשר להיפדות אצל כהן ת"ח שאינו מיוחס - זה לא נקרא חולק על הרמב"ם.
לענ"ד גם הרמב"ם מסכים שעד כמה שניתן ראוי להיפדות אצל כהן מיוחס עד כמה שאפשר.
לא חייב להיות שהכוונה שהם מיוחסים בדין יחוס ממש, אלא שיש הרבה יותר סבירות שהם באמת כהנים ולא רק 'קיבלו' על עצמם להיות כהנים.מי שאומר שיש כהנים 'מיוחסים' בדורנו - חולק על הרמב"ם
אה"נ. זה נכון. אבל צריכים לדעת את הכונה ב'מיוחסים'. אנשים חושבים שזה ייחוס 'ודאי'. וזה אינו.לא חייב להיות שהכוונה שהם מיוחסים בדין יחוס ממש, אלא שיש הרבה יותר סבירות שהם באמת כהנים ולא רק 'קיבלו' על עצמם להיות כהנים.
לפי דעתך, המעשה עם הגר"א לא היה ולא נברא? או שהגר"א חלק על הרמב"ם?
או משהו אחר?
בכל מקרה אין נפק"מ בזה"ז לכהני יחוס. זה רק ענין שיותר מסתבר שהם כהנים.אה"נ. זה נכון. אבל צריכים לדעת את הכונה ב'מיוחסים'. אנשים חושבים שזה ייחוס 'ודאי'. וזה אינו.
זכורני שכמדומני בשו"ת פרי השדה כתב שרק בחו"ל אין כהנים מיוחסים אולם באר"י כן יש. (אולי יותר מאוחר אני יבדוק זאת)רמב"ם הלכות איסורי ביאה פרק כ הלכה א
כל כהנים בזמן הזה בחזקה הם כהנים ע"כ.
מי שאומר שיש כהנים 'מיוחסים' בדורנו - חולק על הרמב"ם, וכפי שהביא @אלישמע את המשך דברי הרמב"ם שכהן מיוחס זהו רק 'שהעידו עליו ב' עדים' וכו'.
יש כמה שמועות להנהגת הגר"א.לא הבנתי את תגובתך לענין המעשה עם הגר"א.