ה'קולות' במשנת הגרע"י - דברי מרן הגאב"ד שליט"א

  • יוזם האשכול יוזם האשכול יעקבי
  • תאריך התחלה תאריך התחלה
  • מומלץ
סטטוס
לא פתוח לתגובות נוספות.
בנושא היתר מכירה הוא הבהיר בקולו באופן שלא משתמע לשני פנים, שאין שום מקום לבני תורה להחמיר, והמחמיר מפסיד.

הוא גם רמז שכל מה שכתב בנושא להחמיר לבני תורה, הוא תוצאה של לחץ מבני המשפחה או ממקורבים.

מי שרוצה בכל זאת לעצום את העיניים ולצווח "אבל הרב עובדיה כתב..." שימשיך לשכנע את עצמו.
אמרתי רק בדרך "אפשר", שעל אף שאני סבור שלא פסק כן (בענין בישול עכו"ם) רק "לפשוטי העם", אפשר שעדיין כן סבר שיש איזשהו מקום להחמיר.
 
אמרתי רק בדרך "אפשר", שעל אף שאני סבור שלא פסק כן (בענין בישול עכו"ם) רק "לפשוטי העם", אפשר שעדיין כן סבר שיש איזשהו מקום להחמיר.
בענין זה כתב להדיא שאינו "מותר" אלא שיש מקום להקל.
 
ועוד לא כתבו פה שום מקור רציני לכך שספריו של מרן זצוק"ל נכתבו רק ל"בעלי בתים" (מצחיק אותי אפי' לכתוב את זה...)
קודם כל, וודאי שאין הלכה לבע"ב והלכה לאברכים, מעיקרי הדת שהתורה לא תשתנה חס ושלום. וכן פשוט שבע"ב לא יכולים לנטות כמלוא נימה מההלכה. כוונת הדברים היא שמרן פסק את עיקר הדין שהוא אמת ההלכה, עם זאת, יש מושג של חומרא, שמרן דרש זאת מבני תורה (בדומה לשו"ע שלפי האור לציון כתב את ה'סתם' לעיקר הדין ואת היש אומרים כחומרא. וודאי שזה לא 'סתם' לבע"ב ו'י"א' לאברכים...). ולכן ספריו אינם לבעלי בתים אלא ההלכה הצרופה עצמה.
 
קודם כל, וודאי שאין הלכה לבע"ב והלכה לאברכים, מעיקרי הדת שהתורה לא תשתנה חס ושלום. וכן פשוט שבע"ב לא יכולים לנטות כמלוא נימה מההלכה. כוונת הדברים היא שמרן פסק את עיקר הדין שהוא אמת ההלכה, עם זאת, יש מושג של חומרא, שמרן דרש זאת מבני תורה (בדומה לשו"ע שלפי האור לציון כתב את ה'סתם' לעיקר הדין ואת היש אומרים כחומרא. וודאי שזה לא 'סתם' לבע"ב ו'י"א' לאברכים...). ולכן ספריו אינם לבעלי בתים אלא ההלכה הצרופה עצמה.

יש מי שכותב: מותר לכתחילה לעשות... והמחמיר תע"ב.
ויש מי שכותב: ראוי לכל ירא שמים... והמיקל יש לו על מה שיסמוך.
יחי ההבדל.
 
יש מי שכותב: מותר לכתחילה לעשות... והמחמיר תע"ב.
ויש מי שכותב: ראוי לכל ירא שמים... והמיקל יש לו על מה שיסמוך.
יחי ההבדל.
הרב עובדיה לפעמים כתב כך ולפעמים כך, ולפעמים לא כך ולא כך, אלא "מותר".
כשאחז שאין ענין להחמיר כתב מותר.
כשאחז שראוי לכל יר"ש להחמיר כתב כך.
וכשאחז שזה חומרא שראויה, אך לא לכל אחד כתב והמחמיר תע"ב.
 
הרב עובדיה לפעמים כתב כך ולפעמים כך, ולפעמים לא כך ולא כך, אלא "מותר".
כשאחז שאין ענין להחמיר כתב מותר.
כשאחז שראוי לכל יר"ש להחמיר כתב כך.
וכשאחז שזה חומרא שראויה, אך לא לכל אחד כתב והמחמיר תע"ב.

התכוונתי לרמת העיקרון, ואכמ"ל.
 
יש מי שכותב: מותר לכתחילה לעשות... והמחמיר תע"ב.
ויש מי שכותב: ראוי לכל ירא שמים... והמיקל יש לו על מה שיסמוך.
יחי ההבדל.
בהמשך למה שהבאתי מהאור לציון לגבי סתם ויש, הרי שמרן השו"ע שייך לקטגוריה הראשונה. הכלל הוא, ספר הלכתי עוסק בעיקר ההלכה, ועל כך אפשר להוסיף שיש מקום להחמיר.
 
בהמשך למה שהבאתי מהאור לציון לגבי סתם ויש, הרי שמרן השו"ע שייך לקטגוריה הראשונה. הכלל הוא, ספר הלכתי עוסק בעיקר ההלכה, ועל כך אפשר להוסיף שיש מקום להחמיר.

דיברתי על רמת העיקרון.
(יש ספר שהוא הלכתי, ויש ספר שהוא החדרת דעה).
 
מתוך דברי מרן הגאב"ד הגרש"י זעפראני שליט"א, מתוך 'אוצר גליונות'
הצג קובץ מצורף 11680
הצג קובץ מצורף 11681
בעניין מה שנכתב כאן שההיתרים של מרן זצ"ל לא נכללו בבד"ץ בית יוסף כי הם לא לתלמידי חכמים.
ובכן בזכרוני שהרב משה יוסף שליט"א דיבר על כך ותיאר זאת אחרת, הוא אמר שמרן זצ"ל הורה להם לא לסמוך על ההיתרים של הס"ס וכדו' בגלל שבד"ץ הוא למהדרין ומי שקונה בד"ץ סומך שיש בו הידורים והחמרות ולא קולות ושיש בזה הונאה. וזה שלא כמתואר כאן. בע"ה אני אנסה לחפש את זה.
 
מה לעשות שכל הרבנים שבקיאים בתורת מרן זצוק"ל אומרים כמוני.
לפי הנראה מרן הגאב"ד מכיר את מרן זצ"ל ודרכו הרבה יותר טוב מהרבה רבנים ש"בקיאים" בתורתו ...

רק לשמוע את הקשר שהיה לו עם הגרע"י לפני עשרות שנים, מספיק, ותוסיף לזה את גאונותו בכל חלקי התורה שעל ידה הוא יכול לבחון ולהבין מהלכים של גדול אחר, מה שלא יכול לעשות מי ש'מסתכל מלמטה' עם כל הכבוד ...
 
בעניין מה שנכתב כאן שההיתרים של מרן זצ"ל לא נכללו בבד"ץ בית יוסף כי הם לא לתלמידי חכמים.
ובכן בזכרוני שהרב משה יוסף שליט"א דיבר על כך ותיאר זאת אחרת, הוא אמר שמרן זצ"ל הורה להם לא לסמוך על ההיתרים של הס"ס וכדו' בגלל שבד"ץ הוא למהדרין ומי שקונה בד"ץ סומך שיש בו הידורים והחמרות ולא קולות ושיש בזה הונאה. וזה שלא כמתואר כאן. בע"ה אני אנסה לחפש את זה.

מהדרין מן המהדרין

מרן זצוק"ל נודע בשערים המצוינים בהלכה בכוחו הגדול לפסוק ב'כוחא דהיתרא', ולהכריע לקולא במידת האפשר. אלא שלמרות זאת, בכל הנוגע לבד"צ בית יוסף, קבע מרן גישה שונה לחלוטין: "כשרות בד"צ נועדה עבור צבור המהדרין בכשרות", אמר. "בזה אין כל מקום לסמוך על קולות, ספיקות וצירופים הלכתיים. יש לנהוג בכל תחום ומישור, לחומרה בלבד, ללא שום פקפוק". אמנם את פסיקתו ההלכתית קבע מרן כפי עיקר הדין וההלכה, אולם בכל הנוגע למפעל חייו, חשוב היה לו שלא להקל כלל. בעקבות כך, הורה למשל לבד"צ שלא לסמוך על 'היתר המכירה' בשנת השמיטה, ולהשתמש אך ורק בתוצרת יבול נכרי או יבול שישית.

יתירה מכך, אף במקרים בהם דעתו של הרמ"א להחמיר, ולנטות מדעתו של מרן ב'שולחן ערוך', יאמצו בבד"צ בית יוסף את פסיקתו של הרמ"א וקו הייצור יתבצע גם כדעתו, על מנת להגיש בפני צבור המהדרין מוצר המוסכם לכל הדעות, ואף לאפשר לציבור האשכנזי לאכול ללא כל חשש.
 
לפי הנראה מרן הגאב"ד מכיר את מרן זצ"ל ודרכו הרבה יותר טוב מהרבה רבנים ש"בקיאים" בתורתו ...

רק לשמוע את הקשר שהיה לו עם הגרע"י לפני עשרות שנים, מספיק, ותוסיף לזה את גאונותו בכל חלקי התורה שעל ידה הוא יכול לבחון ולהבין מהלכים של גדול אחר, מה שלא יכול לעשות מי ש'מסתכל מלמטה' עם כל הכבוד ...
לגופו של ענין, בנ"ד ראיית הגאב"ד שליט"א אינה ראיה, וכמשנ"ת.
 
לפי הנראה מרן הגאב"ד מכיר את מרן זצ"ל ודרכו הרבה יותר טוב מהרבה רבנים ש"בקיאים" בתורתו ...

רק לשמוע את הקשר שהיה לו עם הגרע"י לפני עשרות שנים, מספיק, ותוסיף לזה את גאונותו בכל חלקי התורה שעל ידה הוא יכול לבחון ולהבין מהלכים של גדול אחר, מה שלא יכול לעשות מי ש'מסתכל מלמטה' עם כל הכבוד ...

- איך שמתבטא על הפפושדו או על ההיתר מכירה כנראה שאינו מכיר את דבריו בשיעורים וכדו', ולא יודע שאמר שאפי' ירא שמים יכול לאכול מהם. (והוא בעצמו אכל מהפפושדו כמו שנתבאר בכמה מקומות)
ואדרבה מפה יש ראיה שהגאב"ד שליט"א לא הבין את דבריו אם אמר שההיתר רק ל"המון העם" מה שנפרך מהשיעורים של מרן זצוק"ל.

- הראיה מהמסעדה איננה ראיה כמו שנתבאר לעיל.

- ככה שדבריו של הגאב"ד בינתיים תלויים ועומדים ללא שום מקור וראיה ורחוקים מהמציאות אחרי המחילה, ונסתרים מהשיעורים.
 
כי על זה שמעתי ממרן הגר"ד.
כמו"כ שמעתי מבנו הרב משה, שמעולם לא עלה במעלית שבת למרות שהיה לו מעלית שבת בבית בצורה הכי מהודרת שיש.
ראיתי פעם שהיה מקפיד ליטול ידיו לאחר אכילת דגים, למרות שלאחרים היה פוסק שא"צ [כשלא נוגע בדגים בידים]
 
נ"ל כו"ע מודו שיש קולות שאף מרן סמך עליהם רק מכח המציאות הקשה
ואיה"נ ישנם גם דברים שסבר שמותרים לכתחילה
אבל ברור שלהגדיר את מרן כמיקל בכלל הכלל של כחא דהיתרא
אינו נכון
ישנם המון דברים שהחמיר
הוא רק החדיר בנו שלפעמים צריך לחפס להקל מחמת המציאות
סיפר לי מישהו שפעם דיבר עם מרן ומרן אמר לו בצער שהיה איזה ממזר שניסה להתיר אותו ולא הצליח...
והחכם עיניו בראשו
 
נ"ל כו"ע מודו שיש קולות שאף מרן סמך עליהם רק מכח המציאות הקשה
ואם כן היה מזכיר זאת בספריו.
כמו שהזכיר להדיא על הס"ס במסעדות,
וכמו שהזכיר להדיא שדיבר על החקלאים בהיתר מכירה,
וכמו התשובה לגבי העדפת מכנסיים על חצאיות קצרות,


וישנם עוד עשרות דוגמאות!!!
הכלל היוצא שהיכא שלא כתב זאת ואומרים זאת בדעתו זה פשוט בושה וכלימה ובזיון לומר זאת כלפי מרן הגרע"י זצוק"ל שספריו הם סולת נקיה וברה ומדייק בכל מילה ומילה שכותב!!!
 
ועוד קולא ידועה של הרב עובדיה, שהתיר לשמוע שירת אשה דרך רדיו או תקליט וכדו', כשהשומע אינו מכירה (יבי"א ח"א או"ח סי' ו'). ובשו"ת יביע אומר חלק ט' (או"ח סי' ק"ח אות מ"ג) חזר והתיר גם למי שראה תמונתה: "ומה שכתבתי שם (ביבי"א הנ"ל) שאם ראה אותה בתמונה גם כן אסור, אינו מוכרח, שיש לומר דהא דאמרינן בתענית (ה:) האומר רחב רחב מיד נקרי, "ביודעה ומכירה", זהו רק כשראה אותה בחיים חיותה במלוא קומתה, וכ"כ הגאון רבי יוסף חיים בספר בן יהוידע (תענית ה:), שאם ראה אותה בצורה ותמונה בלבד, אין לחוש. ואף לגבי השומע קולה, והכירה בתמונה בלבד, אין לחוש".

וידוע ומפורסם שהיקל בדבר לעצמו.

הצג קובץ מצורף 11696

הצג קובץ מצורף 11697
נא לא להביא עדויות מאתרים מוזרים שלא לרוח רבותינו, כשאנו דנים בדברים רגישים כאלו מה החמיר מרן זצ"ל וכו' אין מה לדבר על עדוניות מסוג זה, מה גם שהכל שם בלשון של חוצפא וחילוניות ללא כבוד ת"ח ומוראם.
וכבר ראיתי כעי"ז באשכול אחר (ואולי בזה האשכול אך לקמן) שהביאו לראיה את נכדיו וכו' המזרוחניקים של מרן, שהעידו ח"ו ששמע שירים של זמרת, ה"י, וזה נורא להביא דברים בשם הציבור הרשע והנורא הזה, בפרט מכל מיני צעירים וקלי דעת שאין להם מושג בדמותו של מרן.
ב.
לנו אין מה לדון עמם, אפשר לשאול את בניו, לראות בספריו, לראות הסרטות
ומי שנוהג בתבונה מחשבן לבד את הסברא מה באמת הייתה דעתו הרמת'ה של מרן זצ"ל
כשיש סתירה בין וידאו לספר, בודקים למי היה מיועד הוידאו, לציבור וכו', ובספרים בודקים איך היה ההיתר, לכתחילה או בדיעבד וכו'.
ג.
עכ"פ במה שהביאו מהגרש"י זעפראני שליט"א, יש את הראיה הכי גדולה דמכלל הן אתה שומע לאו, והרב זעפראני שליט"א הביא דוקא דוגמאות אלו גרידא כי בכל השאר אכן ברוב הדברים היה מתיר לגמרי ללא הבדלי מגזרים:)
דהביא רק עניין הפפושדו, שידוע מהגרש"מ עמאר, ומהגר"י יוסף ומכולם שיש בזה חסרון של מצה שמורה שכל בני התורה הספרדים נוהגים בה כולל מרן זיע"א, ומרן זיע"א ודאי שלא אכל ממצה שאינה שמורה!!!
עוד הביא עניין ההיתר מכירה, שמרן בעצמו גם כתב וגם אמר שמי שיכול להחמיר יחמיר אבל מי שקשה לו לא ישלם יותר בגלל זה ויגמר לו כספו (והתורה חסה וכו') יכול לסמוך, שהוא כדין תורה ברור [זה הרי פסק של ר' יצחק אלחנן ועוד מגדולי האשכנזים] וזה ביםן לבני התורה ובין לשאר העם.
עוד הביא ענין בישולי גויים שהתיר ע"פ הרמ"א, שזה ידוע שזה דוחק להתיר, בפרט לספרדים דאזלי אחר השו"ע, וזה רק להודיע לאנשים שסומכים ע"ז, שאינם עוברים איסור ח"ו.
ד.
בשאר הדברים, כמעט כולם, סבר להורות לבני התורה שמותר לכתחילה, וכגון בקבוקים בשבת ורק כתב מהיות טוב לפתוח לפני שבת כי אכן אומרים שכך נהג בעצמו להחמיר. ורק הורה להתיר.
וכגון פתיחת דלת מקרר סבר להתיר לכולם וכן הורה ורק הוא עצמו החמיר, שאין לנו מושג בגדולתו וחסידותו שהיה מחמיר על עצמו בהרבה דברים (כן אתם חושבים שלא, עם כל מיני מקורות מידע מוזרים...)
 
סטטוס
לא פתוח לתגובות נוספות.
ראשי תחתית