בתחילה הרב עובדיה יותר חחש לדעות האוסרות, וכמו שכתב ביבי"א שהבאת, וכן במכתב המפורסם שנדפס בתחילת ילקו"י, אולם אחר שביסס תשובתו יותר, וכפי שנדפסה ביבי"א ח"י, שהיא בתוספת מרובה ביותר על תשובתו שנדפסה בילקו"י, הראה פנים יותר להקל, ושא"צ להחמיר. ולכן אין כאן בכלל סתירה.
אתה טועה בגדול ואולי אפי' בענק
א- אם תחילה חשש לאסור ורק אח"כ ביבי"א ח"י יותר סמך להקל - אז זה נגד כל התזה שלך כאן, כי את התשובה ביבי"א ח"י היא בשנת תשס"ד הרבה אחרי שהרבנית נפטרה
להוי אומר שכל השנים שהרבנית הייתה עמו ג"כ לא סמך על ההיתר מכירה וכדכתב איהו גופיה
אז איך צצה פתאום עדות - שהרבנית הייתה קונה מהיתר מכירה , הרי עוד לא סמך על ההיתר עדיין??
ב- הילקו"י שציטטתי ממנו הוא משנת תשס"ו , שזה ג"כ אחרי התשובה ביביע אומר ח"י
ואוסיף לך עוד לשונות מהילקו"י הנ"ל של תשס"ו [כולל מה שהבאתי כבר על ישיבתו]
א.
מן הראוי והנכון לכל הירא וחרד לדבר ה' לקנות פירות וירקות בשנת השמיטה אך ורק מחנויות שומרי שמיטה שאינם מסתמכים על היתר המכירה המתבצע על ידי הרבנות הראשית ובפרט שבזמנינו הדבר אפשרי בנקל לצבור הרחב
שלא לסמוך על היתר המכירה וכבר אמרו חז"ל על שומרי שביעית גבורי כה עושי דברו ובפרט יש להחמיר בגינות נוי וכדומה לשמור בהם כל דיני שמיטה
ולא להיזדקק להיתר אחר שכיום אין כל כך שעת הדחק לסמוך על היתר זה ואמנם גם כיום הרבנות נזקקת לעשות את היתר המכירה כדי להציל עם רב הדרים בארץ ישראל שלא כולם יקפידו לשמור על דיני שביעית ובפרט אלפי חקלאים שבשבילם הדבר עדיין נחשב בגדר שעת הדחק ובפרט שרוב היצור נועד ליצוא ובלי היתר המכירה רוב המגזר החקלאי לא יוכל לייצא ועל מנת שלא להכשיל את הרבים הרבנות עושה גם כיום את היתר המכירה.
ב. וגם בישיבתינו הקדושה הישיבה הגדולה חזון עובדיה
נהגנו להחמיר ולא להסתמך על היתר המכירה עוד בשנת השמיטה תשמ"ז
ועד היום וזאת על פי הוראת מייסד ישיבתינו מרן אאמו"ר שליט"א שהורה לנו להחמיר
ולא להסתמך על היתר המכירה היתר הנעשה במטרה להציל רבים מעון.
ג. והנה לצבור הרחב יראי ה' וחושבי שמו בודאי שעדיף וטוב ונכון לנהוג חומרא
ולא להסתמך על היתר המכירה וכמו שכתבו הגרא"י קוק במבוא לספרו שבת הארץ והגרש"ז אויערבאך זצ"ל בהקדמתו לספרו מעדני ארץ על שביעית
וכן כתב מרן אאמו"ר שליט"א בגילוי דעת שפורסם בשנת תשמ"ו ראה בריש הספר שהרי גם להסוברים דהיתר המכירה הוא היתר אלים ומבוסס בכל זאת ההיתר עושה שאנו נמנעים מלעבור על איסורי שביעית אבל עדיין לא מקיימים שמיטה כהלכתה
ועל ידי כך שאין אנו סומכים על ההיתר אנו מקיימים דיני שביעית בפועל.
ד. וכל היתר הוי בשבילם שעת הדחק ונהי שהצבור הרחב יכול להחמיר כיום בנקל ולא לסמוך על היתר המכירה אבל בשביל החקלאים
אכתי הוי שעת הדחק ובפרט שההיתר נעשה כדי להציל עם רב מאיסורי שביעית באשר רוב היצור הינו ליצוא ובלי היתר המכירה רוב המגזר החקלאי לא יוכל לייצא וכו'.
ה. והנה יסוד ההיתר של היתר המכירה הוא בהסתמך על ג' יסודות
א' כי אנו מסתמכים בשעת הדחק לחקלאים הרבים על סברת היחיד ובפרט באיסור דרבנן וכמו שאמרו בנדה ט
כדאי הוא היחיד לסמוך עליו בשעת הדחק.
ו. ואמנם הדבר פשוט שבזמנינו שהסחורה של שומרי שביעית היא סחורה טובה וגם אין הפרש גדול כל כך במחירים בודאי שטוב ונכון שכל אחד ואחד
ובפרט בני התורה שיחמירו על עצמם ולא יסתמכו על היתר המכירה.
ז. ולפי כל המבואר לעיל
הרי שההיתר נעשה כדי להציל רבים מעון ובפרט אלפי החקלאים שאם לא יעשו להם את היתר המכירה ימשיכו לעבוד בשביעית כרגיל ויעברו על כל איסורי שביעית בלא שום היתר ומה שייך כאן הלעיטהו לרשע וימות אחר שמצינו לגדולי עולם כנ"ל שכן הסתמכו על המכירה וכו'.
כל זה אחרי תשס"ד , ואחרי יביע אומר ח"י
ואז אתה רוצה שאני יאמין לעדות שכתבת בשם הר' יצחק?? או לסיפורי הבדים ? [כלשוני לעיל]
