ה'קולות' במשנת הגרע"י - דברי מרן הגאב"ד שליט"א

  • יוזם האשכול יוזם האשכול יעקבי
  • תאריך התחלה תאריך התחלה
  • מומלץ
סטטוס
לא פתוח לתגובות נוספות.
ברור

ולכן דיברתי גם עליה - וזוהי עדותו שכתב בילקוט יוסף

" גם בישיבתינו הקדושה הישיבה הגדולה חזון עובדיה נהגנו להחמיר ולא להסתמך על היתר המכירה עוד בשנת השמיטה תשמ"ז ועד היום וזאת על פי הוראת מייסד ישיבתינו מרן אאמו"ר שליט"א שהורה לנו להחמיר ולא להסתמך על היתר המכירה היתר הנעשה במטרה להציל רבים מעון ".

אין יותר עדות מזה - שכתב להדיא שהיתר המכירה נעשתה בשביל להציל מעוון , ולכן בישיבתו, אביו הורה לו לא להכניס מהיתר המכירה


לא חכמה להביא רק את העדות שנוחה לך וקל לך איתה​
בתחילה הרב עובדיה יותר חחש לדעות האוסרות, וכמו שכתב ביבי"א שהבאת, וכן במכתב המפורסם שנדפס בתחילת ילקו"י, אולם אחר שביסס תשובתו יותר, וכפי שנדפסה ביבי"א ח"י, שהיא בתוספת מרובה ביותר על תשובתו שנדפסה בילקו"י, הראה פנים יותר להקל, ושא"צ להחמיר. ולכן אין כאן בכלל סתירה.


לא קל לי איתה.
כי בלא"ה באזורים שלי מאוד קשה להשיג היתר מכירה.
ולכן בלא"ה לא יוצר לי כמעט להיתקל בהיתר מכירה.
 
בתחילה הרב עובדיה יותר חחש לדעות האוסרות, וכמו שכתב ביבי"א שהבאת, וכן במכתב המפורסם שנדפס בתחילת ילקו"י, אולם אחר שביסס תשובתו יותר, וכפי שנדפסה ביבי"א ח"י, שהיא בתוספת מרובה ביותר על תשובתו שנדפסה בילקו"י, הראה פנים יותר להקל, ושא"צ להחמיר. ולכן אין כאן בכלל סתירה.
אתה טועה בגדול ואולי אפי' בענק

א- אם תחילה חשש לאסור ורק אח"כ ביבי"א ח"י יותר סמך להקל - אז זה נגד כל התזה שלך כאן, כי את התשובה ביבי"א ח"י היא בשנת תשס"ד הרבה אחרי שהרבנית נפטרה
להוי אומר שכל השנים שהרבנית הייתה עמו ג"כ לא סמך על ההיתר מכירה וכדכתב איהו גופיה
אז איך צצה פתאום עדות - שהרבנית הייתה קונה מהיתר מכירה , הרי עוד לא סמך על ההיתר עדיין??

ב- הילקו"י שציטטתי ממנו הוא משנת תשס"ו , שזה ג"כ אחרי התשובה ביביע אומר ח"י


ואוסיף לך עוד לשונות מהילקו"י הנ"ל של תשס"ו [כולל מה שהבאתי כבר על ישיבתו]​

א. מן הראוי והנכון לכל הירא וחרד לדבר ה' לקנות פירות וירקות בשנת השמיטה אך ורק מחנויות שומרי שמיטה שאינם מסתמכים על היתר המכירה המתבצע על ידי הרבנות הראשית ובפרט שבזמנינו הדבר אפשרי בנקל לצבור הרחב שלא לסמוך על היתר המכירה וכבר אמרו חז"ל על שומרי שביעית גבורי כה עושי דברו ובפרט יש להחמיר בגינות נוי וכדומה לשמור בהם כל דיני שמיטה ולא להיזדקק להיתר אחר שכיום אין כל כך שעת הדחק לסמוך על היתר זה ואמנם גם כיום הרבנות נזקקת לעשות את היתר המכירה כדי להציל עם רב הדרים בארץ ישראל שלא כולם יקפידו לשמור על דיני שביעית ובפרט אלפי חקלאים שבשבילם הדבר עדיין נחשב בגדר שעת הדחק ובפרט שרוב היצור נועד ליצוא ובלי היתר המכירה רוב המגזר החקלאי לא יוכל לייצא ועל מנת שלא להכשיל את הרבים הרבנות עושה גם כיום את היתר המכירה.

ב. וגם בישיבתינו הקדושה הישיבה הגדולה חזון עובדיה נהגנו להחמיר ולא להסתמך על היתר המכירה עוד בשנת השמיטה תשמ"ז ועד היום וזאת על פי הוראת מייסד ישיבתינו מרן אאמו"ר שליט"א שהורה לנו להחמיר ולא להסתמך על היתר המכירה היתר הנעשה במטרה להציל רבים מעון.

ג. והנה לצבור הרחב יראי ה' וחושבי שמו בודאי שעדיף וטוב ונכון לנהוג חומרא ולא להסתמך על היתר המכירה וכמו שכתבו הגרא"י קוק במבוא לספרו שבת הארץ והגרש"ז אויערבאך זצ"ל בהקדמתו לספרו מעדני ארץ על שביעית וכן כתב מרן אאמו"ר שליט"א בגילוי דעת שפורסם בשנת תשמ"ו ראה בריש הספר שהרי גם להסוברים דהיתר המכירה הוא היתר אלים ומבוסס בכל זאת ההיתר עושה שאנו נמנעים מלעבור על איסורי שביעית אבל עדיין לא מקיימים שמיטה כהלכתה ועל ידי כך שאין אנו סומכים על ההיתר אנו מקיימים דיני שביעית בפועל.

ד. וכל היתר הוי בשבילם שעת הדחק ונהי שהצבור הרחב יכול להחמיר כיום בנקל ולא לסמוך על היתר המכירה אבל בשביל החקלאים אכתי הוי שעת הדחק ובפרט שההיתר נעשה כדי להציל עם רב מאיסורי שביעית באשר רוב היצור הינו ליצוא ובלי היתר המכירה רוב המגזר החקלאי לא יוכל לייצא וכו'.

ה. והנה יסוד ההיתר של היתר המכירה הוא בהסתמך על ג' יסודות א' כי אנו מסתמכים בשעת הדחק לחקלאים הרבים על סברת היחיד ובפרט באיסור דרבנן וכמו שאמרו בנדה ט כדאי הוא היחיד לסמוך עליו בשעת הדחק.

ו.
ואמנם הדבר פשוט שבזמנינו שהסחורה של שומרי שביעית היא סחורה טובה וגם אין הפרש גדול כל כך במחירים בודאי שטוב ונכון שכל אחד ואחד ובפרט בני התורה שיחמירו על עצמם ולא יסתמכו על היתר המכירה.

ז.
ולפי כל המבואר לעיל הרי שההיתר נעשה כדי להציל רבים מעון ובפרט אלפי החקלאים שאם לא יעשו להם את היתר המכירה ימשיכו לעבוד בשביעית כרגיל ויעברו על כל איסורי שביעית בלא שום היתר ומה שייך כאן הלעיטהו לרשע וימות אחר שמצינו לגדולי עולם כנ"ל שכן הסתמכו על המכירה וכו'.


כל זה אחרי תשס"ד , ואחרי יביע אומר ח"י

ואז אתה רוצה שאני יאמין לעדות שכתבת בשם הר' יצחק?? או לסיפורי הבדים ? [כלשוני לעיל]
 
הגר"ע יוסף סמך מלכתחילה על ההיתר, וכמו שהוא סתר עצמו באותו וידאו (ובסירטונים אחרים) - כך בנו הרב יצחק סתר עצמו, מצד אחד בספרו כתב להחמיר, ומצד שני העיד שאביו היקל, ואם גדול הדור מיקל אז בוודאי שבן תורה לא גרע ממנו.

זה לא סיפורי בדים ולא סיפורי סבתא, זה הרב עובדיה אומר הכל בקולו.
 
זה קולא גם של הגרי"ש אלישיב כמו שהביא שם בשמו מספר ישיב משה טורצקי וכן בשם הגרי"ז.

אין שום נפק"מ אם כתבו כן גם אחרים, בשורה התחתונה זוהי קולא שכתב הרב עובדיה, והקל גם לעצמו.
 
אולי לך זה עדיף
אך אני יודע שהקלטות פרטיות ומתוך הבית לא משקף , ולא עדיף על מה שכתב בידיו ממש

אין שום משמעות בזה שההקלטה פרטית, או שנעשתה בתוך הבית. אתה נאחז בכל תירוץ כטובע נאחז בקש.

הוא הסביר בקולו באופן ברור שיש הכועסים עליו כשהוא אומר זאת, דהיינו - היתה לו סיבה טובה לכתוב כן, אבל דעתו האמיתית היא כפי שאמר בקולו באופן ברור.
 
זה דווקא על סוף ימיו שהיה אצל בנו

אך שכתב את יביע אומר הנ"ל הוא היה עצמאי ולבדו בלי בנו ובלי משק ביתו

אין קשר, תמיד היו כאלה שאמרו לו למתן את דבריו כדי שלא יחלקו עליו עוד יותר (הרי בהיתר זה הוא יצא נגד גדולי הדור באופן חזיתי).
 
איזה משמעות יש לעדות שלו, כשאביו אומר בפה מלא שהוא זה שכפה את דעתו?
אם זה היה מסתכם רק בעדות הנ"ל הייתי מצדיע לך

אך מה לעשות שיש לזה סימוכים מדבריו ביביע אומר - וכן מדברי בנו ר' יצחק בילקו"י שהבאתי
 
מי אמר שהיקל?
הרי כתב שאין ללמוד בנשות הרבנים שנעשה ע"ד הרב. (והרי במצריים גילתה אפי' יותר מ4-5 אצבעות).

הוא אמר שמכיר נשים כאלה (וכיוון על אשת הגרב"צ שחבשה פאה), ברור שהוא לא התכוון לאשתו. ובדרך כלל גילתה שתי אצבעות כהוראתו, אבל מה לעשות והכיסוי מחליק עוד ועוד.
 
אם זה היה מסתכם רק בעדות הנ"ל הייתי מצדיע לך

אך מה לעשות שיש לזה סימוכים מדבריו ביביע אומר - וכן מדברי בנו ר' יצחק בילקו"י שהבאתי

כל הסימוכין לא שווים כלום מול הדברים שאמר בפיו - וכפי שכתבתי לך מהרגע הראשון.
 
מתוך דברי מרן הגאב"ד הגרש"י זעפראני שליט"א, מתוך 'אוצר גליונות'
הצג קובץ מצורף 11680
הצג קובץ מצורף 11681
אני לא ידוע אם הסיפור הזה אמיתי או לא. עם כל הכבוד גם הגאב"ד שליט"א לא יודע. וגם אף אחד מכם לא יודע.
רצים היום כל מיני סיפורים על מרן זיע"א, ואף אחד לא ידוע מה אמת ומה לא. ודיבר על זה ממש השבוע בשיעורו במוצאי שבת, הראש"ל הרב דוד יוסף שליט"א, ביחוה דעת.

מה שכן הוא אמיתי וברור, ולא ניתן לערר עליו, זה מה שכתב מרן זיע"א בעטו בספריו הקדושים והדפיסו בחייו, ולא יתכן על זה עוררין - (ואני יודע שיש כאלו שגם על זה עוררין בכל מיני דברים שאנשים הכניסו שם דברים וכו', ולענ"ד דבריהם רחוקים מן האמת. ואמר לי הרב גד יזדי שליט"א, שאין אות אחת בשום אחד מהספרים שלו שמרן לא ראה בעצמו לפני הדפסה ואישר). - ולגבי הפסק על בישול עכו"ם ע"פ ספק ספיקא, מרן רבנו עובדיה יוסף זיע"א, חזר על הפסק הזה לפחות ד' פעמים לפי מיטב זכרוני: בשו"ת יביע אומר ח"ט (יו"ד סי' ו), ובשו"ת יביע אומר ח"ט (או"ח סי' קח אות ו), ובשו"ת יחוה דעת ח"ה (סי' נד), ובהליכות עולם ח"ז (פרשת חקת אות טז). ואף כתב בחריפות (כיעו"ש) כדי להגן על הפסק מפני מתנגדיו (רבנו האור לציון והרב שמש ומגן).

עכשיו כל אחד ישפוט מדבריו ולשונותיו בתשובות הנ"ל אם הוא התכוון רק "לפשוטי העם"... לי לא נראה.
עדיין זה לא אומר שהוא לא סבר שיש מקום להחמיר. או שראוי להחמיר. תמיד יש מקום להחמיר בכל דבר. ואפשר לומר גם שתמיד ראוי להחמיר.
אבל מזה ועד להגיד שכל הפסק, שמיוסד על אדני פז בראיות חזקות מן הפסוקים וע"פ כללי הפסיקה המקובלים בכל האחרונים (כיעו"ש), שהוא רק "לפשוטי העם" רב המרחק מאד.

כנלע"ד
 
ולגבי הפסק על בישול עכו"ם ע"פ ספק ספיקא, מרן רבנו עובדיה יוסף זיע"א, חזר על הפסק הזה לפחות ד' פעמים לפי מיטב זכרוני: בשו"ת יביע אומר ח"ט (יו"ד סי' ו), ובשו"ת יביע אומר ח"ט (או"ח סי' קח אות ו), ובשו"ת יחוה דעת ח"ה (סי' נד), ובהליכות עולם ח"ז (פרשת חקת אות טז). ואף כתב בחריפות (כיעו"ש) כדי להגן על הפסק מפני מתנגדיו (רבנו האור לציון והרב שמש ומגן).
המקרה הזה בכלל לא רלוונטי לדיון, כי במקרה הזה הרב עובדיה רק כתב שיש מקום להקל, וכתב שהמחמיר תבוא עליו ברכה:
שו"ת יחוה דעת חלק ה סימן נד
בסיכום: גם הספרדים ובני עדות המזרח יש להם על מה שיסמוכו להתארח ולאכול בבתי מלון ובמסעדות הכשרים על ידי השגחת הרבנות המקומית, אף על פי שהטבח שמבשל התבשילים הוא גוי, כיון שישראל הוא המשגיח על הכשרות מדליק בעצמו את האש של תנורי הבישול והאפיה. (ואם כיבו את האש, צריך להזהר שישראל יחזור וידליקנה). והמחמיר על עצמו תבוא עליו ברכה.
 
המקרה הזה בכלל לא רלוונטי לדיון, כי במקרה הזה הרב עובדיה רק כתב שיש מקום להקל, וכתב שהמחמיר תבוא עליו ברכה:
שו"ת יחוה דעת חלק ה סימן נד
בסיכום: גם הספרדים ובני עדות המזרח יש להם על מה שיסמוכו להתארח ולאכול בבתי מלון ובמסעדות הכשרים על ידי השגחת הרבנות המקומית, אף על פי שהטבח שמבשל התבשילים הוא גוי, כיון שישראל הוא המשגיח על הכשרות מדליק בעצמו את האש של תנורי הבישול והאפיה. (ואם כיבו את האש, צריך להזהר שישראל יחזור וידליקנה). והמחמיר על עצמו תבוא עליו ברכה.
תגיד, איך המקרה הזה לא רלוונטי לדיון, אם דוקא המקרה הזה הוא שפתח את הדיון באשכול???

ואדרבה מהמילים שהדגשת בלשון היחוה דעת שם, ראיה לדבריי, כי מה שכתב בסיפור בפתיחת האשכול הוא שמרן אמר "וכי מפני שהקלתי לפשוטי העם, זה לא קולא בשביל תלמיד חכם". והוא לא כתב את זה רק, שהמחמיר תבוא עליו הברכה.
 
מאידך לגבי היתר מכירה הרב יצחק אמר שמרן אביו זיע"א אכל בעצמו.
ייתכן מאוד שאכל כדי לפרסם את ההלכה. (מרן הגר"ח קנייבסקי נשאל למה הוא לא מחמיר בציצית צמר ואמר שעושה כך כשי לפרסם את ההלכה) ולכן לישיבה הרה שלא להכניס וכן קנה לעצמו כהחומרא.
 
ייתכן מאוד שאכל כדי לפרסם את ההלכה.
ולכן הורה לבנו שלא יכניס לישיבה מהיתר המכירה, [כפי שהובא לעיל] כדי לפרסם את ההלכה

[אם אתה לא נוהג לקרוא הודעות קודמות , ממליץ לך לקרוא כי אתה פשוט מפסיד]
 
תגיד, איך המקרה הזה לא רלוונטי לדיון, אם דוקא המקרה הזה הוא שפתח את הדיון באשכול???

ואדרבה מהמילים שהדגשת בלשון היחוה דעת שם, ראיה לדבריי, כי מה שכתב בסיפור בפתיחת האשכול הוא שמרן אמר "וכי מפני שהקלתי לפשוטי העם, זה לא קולא בשביל תלמיד חכם". והוא לא כתב את זה רק, שהמחמיר תבוא עליו הברכה.
יודע שהוא פתח את הדיון, אבל זה לא רלוונטי לכל המקומות שכתב את התירו בצורה ברורה וללא הסתייגות כבמקרה זה.
 
עדיין זה לא אומר שהוא לא סבר שיש מקום להחמיר. או שראוי להחמיר. תמיד יש מקום להחמיר בכל דבר. ואפשר לומר גם שתמיד ראוי להחמיר

בנושא היתר מכירה הוא הבהיר בקולו באופן שלא משתמע לשני פנים, שאין שום מקום לבני תורה להחמיר, והמחמיר מפסיד.

הוא גם רמז שכל מה שכתב בנושא להחמיר לבני תורה, הוא תוצאה של לחץ מבני המשפחה או ממקורבים.

מי שרוצה בכל זאת לעצום את העיניים ולצווח "אבל הרב עובדיה כתב..." שימשיך לשכנע את עצמו.
 
המקרה הזה בכלל לא רלוונטי לדיון, כי במקרה הזה הרב עובדיה רק כתב שיש מקום להקל, וכתב שהמחמיר תבוא עליו ברכה:
שו"ת יחוה דעת חלק ה סימן נד
בסיכום: גם הספרדים ובני עדות המזרח יש להם על מה שיסמוכו להתארח ולאכול בבתי מלון ובמסעדות הכשרים על ידי השגחת הרבנות המקומית, אף על פי שהטבח שמבשל התבשילים הוא גוי, כיון שישראל הוא המשגיח על הכשרות מדליק בעצמו את האש של תנורי הבישול והאפיה. (ואם כיבו את האש, צריך להזהר שישראל יחזור וידליקנה). והמחמיר על עצמו תבוא עליו ברכה.
וביבי"א ח"ט סימן ו כתב (אות ב) ואמרתי ללמד זכות על הנוהגים היתר בדבר בסומכם על תעודת הכשרות של הרבנים
 
כלומר, הגרע"י זצוק"ל היה רב של הרבה מגזרים,
אבל ה'קולות שלו היו עבור 'עמך' בית ישראל.

אין לזה מקור וביסוס.

לומר שכל הקולות שהובאו בספריו העצומים הם רק ל"עמך" בית ישראל!?

וכי מרן זצוק"ל לא אכל פפושדו והיתר מכירה!?
(ואף הורה בדרשותיו שירא שמים יכול לאכול פפושדו ללא חשש ופקפוק! ואני לא נכנס ל"בעיה" שאחד שמתיר עליה להר הבית "גילה" בשנים האחרונות, ואכ"מ)

וכי הוא לא השתמש בדוד שמש בשבת?

וכי הוא לא "היקל" לעצמו בכל הקולות שהובאו בטהרת הבית?


עוד לא הובא פה מקור רציני אחד שהקולות שהובאו בספריו הם לא "לבני תורה"...
קולא שהובאה בספריו ומבוססת על פי כללי ההלכה אין שום סיבה לבני תורה לא להקל בכך.
מי שרוצה להחמיר בהלכה מסויימת שיש חולקים "תבוא עליו ברכה" אבל מכאן ועד לאמירות המוזרות האלה!?
 
ב. יביע אומר ח"י [הספר האחרון מסדרת ספריו יביע אומר שהוציא בחייו].
חלק יור"ד סוף סי' נח'- כתב בזה"ל "אע"פ שבפנים לעיל בקונטרס השמיטה כתבתי כמה יסודות להיתר מכירה בשביעת מ"מ מצאתי לנכון לפרסם "קול קורא" שנתפרסם בזמנו למי שחרד לדבר ה' וברצונו לקיים מצות השמיטה כהלכתה "לאחינו בית ישראל החרדים לדבר ה' עם התקרב שנת השבע וכו' אמנם ידוע שיש חקלאים המקילים וסומכים על היתר המכירה בשנת השמיטה, ויש להם על מה שיסמוכו בשעת הדחק" וכו'.

להדיא מלשונו שכל ההיתר הוא "שעת הדחק", אע"פ שהאריך טובא מספרים וסופרים להיתר זה , בכל זאת פרסם אחרי התשובה הארוכה שכל זה בגדר "היתר של שעת הדחק".

וזה לא עדויות וסיפורים , אלא זה הוא כתב בעשר אצבעותיו
שום ראיה אין מכאן.

דיבר על "החקלאים" שזה הרבה יותר בעייתי מאשר הקונים את הפירות ואוכלים אותם.
 
ואני לא נכנס ל"בעיה" שאחד שמתיר עליה להר הבית "גילה" בשנים האחרונות, ואכ"מ
ישנם סיכויים הרבה יותר גבוהים של כרת בפפושדו מכרת בעליה למקומות בהר הבית שאותו אחד התיר לעלות.
 
ישנם סיכויים הרבה יותר גבוהים של כרת בפפושדו מכרת בעליה למקומות בהר הבית שאותו אחד התיר לעלות.
לא מדבר על "סיכויים".
אני סומך על רבנים אחרים בנושא מאשר אחד שלא הייתי קורא לו "רב" שמעיז בחוצפתו להקל נגד דעת גדולי ישראל.

נ.ב - אשמח לא להכנס לנושא הזה עכשיו... נדבר על זה לפני פסח...
 
סטטוס
לא פתוח לתגובות נוספות.
ראשי תחתית