שופטים הערות בספר שופטים

יש לחקור האם גדעון קיים מצוות מחיית עמלק (מצווה קיומית), או דלמא קודם שהמליכו מלך לא היתה כלל מצוה.
 
פסוק ב. כתב רש"י בידכם נתן ה' את המלכים, היינו עורב וזאב. וצריך עיון שהם נזכרים בשם שרים, וזבח וצלמונע בפסוק ה נזכרים בשם מלכים.
ובספר תהילים כתוב שיתמו נדיבמו כעורב וכזאב, וכזבח וכצלמונע כל נסיכמו. הלשון משמע שעורב וזאב הם כנדיבים, ולכאורה היינו חשיבות בעלמא, וזבח וצלמונע היו במלכות. ואף שנזכרו שם בשם נסיכים כתב ראב"ע דברים לב לח על הפסוק יין נסיכם שנסיך הוא לשון מלכות. ומצאנו שמלכי מדין (אוי רקם כו') נקראים בספר יהושע (יג כא) בשם נסיכי מדין, ויש שם שפירשו מפני שסיחון היה המלך העיקרי שלהם, וכאן משמע שבאותה השעה מדין היתה החשובה. ואולי יפרשו הפסוק בתהילים באופן אחר.
 
פסוקים ז ט טז יז
נראה שלגדעון כבר היה דין מלך ושופט, וצריך עיון שהרי לדוד לא היה דין מלך למרות שנמשח על ידי שמואל מפני שלא יצא טבעו בעולם, והכי נמי הכא.
ויותר קשה, שלא רצה למלוך כמבואר בפסוק כג.
 
לשון וידע בהם את אנשי סוכות, פירש"י לפי התרגום שהוא לשון ותבר בהון. והרד"ק פירש לשון שבירה, והביא דומה לזה (ישעיה נג) וידוע חולי (ושם יש לפרש שהוא ידוע בחוליו, וכך משמע הענין שם), או שהודיע להם את [חומר] פשעם בקוצים.
והרמב"ן ב"ב מ ב כתב וזה לשונו: אף אתה אמור לו אין לשון מודעא שמודיע לעדים אלא פירוש מודעא אונס ויסורין, כמו שכתוב ויודע בהם את אנשי סכות, וכן הודע את ירושלם.
 
פסוק כד.
כתוב כי ישמעאלים הם, וקשה דאיירי בבני מדין. וראב"ע בבראשית פסוק כח כתב ללמוד מכאן שגם המדינים נקראים ישמעאלים, וזה שכתוב שם והנה ארחת ישמעאלים גו' ויעברו אנשים מדינים סוחרים גו'. והרמב"ן השיב שהמלחמה היתה לבני קדם, ובני קדם הם הישמעאלים.
עוד כתב שם שאפשר שמלכי מדין היו ישמעאלים.
 
ראשי תחתית