שופטים הערות בספר שופטים

[אחיסמך]

יש לחקור האם גדעון קיים מצוות מחיית עמלק (מצווה קיומית), או דלמא קודם שהמליכו מלך לא היתה כלל מצוה.

 

[אלישמע]

יש לחקור האם גדעון קיים מצוות מחיית עמלק (מצווה קיומית), או דלמא קודם שהמליכו מלך לא היתה כלל מצוה.

איזה עמלק ?

 

[אחיעזר]

איזה עמלק ?

כוונתו שגדעון נלחם במדין עמלק ובני קדם.

 

[אחיעזר]

ודאי שהיה עושה כדין, כי המלאך אמר לו ה' עימך גיבור החיל, וקיימא לן שאין מחזקין ידי עוברי עבירה.

אולי יש לדחות שהמלאך אינו מקיים מצוות.

 

[אחיעזר]

פסוק ב. כתב רש"י בידכם נתן ה' את המלכים, היינו עורב וזאב. וצריך עיון שהם נזכרים בשם שרים, וזבח וצלמונע בפסוק ה נזכרים בשם מלכים.
ובספר תהילים כתוב שיתמו נדיבמו כעורב וכזאב, וכזבח וכצלמונע כל נסיכמו. הלשון משמע שעורב וזאב הם כנדיבים, ולכאורה היינו חשיבות בעלמא, וזבח וצלמונע היו במלכות. ואף שנזכרו שם בשם נסיכים כתב ראב"ע דברים לב לח על הפסוק יין נסיכם שנסיך הוא לשון מלכות. ומצאנו שמלכי מדין (אוי רקם כו') נקראים בספר יהושע (יג כא) בשם נסיכי מדין, ויש שם שפירשו מפני שסיחון היה המלך העיקרי שלהם, וכאן משמע שבאותה השעה מדין היתה החשובה. ואולי יפרשו הפסוק בתהילים באופן אחר.

 

[אחיעזר]

פסוקים ז ט טז יז
נראה שלגדעון כבר היה דין מלך ושופט, וצריך עיון שהרי לדוד לא היה דין מלך למרות שנמשח על ידי שמואל מפני שלא יצא טבעו בעולם, והכי נמי הכא.
ויותר קשה, שלא רצה למלוך כמבואר בפסוק כג.

 

[אחיעזר]

לשון וידע בהם את אנשי סוכות, פירש"י לפי התרגום שהוא לשון ותבר בהון. והרד"ק פירש לשון שבירה, והביא דומה לזה (ישעיה נג) וידוע חולי (ושם יש לפרש שהוא ידוע בחוליו, וכך משמע הענין שם), או שהודיע להם את [חומר] פשעם בקוצים.
והרמב"ן ב"ב מ ב כתב וזה לשונו: אף אתה אמור לו אין לשון מודעא שמודיע לעדים אלא פירוש מודעא אונס ויסורין, כמו שכתוב ויודע בהם את אנשי סכות, וכן הודע את ירושלם.

 

[אחיעזר]

פסוק כד.
כתוב כי ישמעאלים הם, וקשה דאיירי בבני מדין. וראב"ע בבראשית פסוק כח כתב ללמוד מכאן שגם המדינים נקראים ישמעאלים, וזה שכתוב שם והנה ארחת ישמעאלים גו' ויעברו אנשים מדינים סוחרים גו'. והרמב"ן השיב שהמלחמה היתה לבני קדם, ובני קדם הם הישמעאלים.
עוד כתב שם שאפשר שמלכי מדין היו ישמעאלים.

 

[אחיעזר]

פסוק כז.
צריך עיון מהו האפוד הזה, ואיך טעו אחריו.

 

[אחיסמך]

אולי יש לדחות שהמלאך אינו מקיים מצוות.

דחוק טובא, ועוד שהוא הוציא שם שמים על זה ואפילו שדים לא מוציאים שם שמים לבטלה, ולכאורה כל שכן על דבר עבירה.
ואולי יש לדחות שגדעון עשה לצורך עצמו ומשפחתו, ולכן לא היה עיקר הדבר באיסור.

 

[נוריאל עזרא]

פסוקים ז ט טז יז
נראה שלגדעון כבר היה דין מלך ושופט, וצריך עיון שהרי לדוד לא היה דין מלך למרות שנמשח על ידי שמואל מפני שלא יצא טבעו בעולם, והכי נמי הכא.
ויותר קשה, שלא רצה למלוך כמבואר בפסוק כג.

אמנם לא היה מלך לא אבל הנהיג בפועל את עם ישראל באותו זמן. בניגוד לדוד.
[ובעיקר הראיות מה שנראה כמלך כיוון שהענישם שלא כדין תורה זהו לדעת האברבנל, אך לדעת המלבים כדין העניש אותם ע"ש. ומה שאנשי סוכות התייחסו אליו כמלך אינו ראיה שכך חשבו בטעות ואין עניין לתקנם על זה שיכול להחליש כח העם בעיני העמים בזמן מלחמה].

 

[נוריאל עזרא]

פסוק כז.
צריך עיון מהו האפוד הזה, ואיך טעו אחריו.

אפשר שמה שעבדו אותו כעבודה זרה היינו לגדעון ולא לאפוד שייחסו כוחות הניצחונות אליו ולא לה' והאפוד סימל את גדעון עבורם.
ובעניין מה היה האפוד יש במפרשים דעות בזה.
כעין החגורה[רד"ק לחד פירושה ועוד מפרשים] בגד זהב [רד"ק בבפירוש אחר], תכשיט [מלבי"ם].
ובטעם עניין האפוד יש במפרשים על זה שהאפוד מסמל ניצחון על העבודה זרה וחשב שזה ראוי לסימן ואות שה' עשה כל אלה ואעפ"כ טעו.