הערות בתורת הראשון לציון רבי עובדיה יוסף זצ"ל

[מתוק מדבש]

הענין עליו דובר באשכול זה ועליו הגבתי, הוא לענין הנפח והמשקל.
מרן הגרע"י כתב בכל ספריו (פרט להע' בשו"ת חזו"ע) ללכת אחר המשקל, הרב יצחק כתב ליישב דבריו.
תמהו ע"ז וע"ז השבתי.
לא אני ולא הרב יצחק עשינו אף אחד כטועה בדבר זה.

לדרכך ודרך רבך, מרן גדול הדורות סתר משנתו, וסתר דברי עצמו וכהוכחתו הברורה של מרן הראש"ל הגר"ד.
אם אכן המשקל רק בא לגלות על הנפח וכמש"כ כל הפוסקים
ד' מרן ברורים ואין כל סתירה.
מוזר להתעקש על סתירה העיקר להעמיד צד אחד.

 

[מתוק מדבש]

מכתב זה תקף שבעתיים כלפי תלמידי החזו"א. האם מישהו מצא פעם מישהו מתלמידי החזו"א שהורה אחרת ממנו? מבחינתם אין צד אחר אפי' בסוגיות שהחזו"א יחידאה. (ע"ע מכתב הגרד"ל על קו התאריך).

מצחיק מאוד.
כל ספרי תלמידי החזו"א כולל הקה"י מלאים השגות וקושיות על דבריו
כרגע עולה לי הקה"י בענין צירוף חצי ברכה שהובא בברכות סי' טז כמדומה
שם העיר שהחזו"א לא חילק בין חצי ברכה לשני ברכות חצי חצי הדברים ידועים
כל ספרי מרן הגרד"ל מלאים השגות על החזו"א, וגם החו"ב להגרח"ג וכל בניו ונכדיו.
אין ולא היה סתימת פיות, וריסוק והשפלת החולקים, ובודאי לא הגדרות בחלוקת שכל.

 

[ספיר ויהלום]

מצחיק מאוד.
כל ספרי תלמידי החזו"א כולל הקה"י מלאים השגות וקושיות על דבריו
כרגע עולה לי הקה"י בענין צירוף חצי ברכה שהובא בברכות סי' טז כמדומה
שם העיר שהחזו"א לא חילק בין חצי ברכה לשני ברכות חצי חצי הדברים ידועים
כל ספרי מרן הגרד"ל מלאים השגות על החזו"א, וגם החו"ב להגרח"ג וכל בניו ונכדיו.
אין ולא היה סתימת פיות, וריסוק והשפלת החולקים, ובודאי לא הגדרות בחלוקת שכל.

כך גם מקובל אצל תלמידי הגרש"ז אוירבך. והדברים ידועים.
לא מפחדים להקשות ולחלוק.
עי' בנין שבת לאחיינו, כמה מקשה ומתקיף.
אז מה???

 

[שמעון טרבלסי]

לדרכך ודרך רבך, מרן גדול הדורות סתר משנתו, וסתר דברי עצמו וכהוכחתו הברורה של מרן הראש"ל הגר"ד.
אם אכן המשקל רק בא לגלות על הנפח וכמש"כ כל הפוסקים
ד' מרן ברורים ואין כל סתירה.
מוזר להתעקש על סתירה העיקר להעמיד צד אחד.

לדברי הגר"ד התמיהה גדולה שבעתיים, שבכל ספריו גם בדברים שאין משקלם שווה וגם בדברים כלליים כתב משקל. וגם כתב לשער "הכל" במשקל.
ולכן הרב דוד ביקש ממנו לכתוב בנפח.
וגם בהקלטה אומר זאת (ואף יותר מכך) בבירור.

 

[שמעון טרבלסי]

מצחיק מאוד.
כל ספרי תלמידי החזו"א כולל הקה"י מלאים השגות וקושיות על דבריו
כרגע עולה לי הקה"י בענין צירוף חצי ברכה שהובא בברכות סי' טז כמדומה
שם העיר שהחזו"א לא חילק בין חצי ברכה לשני ברכות חצי חצי הדברים ידועים
כל ספרי מרן הגרד"ל מלאים השגות על החזו"א, וגם החו"ב להגרח"ג וכל בניו ונכדיו.
אין ולא היה סתימת פיות, וריסוק והשפלת החולקים, ובודאי לא הגדרות בחלוקת שכל.

גם הרב יצחק דן בדברי אביו, השאלה האם כשיוצא להם משהו בסוגיא אחרת מכריעים כך.
והאם כשכל גדולי ישראל חולקים עליו הם מחשיבים זאת בכלל כצד, כדינא דגמ' יחיד ורבים הלכה כרבים, או שהם סוברים שכולם בעיניו כקליפת השום.

 

[כהנא דמסייע]

גם לי יש הערות על מרן זיע"א, ועכ"ז מחמת גדלותו כשיש מה ליישב את דעתו, אני מעדיף זאת, על פני לחלוק עליו.
זה לא המצאה שלי, מצינו זאת גדולה מזו, אף כשאין יישוב.
וכמבואר בילקו"י פסח ח"ג:
הצג קובץ מצורף 5198
ובמצויין אצלי נוסף, וע"ע בשו"ת יבי"א ח"ד (אה"ע סי' ה אות ו) שכ' שבס' ישועות יעקב (סי' מב סק"ו) כ' שהמהרי"ט (בקידושין מב) הרגיש בחולשת ד' אביו המבי"ט, אלא שלא רצה לדחותן לגמרי. ודו"ק. והרשב"ש (סי' רסו, הו"ד בב"י אה"ע סי' קמא מחודש נז) כ' "אלא שלפי זה שכתבתי דוקא במעשה בית דין ולפי מה שכתב אדוני אבי ז"ל אף בשטר שאין בו מעשה בית דין, ולענין מעשה הייתי מניח סברתי וסומך על סברתו שכבר הורה זקן (שבת נא.)".

ולדבריכם מענין למה הטור הלך אחרי פסקי אביו ולא רק אחרי דרכו...
וכנ"ל רבים רבים מרבותינו שהלכו אחרי קודמיהם, ולא מצינו שנחלקו כמעט עם קודמיהם. (כמו ההולכים אחר פסקי הבא"ח וההולכים אחר פסקי המשנ"ב וכו')

עיין בהקדמה ליבי''א לאותם המצפצפים ומהגים וכו'

 

[אור תורה]

כל ספרי תלמידי החזו"א כולל הקה"י מלאים השגות וקושיות על דבריו

אגב. האם יש מקום שהגר"ח קנייבסקי זצ"ל מקשה או חולק על החזו"א?

 

[משיב כהלכה]

אגב. האם יש מקום שהגר"ח קנייבסקי זצ"ל מקשה או חולק על החזו"א?

בסרטון שצולם לפני למעלה מעשר שנים, נראה הרה"ג רבי אורי טיגר, תלמידו ומקורבו הגדול של מרן הגר"ח קנייבסקי, שואל את הרב האם למרן החזו"א זצ"ל יש דין "מרא דאתרא" בבני ברק - משום שנתקבלו בה הוראותיו והולכים בה כפי פסקיו.

הרב טיגר הציג בפני שר התורה איגרת אחת בה כתב הרב שך ז"ל שבארץ ישראל יש לנהוג "בהרבה דברים" כפי פסקי החזון איש, ומרן ה'קהילות יעקב' זצ"ל כתב באחת האגרות שלו, "שלא יוכלו לסבול לעשות בעירו ובמקומו של החזון איש שלא כהוראתו".

ומאידך, בשו"ת 'אגרות משה' להגאון רבי משה פיינשטיין זצ"ל נשאל אודות אדם המוסר שיעורים בבני ברק ועולה לו מסקנתו דלא כהחזון איש, והוא חושש לפגיעה בכבודו של החזון איש, והשיב לו הגאון רבי משה פיינשטיין זצ"ל שאין לו לחשוש מזה.

השיב על זה מרן שר התורה שב'אגרות משה' לא דיבר לענין "פסק למעשה", אלא שחולק עליו רק דרך לימודו. ולמסקנה הכריע הגר"ח קנייבסקי, שלמרן החזון איש יש דין מרא דאתרא לא רק בבני ברק - אלא בכל ארץ ישראל.

אמנם, סיים ואמר, שאם קם חכם שבכחו לחלוק על החזו"א ומכריע שלא כמוהו, באמת יכול לחלוק - אלא שנראה לו שאין אחד כזה היום...

ומכאן נראה בוודאי שלא חלק עליו מעולם.

 

[משיב כהלכה]

וכן בספר "דרך איש":