הערות בתורת הראשון לציון רבי עובדיה יוסף זצ"ל

[מתוק מדבש]

הענין עליו דובר באשכול זה ועליו הגבתי, הוא לענין הנפח והמשקל.
מרן הגרע"י כתב בכל ספריו (פרט להע' בשו"ת חזו"ע) ללכת אחר המשקל, הרב יצחק כתב ליישב דבריו.
תמהו ע"ז וע"ז השבתי.
לא אני ולא הרב יצחק עשינו אף אחד כטועה בדבר זה.

לדרכך ודרך רבך, מרן גדול הדורות סתר משנתו, וסתר דברי עצמו וכהוכחתו הברורה של מרן הראש"ל הגר"ד.
אם אכן המשקל רק בא לגלות על הנפח וכמש"כ כל הפוסקים
ד' מרן ברורים ואין כל סתירה.
מוזר להתעקש על סתירה העיקר להעמיד צד אחד.

 

[מתוק מדבש]

מכתב זה תקף שבעתיים כלפי תלמידי החזו"א. האם מישהו מצא פעם מישהו מתלמידי החזו"א שהורה אחרת ממנו? מבחינתם אין צד אחר אפי' בסוגיות שהחזו"א יחידאה. (ע"ע מכתב הגרד"ל על קו התאריך).

מצחיק מאוד.
כל ספרי תלמידי החזו"א כולל הקה"י מלאים השגות וקושיות על דבריו
כרגע עולה לי הקה"י בענין צירוף חצי ברכה שהובא בברכות סי' טז כמדומה
שם העיר שהחזו"א לא חילק בין חצי ברכה לשני ברכות חצי חצי הדברים ידועים
כל ספרי מרן הגרד"ל מלאים השגות על החזו"א, וגם החו"ב להגרח"ג וכל בניו ונכדיו.
אין ולא היה סתימת פיות, וריסוק והשפלת החולקים, ובודאי לא הגדרות בחלוקת שכל.

 

[ספיר ויהלום]

מצחיק מאוד.
כל ספרי תלמידי החזו"א כולל הקה"י מלאים השגות וקושיות על דבריו
כרגע עולה לי הקה"י בענין צירוף חצי ברכה שהובא בברכות סי' טז כמדומה
שם העיר שהחזו"א לא חילק בין חצי ברכה לשני ברכות חצי חצי הדברים ידועים
כל ספרי מרן הגרד"ל מלאים השגות על החזו"א, וגם החו"ב להגרח"ג וכל בניו ונכדיו.
אין ולא היה סתימת פיות, וריסוק והשפלת החולקים, ובודאי לא הגדרות בחלוקת שכל.

כך גם מקובל אצל תלמידי הגרש"ז אוירבך. והדברים ידועים.
לא מפחדים להקשות ולחלוק.
עי' בנין שבת לאחיינו, כמה מקשה ומתקיף.
אז מה???

 

[שמעון טרבלסי]

לדרכך ודרך רבך, מרן גדול הדורות סתר משנתו, וסתר דברי עצמו וכהוכחתו הברורה של מרן הראש"ל הגר"ד.
אם אכן המשקל רק בא לגלות על הנפח וכמש"כ כל הפוסקים
ד' מרן ברורים ואין כל סתירה.
מוזר להתעקש על סתירה העיקר להעמיד צד אחד.

לדברי הגר"ד התמיהה גדולה שבעתיים, שבכל ספריו גם בדברים שאין משקלם שווה וגם בדברים כלליים כתב משקל. וגם כתב לשער "הכל" במשקל.
ולכן הרב דוד ביקש ממנו לכתוב בנפח.
וגם בהקלטה אומר זאת (ואף יותר מכך) בבירור.

 

[שמעון טרבלסי]

מצחיק מאוד.
כל ספרי תלמידי החזו"א כולל הקה"י מלאים השגות וקושיות על דבריו
כרגע עולה לי הקה"י בענין צירוף חצי ברכה שהובא בברכות סי' טז כמדומה
שם העיר שהחזו"א לא חילק בין חצי ברכה לשני ברכות חצי חצי הדברים ידועים
כל ספרי מרן הגרד"ל מלאים השגות על החזו"א, וגם החו"ב להגרח"ג וכל בניו ונכדיו.
אין ולא היה סתימת פיות, וריסוק והשפלת החולקים, ובודאי לא הגדרות בחלוקת שכל.

גם הרב יצחק דן בדברי אביו, השאלה האם כשיוצא להם משהו בסוגיא אחרת מכריעים כך.
והאם כשכל גדולי ישראל חולקים עליו הם מחשיבים זאת בכלל כצד, כדינא דגמ' יחיד ורבים הלכה כרבים, או שהם סוברים שכולם בעיניו כקליפת השום.

 

[כהנא דמסייע]

גם לי יש הערות על מרן זיע"א, ועכ"ז מחמת גדלותו כשיש מה ליישב את דעתו, אני מעדיף זאת, על פני לחלוק עליו.
זה לא המצאה שלי, מצינו זאת גדולה מזו, אף כשאין יישוב.
וכמבואר בילקו"י פסח ח"ג:
הצג קובץ מצורף 5198
ובמצויין אצלי נוסף, וע"ע בשו"ת יבי"א ח"ד (אה"ע סי' ה אות ו) שכ' שבס' ישועות יעקב (סי' מב סק"ו) כ' שהמהרי"ט (בקידושין מב) הרגיש בחולשת ד' אביו המבי"ט, אלא שלא רצה לדחותן לגמרי. ודו"ק. והרשב"ש (סי' רסו, הו"ד בב"י אה"ע סי' קמא מחודש נז) כ' "אלא שלפי זה שכתבתי דוקא במעשה בית דין ולפי מה שכתב אדוני אבי ז"ל אף בשטר שאין בו מעשה בית דין, ולענין מעשה הייתי מניח סברתי וסומך על סברתו שכבר הורה זקן (שבת נא.)".

ולדבריכם מענין למה הטור הלך אחרי פסקי אביו ולא רק אחרי דרכו...
וכנ"ל רבים רבים מרבותינו שהלכו אחרי קודמיהם, ולא מצינו שנחלקו כמעט עם קודמיהם. (כמו ההולכים אחר פסקי הבא"ח וההולכים אחר פסקי המשנ"ב וכו')

עיין בהקדמה ליבי''א לאותם המצפצפים ומהגים וכו'

 

[אור תורה]

כל ספרי תלמידי החזו"א כולל הקה"י מלאים השגות וקושיות על דבריו

אגב. האם יש מקום שהגר"ח קנייבסקי זצ"ל מקשה או חולק על החזו"א?

 

[משיב כהלכה]

אגב. האם יש מקום שהגר"ח קנייבסקי זצ"ל מקשה או חולק על החזו"א?

בסרטון שצולם לפני למעלה מעשר שנים, נראה הרה"ג רבי אורי טיגר, תלמידו ומקורבו הגדול של מרן הגר"ח קנייבסקי, שואל את הרב האם למרן החזו"א זצ"ל יש דין "מרא דאתרא" בבני ברק - משום שנתקבלו בה הוראותיו והולכים בה כפי פסקיו.

הרב טיגר הציג בפני שר התורה איגרת אחת בה כתב הרב שך ז"ל שבארץ ישראל יש לנהוג "בהרבה דברים" כפי פסקי החזון איש, ומרן ה'קהילות יעקב' זצ"ל כתב באחת האגרות שלו, "שלא יוכלו לסבול לעשות בעירו ובמקומו של החזון איש שלא כהוראתו".

ומאידך, בשו"ת 'אגרות משה' להגאון רבי משה פיינשטיין זצ"ל נשאל אודות אדם המוסר שיעורים בבני ברק ועולה לו מסקנתו דלא כהחזון איש, והוא חושש לפגיעה בכבודו של החזון איש, והשיב לו הגאון רבי משה פיינשטיין זצ"ל שאין לו לחשוש מזה.

השיב על זה מרן שר התורה שב'אגרות משה' לא דיבר לענין "פסק למעשה", אלא שחולק עליו רק דרך לימודו. ולמסקנה הכריע הגר"ח קנייבסקי, שלמרן החזון איש יש דין מרא דאתרא לא רק בבני ברק - אלא בכל ארץ ישראל.

אמנם, סיים ואמר, שאם קם חכם שבכחו לחלוק על החזו"א ומכריע שלא כמוהו, באמת יכול לחלוק - אלא שנראה לו שאין אחד כזה היום...

ומכאן נראה בוודאי שלא חלק עליו מעולם.

 

[משיב כהלכה]

וכן בספר "דרך איש":

 

[מתוק מדבש]

מי שרוצה קצת להבין קימעא על איש האלוקים מרנא החזו"א
כדאי לעי' בס' דרך איש שהביא לנו הרב @משיב כהלכה.
המיוחד בזה, שכל דבריו עם מקורות ברורים ומדויקים.
קשה להאמין שדמות פלאים שכזאת שמקומה בן הראשונים [כלשון מרן הגרי"ז] חיה בדור האחרון.

השיב על זה מרן שר התורה שב'אגרות משה' לא דיבר לענין "פסק למעשה", אלא שחולק עליו רק דרך לימודו. ולמסקנה הכריע הגר"ח קנייבסקי, שלמרן החזון איש יש דין מרא דאתרא לא רק בבני ברק - אלא בכל ארץ ישראל.

לולי ד' מרן הגר"חק
המעיין באג"מ יראה שכוונתו שאפשר לחלוק לגמרי על החזו"א.
כעת א"י מקורו בדיוק, אודה למי שיעלה ויראה אמיתות הדברים.

 

[נוריאל עזרא]

ובחסד לאלפים: "רק כשיכנס לבית הכסא יכסה הציציות שלא יהיו בגלוי".

ייש"כ.
רק צ"ע שמהרישא משמע כמרן זצ"ל [אם כי אפשר להבין שלא דיבר על הציציות אבל מדסתם לא משמע הכי]
ושמא על הראיה מבית הכסא י"ל שכיוון שכשנכנס לבית הכסא פושט מלפניו או מאחוריו ומתגלים, לכן אמר שבבית הכסא יכסה [הכוונה יקפיד לכסות כי מתגלים] ולא שמעיקרא הם גלויים. וצ"ע.

שו"ר ראיתי לרבי יעקב משה הלל שליט"א שכתב רק שיש לדקדק כן מדבריו שהציציות בחוץ ושוב דחה שאין ללמוד מזה וז"ל:

ונראה קצת שיש לדקדק ממה שהזהיר על כיסוי הציציות בעת הכניסה לבית הכסא שאף שפסק כדעת האר"י ז"ל ללבוש הט"ק מתחת למלבושיו וכנ"ל מכל מקום הציציות צריכים לגלות וכמנהג השל"ה ודעימיה שהזכרנו ולכן הוצרך להזהיר כנזכר אמנם אין מזה ראיה גמורה כי אפשר דאיירי באופן שבהכנסו לבית הכסא מפשיט מעליו הבגד העליון ולכן חשש לגילוי הציציות וכן מצאתי להדיא למרן הגאון הרי"ח טוב ז"ל בבן איש חי שנה ראשונה פרשת בראשית אות ט' וז"ל ואם נכנס לבית הכסא ואין עליו בגד עליון המכסה את הט"ק אז יכסה ויצניע הציציות שבו שלא יהיו תלויים להדיא בגלוי עכ"ל [הבן איש חי]....

והרב יהודה ברכה שליט"א כתב על דברי החסד לאלפים הנ"ל וז"ל:

נראה מזה שבעת שהיו פושטים את הבגדים העליונים היו הציציות נראים לבחוץ ועיין לעיל אות ב מ"ש בדעת הבא"ח וצרף לכאן...

[ומדברי הרב ברכה שם נראה שזו ההבנה הפשוטה בדברי החסד לאלפים בסימן ח, מה גם שמדבריו של הרב ברכה נלמד שיש עוד הסבר בחסד לאלפים, שכתב לדחות דברי הציץ אליעזר שכוונת החסד לאלפים בסימן ח' לכסות הציציות, שלא היה לו להזהיר על כך כי באותו דור לא היה מי שיאמר להיפך, הנה עכ"פ כיוון מן הסתם יהיו כאלה שינהגו כדברי השו"ע ולא ירצו להשים כל הטלית (והציציות בכלל) תחת הבגדים או מטעמי נוחות, על זה הזהיר שעכ"פ יכסו בזמן שנכנסים לבית הכסא]

ואמנם שוב שניהם הביאו להוכיח שדעת החסד לאלפים לגלות הציציות עצמן מדברי החסד לאלפים בסימן כד אות ג' וז"ל:

וטוב להסתכל בציצית בכל שעה ורגע וישיג תועלת גדולה והשגה ומבטל הכעס גימטריא כנ"ף ולכן אף שמצות ט"ק ללבשו תחת בגדיו על גבי חלוקו וכמ"ש לעיל בסי' חן טוב שיאחוז בשני ציציות שלפניו ויהיו מונחים בחיקו להסתכל בהם כל שעה עכ"ל.

ויש לכאורה להעיר על דבריהם האחרונים:
1) ממה שהסתייג באופן שאף שצריך להיות מתחת לבגדים נראה שמה שכתב בסימן ח' שקדם לו התייחס להנהגה הפשוטה ורק כעת מסייג זאת.
גם כתב רק שטוב לעשות כן ולא שכך צריך. א"כ אדרבא בזה שפיר יש הסבר בדבריו בסימן ח' כהבנה שהכל תחת הבגדים ורק לקמן מסייג הדברים שעכ"פ טוב וכו'. וגם אם בסימן ח' כתב בהסתמכות על דבריו בסימן כד, עדיין נראה כוונתו שעכ"פ מי שמגלה הציציות [כיוון שרוצה לזכות בהנהגה הטובה הנ"ל] יכסה וכו'.
2) כתב כן רק על הציציות מקדימה, משמע שאלו שמאחור מכוסות.
3) וכל זה הקשיתי להבנתם. ולענ"ד אדרבא משם ראיה שיש לכסותם שהרי כתב שיהיו מונחים בחיקו שיוכל לראותם כל שעה, והרי יכל לכתוב שהציציות יהיו מגולים תמיד מהטעם האמור, אלא כוונתו שיהיו מכוסים בחיקו רק שיהיו מוכנים ומזומנים להסתכל בהם כל שעה ולא שיטרח לחפשם מתחת למלבושיו. ושו"ר שכדברי האחרונים כתב בשו"ת בית נאמן חלק ב' לדחות דברי הרב ברכה וז"ל:

ובמחכ"ת אם כדבריו למה אמר החס"ל שיהיו הציציות מונחים בחיקו יוציא אותם החוצה ותו לא אלא ודאי דמשמע ליה דאף על הציציות איכא קפידא להצניעם.

וששתי.

ואע"פ שכתב אמור להיות מתחת לבגדים ומסתייג מזה, ונראה לדייק כדברי הרב וישב הים והרב ברכה, נראה לענ"ד שכוונתו שיהיו גלויים זה שע"פ הסוד יש עניין שיהיו תחת כל בגדיו מעל החלוק ועל זה סייג שלא יהיו תחת כל בגדיו, כי יש עניין לראותם תמיד אלא יהיו מכוסים אבל בחיקו מוכנים ומזומנים וכנ"ל.

 

[אבני הכותל]

2) כתב כן רק על הציציות מקדימה, משמע שאלו שמאחור מכוסות.

נפלא מאוד!
אגב- ייתכן שהיה להם חלוק שנפתח מקדימה, וכעין פראק או חליפה ארוכה של ימינו, ועל כן, אמנם הציציות עצמם גם מכוסות, אבל השתיים הקדמיות הם מזומנות לו להסתכל עליהם, משא"כ השתיים שמאחורה אינם נגלות כלל.

 

[פלוריש (אריאל)]

בספר 'רבינו' של הרב שטרית, כותב שהרב עובדיה בעצמו אמר לו שכשיש סתירה בדברי מחבר - העיקר הוא לא כמו שרגילים לחשוב שמה שכתב באחרונה זה העיקר, אלא העיקר הוא מה שכתב כשהיה יותר בסוגיא, ואת זה רואים לפני הענין עי"ש [מי שיש לו שיעלה].

מעניין מאוד!
מי יכול להעלות?

 

[נוריאל עזרא]

זו החלטה של שכל ישר. כך נראה לי לפחות. אם אתה סובר שהשכל הישר מורה שהוא ידע את מה שכתב בעבר שהסכים לזה, ואעפ"כ החליט לתקוף אותו [ואת עצמו] בצורה חזקה - אין לי מה לומר.

נ.ב.
בספר 'רבינו' של הרב שטרית, כותב שהרב עובדיה בעצמו אמר לו שכשיש סתירה בדברי מחבר - העיקר הוא לא כמו שרגילים לחשוב שמה שכתב באחרונה זה העיקר, אלא העיקר הוא מה שכתב כשהיה יותר בסוגיא, ואת זה רואים לפני הענין עי"ש [מי שיש לו שיעלה].
זה בדיוק מה שאני טוען גם כאן, ואדרבה זוהי משנתו של הרב עובדיה, ואם היה זוכר שכך הורה בצעירותו כשהיה בסוגיא, וחיפש מקורות לדברי חכם בן ציון והעלה כדבריו בסברא - בודאי שהיה מסכים לדבריו גם בסוף ימיו.

מעניין מאוד!
מי יכול להעלות?

הכוונה לזה? [שם לא כתוב שהרב עובדיה אמר לו אלא שכך הבין מתוך מה שראה]:

נר שמיני של חנוכה תשנ"ח
...וכו'.........
עוד למדתי דבר חשוב ממה שראיתי אצל רבנו בהלכה זו של נתינת בגד על מכה שיצא ממנה דם.
בתחילה ראינו רק את הדברים שרבנו כתב בהערה על הבן איש חי, ושם היו כתובים הדברים בקיצור, ובסיכום ההלכה כתב רבנו את העולה מתוך ההערות, שמותר לתת בגד אדום על מכה שיצא ממנה דם, אבל אסור לתת בגד לבן.
אבל לאחר מכן הסתכל רבנו בספרו לוית חן, וראה ששם כתב על עניין זה באריכות, ומסקנת הדברים שם היתה להתיר גם בבגד לבן.
אז אמר לי רבנו למחוק מה שכתבנו בהערה, ולתקן את מסקנת ההלכה שכתבנו, ולהתיר גם בבגד לבן, ולציין למטה לעיין בלוית חן סימן צב.
אני הבנתי מזה שעכשיו רבנו לא מצוי בתוך הסוגיא, ומאחר שראה שכתב על כך בלוית חן והסיק שם להתיר גם בבגד לבן, הוא סמך על המסקנה שהיתה לו אז כאשר היה מונח בתוך הסוגיא, ולכן התיר. (רבנו עמוד לב)

 

[כהן]

הכוונה לזה?

אני זוכר שראיתי בעבר במפורש שהרב עובדיה אמר לו כן להדיא.

 

[נוריאל עזרא]

אני זוכר שראיתי בעבר במפורש שהרב עובדיה אמר לו כן להדיא.

צריך חיפוש לא עברתי על הכל רק עד שמצאתי את זה.

 

[כהנא דמסייע]

גם לי יש הערות על מרן זיע"א, ועכ"ז מחמת גדלותו כשיש מה ליישב את דעתו, אני מעדיף זאת, על פני לחלוק עליו.

זה לא ענין של "הערות"!!!!!
זה ענין איך פותחים סוגיא,
מבררים מהסוגיא וראשונים דרך טוב''י ונו''כ בעיון היטב.
האחרונים כולם נועדו, לתת משקל לדברים לא מוכרעים, להביא ראיות שלא ראית, ועוד,
זהו שלב נוסף,
זה לא שאני לומד אותו ויש לי עליו הערות,
אני לומד מהשורש והרבה פעמים יוצא כמו גדולי פוסקים אחרים.
אתה חייב להבין שאצל הרבה הרבה לומדים
ואולי רוב הת''ח
התורה לא סובבת סביב ת''ח גדול ככל שיהיה
אלא סביב הסוגיא עצמה

 

[כהנא דמסייע]

וכמבואר בילקו"י פסח ח"ג:

הוא הביא שלוש דוגמאות של תלמידים ובנים, הכל בסדר. אפשר להבין אותו.
אבל רבים רבים אחרי הנוב''י חלקו עליו, וגם בדורו, וכן לגבי החת''ס, למרות שהיו גדולי ההוראה לדורות, וודאי שצריך להתבונן בדעת וסברתם כראוי, אך מ''מ הסוגיא עצמה היא העיקר ככלות הכל

 

[שמעון טרבלסי]

זה לא ענין של "הערות"!!!!!
זה ענין איך פותחים סוגיא,
מבררים מהסוגיא וראשונים דרך טוב''י ונו''כ בעיון היטב.
האחרונים כולם נועדו, לתת משקל לדברים לא מוכרעים, להביא ראיות שלא ראית, ועוד,
זהו שלב נוסף,
זה לא שאני לומד אותו ויש לי עליו הערות,
אני לומד מהשורש והרבה פעמים יוצא כמו גדולי פוסקים אחרים.
אתה חייב להבין שאצל הרבה הרבה לומדים
ואולי רוב הת''ח
התורה לא סובבת סביב ת''ח גדול ככל שיהיה
אלא סביב הסוגיא עצמה

היא גופא ההערות שיש לי.
יש לי גם הערות על רוב הפוסקים, ויש גם הערות חמורות שהעירו האחרונים על הב"י. ובכ"ז עושים כמותו.

 

[שמעון טרבלסי]

הוא הביא שלוש דוגמאות של תלמידים ובנים, הכל בסדר. אפשר להבין אותו.
אבל רבים רבים אחרי הנוב''י חלקו עליו, וגם בדורו, וכן לגבי החת''ס, למרות שהיו גדולי ההוראה לדורות, וודאי שצריך להתבונן בדעת וסברתם כראוי, אך מ''מ הסוגיא עצמה היא העיקר ככלות הכל

הראב" היה תלמיד של הרמב"ם?
בגמ' שהקשו תיובתא זה היה תלמידו?
עיינת בעין יצחק שציין?