השגות היבי"א על קיצוש"ע להגרר"ב טולידאנו זצוק"ל

  • יוזם האשכול יוזם האשכול פתחיה
  • תאריך התחלה תאריך התחלה
ואגב רבי ברוך טולידאנו היה אב"ד מקודש ובהחלט עיקר עיסוקו היה באבה"ע וחו"מ. גם בישיבות שהיו במרוקו עיקר הלימוד היה או בתלמוד או בעניני אבהע"ז וחו"מ לא למדו או"ח כענין עיקרי. הסיבה העיקרית היא שלא היו שואלים על זה כמו היום מכיון שרובם לא היו בני תורה וכו' . גם בעניני נידה לא שאלו ולכן חכמי המערב לא ענו במראות ובעניני נידה.
 
מענין לענין, עי' שו"ת שמ"ש ומגן (ח"א חאו"ח סוס"י י"ג) -
הצג קובץ מצורף 6945
ומאידך, בשו"ת עמק יהושע (ח"ג חאו"ח סוס"י כ"ח) כתב להשיב על דבריו -
הצג קובץ מצורף 6946

וע"ע -
הצג קובץ מצורף 6942
הצג קובץ מצורף 6944
אולם כפי שציין הרב בן נאים שלמד עמו חברותא בעיון במשך יותר משנה, שהרבה פעמים במסקנא מכח עיונו, נטה, ואכן ספר כה''ח הוא ספר שבדור הקודם כל חכמי הספרדים בלי יוצא מן הכלל היו לומדים בו הרבה, כי הוא מאסף לכל המחנות על סדר השו''ע, ומו''א סיפר לי שכשהיו נבחנים לפני קבלת היתר הוראה אצל גדולי הרבנים הספרדים היו נבחנים ע''פ פסקי הכה''ח, והאשכנזים ע''פ משנ''ב.
 
כשעוסקים רוב הזמן בעיון בחו''מ, גם כשעוסקים באו''ח מבינים יותר לעומק ובפחות זמן.
וכשעוסקים רק באו''ח או רוב הזמן, רואים את התוצאות העתק הדבק בלי עיון.
פלא פלאות.
למדתי בכולל 6 שנים אה"ע, שזה זמן לא מבוטל, אח"כ חזרתי לאו"ח, ונהיה רק יותר עמוק.
 
אולם כפי שציין הרב בן נאים שלמד עמו חברותא בעיון במשך יותר משנה, שהרבה פעמים במסקנא מכח עיונו, נטה, ואכן ספר כה''ח הוא ספר שבדור הקודם כל חכמי הספרדים בלי יוצא מן הכלל היו לומדים בו הרבה, כי הוא מאסף לכל המחנות על סדר השו''ע, ומו''א סיפר לי שכשהיו נבחנים לפני קבלת היתר הוראה הספרדים אצל גדולי הרבנים היו נבחנים ע''פ פסקי הכה''ח, והאשכנזים ע''פ משנ''ב.
בכל או"ח רק 15 פעמים הוזכר דברים מ"המאסף", ולפו"ר לא בכולם הוא חולק על הכה"ח, אלא רק מדגיש דין נוסף או חילוק וכד'. האם יתכן שבכל הסוגיות יצא לו כמו הכה"ח?
 
אכן יותר עמוק ובפחות זמן כמוש''כ לעיל
ממש לא.
יש הרבה יותר במה לדון.
תראה בכוללים כמה שנים לומדים מלאכות שבת.
זה לבד אורך כמו לימוד אה"ע.

לך או"ח לקח כמשר מהזמן של אה"ע וחו"מ?
או שאתה מכיר מישהו כזה?
 
בכל או"ח רק 15 פעמים הוזכר דברים מ"המאסף",
לא צריך להזכיר דברים הניסוח של הדברים הוא המסקנא העולה מכלל הדברים בסוגיא.
ולפו"ר לא בכולם הוא חולק על הכה"ח, אלא רק מדגיש דין נוסף או חילוק וכד'. האם יתכן שבכל הסוגיות יצא לו כמו הכה"ח?
שמעת את דברי הרב בן נאים? הוא מבאר את סגנונו במדוייק. אם לאחר מכן יהיה שאלות על מה שאמרתי אשיב בל''נ.
 
תראה בכוללים כמה שנים לומדים מלאכות שבת.
זה לבד אורך כמו לימוד אה"ע.
אינני יודע כשלומדים אבן העזר מהסוגיות והראשונים, עם כל הלומד'ס, ואחר כך שותי''ם ומגיעים לעומקה של הלכה, זה לוקח הרבה יותר משבת. וזה מפתח את השכל, שגם כשלומדים שבת ודאי שיותר מעיינים בעיון עמוק, אבל מ''מ אין ההתפתחויות האינסופיות והדקויות שיש באה''ע וחו''מ.
אולם אם לומדים טוב''י, שו''ע, עם ח''מ וב''ש, איה''נ שבת הרבה יותר ארוך. כי בשבת יש הרבה יותר אקטואליה, וספרי אחרונים בני זמנינו.
 
לא צריך להזכיר דברים הניסוח של הדברים הוא המסקנא העולה מכלל הדברים בסוגיא.
זה רק אם מסקנתו כמו הכה"ח, אבל אם מסקנתו שלא כהכה"ח, מן הסתם לא שינה את הנוסח והניחו לפני הלומד כביכול הוא דעת הכה"ח, בלא לציין שהוא דעת המאסף.
 
אינני יודע כשלומדים אבן העזר מהסוגיות והראשונים, עם כל הלומד'ס, ואחר כך שותי''ם ומגיעים לעומקה של הלכה, זה לוקח הרבה יותר משבת. וזה מפתח את השכל, שגם כשלומדים שבת ודאי שיותר מעיינים בעיון עמוק, אבל מ''מ אין ההתפתחויות האינסופיות והדקויות שיש באה''ע וחו''מ.
אולם אם לומדים טוב''י, שו''ע, עם ח''מ וב''ש, איה''נ שבת הרבה יותר ארוך. כי בשבת יש הרבה יותר אקטואליה, וספרי אחרונים בני זמנינו.
אשמח שתענה לי האם אתה או מישהו שאתה מכיר למד את כל או"ח בחמישית (יותר נכון עשירית, כי יום שישי יותר קצר) מהזמן שלמד אה"ע וחו"מ.
 
אשמח שתענה לי האם אתה או מישהו שאתה מכיר למד את כל או"ח בחמישית (יותר נכון עשירית, כי יום שישי יותר קצר) מהזמן שלמד אה"ע וחו"מ.
לי לקח הלכות שבת שנתיים וחצי, ואילו מועדים למדתי בעיון אך במפוזרות, גם תפילה וק''ש, כנ''ל,
ואילו אבן העזר לבד ארבע שנים, וחו''מ עוד שמונה שנים.
 
לי לקח הלכות שבת שנתיים וחצי, ואילו מועדים למדתי בעיון אך במפוזרות, גם תפילה וק''ש, כנ''ל,
ואילו אבן העזר לבד ארבע שנים, וחו''מ עוד שמונה שנים.
אז אתה מצדיק אותי!!!
12 שנה אה"ע וחו"מ חמישית מזה לאו"ח זה אומר שנתיים וחצי לכל או"ח.
 
חמישית מזה לאו"ח זה אומר שנתיים וחצי לכל או"ח.
אמרתי שנתיים וחצי רק שבת...
כמובן יו''ד צריך עוד שנתיים וחצי נדה.
ואיסור והיתר, עוד שנתיים...
ואם נוסיף במצטרפות עניני מועדים ברכות, נוסיף עוד.

אבל כמו שאמרתי, וכמו שראיתי בעיני אנשים שעיקר לימודם באורח חיים, וכמו שמצוי בכוללים, לומדים בלי עיון, וחוזרים בלי הרף, ולא משיגים מה שאחרים שלומדים בעיון דברים אחרים, למרות שהם לומדים שנים ע''ג שנים אותו הדבר. כך ראיתי בעיני.
 
אמרתי שנתיים וחצי רק שבת...
כמובן יו''ד צריך עוד שנתיים וחצי נדה.
ואיסור והיתר, עוד שנתיים...
ואם נוסיף במצטרפות עניני מועדים ברכות, נוסיף עוד.
זה בדיוק מה שאמרתי, שלהקדיש לאו"ח רק חמישית מהזמן זה ממש לא מספיק.
אתה לא שם לב שאתה מחזק את דברי.
 
זה בדיוק מה שאמרתי, שלהקדיש לאו"ח רק חמישית מהזמן זה ממש לא מספיק.
אתה לא שם לב שאתה מחזק את דברי.
אם תכנס לרזולוציה של זמן או קי.
אני מדבר על גישה, על מה להתמקד, איפה להשקיע את החיים, ואת זה באה''ע וחו''מ.
וככה היה בחו''ל אצל כל החכמים גם אצל גדולי אשכנז, וגם אצל גדולי ספרד,
וכך צריך להיות גם היום.
הדחף לאקטואליה, הריצה לאו''ח, על חשבון חו''מ ואה''ע, גורמים לאדם לעצור במקום.
אם אדם משקיע בעיון באה''ע וחו''מ בסוף גם או''ח ידע יותר טוב, וכשהוא לומד יקשר דבר לדבר, וידמה דבר לדבר, בצורה יותר טובה ממי שהשקיע כל חייו באו''ח. זו כוונתי
 
אם תכנס לרזולוציה של זמן או קי.
אני מדבר על גישה, על מה להתמקד, איפה להשקיע את החיים, ואת זה באה''ע וחו''מ.
וככה היה בחו''ל אצל כל החכמים גם אצל גדולי אשכנז, וגם אצל גדולי ספרד,
וכך צריך להיות גם היום.
הדחף לאקטואליה, הריצה לאו''ח, על חשבון חו''מ ואה''ע, גורמים לאדם לעצור במקום.
אם אדם משקיע בעיון באה''ע וחו''מ בסוף גם או''ח ידע יותר טוב, וכשהוא לומד יקשר דבר לדבר, וידמה דבר לדבר, בצורה יותר טובה ממי שהשקיע כל חייו באו''ח. זו כוונתי
מסכים עם הרעיון, ואף מרן הגרע"י הורה ללמוד בתחילה אה"ע וחו"מ. (וכשהקים את כולל חזו"ע למדו פעמיים את כל אה"ע, כעשר שנים).
אבל הנקודה של או"ח בימי שישי נשמעת תמוהה.
 
בכל או"ח רק 15 פעמים הוזכר דברים מ"המאסף", ולפו"ר לא בכולם הוא חולק על הכה"ח, אלא רק מדגיש דין נוסף או חילוק וכד'. האם יתכן שבכל הסוגיות יצא לו כמו הכה"ח?
אביא כאן רק חלק מחלק או''ח מה שציינו בהקדמה מקומות שדיבר ע''פ דעת עצמו.
1750701642940.png
1750701682991.png
 
אבל הנקודה של או"ח בימי שישי נשמעת תמוהה.
זה אמירה שנועדה לומר לבחורים ואברכים צעירים להשאיר זאת לא לעיקר הלימוד, זה הכוונה, אין בעיה שיצרפו גם סדר שלישי בהתחלה, ויקבלו מושגים בהלכה. אבל עיקר הלימוד בתחילה הוא בזה.
 
ראשי תחתית