השגות היבי"א על קיצוש"ע להגרר"ב טולידאנו זצוק"ל

  • יוזם האשכול יוזם האשכול פתחיה
  • תאריך התחלה תאריך התחלה
אולי תענה לי תשובה
מעולם לא ראיתי מישהו מגיע עם בקשה למישהו ומצרף לו מכתב ביד
אפשר ששלח לו מכתב, ואז בא ונפגש עמו. לא נ''ל לחשוד בגרע''י בשקר, זה לא מצאנו, תוכל לומר דיוק, הבנה, שקר? נשמע לי ביזוי ת''ח אמיתי. לא מכובד.
 
אולי תענה לי תשובה
מעולם לא ראיתי מישהו מגיע עם בקשה למישהו ומצרף לו מכתב ביד
אתה מתחיל עם ההנחה שהסיפור הוא אמיתי, ומקשה על מה שכתוב. צריך להיות להיפך, מה שכתוב זה מה שודאי קרה. אם לדעתך זה סותר את הסיפור, אפשר שאתה צודק שהוא מעולם לא הגיע אליו
 
לא הבנתי מה ההשגה לפי הנכתב ביביע אומר הוא ביקש הערות של מרן זצ"ל וקיבל. עכשיו מה הבעיה?
היכן כתוב ביביע אומר שבא לחלוק עליו כי ספרו נגד קבלת הוראות מרן?
לפעמים העיר ממרן לפעמים מהמנהג לפעמים מסברא כדרך כל הפוסקים.

ולעניין הסיפור הרב יצחק יוסף שליט"א היה קטן לא מן הנמנע שלא מדייק באופן הסיפור. [אף על פי שעיקרו כנראה נכון]
ומה שהמשפחה סותרת וכי הם יכולים להכחיש את שלא ראו? אתמהה?
 
וכאן הבן שואל, א"כ מה קשור כל הסיפור הזה לקבלת הוראות מרן השו"ע?
איפה ראיתי בדברי היבי"א עצמו שהעניין קשור להוראות מרן,
ס"ה ביקש וכתב לו כמה הערות,
למה המחבר החליט לבקש הערות? למה לא? להגדיל תורה, הוא יבחן ואם ייטבו בעיניו ישלבם, וכי יעלה על דעת מישהו שיכנסם 'על עיוור'?!

לא הבנתי על איזה מכתב אתה מדבר? שכתב המחבר? אם תעלה על דעתך שהוא לא כמו המצוטט ביבי"א חסל סדר מכתבים מצוטטים ....
 
מצו"ב בזה טבלה על כל ההשגות שהשיג היבי"א (ו,מח) על הקיצוש"ע
ומהם עולה דבר תמוה מאוד

5 השגות בלבד שפסק דלא כהשו"ע (א, ג, ו, טז, יט)
1 השגה שפסק דלא כב"י (יא)
1 השגה שפסק להחמיר כי"א קמא ולא הקל כיש מתירין (טו)
1 השגה שפסק כהשו"ע ולא כהמקובלים (ה)
1 השגה שפסק כהשו"ע ולא הקל כבא"ח וכה"ח (יג)
1 השגה שפסק כהמקובלים ולא כהחיד"א והפשטנים (ב)
9 נידונים חלק היבי"א מסברת ליבו ללא קשר לשו"ע (ד, ז, ח, ט, י, יד, יז, יח, כ)
1 נידון לא חלק כלל והסכים עם המחבר (יב)

וכאן הבן שואל, א"כ מה קשור כל הסיפור הזה לקבלת הוראות מרן השו"ע?
כאשר כמעט חצי מההשגות הם מחלוקת מסברת ליבו של היבי"א ללא קשר לשום כללי פסיקה
וחלק מן ההשגות הם על מה שפסק דוקא כשו"ע



הנידון ופסק הגרר"ב טולידאנו
טעם ההשגה
א.
מותר להפסיק לעניית קדיש קדושה וברכו באמצע ברכת מעין ג'
פסק נגד השו"ע
ב.
אבל לא יניח תפילין דר"ת
פסק כהמקובלים נגד הפשטנים והחיד"א
ג.
שכח המלך המשפט אינו חוזר
פסק כהכה"ח נגד השו"ע
ד.
מותר להפסיק לעניית קדיש וקדושה ואמנים באלהי נצור
פסק כהחיד"א כנגד סברת ליבו של היבי"א
ה.
אין אומרים ברכו לאחר קדיש בתרא בשבת
פסק כהשו"ע נגד המקובלים, ונחלקו מה המנהג
ו.
בזמנינו מברכים בורא פרי העץ על שמן זית
פסק כהבא"ח נגד השו"ע
ז.
אם אינו יודע ברכה אחרונה יברך בנ"ר
חלק מסברת ליבו
ח.
אכל חצי זית מעין ג' או ברהמ"ז, וחצי זית בנ"ר, יברך בנ"ר
חלק מסברת ליבו
ט.
ברכת הגומל בנסיעה, מודדים הפרסה כפי רכיבה בבהמה
חלק מסברת ליבו
י.
ברכת הברקים והרעמים בלי שם ומלכות
חלק מסברת ליבו
יא.
ברכת הדלקת נרות בע"ש אחר ההדלקה
פסק נגד הב"י
יב.
נשים חייבות בהבדלה בשם ומלכות
לא השיג כלל והסכים עם המחבר (ודלא כהכה"ח)
יג.
שכח להבדיל במוצ"ש - מבדיל עד יום ג' בשם ומלכות
פסק כהשו"ע ולא הקל כבא"ח וכה"ח
יד.
צביעה במשקים אסורה בשבת
חלק סברת ליבו
טו.
יש בישול בכלי שני בשבת
פסק להחמיר כי"א קמא בשו"ע, ולא הקל כיש מתירין
טז.
אין בישול אחר בישול בלח אא"כ נצטנן לגמרי
פסק נגד השו"ע
יז.
נידון בענין מלאכה שאינה צריכה לגופה (רפואה בשבת)
חלק מסברת ליבו
יח.
החמיר בפסיק רישא דלא ניחא ליה בדרבנן
חלק מסברת ליבו
יט.
הקל ברשות הרבים בלא ס"ר
פסק נגד השו"ע
כ.
שכח יעו"י בר"ח ונזכר קודם שאמר ה' של מודים - יאמר שם
חלק מסברת ליבו
לעצם ההערות שכתבת לצערי אין לי זמן לעבור על הכל אבל ברפרוף קל אני רואה שלא דייקת בדבריך, למשל בסעיף ב' כתבת שפסק הכה"ח כהמקובלים נגד הפשטנים והחיד"א בעוד מרן פותח בזה שגם החיד"א מסכים לדבריו ולא חלק עליו כי פסק נגד הפשטנים עיין שם.
בסעיף ד' כתבת שחלק מסברא, אינו נכון אלא שמרן כתב שהרב טולדנו פסק כהחיד"א ושזה רק משמע מהחיד"א וכבר רבו החולקים על זה והביא הרבה פוסקים כך וכן על זה הדרך ואני חייב לסיים ועוד חזון למועד.
 
אולי תוכל לפרט מה נאמר ב2 הסרטונים שהבאת?
יש כאן יהודי שמסביר את הגישה של הפסיקה של חכמי מרוקו, ושל הרב טולדנו בפרט, בסרטון למעלה, ושזה תקף גם בארץ, ומה ההתרחשויות שם.
והסרטון השני הגאון הרב בן נאים, ר''י נחלת משה מספר על חברותא עם הרב טולדנו, ודרך לימודו ועיונו, ושהקיצור היה אחר לימוד הסוגיות בשרשן בחברותא, בעמל ויגיעה, ולא רק ליקוט פסקים. שמע ותחי נפשך.
 
ז"ל היבי"א ח"ו או"ח סי' מח
מישהו יכול להסביר לי מה הקשר בין המכתב שכתב הרב טולדנו, לבין זה?
1750626512669.png
שוב חשבתי שאולי הכוונה "אותם" זה את צעירי הצאן, והרב טולדנו בא לתקן את זה בחיבורו. אולם הקורא עלול להבין מתוך הדברים כאילו הרב טולדנו עצמו למד כך. ואולם זה ודאי אינו כמו שכותב במכתב.
 
מישהו יכול להסביר לי מה הקשר בין המכתב שכתב הרב טולדנו, לבין זה?
הצג קובץ מצורף 6868
שוב חשבתי שאולי הכוונה "אותם" זה את צעירי הצאן, והרב טולדנו בא לתקן את זה בחיבורו. אולם הקורא עלול להבין מתוך הדברים כאילו הרב טולדנו עצמו למד כך. ואולם זה ודאי אינו כמו שכותב במכתב.
וזאת להודיע למעכ"ת כי כשבאו למחנינו תלמידי חכמים מאחינו האשכנזים התחילו ללמד דינים לתלמידים שלנו בספר קיצור שלחן ערוך של הגאון ר' שלמה גנצפריד זצ"ל, שהוא ע"פ הרמ"א ואחרוני רבני אשכנז, ולכן עלה בדעתי לחבר קיצור שלחן ערוך ע"פ מרן ורבותינו האחרונים הספרדים שאנחנו נגררים אחריהם, אבל לא היו לי כמה מספרי האחרונים...
 
וזאת להודיע למעכ"ת כי כשבאו למחנינו תלמידי חכמים מאחינו האשכנזים התחילו ללמד דינים לתלמידים שלנו בספר קיצור שלחן ערוך של הגאון ר' שלמה גנצפריד זצ"ל, שהוא ע"פ הרמ"א ואחרוני רבני אשכנז, ולכן עלה בדעתי לחבר קיצור שלחן ערוך ע"פ מרן ורבותינו האחרונים הספרדים שאנחנו נגררים אחריהם, אבל לא היו לי כמה מספרי האחרונים...
נו זה מה שכתבתי בסוף ההודעה שהכוונה אותם זה את "צעירי הצאן" ברוך שכיונת. אבל כל מתבונן במכתב רואה דבר ברור, מה המגמה של החיבור שלו? כי הוא הבין שחיבור קיצוש''ע פשוט נוח יותר ללמידה, ורצה לייצר אלטרנטיבה, ולשמר את הדרך הישנה, זה כל מהות החיבור.

בואו נתבונן קמעא
הבהרה נחרצת על מטרת החיבור: שמירת מסורת הפסיקה הספרדית
המחבר פותח את דבריו בקריאה ברורה אל מקבל האיגרת – להודיע לו באופן שאינו משתמע לשתי פנים את סיבת כתיבת חיבורו. כאשר החלו חכמים מאחינו האשכנזים ללמד את תלמידי בני עדות המזרח מתוך ספר "קיצור שולחן ערוך" שנכתב על פי פסקי הרמ״א והאחרונים האשכנזים, חש סכנה של טשטוש הגבולות ההלכתיים והיעלמות המסורת הפסיקתית הספרדית. מתוך אחריות תורנית עמוקה ומתוך נאמנות למורשת ההלכה הספרדית, וגמר בליבו לכתוב קיצור שולחן ערוך מבוסס אך ורק על שיטת מרן הב"י ורבותינו הספרדים נ"ע, שעל פיהן אנו נוהגים.
מכאן עולה בבירור:
לא מדובר בספר כללי של הלכה פסוקה, ולא בחיבור הפונה לכלל הציבור – אלא בחיבור מהותי, מגמתי, מוצהר, שמטרתו הבלעדית לשמר את פסיקת מרן ואת מסורת הפוסקים הספרדים, ולעמוד בפרץ מול חדירת פסיקה זרה למחנה הספרדי.
המחבר מפרט עוד, כי לכתחילה לא היו ברשותו כל ספרי הספרדים, אך כאשר הגיע לידו ספר "כף החיים" לרבי יעקב חיים סופר, ראה השגחה פרטית ומילא את ייעודו – ללקט מתוכו את עיקרי הדינים, ולהנגישם באופן כללי מתומצת. לציבור ההולך בדרכי מרן.
הוא אף פונה בענווה לחכם אחר, שיש בידו השגות וחידושים נוספים על דברי "כף החיים", כדי לכלול גם את דבריו במהדורה הבאה – אך זאת בתוך המסגרת הברורה של פסיקת הספרדים, ולא מתוך פתיחות כללית לכל שיטה.
לסיכום:
החיבור איננו משלב אשכנזית-ספרדית, ולא ניסיון לשלב שיטות – אלא תגובה למצב שבו תלמידים ספרדים החלו לינוק הלכה ממקורות אשכנזיים – והוא מבקש להשיב עטרה ליושנה, ולהעמיד תורת מרן ורבותינו הספר על תילה.
 
מישהו יכול להסביר לי מה הקשר בין המכתב שכתב הרב טולדנו, לבין זה?
הצג קובץ מצורף 6868

מה שאמר ש"התחילו ללמד אותם", כוונתו שהחלו ללמד ועצרו אותם, בטענה שאין זה מתאים למנהגם.

ומה שאמר "ונהגו על פי ספר זה", לא היה ולא נברא, וכל מה שנהגו - נהגו שנים רבות קודם לכן, ולא בהשפעה אשכנזית כל שהיא.
 
ומה שאמר "ונהגו על פי ספר זה", לא היה ולא נברא, וכל מה שנהגו - נהגו שנים רבות קודם לכן, ולא בהשפעה אשכנזית כל שהיא.
אמת לאמיתו, מיליון אחוז. סה''כ החלו ללמד כי זה פלטפורמה נוחה, והוא יצר אלטרנטיבה. אינני מבין כיצד פירשו שהספר עצמו לפי מנהג האשכנזים. ושנהגו ע''פ שו''ע גנצפריד. אינני מבין כלל. זה פשוט לא מדוייק.
 
לכל מי שינסה ללמד זכות ולדחוק דוחקים בכדי ליישב את הסיפורים, מצאתי כעת שגם בפורום של הרב יצחק יוסף שאלו ע"כ שאלות ונותרו בלי תשובות...
 
נערך לאחרונה:
מישהו יכול להסביר לי מה הקשר בין המכתב שכתב הרב טולדנו, לבין זה?
הצג קובץ מצורף 6868
שוב חשבתי שאולי הכוונה "אותם" זה את צעירי הצאן, והרב טולדנו בא לתקן את זה בחיבורו. אולם הקורא עלול להבין מתוך הדברים כאילו הרב טולדנו עצמו למד כך. ואולם זה ודאי אינו כמו שכותב במכתב.
הבדיחה הידועה שחוזרת על עצמה ביזדים, שכמה שליחי חב"ד בודדים הצליחו להשפיע על מנהגי מרוקו ולהכניס להם מנהגים אשכנזים, מי שיודע קצת מה שהיה שם מבין שזה שטות מוחלטת ומגמתית, מכיון ששלוחי חב"ד הגיעו למרוקו לפני 70 שנה והיו בודדים, ומנהגי מרוקו קצת יותר ותיקים משלוחי חב"ד שהגיעו לשם. זאת ועוד, וכי יעלה על הדעת שכמה שלוחי חב"ד הצליחו לשנות מנהגים כנגד כל הגדולים שהיו שם? כל השומע יצחק לו...
 
בנוסף לזאת, גם הרבי הזהירם שלא ישנו את מנהג המקום, ודברי הרבי עבורם כהלכה למשה מסיני.
 
ומה שאמר "ונהגו על פי ספר זה", לא היה ולא נברא, וכל מה שנהגו - נהגו שנים רבות קודם לכן, ולא בהשפעה אשכנזית כל שהיא.
ובכלל כאן מספר הרב יצחק שהרב טולדנו הגיע אליו והתפלא שהיביע אומר צעיר כ''כ, וכאן הרב יצחק מספר שהוא הגיע אל הבית של היביע אומר, והתפלא? גם אם היו שני מפגשים, כיצד זה היה התפלא אחר התפלא? והוא פלא? וגם אמר שהיה חסידא קדישא אבל לא מפלפל וכו', בזמן שהרב בן נאים מספר על עומק עיונו, וסילת הכל מהסוגיות. ושוב נראה שלא הכירו בעצמו, וכך אמד לעצמו בגלל החיבור שלא נכתב בהרחבה אלא בצורה השוה לכל נפש. וד''ב.
 
ראשי תחתית