יש כאן יהודי שמסביר את הגישה של הפסיקה של חכמי מרוקו, ושל הרב טולדנו בפרט, בסרטון למעלה, ושזה תקף גם בארץ, ומה ההתרחשויות שם.
מישהו יכול להסביר לי מה הקשר בין המכתב שכתב הרב טולדנו, לבין זה?
וזאת להודיע למעכ"ת כי כשבאו למחנינו תלמידי חכמים מאחינו האשכנזים התחילו ללמד דינים לתלמידים שלנו בספר קיצור שלחן ערוך של הגאון ר' שלמה גנצפריד זצ"ל, שהוא ע"פ הרמ"א ואחרוני רבני אשכנז, ולכן עלה בדעתי לחבר קיצור שלחן ערוך ע"פ מרן ורבותינו האחרונים הספרדים שאנחנו נגררים אחריהם, אבל לא היו לי כמה מספרי האחרונים...
נו זה מה שכתבתי בסוף ההודעה שהכוונה אותם זה את "צעירי הצאן" ברוך שכיונת. אבל כל מתבונן במכתב רואה דבר ברור, מה המגמה של החיבור שלו? כי הוא הבין שחיבור קיצוש''ע פשוט נוח יותר ללמידה, ורצה לייצר אלטרנטיבה, ולשמר את הדרך הישנה, זה כל מהות החיבור.
אמת לאמיתו, מיליון אחוז. סה''כ החלו ללמד כי זה פלטפורמה נוחה, והוא יצר אלטרנטיבה. אינני מבין כיצד פירשו שהספר עצמו לפי מנהג האשכנזים. ושנהגו ע''פ שו''ע גנצפריד. אינני מבין כלל. זה פשוט לא מדוייק.
הבדיחה הידועה שחוזרת על עצמה ביזדים, שכמה שליחי חב"ד בודדים הצליחו להשפיע על מנהגי מרוקו ולהכניס להם מנהגים אשכנזים, מי שיודע קצת מה שהיה שם מבין שזה שטות מוחלטת ומגמתית, מכיון ששלוחי חב"ד הגיעו למרוקו לפני 70 שנה והיו בודדים, ומנהגי מרוקו קצת יותר ותיקים משלוחי חב"ד שהגיעו לשם. זאת ועוד, וכי יעלה על הדעת שכמה שלוחי חב"ד הצליחו לשנות מנהגים כנגד כל הגדולים שהיו שם? כל השומע יצחק לו...
ובכלל כאן מספר הרב יצחק שהרב טולדנו הגיע אליו והתפלא שהיביע אומר צעיר כ''כ, וכאן הרב יצחק מספר שהוא הגיע אל הבית של היביע אומר, והתפלא? גם אם היו שני מפגשים, כיצד זה היה התפלא אחר התפלא? והוא פלא? וגם אמר שהיה חסידא קדישא אבל לא מפלפל וכו', בזמן שהרב בן נאים מספר על עומק עיונו, וסילת הכל מהסוגיות. ושוב נראה שלא הכירו בעצמו, וכך אמד לעצמו בגלל החיבור שלא נכתב בהרחבה אלא בצורה השוה לכל נפש. וד''ב.
לנסות לקעקע מנהגי מרוקו של מאות שנים בדברים כאלו שמנהגים אלו הונהגו בשנים אחרונות, מראים גם על חוסר התמצאות בהיסטוריה, מכיון שמאז שבא החבדניק הראשון למרוקו עד שהתחילו גלי העליה לארץ עברו אולי 15 שנה בדוחק כידוע. מה גם שהחבדניקים היו בכמה ערים בודדות ולא הסתובבו בכל מרוקו, ומי פתי יאמין שכמה שלוחי חב"ד שינו בתוך 15 שנה את מנהגי המרוקאים למנהגי אשכנז? לצערינו הציבור התמים קונה את זה ומוציא לעז על ראשונים כמלאכים.
רק בבקשה לא להסתעף ולדון בנושא הזה שכבר נידון בהרחבה במקומות אחרים.
על כגון דא אומרים "א קשיא אויף א מעשה"
איך זה מסתדר עם מה שכתב הרב טולדאנו שספרו הוא קיצור כה"ח?
מסתדר מצוין מכיון שיש הרבה מקומות שהרהמ"ח נטה ממה שכתוב בכה"ח ומציין בהערות "המאסף" דהיינו שהוא נקט אחרת לדינא. זאת ועוד האמת צריכה להאמר שלא תמצא בשום שו"ת של חכמי המערב מהדורות הקודמים שהתייחסו לעניני או"ח ויו"ד למעט ענייני טריפות, כלומר שמה שנהגו היה מכח מנהג ולא נמצא בכתובים שדנו בכל מנהג שהיה. רק כשהגיעו לארץ התחילו לכתוב בענינים אלו כמו שתראה לרב משאש והרב מאמאן ועוד וזה מטעם ידוע. אבל בחו"ל לא עסקו בזה. ממילא כשהרהמ"ח רצה לכתוב ספר שמיוסד על פוסקי ספרד שכל הספרדים נהגו כמותם למה שלא ישתמש בכף החיים ? ופשוט שכשכתב את הספר עבר על הכל בעיון וא"צ להוכיח את זה ומי שחושב שרב"ט היה אדמו"ר מלוב"ן שעסק בסגולות וברכות לא יודע מה הוא סח.
כתבו המון בדיינות, אבל הניסוח שלך כאילו לא כתבו כלום באו"ח ויו"ד הוא מוגזם
מר אבי שיחי' אמר לי שבחו''ל גם בטוניס וג'רבא רוב הת''ח עסקו בעיקר בחושן משפט ואה''ע ודברים הקשים, או''ח ויו''ד ודאי שלמדו, אך מילתא זוטרתא היא לגבם. והיו עוסקים בזה בד' אמות של הלכה עם הציבור, אבל בבית מדרש עיקר העסק היה באה''ע וחו''מ. וכמו שהוא באמת. זה שהיום עוסקים כל היום באו''ח. זה לא עליית הדורות לענ''ד. וד''ב.
וכבר ידוע בשם הגרב"צ א"ש שאו"ח לומדים ביום שישי ...
יש מישהו שיכול להספיק בימי שישי את כל או"ח כראוי?
אני שמעתי ממו"ח שהגרב"צ אמר לו שאו"ח לומדים בכולל ערב, ואמר על איזה כולל שלמדו או"ח "מה הם בטלנים"?
ניתי ספר וניחזי. כל מי שמכיר קצת את תורת חכמי המערב יודה לדברים.
כשעוסקים רוב הזמן בעיון בחו''מ, גם כשעוסקים באו''ח מבינים יותר לעומק ובפחות זמן.
