כמעיין המתגבר
חבר חדש
- הצטרף
- 21/7/25
- הודעות
- 25
נפלא ביותר!אשמח להערות והארות.
אשמח להערות והארות.
כך דעת הגאון הנאמ"ן זצ"ל3. לגבי ההוכחה לזמנו של בדק הבית, מאן יימר שכל בדק הבית היינו הך, ושמא היה זה והלחן ערוך ברצון ושוב, ושוב אין הוכחה
ודאי, בשמחה.@כמעיין המתגבר האם ניתן לשלוח החומר שלך למישהו שכותב כעת ספר מקיף על פעלו של הב"י ?
יישר כח על ההערה. לפי מה שזכור לי מזכירו הרבה פעמים בהל' מקוואות.נפלא ביותר!
לפו"ר לא ראיתי שהזכרת את הר"ש משאנץ, שכמדומה מרן לא מזכירו כלל, ומסתבר שלא היה לפניו.
כמדומה שבנושאי זרעים הוא לא מזכירו כלל.ודאי, בשמחה.
יישר כח על ההערה. לפי מה שזכור לי מזכירו הרבה פעמים בהל' מקוואות.
אחר כך עיינתי, וראיתי שמזכירו כסדר בהל' חלה, נטילת ידים, כלאים, מקוואות, חציצה. בתרומות ומעשרות הב"י והטור גם כך לא האריכו כל כך.כמדומה שבנושאי זרעים הוא לא מזכירו כלל.
מסתבר שהכסף משנה קדם לבית יוסף, שהרי כך מסתבר לפי סדר החיבורים, שקודם יש להבין את דברי הרמב"ם, ואחר כך לפסוק הלכה, ואכן הכסף משנה מוזכר בבית יוסף בכמה מקומות, אמנם באבן העזר סי' קיד,א, כתב הב"י ואני כתבתי טעם להוראה זו בביאורי לרמב"ם בהל' מכירה ובביאור לחושן משפט סי' ס, ע"כ, וציון זה הוא תוספת מאוחרת על הבית יוסף שהרי את חושן משפט חיבר אחר אבן העזר.
בכסף משנה בהל' שבת מביא הב"י הרבה השגות של הרמ"ך, אמנם בבית יוסף אין הוא מביא את דעת הרמ"ך, ויתירה מזו, בהל' שבת ג,ה, מביא בכסף משנה השגה על דברי הרמב"ם שאסר בתנור גרוף וקטום, ובב"י באו"ח סי' רנג,א ד"ה ומ"ש אפילו, כתב כדברי הרמב"ם שאסור, והביא מכמה ראשונים שאסור, ואחר כך הביא בשם ההשלמה שמותר, והב"י תמה על זה, וביאר שההשלמה לא איירי בתנור של זמן התלמוד, ע"כ, ואם היה זוכר שהרמ"ך שהובא בכסף משנה תמה על הרמב"ם שאסר, לא היה צריך הב"י לדחוק את דעת ההשלמה, שהרי ההשלמה והרמ"ך שייכים לבית מדרש אחד, ואף על פי כן נראה שחיבר את הבית יוסף אחרי הכסף משנה אלא שלא היה מעיין במה שכתב בכסף משנה אלא במקומות שהיה צריך ליישב את דעת הרמב"ם.
אכן.יש מקומות שמוכח כך, ויש מקומות שמוכח אחרת.
וככה"נ עבד על שניהם במקביל, כאשר הרעיון הראשון לכאו' היה הרמב"ם,
ואח"כ נמלך (כמו שכותב בהקדמת הב"י) והתמיד את החיבור לטור.
וכך נוצרו שני החיבורים בעצם במקביל.
זה תירואיה שלך שהכס"מ אינו החיבור שרצה לחבר, יש מקומות בכס"מ שמביא את ד' הרא"ש ועוד שחולקים על הרמב"ם, ויתכן שאלו החלקים שכתב מתחילה כשרצה לחבר מעין בית יוסף על הרמב"ם.יש לשים לב שאין קשר בין הכסף משנה, לבין החיבור התאורטי של 'בית יוסף על הרמב"ם', הכסף משנה הוא ציון מקורות וישוב שיטת הרמב"ם, אבל הבית יוסף הוא הבאת כלל השיטות. כך שאפשר עקרונית לומר שאחרי חיבור הכסף משנה רצה לחבר חיבור 'בית יוסף על הרמב"ם', ואין בזה כפילות חיבורים.
יעו' ביד מלאכי שכותב דהכס''מ נכתב אחרי ע''פ הל' שמיטה, שבכס''מ כתב שהקרוב ה'שכז, ואילו בב''י כתב ה'רצט. והחיד''א כתב על זה דיש נושאים שכתב בזה לפני זה ויש להיפך. ולא חיברם ברצף אחד. וד''ב.מסתבר שהכסף משנה קדם לבית יוסף
זה תירואיה שלך שהכס"מ אינו החיבור שרצה לחבר, יש מקומות בכס"מ שמביא את ד' הרא"ש ועוד שחולקים על הרמב"ם, ויתכן שאלו החלקים שכתב מתחילה כשרצה לחבר מעין בית יוסף על הרמב"ם.
היכן כתבתי אחרת?בהקדמת הבית יוסף הוא כותב להדיא שתחילה הוא חשב לעשות את החיבור בית יוסף על הרמב"ם - אך חזר בו והעדיף לעשות זאת על הטור, מכיון שהרמב"ם מייצג רק את שיטתו שלו, ואילו הטור מייצג עוד פוסקים [כהתוס' וכד'].
הצג קובץ מצורף 12975
[אם כי אין זה קשור לנושא מה קדם למה - אלא הזכרתי זאת כלפי מה שהעלתם את העדיפות של החיבור האם על הרמב"ם או על הטור]
היכן נדפס?יש להוסיף למאמר גם את הקונדריסין להלכות גיטין שהוא מביא הרבה מאד ממנו, ונדפס באחד הקבצים התורניים. (כמדומני מיוחס לרבי משה ויטאל).
אם הבנתי נכון ש @כמעיין המתגבר טען שהכסף משנה מטרתו זה יותר ברמב"ם ולא כעיקר חיבורו , וע"ז הגבת לדבריו שלא נראה, וע"ז הבאתי את דברי הב"י שכותב שעיקר החיבור זה על הטור כי הטור מייצג אר ראשונים מאשר הרמב"ם שזה רק שיטתו.היכן כתבתי אחרת?
בהקדמת הבית יוסף הוא כותב להדיא שתחילה הוא חשב לעשות את החיבור בית יוסף על הרמב"ם - אך חזר בו והעדיף לעשות זאת על הטור, מכיון שהרמב"ם מייצג רק את שיטתו שלו, ואילו הטור מייצג עוד פוסקים [כהתוס' וכד'].
הצג קובץ מצורף 12975
[אם כי אין זה קשור לנושא מה קדם למה - אלא הזכרתי זאת כלפי מה שהעלתם את העדיפות של החיבור האם על הרמב"ם או על הטור]
הוא אכן הובא לפני שנים רבות באיזה חוברת, אבל אח"כ הודפס ע"י מכון ירושלים בכרך אחד יחד עם ספרים אחרים על גיטין וחליצה.יש להוסיף למאמר גם את הקונדריסין להלכות גיטין שהוא מביא הרבה מאד ממנו, ונדפס באחד הקבצים התורניים. (כמדומני מיוחס לרבי משה ויטאל).