שם -
על אותו משקל - לא חייבים בכל דבר להצדיק את הרב עובדיה ולחלוק על הבן איש חי והאור לציון, ואילו היה כתוב באור לציון עשרת הדיברות וכו'...
זו עוד דוגמא טובה להלכה שבודאי הרב עובדיה היה חוזר בו אם היה יודע שיש כ15 ראשונים שכתבו שמברכים ברכה אחרונה על המגילה גם ביחיד, ושכך נהגו בישיבות בבל, ושהארח"ח טעה בהבנת הירושלמי, וכפי שכבר כתב הגר"א, שהירושלמי מיירי על ברכת 'התורה' לאחריה שאינה אלא בצבור ולא על ברכת 'המגילה', וזו הסיבה שאין לפנינו ירושלמי זה, וזו הסיבה שכל 15 הראשונים הנ"ל לא פסקו 'כהירושלמי' הזה. וממילא אין שום משמעות לכל האחרונים 'שנמשכו', אחר דברי הרמ"א, משום שלא ידעו מכל הראשונים הנ"ל. ובסברא יחידאה לא אמרינן סב"ל כנודע, וכאן הארח"ח יחידאה ממש הוא [והוא הוא הכל בו, ואין הם ב', כנודע].
ואפשר לומר שרוח נבואה נזרקה בפי הבא"ח שכתב 'ולא יאבד היחיד ברכה יקרה זו'. דאכן אין שום מקום לחשוש לדברי הארח"ח, ולאבד ברכה זו. ונתבאר באורך במאמר המצורף ובמקורות שצויינו שם עי"ש.
על אותו משקל - לא חייבים בכל דבר להצדיק את הרב עובדיה ולחלוק על הבן איש חי והאור לציון, ואילו היה כתוב באור לציון עשרת הדיברות וכו'...
זו עוד דוגמא טובה להלכה שבודאי הרב עובדיה היה חוזר בו אם היה יודע שיש כ15 ראשונים שכתבו שמברכים ברכה אחרונה על המגילה גם ביחיד, ושכך נהגו בישיבות בבל, ושהארח"ח טעה בהבנת הירושלמי, וכפי שכבר כתב הגר"א, שהירושלמי מיירי על ברכת 'התורה' לאחריה שאינה אלא בצבור ולא על ברכת 'המגילה', וזו הסיבה שאין לפנינו ירושלמי זה, וזו הסיבה שכל 15 הראשונים הנ"ל לא פסקו 'כהירושלמי' הזה. וממילא אין שום משמעות לכל האחרונים 'שנמשכו', אחר דברי הרמ"א, משום שלא ידעו מכל הראשונים הנ"ל. ובסברא יחידאה לא אמרינן סב"ל כנודע, וכאן הארח"ח יחידאה ממש הוא [והוא הוא הכל בו, ואין הם ב', כנודע].
ואפשר לומר שרוח נבואה נזרקה בפי הבא"ח שכתב 'ולא יאבד היחיד ברכה יקרה זו'. דאכן אין שום מקום לחשוש לדברי הארח"ח, ולאבד ברכה זו. ונתבאר באורך במאמר המצורף ובמקורות שצויינו שם עי"ש.
