משיב כהלכה
חבר ותיק
- הצטרף
- 18/12/24
- הודעות
- 1,007
ש"ס ערבבה בדיינים מיום היווסדה. ורבנות נהריה לא קשורה כלל למה שכתבתי, אלא מה שהוקפץ משם.
השיעור השבועי - הראשון לציון רבי יצחק יוסף שליט"א
- יוזם האשכול ראש פינה
- תאריך התחלה
אז אני יגלה לך שאין אדם אחד בעולם שהולך כפוסק אחד בכל ההלכות, אין מי שפוסק כהשו"ע בכל ההלכות, ואין מי שפוסק כהבא"ח בכל ההלכות. ולא כהגרב"צ ולא כהחזו"א ולא כהגרשי"א ולא כהגרע"י.
אגב, בכל תגובה שלך רואים כמה שאתה מנסה לזלזל במרן הגרע"י זיע"א, אך מה נעשה שבמקורות שלנו כתוב שכל המזכה את הרבים אין חטא בא על ידו. ולא היה בדור שלנו מי שירד לעם וזיכה את הרבים כמרן זצ"ל. ואכמ"ל.
עת שערי רצון
חבר ותיק
- הצטרף
- 5/1/25
- הודעות
- 400
תעקוב טוב אחרי הודעות הרב @משיב כהלכה ותראה שהוא מכבד את הרב עובדיה הרבה יותר מרוב הניקים כאן, ולא כבוד מדומה של """"מרררררררררן""""", אלא באמת דן בדבריו וכו' ומכבדו מאוד, ואין כבוד אלא תורה
משיב כהלכה
חבר ותיק
- הצטרף
- 18/12/24
- הודעות
- 1,007
בדיחה גרועה. אני באופן אישי פוסק כהגר"ע ברוב ככל ההלכות, למעט כמה הלכות שנחלק עמו הגר"ש משאש זצוק"ל וקצת ממה שנחלק עמו הגרב"צ ושאר אחרונים. גם שיטתי בהלכה היא כשיטת מרן הגר"ש משאש זצוק"ל, שברוב העקרונות ההלכתיים מסכים עם הגר"ע יוסף, כיבדו והעריצו בכל מיני כבוד.
אך כאשר צריך לחלוק, חולקים, וכאשר צריך להעיר, מעירים, וכאשר צריך לומר את האמת, אומרים את האמת ולא מנסים לשכתב את ההיסטוריה, וכן על זה הדרך. לכבד צריך וגם לחלוק צריך.
ואסיים בדברי הגאון רבי יצחק יוסף בשיעורו האחרון הנ"ל (בשינויים קלים): "לעתים אנחנו חולקים בהלכה כדרכה של תורה, כמו שהיה רבי יוחנן וריש לקיש, רש"י ורבינו תם, הרמב"ם והראב"ד, שחלקו לשם שמים, וכך גם אנחנו עושים, ובעיקר ליישב דברי מרן הגר"ש משאש, שהיה ידיד נפש של הגר"ע יוסף, אהבו אחד את השני... ויש אנשים שיש להם 'צמצום המוחין' או 'סילוק המוחין'... וחושבים שיש בעיה שחולקים, אבל כולנו מעריצים ואוהבים את הגר"ע יוסף, ויודעים שהיה אחד מגדולי הדור שלנו".
גא"מ להנ"ל.
פרשת תרומה תשפ"ה
בתר"י מבואר לא כך והובא בשע"ת סימן רב אות כ"ח: וכתבו תר"י דהא דאמרינן בש"ס הנהנה בלא ברכה כאלו מעל אף אם לא ידע רק ברכת שהכל יצא מידי מעילה אלא דאפ"ה צריך ללמוד הברכה הראוי לכל דבר עכ"ל. וכך פשט דברי הגמ'. ודברי האבודרהם הם חידוש. ולא שמענו ולא ראינו בכל הדורות שהביאו את האבודרהם הזה להלכה והפכו את הקערה על פיה לברך במקום שהכל בספקות - את הברכה המבוררת, וכמדומה שתר"י זה אשתמטתיה לרב הנזכר.
א. דברי הרמב"ם הם על ערבית של 'ליל שבת' ולא על של חול עי"ש.
ב. הב"י הביא את מנהג העולם, ואעפ"כ בשו"ע פסק לא כמותו, זה אומר שהשו"ע אומר לך 'אל תעשה כמנהג העולם'. ומי שממשיך לעשות כמנהג העולם אומר - אני לא שומע לשו"ע שאמר לא להמשיך את המנהג!
אין למדין מערב שבת ליום חול. ערב שבת אפילו השו"ע מתיר בסי' רס"ז, משא"כ ביום חול אוסר!
בתר"י מבואר לא כך והובא בשע"ת סימן רב אות כ"ח: וכתבו תר"י דהא דאמרינן בש"ס הנהנה בלא ברכה כאלו מעל אף אם לא ידע רק ברכת שהכל יצא מידי מעילה אלא דאפ"ה צריך ללמוד הברכה הראוי לכל דבר עכ"ל. וכך פשט דברי הגמ'. ודברי האבודרהם הם חידוש. ולא שמענו ולא ראינו בכל הדורות שהביאו את האבודרהם הזה להלכה והפכו את הקערה על פיה לברך במקום שהכל בספקות - את הברכה המבוררת, וכמדומה שתר"י זה אשתמטתיה לרב הנזכר.
א. דברי הרמב"ם הם על ערבית של 'ליל שבת' ולא על של חול עי"ש.
ב. הב"י הביא את מנהג העולם, ואעפ"כ בשו"ע פסק לא כמותו, זה אומר שהשו"ע אומר לך 'אל תעשה כמנהג העולם'. ומי שממשיך לעשות כמנהג העולם אומר - אני לא שומע לשו"ע שאמר לא להמשיך את המנהג!
אין למדין מערב שבת ליום חול. ערב שבת אפילו השו"ע מתיר בסי' רס"ז, משא"כ ביום חול אוסר!
שם
לא זכר דברי עצמו בספר ילקוט יוסף החדש על ברכות בעמ' תרי"ט תר"כ שהביא את דברי המנחת יצחק שנקט כן לדינא, ואף ציין לדברי הברכת ה' הנ"ל עי"ש.
משנה מסכת שבת פרק יד משנה ד
החושש בשיניו לא יגמע בהן את החומץ עי"ש.
האם חומץ 'מרפא' את השיניים או שהוא רק 'מיקל' על הכאבים?? אם הוא מרפא - נסגור את כל מרפאות השיניים.
ולכן סברא זו של 'משכך' ולא 'מרפא' - היא נוגדת את המשנה ואין לה מקום בהלכה כלל.
כתב כן לפי הבנתו בדעת ההשלמה:
בילקוט יוסף ברכות [החדש] הביא את דברי ההשלמה בברכות מ"ב ע"א שכתב: אבל אם באה [פה"ב] בתוך סעודה 'או לאחר סעודה' ולפני ברכת המזון פת פוטרתה. זהו הדרך שדרך בה ר"ש ז"ל והרב אלפסי ז"ל בפת הבאה בכסנין עי"ש. וכתב שם: הרי דס"ל דבין באמצע הסעודה ובין לאחר הסעודה לא מברך על עוגה. ויתכן שיודו לסברת הרשב"א שאם סילק השולחן מברך מזונות עי"ש.
אולם אין דבריו נכונים כלל, דהא 'לאחר הסעודה' שכתב ההשלמה שלא מברך על פה"ב זהו בדיוק 'לאחר הסעודה' שכתב הרשב"א שכן מברך, כלומר יש כאן מחלוקת ברורה בין הרשב"א לספר ההשלמה וסיעתו. וסילוק השולחן אינו דבר נפרד, דהא בזמנם היו מסלקים את השולחן בסוף הסעודה, ואעפ"כ כתב ההשלמה שאינו מברך על פה"ב לפניה. וא"כ יש לחוש לדבריו ולא לברך מזונות גם לאחר סילוק השולחן בימינו.
ויש להוסיף שהמאורות העתיק [כדרכו] את ההשלמה, וכן מתבאר למעיין היטב בשו"ת הרמב"ם [בלאו] סי' רי"ג, וכן מפורש בירושלמי ברכות פ"ו ה"ה כדעת ההשלמה והרמב"ם, ודו"ק כי קיצרתי.
ולכן ודאי שהעיקר הוא כמנהג העולם שלא מברכים ברכה אחרונה לאחר סילוק שולחן.
לא זכר דברי עצמו בספר ילקוט יוסף החדש על ברכות בעמ' תרי"ט תר"כ שהביא את דברי המנחת יצחק שנקט כן לדינא, ואף ציין לדברי הברכת ה' הנ"ל עי"ש.
משנה מסכת שבת פרק יד משנה ד
החושש בשיניו לא יגמע בהן את החומץ עי"ש.
האם חומץ 'מרפא' את השיניים או שהוא רק 'מיקל' על הכאבים?? אם הוא מרפא - נסגור את כל מרפאות השיניים.
ולכן סברא זו של 'משכך' ולא 'מרפא' - היא נוגדת את המשנה ואין לה מקום בהלכה כלל.
כתב כן לפי הבנתו בדעת ההשלמה:
בילקוט יוסף ברכות [החדש] הביא את דברי ההשלמה בברכות מ"ב ע"א שכתב: אבל אם באה [פה"ב] בתוך סעודה 'או לאחר סעודה' ולפני ברכת המזון פת פוטרתה. זהו הדרך שדרך בה ר"ש ז"ל והרב אלפסי ז"ל בפת הבאה בכסנין עי"ש. וכתב שם: הרי דס"ל דבין באמצע הסעודה ובין לאחר הסעודה לא מברך על עוגה. ויתכן שיודו לסברת הרשב"א שאם סילק השולחן מברך מזונות עי"ש.
אולם אין דבריו נכונים כלל, דהא 'לאחר הסעודה' שכתב ההשלמה שלא מברך על פה"ב זהו בדיוק 'לאחר הסעודה' שכתב הרשב"א שכן מברך, כלומר יש כאן מחלוקת ברורה בין הרשב"א לספר ההשלמה וסיעתו. וסילוק השולחן אינו דבר נפרד, דהא בזמנם היו מסלקים את השולחן בסוף הסעודה, ואעפ"כ כתב ההשלמה שאינו מברך על פה"ב לפניה. וא"כ יש לחוש לדבריו ולא לברך מזונות גם לאחר סילוק השולחן בימינו.
ויש להוסיף שהמאורות העתיק [כדרכו] את ההשלמה, וכן מתבאר למעיין היטב בשו"ת הרמב"ם [בלאו] סי' רי"ג, וכן מפורש בירושלמי ברכות פ"ו ה"ה כדעת ההשלמה והרמב"ם, ודו"ק כי קיצרתי.
ולכן ודאי שהעיקר הוא כמנהג העולם שלא מברכים ברכה אחרונה לאחר סילוק שולחן.
פרשת תצוה תשפ"ה
הרב יצחק שליט"א איש אמת, לא מתעקש. אם היה רואה את כל ההשגות שכתבנו כאן על דבריו, היה אומר, אה, ככה? באמת? והיה מקבל את הדברים.
לא מוכח במרן כלום. גם שאר האחרונים לא הבינו במרן כך.
לא נכון! לא כתוב שם שכך המנהג, אלא שכך 'הנהיגו ופסקו' הם באותו הדור. זה כמו כל מחלוקת בהלכה, ותו לא. אין לזה תוקף של מנהג כלל.
הרב יצחק שליט"א איש אמת, לא מתעקש. אם היה רואה את כל ההשגות שכתבנו כאן על דבריו, היה אומר, אה, ככה? באמת? והיה מקבל את הדברים.
לא מוכח במרן כלום. גם שאר האחרונים לא הבינו במרן כך.
לא נכון! לא כתוב שם שכך המנהג, אלא שכך 'הנהיגו ופסקו' הם באותו הדור. זה כמו כל מחלוקת בהלכה, ותו לא. אין לזה תוקף של מנהג כלל.
פרשת כי תשא תשפ"ה
לא מדוייק. לא כתוב שהביאה לו משלוח מנות, וגם הוא לא שלח 'לה' את הספר אלא 'לאביה'.
אם טעות כזו [שבודאי היא של העורכים, שהרי את הספר ודאי שלא 'ערך' האור לציון בעצמו] מעידה שאין הספר יצא מתחת יד המחבר, וזהו לכבודו של המחבר - אז בודאי שאין הילקוט יוסף יצא מתחת ידי המחבר, אלא הכל הוא מעשה 'העורכים', שהרי הטעויות בו גדולות לאין ערוך מטעות כזו של הוספת המאירי בשם הדרכ"מ, וכפי שהועלה כאן, והכל הוא לכבודו של הרב המחבר.
זקן אהרן היה לרב עובדיה, ומביאו עשרות פעמים בשו"ת יבי"א. ודאי שראה ספר זה, אלא, וכאן החידוש הגדול שיצא בע"כ מפיו של הרב יצחק, שיתכן מאוד שגם ספרים שהיו לרב עובדיה - לא דקדק לעיין בהם בכל פסק ופסק, ואפשר להקשות ולחלוק עליו אפילו מספר שציין אליו, שכתוב בו הפוך ממה שכתב, אלא שצריך לעטוף את הדברים במילים אחרות, שכנראה לא היה לו הספר וכדומה, ואילו היה רואה היה חוזר בו. ואה"נ זה מה שעושים הרבה מחכמי הדור האחרון שמוצאים הרבה מקורות שנעלמו ממרן זצ"ל, ואלה שיש להם 'קטנות המוחין' או 'צמצום המוחין' חושבים שאנו לא מעריכים וכו'. אבל תורה בקרן זוית, כל הרוצה יבוא ויטול, ובלבד..
לא מדוייק. לא כתוב שהביאה לו משלוח מנות, וגם הוא לא שלח 'לה' את הספר אלא 'לאביה'.
אם טעות כזו [שבודאי היא של העורכים, שהרי את הספר ודאי שלא 'ערך' האור לציון בעצמו] מעידה שאין הספר יצא מתחת יד המחבר, וזהו לכבודו של המחבר - אז בודאי שאין הילקוט יוסף יצא מתחת ידי המחבר, אלא הכל הוא מעשה 'העורכים', שהרי הטעויות בו גדולות לאין ערוך מטעות כזו של הוספת המאירי בשם הדרכ"מ, וכפי שהועלה כאן, והכל הוא לכבודו של הרב המחבר.
זקן אהרן היה לרב עובדיה, ומביאו עשרות פעמים בשו"ת יבי"א. ודאי שראה ספר זה, אלא, וכאן החידוש הגדול שיצא בע"כ מפיו של הרב יצחק, שיתכן מאוד שגם ספרים שהיו לרב עובדיה - לא דקדק לעיין בהם בכל פסק ופסק, ואפשר להקשות ולחלוק עליו אפילו מספר שציין אליו, שכתוב בו הפוך ממה שכתב, אלא שצריך לעטוף את הדברים במילים אחרות, שכנראה לא היה לו הספר וכדומה, ואילו היה רואה היה חוזר בו. ואה"נ זה מה שעושים הרבה מחכמי הדור האחרון שמוצאים הרבה מקורות שנעלמו ממרן זצ"ל, ואלה שיש להם 'קטנות המוחין' או 'צמצום המוחין' חושבים שאנו לא מעריכים וכו'. אבל תורה בקרן זוית, כל הרוצה יבוא ויטול, ובלבד..
שם -
על אותו משקל - לא חייבים בכל דבר להצדיק את הרב עובדיה ולחלוק על הבן איש חי והאור לציון, ואילו היה כתוב באור לציון עשרת הדיברות וכו'...
זו עוד דוגמא טובה להלכה שבודאי הרב עובדיה היה חוזר בו אם היה יודע שיש כ15 ראשונים שכתבו שמברכים ברכה אחרונה על המגילה גם ביחיד, ושכך נהגו בישיבות בבל, ושהארח"ח טעה בהבנת הירושלמי, וכפי שכבר כתב הגר"א, שהירושלמי מיירי על ברכת 'התורה' לאחריה שאינה אלא בצבור ולא על ברכת 'המגילה', וזו הסיבה שאין לפנינו ירושלמי זה, וזו הסיבה שכל 15 הראשונים הנ"ל לא פסקו 'כהירושלמי' הזה. וממילא אין שום משמעות לכל האחרונים 'שנמשכו', אחר דברי הרמ"א, משום שלא ידעו מכל הראשונים הנ"ל. ובסברא יחידאה לא אמרינן סב"ל כנודע, וכאן הארח"ח יחידאה ממש הוא [והוא הוא הכל בו, ואין הם ב', כנודע].
ואפשר לומר שרוח נבואה נזרקה בפי הבא"ח שכתב 'ולא יאבד היחיד ברכה יקרה זו'. דאכן אין שום מקום לחשוש לדברי הארח"ח, ולאבד ברכה זו. ונתבאר באורך במאמר המצורף ובמקורות שצויינו שם עי"ש.
על אותו משקל - לא חייבים בכל דבר להצדיק את הרב עובדיה ולחלוק על הבן איש חי והאור לציון, ואילו היה כתוב באור לציון עשרת הדיברות וכו'...
זו עוד דוגמא טובה להלכה שבודאי הרב עובדיה היה חוזר בו אם היה יודע שיש כ15 ראשונים שכתבו שמברכים ברכה אחרונה על המגילה גם ביחיד, ושכך נהגו בישיבות בבל, ושהארח"ח טעה בהבנת הירושלמי, וכפי שכבר כתב הגר"א, שהירושלמי מיירי על ברכת 'התורה' לאחריה שאינה אלא בצבור ולא על ברכת 'המגילה', וזו הסיבה שאין לפנינו ירושלמי זה, וזו הסיבה שכל 15 הראשונים הנ"ל לא פסקו 'כהירושלמי' הזה. וממילא אין שום משמעות לכל האחרונים 'שנמשכו', אחר דברי הרמ"א, משום שלא ידעו מכל הראשונים הנ"ל. ובסברא יחידאה לא אמרינן סב"ל כנודע, וכאן הארח"ח יחידאה ממש הוא [והוא הוא הכל בו, ואין הם ב', כנודע].
ואפשר לומר שרוח נבואה נזרקה בפי הבא"ח שכתב 'ולא יאבד היחיד ברכה יקרה זו'. דאכן אין שום מקום לחשוש לדברי הארח"ח, ולאבד ברכה זו. ונתבאר באורך במאמר המצורף ובמקורות שצויינו שם עי"ש.
שם
בשיעור אמר שכונתו לספר 'נר ציון'.
ונ"ל ליישב את שיטתו של בעל נר ציון, שלאחר שראה שהרב שהזכיר את הרב עובדיה בכבוד הכי גדול שיש והוא הרב משה לוי - כשחלק עליו בכל הכבוד וההערכה, 'זכה' לקיתונות של בוז. אמר מה לי ולצרה זו, שוא"ת עדיף, ולכן לא הזכיר אותו כלל בין במקום שחלק עליו [מהטעם הנ"ל], ובין במקום שלא חלק עליו [שלא הוצרך להביאו מחמת שכבר פוסקים אחרים כתבו כדבריו], ודוק.
בשיעור אמר שכונתו לספר 'נר ציון'.
ונ"ל ליישב את שיטתו של בעל נר ציון, שלאחר שראה שהרב שהזכיר את הרב עובדיה בכבוד הכי גדול שיש והוא הרב משה לוי - כשחלק עליו בכל הכבוד וההערכה, 'זכה' לקיתונות של בוז. אמר מה לי ולצרה זו, שוא"ת עדיף, ולכן לא הזכיר אותו כלל בין במקום שחלק עליו [מהטעם הנ"ל], ובין במקום שלא חלק עליו [שלא הוצרך להביאו מחמת שכבר פוסקים אחרים כתבו כדבריו], ודוק.
קבצים מצורפים
חיי עולם
חבר ותיק
- הצטרף
- 17/12/24
- הודעות
- 570
חסר רבנים שלא מביאים דברי הגרע"י זצ"ל?
וכי הגרח"ק הביא ממנו משהו, אע"פ שהגרע"י כן הביא מהגרח"ק.
וכי הגר"י עדס, הגר"י הלל, הגרי"ח סופר שליט"א ועוד רבים הביא מהגרע"י?
אף אחד לא חייב לו שום דבר.
ואדרבא, מה נפלאו דברי הגר"ח מוואלוז'ין שהתורה לא ניתנה בכדי להביא את מי שחולקים עליו ולבזותו, עיי"ש כי לא לפני כעת הספר.
ואת עלית על כולנה
מרן הגרב"צ לא הזכירו מפני כבודו כידוע,
ובמקום להבין כמה העריכו, יורים עליו חיצים משל היה שונאו וההי"ב.
כרגיל, עובדות לחוד, מציאות לחוד וסיפורי לווין לחוד.
הגר"נ בן סניור מעריץ את מרן ומביאו למעלה משישים מקומות בספריו כמבואר באוצר החכמה בדקתי הרגע, ניתן לבדוק כל אחד בעצמו
והנה תיעוד
רק מה?
הם רוצים שיזיכירו רק את מרם ולמחוק את חכם בן ציון ואת כוווולם, אז הוא לא מזכיר מספיק וזה סיבה להתקפה משודרת
כמה דאת אמר ויקץ יוסף וכו'
יש כאן טעות מפורסמת.
בעל הילקוט יוסף רגיל להביא קושיא על הבן איש חי, איך אומר לברך ברה אחרונה על המגילה? לא ראה מרן!!!??
כל שנה זה התקפה משדורת וגם בספריו,
אבל מה לעשות, שמלבד שזה דעת רוב הראשונים
גם דעת רוב האחרונים שדעת מרן שיש לברך ביחיד, אפשר לעשות סב"ל נגד מרן, אבל לא להקשות על הבא"ח ממרן בעוד שרוב האחרונים איתו, וכמבואר באור לציון הרצ"ב וע"ש בח"א מה שהוכיח בעוז ותעצומות שכן עיקר
נזכר בהקדמה של רב פעלים בגנאי המחלוקת על האחרונים ושיותר טוב להתעלם.
מ"מ בוודאי יש עניין לקרב את הגאולה בהזכרת דבר בשם אומרו וח"ו לא להתעטף בטלית שלא אחרים. ואם אינני טועה אין כמעט ת"ח ספרדים - ואפילו הגדולים והעצומים שבהם שלא למדו ממרן זצ"ל דברי הפוסקים וטענות הלכתיות שונות שאינן בנמצא ובוודאי בסדר נאה ובהסברה נאה כמו יביע אומר.
ויותר יש ענין לקרב את הגאולה ע"י שיעור שבועי מקרב ולא במה לניגוח תמידי,
ועוד יותר יש ענין לבקש מחילה מהרב בן סניור שדמו נשפך בלויין בעוד שזה שקר גמור ומוחלט כמבואר בספריו שחור ע"ג לבן.
חיי עולם
חבר ותיק
- הצטרף
- 17/12/24
- הודעות
- 570
בודאי.
אסור לגנוב מספרו של הגאון היח"ס ושאר כל הרבנים, כאילו כתבם בעצמו.
חלומות לחוד ושפיכת דמים לחוד.
להגר"נ בן סניור יש משפחה, ילדים, תלמידים.
וכבר שמעתי אומרים שרוצים לזרוק ספריו מבתי המדרש ה"י.
השם הטוב יכפר בעד.
למה להיות קיצוני ומחמיר? בזה נהגו להקל.
בדרך סיפרתי מעשה
חבר
- הצטרף
- 17/12/24
- הודעות
- 30
איזה סגנון...
כלפי איש האלהים שאתה לא גרגר עפר תחת מנעליו. בושה וחרפה.
פלוריש (אריאל)
חבר חדש
- הצטרף
- 31/12/24
- הודעות
- 14
שני התיאורים מוטעים, כי בספר עבדך בן אמתך כתוב שהרב יעקב יוסף למד עם אביו את כל הש"ס וכל השו"ע, אז זה לא רק האול"צ והרב דוד
פלוריש (אריאל)
חבר חדש
- הצטרף
- 31/12/24
- הודעות
- 14
פלוריש (אריאל)
חבר חדש
- הצטרף
- 31/12/24
- הודעות
- 14
ברור שאין כוונתו שצריך לפסוק כמו הגרע"י בכל דבר, אלא זו אמירה כללית שמהשמים מסייעים לרב עובדיה.
הרי הבבא סאלי היה עונה ברוך הוא וברוך שמו, מברך שבע ברכות שלא בבית החתן, אוכל בשר לא חלק וכו', אז אי אפשר לחשוב שהוא סבר שצריך לפסוק כמו הגרע"י
עיין בכל מקום שמיישב דעת הרב עובדיה או דעת בנו במקום שאחרים השיגו עליהם [יש בפורום שלהם הרבה כאלו] ותבין.
פלוריש (אריאל)
חבר חדש
- הצטרף
- 31/12/24
- הודעות
- 14
סיפור מעניין, לא הכרתי. יש לך הוכחות לזה?
אני תמיד תירצתי לי שהיחס המיוחד של הגרע"י לגר"ש משאש נובע מכך שבכל התחומים הרב עובדיה היה חדשן ופורץ דרך, אבל בתחום של יוחסין כמדומני שהרב משאש הוא פורץ הדרך והרב עובדיה הלך בעקבותיו. הרב משאש מחדש חידושים מופלגים בהיתרי ממזרים ועגונות, ואחר כך הרב עובדיה משתמש בהם. הרב עובדיה גם היה מפנה אליו בנושאים אלו כאשר לא ראה דרך להתיר או כאשר רצה שיצטרפו אליו (וכמדומני זה נדיר כלפי ת"ח בני גילו [לא הגר"ע עטיה וכו'], עולה בזכרוני כעת רק הפורום המורחב שדן במבצע אנטבה, וההתייעצות עם הרב שאול ישראלי לגבי טלפון-שבת).
מה דעתכם?
פלוריש (אריאל)
חבר חדש
- הצטרף
- 31/12/24
- הודעות
- 14
