השיעור השבועי - הראשון לציון רבי יצחק יוסף שליט"א

[משיב כהלכה]

ש"ס ערבבה בדיינים מיום היווסדה. ורבנות נהריה לא קשורה כלל למה שכתבתי, אלא מה שהוקפץ משם.

 

[אור תורה]

יש אשכול שעוסק בזה, כמה אחוזים הולכים כהגר"ע. ולמעשה הרבה לא פוסקים כהגר"ע בכל ההלכות.

אז אני יגלה לך שאין אדם אחד בעולם שהולך כפוסק אחד בכל ההלכות, אין מי שפוסק כהשו"ע בכל ההלכות, ואין מי שפוסק כהבא"ח בכל ההלכות. ולא כהגרב"צ ולא כהחזו"א ולא כהגרשי"א ולא כהגרע"י.

אגב, בכל תגובה שלך רואים כמה שאתה מנסה לזלזל במרן הגרע"י זיע"א, אך מה נעשה שבמקורות שלנו כתוב שכל המזכה את הרבים אין חטא בא על ידו. ולא היה בדור שלנו מי שירד לעם וזיכה את הרבים כמרן זצ"ל. ואכמ"ל.

 

[עת שערי רצון]

אז אני יגלה לך שאין אדם אחד בעולם שהולך כפוסק אחד בכל ההלכות, אין מי שפוסק כהשו"ע בכל ההלכות, ואין מי שפוסק כהבא"ח בכל ההלכות. ולא כהגרב"צ ולא כהחזו"א ולא כהגרשי"א ולא כהגרע"י.

אגב, בכל תגובה שלך רואים כמה שאתה מנסה לזלזל במרן הגרע"י זיע"א, אך מה נעשה שבמקורות שלנו כתוב שכל המזכה את הרבים אין חטא בא על ידו. ולא היה בדור שלנו מי שירד לעם וזיכה את הרבים כמרן זצ"ל. ואכמ"ל.

תעקוב טוב אחרי הודעות הרב @משיב כהלכה ותראה שהוא מכבד את הרב עובדיה הרבה יותר מרוב הניקים כאן, ולא כבוד מדומה של """"מרררררררררן""""", אלא באמת דן בדבריו וכו' ומכבדו מאוד, ואין כבוד אלא תורה

 

[משיב כהלכה]

אגב, בכל תגובה שלך רואים כמה שאתה מנסה לזלזל במרן הגרע"י זיע"א

בדיחה גרועה. אני באופן אישי פוסק כהגר"ע ברוב ככל ההלכות, למעט כמה הלכות שנחלק עמו הגר"ש משאש זצוק"ל וקצת ממה שנחלק עמו הגרב"צ ושאר אחרונים. גם שיטתי בהלכה היא כשיטת מרן הגר"ש משאש זצוק"ל, שברוב העקרונות ההלכתיים מסכים עם הגר"ע יוסף, כיבדו והעריצו בכל מיני כבוד.

אך כאשר צריך לחלוק, חולקים, וכאשר צריך להעיר, מעירים, וכאשר צריך לומר את האמת, אומרים את האמת ולא מנסים לשכתב את ההיסטוריה, וכן על זה הדרך. לכבד צריך וגם לחלוק צריך.

ואסיים בדברי הגאון רבי יצחק יוסף בשיעורו האחרון הנ"ל (בשינויים קלים): "לעתים אנחנו חולקים בהלכה כדרכה של תורה, כמו שהיה רבי יוחנן וריש לקיש, רש"י ורבינו תם, הרמב"ם והראב"ד, שחלקו לשם שמים, וכך גם אנחנו עושים, ובעיקר ליישב דברי מרן הגר"ש משאש, שהיה ידיד נפש של הגר"ע יוסף, אהבו אחד את השני... ויש אנשים שיש להם 'צמצום המוחין' או 'סילוק המוחין'... וחושבים שיש בעיה שחולקים, אבל כולנו מעריצים ואוהבים את הגר"ע יוסף, ויודעים שהיה אחד מגדולי הדור שלנו".

 

[מתוק מדבש]

תעקוב טוב אחרי הודעות הרב @משיב כהלכה ותראה שהוא מכבד את הרב עובדיה הרבה יותר מרוב הניקים כאן, ולא כבוד מדומה של """"מרררררררררן""""", אלא באמת דן בדבריו וכו' ומכבדו מאוד, ואין כבוד אלא תורה

גא"מ להנ"ל.

 

[כהן]

פרשת תרומה תשפ"ה




בתר"י מבואר לא כך והובא בשע"ת סימן רב אות כ"ח: וכתבו תר"י דהא דאמרינן בש"ס הנהנה בלא ברכה כאלו מעל אף אם לא ידע רק ברכת שהכל יצא מידי מעילה אלא דאפ"ה צריך ללמוד הברכה הראוי לכל דבר עכ"ל. וכך פשט דברי הגמ'. ודברי האבודרהם הם חידוש. ולא שמענו ולא ראינו בכל הדורות שהביאו את האבודרהם הזה להלכה והפכו את הקערה על פיה לברך במקום שהכל בספקות - את הברכה המבוררת, וכמדומה שתר"י זה אשתמטתיה לרב הנזכר.



א. דברי הרמב"ם הם על ערבית של 'ליל שבת' ולא על של חול עי"ש.
ב. הב"י הביא את מנהג העולם, ואעפ"כ בשו"ע פסק לא כמותו, זה אומר שהשו"ע אומר לך 'אל תעשה כמנהג העולם'. ומי שממשיך לעשות כמנהג העולם אומר - אני לא שומע לשו"ע שאמר לא להמשיך את המנהג!



אין למדין מערב שבת ליום חול. ערב שבת אפילו השו"ע מתיר בסי' רס"ז, משא"כ ביום חול אוסר!

 

[כהן]

שם


לא זכר דברי עצמו בספר ילקוט יוסף החדש על ברכות בעמ' תרי"ט תר"כ שהביא את דברי המנחת יצחק שנקט כן לדינא, ואף ציין לדברי הברכת ה' הנ"ל עי"ש.



משנה מסכת שבת פרק יד משנה ד
החושש בשיניו לא יגמע בהן את החומץ עי"ש.

האם חומץ 'מרפא' את השיניים או שהוא רק 'מיקל' על הכאבים?? אם הוא מרפא - נסגור את כל מרפאות השיניים.

ולכן סברא זו של 'משכך' ולא 'מרפא' - היא נוגדת את המשנה ואין לה מקום בהלכה כלל.




כתב כן לפי הבנתו בדעת ההשלמה:
בילקוט יוסף ברכות [החדש] הביא את דברי ההשלמה בברכות מ"ב ע"א שכתב: אבל אם באה [פה"ב] בתוך סעודה 'או לאחר סעודה' ולפני ברכת המזון פת פוטרתה. זהו הדרך שדרך בה ר"ש ז"ל והרב אלפסי ז"ל בפת הבאה בכסנין עי"ש. וכתב שם: הרי דס"ל דבין באמצע הסעודה ובין לאחר הסעודה לא מברך על עוגה. ויתכן שיודו לסברת הרשב"א שאם סילק השולחן מברך מזונות עי"ש.

אולם אין דבריו נכונים כלל, דהא 'לאחר הסעודה' שכתב ההשלמה שלא מברך על פה"ב זהו בדיוק 'לאחר הסעודה' שכתב הרשב"א שכן מברך, כלומר יש כאן מחלוקת ברורה בין הרשב"א לספר ההשלמה וסיעתו. וסילוק השולחן אינו דבר נפרד, דהא בזמנם היו מסלקים את השולחן בסוף הסעודה, ואעפ"כ כתב ההשלמה שאינו מברך על פה"ב לפניה. וא"כ יש לחוש לדבריו ולא לברך מזונות גם לאחר סילוק השולחן בימינו.

ויש להוסיף שהמאורות העתיק [כדרכו] את ההשלמה, וכן מתבאר למעיין היטב בשו"ת הרמב"ם [בלאו] סי' רי"ג, וכן מפורש בירושלמי ברכות פ"ו ה"ה כדעת ההשלמה והרמב"ם, ודו"ק כי קיצרתי.

ולכן ודאי שהעיקר הוא כמנהג העולם שלא מברכים ברכה אחרונה לאחר סילוק שולחן.

 

[כהן]

פרשת תצוה תשפ"ה


הרב יצחק שליט"א איש אמת, לא מתעקש. אם היה רואה את כל ההשגות שכתבנו כאן על דבריו, היה אומר, אה, ככה? באמת? והיה מקבל את הדברים.



לא מוכח במרן כלום. גם שאר האחרונים לא הבינו במרן כך.



לא נכון! לא כתוב שם שכך המנהג, אלא שכך 'הנהיגו ופסקו' הם באותו הדור. זה כמו כל מחלוקת בהלכה, ותו לא. אין לזה תוקף של מנהג כלל.

 

[כהן]

פרשת כי תשא תשפ"ה

לא מדוייק. לא כתוב שהביאה לו משלוח מנות, וגם הוא לא שלח 'לה' את הספר אלא 'לאביה'.




אם טעות כזו [שבודאי היא של העורכים, שהרי את הספר ודאי שלא 'ערך' האור לציון בעצמו] מעידה שאין הספר יצא מתחת יד המחבר, וזהו לכבודו של המחבר - אז בודאי שאין הילקוט יוסף יצא מתחת ידי המחבר, אלא הכל הוא מעשה 'העורכים', שהרי הטעויות בו גדולות לאין ערוך מטעות כזו של הוספת המאירי בשם הדרכ"מ, וכפי שהועלה כאן, והכל הוא לכבודו של הרב המחבר.



זקן אהרן היה לרב עובדיה, ומביאו עשרות פעמים בשו"ת יבי"א. ודאי שראה ספר זה, אלא, וכאן החידוש הגדול שיצא בע"כ מפיו של הרב יצחק, שיתכן מאוד שגם ספרים שהיו לרב עובדיה - לא דקדק לעיין בהם בכל פסק ופסק, ואפשר להקשות ולחלוק עליו אפילו מספר שציין אליו, שכתוב בו הפוך ממה שכתב, אלא שצריך לעטוף את הדברים במילים אחרות, שכנראה לא היה לו הספר וכדומה, ואילו היה רואה היה חוזר בו. ואה"נ זה מה שעושים הרבה מחכמי הדור האחרון שמוצאים הרבה מקורות שנעלמו ממרן זצ"ל, ואלה שיש להם 'קטנות המוחין' או 'צמצום המוחין' חושבים שאנו לא מעריכים וכו'. אבל תורה בקרן זוית, כל הרוצה יבוא ויטול, ובלבד..

 

[כהן]

שם -




על אותו משקל - לא חייבים בכל דבר להצדיק את הרב עובדיה ולחלוק על הבן איש חי והאור לציון, ואילו היה כתוב באור לציון עשרת הדיברות וכו'...

זו עוד דוגמא טובה להלכה שבודאי הרב עובדיה היה חוזר בו אם היה יודע שיש כ15 ראשונים שכתבו שמברכים ברכה אחרונה על המגילה גם ביחיד, ושכך נהגו בישיבות בבל, ושהארח"ח טעה בהבנת הירושלמי, וכפי שכבר כתב הגר"א, שהירושלמי מיירי על ברכת 'התורה' לאחריה שאינה אלא בצבור ולא על ברכת 'המגילה', וזו הסיבה שאין לפנינו ירושלמי זה, וזו הסיבה שכל 15 הראשונים הנ"ל לא פסקו 'כהירושלמי' הזה. וממילא אין שום משמעות לכל האחרונים 'שנמשכו', אחר דברי הרמ"א, משום שלא ידעו מכל הראשונים הנ"ל. ובסברא יחידאה לא אמרינן סב"ל כנודע, וכאן הארח"ח יחידאה ממש הוא [והוא הוא הכל בו, ואין הם ב', כנודע].
ואפשר לומר שרוח נבואה נזרקה בפי הבא"ח שכתב 'ולא יאבד היחיד ברכה יקרה זו'. דאכן אין שום מקום לחשוש לדברי הארח"ח, ולאבד ברכה זו. ונתבאר באורך במאמר המצורף ובמקורות שצויינו שם עי"ש.

 

[כהן]

שם


בשיעור אמר שכונתו לספר 'נר ציון'.

ונ"ל ליישב את שיטתו של בעל נר ציון, שלאחר שראה שהרב שהזכיר את הרב עובדיה בכבוד הכי גדול שיש והוא הרב משה לוי - כשחלק עליו בכל הכבוד וההערכה, 'זכה' לקיתונות של בוז. אמר מה לי ולצרה זו, שוא"ת עדיף, ולכן לא הזכיר אותו כלל בין במקום שחלק עליו [מהטעם הנ"ל], ובין במקום שלא חלק עליו [שלא הוצרך להביאו מחמת שכבר פוסקים אחרים כתבו כדבריו], ודוק.

 

[ידידיה]

פרשת כי תשא תשפ"ה
הצג קובץ מצורף 2092
לא מדוייק. לא כתוב שהביאה לו משלוח מנות, וגם הוא לא שלח 'לה' את הספר אלא 'לאביה'.
הצג קובץ מצורף 2093

הצג קובץ מצורף 2094

אם טעות כזו [שבודאי היא של העורכים, שהרי את הספר ודאי שלא 'ערך' האור לציון בעצמו] מעידה שאין הספר יצא מתחת יד המחבר, וזהו לכבודו של המחבר - אז בודאי שאין הילקוט יוסף יצא מתחת ידי המחבר, אלא הכל הוא מעשה 'העורכים', שהרי הטעויות בו גדולות לאין ערוך מטעות כזו של הוספת המאירי בשם הדרכ"מ, וכפי שהועלה כאן, והכל הוא לכבודו של הרב המחבר.

הצג קובץ מצורף 2095

זקן אהרן היה לרב עובדיה, ומביאו עשרות פעמים בשו"ת יבי"א. ודאי שראה ספר זה, אלא, וכאן החידוש הגדול שיצא בע"כ מפיו של הרב יצחק, שיתכן מאוד שגם ספרים שהיו לרב עובדיה - לא דקדק לעיין בהם בכל פסק ופסק, ואפשר להקשות ולחלוק עליו אפילו מספר שציין אליו, שכתוב בו הפוך ממה שכתב, אלא שצריך לעטוף את הדברים במילים אחרות, שכנראה לא היה לו הספר וכדומה, ואילו היה רואה היה חוזר בו. ואה"נ זה מה שעושים הרבה מחכמי הדור האחרון שמוצאים הרבה מקורות שנעלמו ממרן זצ"ל, ואלה שיש להם 'קטנות המוחין' או 'צמצום המוחין' חושבים שאנו לא מעריכים וכו'. אבל תורה בקרן זוית, כל הרוצה יבוא ויטול, ובלבד..

מה שהביא בשם בבא סאלי זיע"א וסמך על כך סמיכה בכל כוחו, תמוה ביותר דהרי קימא לן דלא בשמים היא.

 

[חיי עולם]

שם
הצג קובץ מצורף 2101

בשיעור אמר שכונתו לספר 'נר ציון'.

ונ"ל ליישב את שיטתו של בעל נר ציון, שלאחר שראה שהרב שהזכיר את הרב עובדיה בכבוד הכי גדול שיש והוא הרב משה לוי - כשחלק עליו בכל הכבוד וההערכה, 'זכה' לקיתונות של בוז. אמר מה לי ולצרה זו, שוא"ת עדיף, ולכן לא הזכיר אותו כלל בין במקום שחלק עליו [מהטעם הנ"ל], ובין במקום שלא חלק עליו [שלא הוצרך להביאו מחמת שכבר פוסקים אחרים כתבו כדבריו], ודוק.

חסר רבנים שלא מביאים דברי הגרע"י זצ"ל?
וכי הגרח"ק הביא ממנו משהו, אע"פ שהגרע"י כן הביא מהגרח"ק.
וכי הגר"י עדס, הגר"י הלל, הגרי"ח סופר שליט"א ועוד רבים הביא מהגרע"י?
ואדרבא, מה נפלאו דברי הגר"ח מוואלוז'ין שהתורה לא ניתנה בכדי להביא את מי שחולקים עליו ולבזותו, עיי"ש כי לא לפני כעת הספר.

 

[מתוק מדבש]

חסר רבנים שלא מביאים דברי הגרע"י זצ"ל?
וכי הגרח"ק הביא ממנו משהו, אע"פ שהגרע"י כן הביא מהגרח"ק.
וכי הגר"י עדס, הגר"י הלל, הגרי"ח סופר שליט"א ועוד רבים הביא מהגרע"י?
אף אחד לא חייב לו שום דבר.
ואדרבא, מה נפלאו דברי הגר"ח מוואלוז'ין שהתורה לא ניתנה בכדי להביא את מי שחולקים עליו ולבזותו, עיי"ש כי לא לפני כעת הספר.

ואת עלית על כולנה
מרן הגרב"צ לא הזכירו מפני כבודו כידוע,
ובמקום להבין כמה העריכו, יורים עליו חיצים משל היה שונאו וההי"ב.

 

[מתוק מדבש]

שם
הצג קובץ מצורף 2101

בשיעור אמר שכונתו לספר 'נר ציון'.

ונ"ל ליישב את שיטתו של בעל נר ציון, שלאחר שראה שהרב שהזכיר את הרב עובדיה בכבוד הכי גדול שיש והוא הרב משה לוי - כשחלק עליו בכל הכבוד וההערכה, 'זכה' לקיתונות של בוז. אמר מה לי ולצרה זו, שוא"ת עדיף, ולכן לא הזכיר אותו כלל בין במקום שחלק עליו [מהטעם הנ"ל], ובין במקום שלא חלק עליו [שלא הוצרך להביאו מחמת שכבר פוסקים אחרים כתבו כדבריו], ודוק.

כרגיל, עובדות לחוד, מציאות לחוד וסיפורי לווין לחוד.
הגר"נ בן סניור מעריץ את מרן ומביאו למעלה משישים מקומות בספריו כמבואר באוצר החכמה בדקתי הרגע, ניתן לבדוק כל אחד בעצמו
והנה תיעוד
רק מה?
הם רוצים שיזיכירו רק את מרם ולמחוק את חכם בן ציון ואת כוווולם, אז הוא לא מזכיר מספיק וזה סיבה להתקפה משודרת

 

[מתוק מדבש]

שם -
הצג קובץ מצורף 2096
הצג קובץ מצורף 2097
הצג קובץ מצורף 2098

על אותו משקל - לא חייבים בכל דבר להצדיק את הרב עובדיה ולחלוק על הבן איש חי והאור לציון, ואילו היה כתוב באור לציון עשרת הדיברות וכו'...

זו עוד דוגמא טובה להלכה שבודאי הרב עובדיה היה חוזר בו אם היה יודע שיש כ15 ראשונים שכתבו שמברכים ברכה אחרונה על המגילה גם ביחיד, ושכך נהגו בישיבות בבל, ושהארח"ח טעה בהבנת הירושלמי, וכפי שכבר כתב הגר"א, שהירושלמי מיירי על ברכת 'התורה' לאחריה שאינה אלא בצבור ולא על ברכת 'המגילה', וזו הסיבה שאין לפנינו ירושלמי זה, וזו הסיבה שכל 15 הראשונים הנ"ל לא פסקו 'כהירושלמי' הזה. וממילא אין שום משמעות לכל האחרונים 'שנמשכו', אחר דברי הרמ"א, משום שלא ידעו מכל הראשונים הנ"ל. ובסברא יחידאה לא אמרינן סב"ל כנודע, וכאן הארח"ח יחידאה ממש הוא [והוא הוא הכל בו, ואין הם ב', כנודע].
ואפשר לומר שרוח נבואה נזרקה בפי הבא"ח שכתב 'ולא יאבד היחיד ברכה יקרה זו'. דאכן אין שום מקום לחשוש לדברי הארח"ח, ולאבד ברכה זו. ונתבאר באורך במאמר המצורף ובמקורות שצויינו שם עי"ש.

יש כאן טעות מפורסמת.
בעל הילקוט יוסף רגיל להביא קושיא על הבן איש חי, איך אומר לברך ברה אחרונה על המגילה? לא ראה מרן!!!??
כל שנה זה התקפה משדורת וגם בספריו,
אבל מה לעשות, שמלבד שזה דעת רוב הראשונים
גם דעת רוב האחרונים שדעת מרן שיש לברך ביחיד, אפשר לעשות סב"ל נגד מרן, אבל לא להקשות על הבא"ח ממרן בעוד שרוב האחרונים איתו, וכמבואר באור לציון הרצ"ב וע"ש בח"א מה שהוכיח בעוז ותעצומות שכן עיקר

 

[רק תורה]

חסר רבנים שלא מביאים דברי הגרע"י זצ"ל?
וכי הגרח"ק הביא ממנו משהו, אע"פ שהגרע"י כן הביא מהגרח"ק.
וכי הגר"י עדס, הגר"י הלל, הגרי"ח סופר שליט"א ועוד רבים הביא מהגרע"י?
אף אחד לא חייב לו שום דבר.
ואדרבא, מה נפלאו דברי הגר"ח מוואלוז'ין שהתורה לא ניתנה בכדי להביא את מי שחולקים עליו ולבזותו, עיי"ש כי לא לפני כעת הספר.

נזכר בהקדמה של רב פעלים בגנאי המחלוקת על האחרונים ושיותר טוב להתעלם.
מ"מ בוודאי יש עניין לקרב את הגאולה בהזכרת דבר בשם אומרו וח"ו לא להתעטף בטלית שלא אחרים. ואם אינני טועה אין כמעט ת"ח ספרדים - ואפילו הגדולים והעצומים שבהם שלא למדו ממרן זצ"ל דברי הפוסקים וטענות הלכתיות שונות שאינן בנמצא ובוודאי בסדר נאה ובהסברה נאה כמו יביע אומר.

 

[מתוק מדבש]

נזכר בהקדמה של רב פעלים בגנאי המחלוקת על האחרונים ושיותר טוב להתעלם.
מ"מ בוודאי יש עניין לקרב את הגאולה בהזכרת דבר בשם אומרו וח"ו לא להתעטף בטלית שלא אחרים. ואם אינני טועה אין כמעט ת"ח ספרדים - ואפילו הגדולים והעצומים שבהם שלא למדו ממרן זצ"ל דברי הפוסקים וטענות הלכתיות שונות שאינן בנמצא ובוודאי בסדר נאה ובהסברה נאה כמו יביע אומר.

ויותר יש ענין לקרב את הגאולה ע"י שיעור שבועי מקרב ולא במה לניגוח תמידי,
ועוד יותר יש ענין לבקש מחילה מהרב בן סניור שדמו נשפך בלויין בעוד שזה שקר גמור ומוחלט כמבואר בספריו שחור ע"ג לבן.

 

[חיי עולם]

מ"מ בוודאי יש עניין לקרב את הגאולה בהזכרת דבר בשם אומרו וח"ו לא להתעטף בטלית שלא אחרים.

בודאי.
אסור לגנוב מספרו של הגאון היח"ס ושאר כל הרבנים, כאילו כתבם בעצמו.

 

[מתוק מדבש]

כמה דאת אמר ויקץ יוסף וכו'

חלומות לחוד ושפיכת דמים לחוד.
להגר"נ בן סניור יש משפחה, ילדים, תלמידים.
וכבר שמעתי אומרים שרוצים לזרוק ספריו מבתי המדרש ה"י.
השם הטוב יכפר בעד.

 

[ידידיה]

ויותר יש ענין לקרב את הגאולה ע"י שיעור שבועי מקרב ולא במה לניגוח תמידי,
ועוד יותר יש ענין לבקש מחילה מהרב בן סניור שדמו נשפך בלויין בעוד שזה שקר גמור ומוחלט כמבואר בספריו שחור ע"ג לבן.

למה להיות קיצוני ומחמיר? בזה נהגו להקל.

 

[בדרך סיפרתי מעשה]

אף אחד לא חייב לו שום דבר.

איזה סגנון...
כלפי איש האלהים שאתה לא גרגר עפר תחת מנעליו. בושה וחרפה.

 

[פלוריש (אריאל)]

בשיעור השבועי אמר "אם יש מישהו שלמד בחברותא עם מרן, זה רק חכם בן ציון". ולכאורה לא מובן מדוע הדגיש זאת.

ויובן ע"פ מה שפורסם בכל האתרים בעת בחירתו של הגאון רבי דוד יוסף לראשון לציון, בזה"ל: "למד בחברותא עם אביו מרן הרב עובדיה במשך עשרות שנים והיה היחידי אשר הסתגר עמו בחדר הלימוד במשך שעות ארוכות ובפרט בעת כתיבת פסיקותיו ההלכתיות ובהם תשובותיו המפורסמות להתרת עגונות לאחר מלחמת יום הכיפורים. במכתב מפורסם מעיד הרב עובדיה כי הוא סומך את ידיו על בנו רבי דוד וכי הוא היחיד שיורד לסוף דעתו". ע"כ.

וממילא זה מה שבא הרב יצחק לאפוקי, שלא יטעו הציבור ח"ו.


הצג קובץ מצורף 1706

שני התיאורים מוטעים, כי בספר עבדך בן אמתך כתוב שהרב יעקב יוסף למד עם אביו את כל הש"ס וכל השו"ע, אז זה לא רק האול"צ והרב דוד

 

[פלוריש (אריאל)]

אחד מהתלמידים שלו שדרכו להפוך כל דבר, גם להסביר לך שכעת זה יום ולא לילה [כמובן בתנאי שהרב עובדיה או בנו אמרו כך]

אתה לא מחשיב את הרב שמעון ללוש?
איני מכירו, אבל פעם עברתי על סימן אחד מספרו והדברים היו יפים

 

[פלוריש (אריאל)]

מה שהביא בשם בבא סאלי זיע"א וסמך על כך סמיכה בכל כוחו, תמוה ביותר דהרי קימא לן דלא בשמים היא.

ברור שאין כוונתו שצריך לפסוק כמו הגרע"י בכל דבר, אלא זו אמירה כללית שמהשמים מסייעים לרב עובדיה.
הרי הבבא סאלי היה עונה ברוך הוא וברוך שמו, מברך שבע ברכות שלא בבית החתן, אוכל בשר לא חלק וכו', אז אי אפשר לחשוב שהוא סבר שצריך לפסוק כמו הגרע"י

 

[כהן]

אתה לא מחשיב את הרב שמעון ללוש?
איני מכירו, אבל פעם עברתי על סימן אחד מספרו והדברים היו יפים

אחד מהתלמידים שלו שדרכו להפוך כל דבר, גם להסביר לך שכעת זה יום ולא לילה [כמובן בתנאי שהרב עובדיה או בנו אמרו כך]

עיין בכל מקום שמיישב דעת הרב עובדיה או דעת בנו במקום שאחרים השיגו עליהם [יש בפורום שלהם הרבה כאלו] ותבין.

 

[פלוריש (אריאל)]

ענין בחירתו של הגר"ש משאש, המיוחס בטעות אל הגר"ע יוסף, הוא ענין בפני עצמו... והמחלוקת הגדולה עם הגר"ע ועמידתו בתוקף על המנהגים (סדרת שו"ת שמש ומגן, וגם תבואות שמש נדפס וחלקו נכתב בא"י), החלה בשהותו בארץ. עם כל זה הוא נותר ידידו הטוב ביותר של הגר"ע יוסף, מחמת הענווה העצומה שלו, והשבחים שהמטיר על הגר"ע בכל הזדמנות, למרות היותו מבוגר ממנו ב15 שנה, ולמרות היותו מלך (כפשוטו) במרוקו.

ואמנם הגר"ע יוסף הפציר בו לבוא לירושלים, רק אין לך מושג מה היה קודם לכן, ומדוע הגר"ע יוסף היה מעוניין בו, כי הסיפור האמיתי אינו ידוע, ודאגו לשכתב את ההסטוריה בכל מקום, כולל ויקיפדיה...

ובכן, מי שהגה את הרעיון להביא את מרן הגר"ש משאש לירושלים בשנת התשל"ח, היה שר הדתות בתקופה ההיא מטעם המפד"ל, אהרן אבוחצירא (שהוא בעצמו אינו משתייך לציבור הכיפות הסרוגות), וסייע בעדו הרב שלמה גורן, שהיה הרב הראשי דאז, שהרעיון מצא חן בעיניו.

הגר"ע יוסף תמך ברעיון לאחר מכן, מתוך אילוצים, והגר"ש משאש היה נבחר גם לולא עזרתו.

ומעשה שהיה כך היה: הגר"ש משאש היה צריך אישור ממלך מרוקו כדי לעלות ארצה. ולכן הוא עצמו לא התכוון לעלות ארצה, וגם בארץ ישראל לא חשבו עליו כלל.

כשאהרן אבוחצירא נבחר לתפקיד שר הדתות, הוא הוציא תקנה שצריך לאייש את כל משרות הרבנים החסרים בכל עיר ועיר, ואז הגיעו לירושלים.

הרב זולטי היה הרב הראשי דאז בירושלים, והיה לו ענין שלא יבחר רב ספרדי. הוא היה מאלה שדאגו לבחירתו של הגר"ע יוסף לרב הראשי לישראל, והגר"ע יוסף לא היה עושה דבר נגדו. בכל דבר שאהרן אבוחצירא היה מדבר עמו, הוא היה חושש לעשות נגד דעת הרב זולטי והרב אליעזר גולדשמיט שהיה חבר מועצת הרבנות הראשית ודיין בביה"ד הגדול (שגם הוא הביא לבחירתו באותה תקופה שמפאי והמזרחי שלטו ללא עוררין). שלושתם, הרב זולטי והרב גולדשמיט והרב עובדיה, היו חברים יחד בבית הדין הגדול.

למרות זאת, דאג אהרן אבוחצירא שיהיה רב ראשי לירושלים. כיוון שבחירת רבנים ראשיים בכל ערי הארץ היתה עבודה רבה, הוא חילק את העבודה בין אנשים שונים, ואת ענין רבה של ירושלים הוא הטיל על הרב גורן.

הרב דוד שלוש, רבה הראשי של נתניה, שנפטר לא מזמן, רצה באותה תקופה לכהן כרבה של ירושלים, ומשפחתו עבדו חזק על מנת שהדבר יצא לפועל. הרב גורן שיתף פעולה, אך כאמור לעיל, הרב זולטי וחבריו לא רצו בבחירת רב ראשי לירושלים, והפכו את הענין למסובך.

הרב גורן ואהרן אבוחצירא לא ידעו מה לעשות, ואז אהרן אבוחצירא הגה את הרעיון להביא את הגר"ש משאש ממרוקו. הוא העריך שהדבר יגרום מבוכה לרב זולטי וחבריו, והם לא יוכלו להתנגד לרב בעל שיעור קומה כהגר"ש משאש, כפי שאכן היה.

אהרן אבוחצירא ביקש מהרב שלוש שלא יתמודד, כדי שלא יהיו מועמדים חוץ מרבי שלום משאש, אבל הוא לא הסכים, בטענה שלו משפט הבכורה, כיוון שהוא כבר דורות בירושלים. ואז נוצר מצב שהרב שלוש מתמודד מול הרב משאש למשרת הרב הראשי לירושלים.

כאשר הרב זולטי וחבריו (הרב גולדשמיט והרב עובדיה) ראו שהרב דוד שלוש מתמודד מול הגר"ש משאש, ויש סיכוי שלבסוף הוא יבחר, הם העדיפו את הגר"ש משאש, ומכאן מה שידוע על הגר"ע יוסף שהפציר בו, שזה אכן נכון... אבל גם לולא עזרתם היה הגר"ש משאש נבחר, כי אהרן אבוחצירא והרב שלמה גורן היו דואגים לכך שהוא יבחר, ולא היו מביאים אותו לארץ כדי להתבזות.

להבנת הענין אציין כי הרב שלוש היה בר פלוגתא חריף לרב עובדיה, אף יותר מהרב משאש. בספריו "חמדה גנוזה" הוא התווכח עמו בחריפות על מה שרצה לשנות את מנהגי בני מרוקו. בשו"ת חמדה גנוזה (ח"א סי' כג, ס"ק ס"א) הוא אף כתב שת"ח יכול לחלוק על השו"ע, וזהו קו אדום עבור הגר"ע יוסף (ראה ערך הרב יצחק ברדא).

סיפור מעניין, לא הכרתי. יש לך הוכחות לזה?

אני תמיד תירצתי לי שהיחס המיוחד של הגרע"י לגר"ש משאש נובע מכך שבכל התחומים הרב עובדיה היה חדשן ופורץ דרך, אבל בתחום של יוחסין כמדומני שהרב משאש הוא פורץ הדרך והרב עובדיה הלך בעקבותיו. הרב משאש מחדש חידושים מופלגים בהיתרי ממזרים ועגונות, ואחר כך הרב עובדיה משתמש בהם. הרב עובדיה גם היה מפנה אליו בנושאים אלו כאשר לא ראה דרך להתיר או כאשר רצה שיצטרפו אליו (וכמדומני זה נדיר כלפי ת"ח בני גילו [לא הגר"ע עטיה וכו'], עולה בזכרוני כעת רק הפורום המורחב שדן במבצע אנטבה, וההתייעצות עם הרב שאול ישראלי לגבי טלפון-שבת).
מה דעתכם?

 

[פלוריש (אריאל)]

עיין בכל מקום שמיישב דעת הרב עובדיה או דעת בנו במקום שאחרים השיגו עליהם [יש בפורום שלהם הרבה כאלו] ותבין.

אתה מזהה בדבריו עקמומיות רק כאשר הוא מנסה ליישב את דעת רבותיו, או גם במקומות אחרים?

 

[כהן]

אתה מזהה בדבריו עקמומיות רק כאשר הוא מנסה ליישב את דעת רבותיו, או גם במקומות אחרים?

בא נעצור כאן. הוא לא נשוא האשכול. ואין טעם לדון על דבריו בפורום זה.

 

[פלוריש (אריאל)]

בא נעצור כאן. הוא לא נשוא האשכול. ואין טעם לדון על דבריו בפורום זה.

בסדר. מקבל