השיעור השבועי של הגר"י יוסף - העלון, הערות והארות (3)

  • יוזם האשכול יוזם האשכול יעקבי
  • תאריך התחלה תאריך התחלה
התשובה לזה פשוטה. מרן הגרבץ נוקט שקבלת מרן אינה בתורת ודאי ואינו מרא דאתרא, ואין מה להשוות לר"א ולריה"ג. ולכן אומרים סב"ל נגד מרן ועושים ס"ס נגד מרן ככתוב במבוא לחלק ב', ולכן חוששים להחמיר נגד מרן כשרבים מהפוסקים חלוקים עליו ובפרט בדאורייתא, ולכן לא קיבלנו הוראות מרן בתשובותיו ככתוב שם במבוא.
ולכן לדעתו מי שנצמד לשו"ע ולא מחמיר חומרות שיש להם מקור הרי הוא ירא שו"ע ולא ירא שמים.
ודבריו אינם מליצה ולא כלום. זו דעתו.
קצת שכל לא יזיק... אבל מי שחולק ע"ז וסובר שיש מה להשוות, זה אינו משום שחסר לו ביר"ש.
 
התשובה לזה פשוטה. מרן הגרבץ נוקט שקבלת מרן אינה בתורת ודאי ואינו מרא דאתרא, ואין מה להשוות לר"א ולריה"ג. ולכן אומרים סב"ל נגד מרן ועושים ס"ס נגד מרן ככתוב במבוא לחלק ב', ולכן חוששים להחמיר נגד מרן כשרבים מהפוסקים חלוקים עליו ובפרט בדאורייתא, ולכן לא קיבלנו הוראות מרן בתשובותיו ככתוב שם במבוא.
ולכן לדעתו מי שנצמד לשו"ע ולא מחמיר חומרות שיש להם מקור הרי הוא ירא שו"ע ולא ירא שמים.
ודבריו אינם מליצה ולא כלום. זו דעתו.
אז כאילו אתה אומר שלאור לציון כל מי שאומר שקיבלנו את הוראות השו"ע בתורת "ודאי" אין לו יראת שמים?
או שרק לאלה שהולכים כמו האור לציון וסוברים שזה מתורת ספק והולכים כשו"ע אין "יראת שמים"?

(סתם כך דעת מרן הגרע"י זצוק"ל שקבלת הוראות מרן השו"ע בתורת ודאי איפה שפסק "לקולא" אולם איפה "שהחמיר" אינו בתורת ודאי אא"כ מוכח אחרת)
 
20250703_100445.jpg20250703_100458.jpg

כמ"ש למעלה:
רואים בתשובות שכתב בצעירותו שהדפיסו בשו"ת יביע אומר חלק י"א צורת כתיבה מאד שונה, והרבה יותר עצמאי. [לדוגמא ראה תשובתו שם סימן פ' בענין אכנסאי ובמש"כ בחזו"ע חנוכה (עמ' קמ"ה)].
 
יש להוסיף עוד שרואים בתשובות כתב בצעירותו שהדפיסו בשו"ת יביע אומר חלק י"א צורת כתיבה מאד שונה, והרבה יותר עצמאי.
בעיקר התשובות שכתב במצרים היו יותר "עצמאיות" מחמת חוסר הספרים שהיה שם.
(למרות שאחרי זה בבואו לארץ הוסיף ותיקן)
 
לא ראיתי ולא שמעתי באיזה מקום שהוא כתב או אמר שלא כמו שאמרתי. אם יש לך, אולי תעלה
"מי שאינו משתדל להחמיר אפילו במקום שיש פוסקים שמחמירים, אלא סומך על מרן השו"ע בכל מקום שהתיר, זו לא יראת הקב"ה, אלא יראת השולחן ערוך!"

(חכמה ומוסר ח"א עמ' פח).
 
בעיקר התשובות שכתב במצרים היו יותר "עצמאיות" מחמת חוסר הספרים שהיה שם.
(למרות שאחרי זה בבואו לארץ הוסיף ותיקן)
לא נכון, התשובה שציינתי אליו הוא משנת תרנ"ן קודם לכתו למצרים. ויש עוד כאלו. עיקר החילוק הוא מה שכתב לעצמו ומה שערך להדפיס ברבים, וכדברי הגרי"מ יונה. [וגם בזה יש הבדל בין הספרים הראשונים, כמו שו"ת חזו"ע והחלקים הראשונים של שו"ת יבי"א, לבין מה שהדפיס בזקנותו].

אגב, איפה ראית שהיה חסר לו ספרים במצרים? כמדומני שאדרבה היה שם הרבה ספרים אבל היה חסר לו חברים לדבר אתם בלימוד ולכן היה מאריך יותר לצרף צירופים לחזק את הפסק
 
אם כוונתך לומר שהגרע''י אינו רק סומך על רוב הפוסקים אלא מברר הסוגיא בראיות, זה אמת ונכון ולא חלקתי על זה. והוא עצמו כותב שמי שיש לו כח בהוראה וכו'. ועיין גם בספר רבינו שאמר כן בפירוש שהעיקר זה הפוסק שמונח בסוגיא לעומק בראיות ברורות. הן אמת שלפי קוצר דעתי יש לי בזה כמה נקודות שאינני יודע אם יכולות להכתב בפורום ציבורי, כי לא יבינו כוונתי, לגמרי. ואולי בכל זאת אומר, כי התורה אמת כתיב בה, וכוונתי לש''ש, כי הגרע''י זצ''ל יש תשובות שבהם רואים שהוא נכנס לעובי הקורה, וישב על זה כבירור סוגיא באורך ורוחב. ושם הכריע מהראיות. ויש דברים שבגלל עומס תפקידיו הרבים כרב ראשי, וכמנהיג, ועוד, השיב לשאלות שואל, כשהוא מונח קצת בענין אחר. ושם יותר התחשב בריבוי המספרי. וזה דבר הגיוני, אצל כל הפוסקים כן. ונ''ל דגם הרב מחשבות טובות כתב כן, במקו''א. ולגבי דידי זה פשוט וברור כשמש. ואכמ''ל.
ומ''מ הרבה מאלה שמנסים לחקות את הגרע''י ודאי שהרבה פעמים משתמשים באוצה''ח, ללקט מערכה כנגד מערכה, וד''ב.
אכן כפי שכתבת יש בזה הרבה דברים עדינים, שאין מוסרים אלא לצנועים, ובפרט שרוב הדברים מה שאנשים לא יקבלו זה מחמת הרגש ולא מחמת השכל, ועל כן כבוד ה' דומיה תהילה.
 
ראשי תחתית