כנראה לא עיינתם כאן
ושם הוכחנו שאין דברי החקרי לב מסתדרים עם החיד"א גופיה שהעלנו שם, משני טעמים.
א. כי שם החיד"א נשאל על מקרה של אשה האם לאסור אותה, וכתב שם שכיון שאנן נקטינן בדיני איסור והיתר כרמ"א היינו אוסרים אותה
אלא כיון שגם הרמ"א שם היקל לא נאסור אותה
להדיא- שהחיד"א נוקט להחמיר נגד מרן אף לאחרים ולהורות לאחרים, ולא רק לאנשי ביתו.
ב. שכתב שם החיד"א בלשון "בני ארעא קדישא" והיינו שדיבר על כל האנשים ולא רק לצנועים, וע"ז כתב שכל ארעא קדישא קיבלו הוראות מרן חוץ מדיני איסור והיתר שנקטינן כרמ"א, להדיא- שדיבר על כל "בני ארעא" ולא על הצנועים והחסידים
יעו"ש שיותר הרחבנו הדברים