"התנערי מעפר קומי" - הליקויים, העיוותים, והתיקון בעזה"י

[כהנא דמסייע]

יש הבדל בין לרדוף אחרי הכבוד, לבין לא לתת שירמסו אותך

מסכים. אבל זה לא קשור לכל מה שכתבת לגבי הרב סלים והרב לנדו.

בוא נגזים עוד יותר,

לטעמי עסקני על שמתהלכים על ראשי הציבור, לוקחים את הברכה מהציבור התמים והשקוף. וד''ב.

 

[אשיר לכבודו]

הייתי בכולל ספרדי אחר הצהרים
והיה שם הפליה גדולה מצד הראש כולל לאברך שהיה אברך מן המנין רק שהוא מו"צ בעניני נדה כל הסדר היה עונה לשאלות אבל ראש הכולל התפאר בו שהוא מו"צ
לא ענין אותו שאברכים אחרים לומדים סוגיות ולא ענין אותו כמה עומק ירדת בסוגיא רק אם אתה מו"צ.
אני חושב שאנחנו צריכים לעלות קומה בעומק להלחם ברדידות
אני לא אומר שאצל האשכנזים אין את הבעיות האלו (במקומות מסוימים) אבל אני לא עסוק בהם בכלל רק בנו
(אגב עצם ההתלהבות מהדבר הזה שנקרא מו"צ לענינים האלו הוא רק בדורינו כי גדולי ישראל כאבו על העיסוק בדבר זה כדוד שאמר ידי מלוכלכות וכו')

 

[מבקש השם]

הישועה תהיה דווקא מת''ח ואברכים שאיכפת להם מהקב''ה ומהתורה, ומכבוד התורה, ולא מכבוד מפלגה זו או אחרת.

בלי נחיתות, ובלי חיפוש אחר כבוד.

שפתים ישק.
צריך להבין, שבדורנו יש בעיה אוניברסלית, שמרוב חולשת הזהות האישית, נוצרת תלות בזהות קבוצתית לשם שיפור הדימוי העצמי.
לקהילות שכקבוצה הם חזקים ומובילים יותר קל לכאורה, אבל מאידך קל להם להתפס ל'קבוצתי' ולהזניח את ה'אישי'. לאחרים פחות נוח להרגיש שניים כקבוצה, אבל שוכחים שבסוף כל זה אשליה: האדם נברא יחידי, ומה שיתן לו הכי הרבה כח הוא חיזוק הזהות האישית שלו - קרי, חיבור אמיתי לעבודת ה', לתורה ויר"ש.
בשורה התחתונה זה בודאי ישפיע המון על הסביבה וירומם גם את הכלל (אין לאנשים מושג כמה זה עשוי להשפיע במעגלים הקרובים! בלי לעבוד קשה), אבל המטרה היא חיזוק הפרט במימוש כוחותיו בכיוון הנכון, והשאר - ערך מוסף.

 

[כהנא דמסייע]

הזהות האישית

ברוח הפתיחה של האשכול הלזה:

"הִתְנַעֲרִי מֵעָפָר קוּמִי. לִבְשִׁי בִּגְדֵי תִפְאַרְתֵּךְ עַמִּי. עַל יַד בֶּן יִשַׁי בֵּית הַלַּחְמִי. קָרְבָה אֶל נַפְשִׁי גאלה"

הבעש''ט היה אומר: שהגאולה הכללית מתחילה, מהגאולה הפרטית של כל אחד ואחד.

המון יחידים שמימשו את עולמם את כוחותיהם, והתרוממו, בכל התחומים, בתורה, חסד, תפילה, מידות טובות, וכל דבר אחר, הם יוצרים את הגאולה הכללית.

הגאולה הכללית לא באה על בסיס בנין חיצוני, ככה חשבו כאלה שחשבו שעיקר הענין לייבש ביצות...

אני לא אומר שצריך להתעלם מצרכי הגשם. אבל העיקר של המעלה שלנו, זה בפנימיות והטוב שבתוכנו. ואותו צריך לפתח.

 

[כהנא דמסייע]

יש שלב בהתבגרות של ציבור, שבו הוא מפסיק לשאול את עצמו: "מה חושבים עליי?", ומתחיל לשאול: "מה נדרש ממני?"

לציבור שלנו – הגיע הזמן.
הגיע הזמן לצאת ממנטליות של השוואה.
להפסיק להסתכל החוצה, להפסיק לחפש להיות "כמו" – ולהתחיל להיות אנחנו.

לא "להיות כמו האשכנזים".
לא "להיות כמו החרדים הליטאים".
לא "להיות כמו הקהילות המבוססות".
לא "להתקדם במעמד".
לא "להוכיח ש...".
אלא להתחיל לבנות את הפנימיות שלנו, כמו שהיא.
לבנות תורה, לבנות יראת שמים, לבנות אחריות ציבורית, לבנות עומק, לבנות עצמאות.

השליחות האישית – והשליחות הציבורית​

הרמח"ל בספרו דרך ה' מלמד שכל נשמה נשלחת לעולם עם שליחות שאין דומה לה.
אבל אם נבזבז את הכוחות על לרדוף אחרי מה שנחשב ל"מצליח", או ל"נכון", או ל"מכובד", נאבד את הזהות ונישאר ריקים.
מי שרק מנסה להידמות — לא בונה.
הוא רק צובע את עצמו בצבע של מישהו אחר, ובפנים נשאר חלול.

להפסיק לפחד – להתחיל לפעול​

לא צריך לפחד להיות חזקים.
לא צריכים שיאשרו לנו שהכוחות שלנו שווים.
אנחנו יודעים את האמת: יש בנו כוחות – צריך לפתח אותם.

תתחיל מהבית שלך.
מהכולל שלך.
מהקהילה שלך.
מהשכונה שלך.
תבנה. תעמיק. תחנך. תנהיג. תקים ישיבה, תכתוב ספר, תוביל מוסד, תקים תנועה.
אל תבנה "כמו".
אל תחקה.
תיצור.

ולא לשכוח – לפרגן אחד לשני​

כל מי שבונה, צריך אוויר.
ציבור שמחנך לגדלות — חייב גם לחנך לעין טובה.
אל תדאג שהשני מצליח – תדאג שגם אתה לא תישאר מאחור.
תהיה עמוק, תהיה גדול, תהיה נקי – ותגיד:
"ידידי, תעלה. אני אתמוך בך. אני מפרגן לך."

 

[מבקש השם]

לא "להתקדם במעמד".
לא "להוכיח ש...".
אלא להתחיל לבנות את הפנימיות שלנו, כמו שהיא.
לבנות תורה, לבנות יראת שמים, לבנות אחריות ציבורית, לבנות עומק, לבנות עצמאות.

זה נכון, ולא רק כלפי הציבור שלנו. כל הדור נגוע בהתרוקנות מפנימיות והתמסרות למיתוג וזהות ציבורית. הרב שטיינמן זצ"ל הכה על קודקוד הציבור בדבר והצליח לעצור את הסחף וליצור שינוי כיוון מסוים. ה' יעזור שזה ימשיך עוד בכיוון.

 

[מים מתוקים]

יש שלב בהתבגרות של ציבור, שבו הוא מפסיק לשאול את עצמו: "מה חושבים עליי?", ומתחיל לשאול: "מה נדרש ממני?"

לציבור שלנו – הגיע הזמן.
הגיע הזמן לצאת ממנטליות של השוואה.
להפסיק להסתכל החוצה, להפסיק לחפש להיות "כמו" – ולהתחיל להיות אנחנו.

לא "להיות כמו האשכנזים".
לא "להיות כמו החרדים הליטאים".
לא "להיות כמו הקהילות המבוססות".
לא "להתקדם במעמד".
לא "להוכיח ש...".
אלא להתחיל לבנות את הפנימיות שלנו, כמו שהיא.
לבנות תורה, לבנות יראת שמים, לבנות אחריות ציבורית, לבנות עומק, לבנות עצמאות.

השליחות האישית – והשליחות הציבורית​

הרמח"ל בספרו דרך ה' מלמד שכל נשמה נשלחת לעולם עם שליחות שאין דומה לה.
אבל אם נבזבז את הכוחות על לרדוף אחרי מה שנחשב ל"מצליח", או ל"נכון", או ל"מכובד", נאבד את הזהות ונישאר ריקים.
מי שרק מנסה להידמות — לא בונה.
הוא רק צובע את עצמו בצבע של מישהו אחר, ובפנים נשאר חלול.

להפסיק לפחד – להתחיל לפעול​

לא צריך לפחד להיות חזקים.
לא צריכים שיאשרו לנו שהכוחות שלנו שווים.
אנחנו יודעים את האמת: יש בנו כוחות – צריך לפתח אותם.

תתחיל מהבית שלך.
מהכולל שלך.
מהקהילה שלך.
מהשכונה שלך.
תבנה. תעמיק. תחנך. תנהיג. תקים ישיבה, תכתוב ספר, תוביל מוסד, תקים תנועה.
אל תבנה "כמו".
אל תחקה.
תיצור.

ולא לשכוח – לפרגן אחד לשני​

כל מי שבונה, צריך אוויר.
ציבור שמחנך לגדלות — חייב גם לחנך לעין טובה.
אל תדאג שהשני מצליח – תדאג שגם אתה לא תישאר מאחור.
תהיה עמוק, תהיה גדול, תהיה נקי – ותגיד:
"ידידי, תעלה. אני אתמוך בך. אני מפרגן לך."

"כל מילה פנינה"
יסודות בניין החיים והאדם, בשורות בודדות. עם תמצות העבודה הפנימית, אמת ועומק החיים, אשריך.
זאת מההודעות המיוחדות והמשבחות את 'הכותל...'

 

[מים מתוקים]

כואב הלב לראות, כמה הצליחו הממסד והמיינסטרים ליצור את האפתיות, את מחיקת הרצונות, את השעבוד להכתבות של אחרים.
מה שמוגדר במילון המידות 'שפלות'.

ככה סתם, בלי דעה עצמית, בלי גאוה יחידה, בלי רצון להתחבר לזהות, לשורשים, למנהיגים.
הכי פשוט וקל להסביר לעצמנו שבכלל לא צריך, וזה לא נכון, ולא מקובל, וזה רק הרב שלך וכו', יתכן וזאת הדרך המתאימה לחלשים, חסרי עמוד שידרה, אלו שכל היום מֵרַצִים...

לא מהמחלישים, והמקטינים, תבוא החירות הזאת (לא מדבר על המקניטים שלא ראויים להתייחסות...)
הישועה עוד תבוא, ע"י אברכים ועסקנים אכפתיים, שאכפת להם מהכבוד שלהם, מהמקום שלהם, שמבינים את עומק וחשיבות העניין, וישנם כאלו רבים בכל קהילה וקהילה.

וכמשל הידוע "דג חי" בהוויתו, בחיותו, שוחה כנגד הזרם, לא מת (חסר רצונות...) ונסחף עם כולם-בזרם.

הרב @דמדומי זריחה אני מסכים לגמרי עם הדברים הנפלאים, רק חושב שבסוף צריך להכיר בכח וביכולת קרי א"א לקפוץ וביום אחד להנחיל תודעתית את גדלות המנהיגים הספרדים, ולחבר את כולם לרעיון, נצרכים להרבה אורך רוח, ולתת לציבור לעכל את הדברים והשינויים המבורכים שקורים לנו בעולם התורה.

 

[כהנא דמסייע]

להתחיל

הבעיה היא בכך שציבור שלם – הציבור הספרדי – איבד את הכבוד לגיוון הפנימי שלו.​

הציבור שלנו נבנה במהירות, תחת אידיאולוגיה חזקה – וזו מעלה עצומה.
אבל עם השנים, החוזק הפך לנוקשות, והאחדות הפכה לאחידות.
ובמקום לתת מקום לבעלי שיעור קומה, לבעלי מסורת, לאנשים עצמאיים, עם מחשבה, עם סגנון – גזרו קו אחיד, וכמעט מי שלא נופל בו – מתאדה מהשיח.

הגיע הזמן לבשלות
אם הציבור הספרדי לא יידע להכיל את העומק והעצמאות שבתוכו, הוא יאבד את טוביו.
לא צריך לפרק מסגרות – צריך להרחיב אותן.
להבין שאחידות חונקת.
שתורה אמתית צריכה גם חיות.
שהשיח הספרדי האמיתי – כפי שהיה בדורות קודמים – היה עשיר, עמוק, מפואר, מלא גוונים של מסורת ויצירה.

מי שצועד תמיד לפי תבנית מוכתבת מראש – לא יעמיד דור של גדולים.
ומי שמאפשר מקום – גם אם מגוון, גם אם לא תמיד נוח – יזכה לראות פירות מרובים.

קריאה לסיכום​

המסר כאן איננו "לפרוץ".
המסר הוא לחזור לשורש.
השורש הספרדי איננו שבלוני.
הוא עמוק, פתוח, ועם דרך ארץ קדמה לתורה.
זה הזמן לדרוש בציבוריות הספרדית מרחב נשימה – לבני תורה אמיתיים, עם דעה, עם סגנון, עם ירושה אמיתית של גדלות.

רק כך נוכל לגדל דור – שאינו חיקוי של אחר, אלא אמת פנימית של עצמו.

 

[פלוריש (אריאל)]

עצם ההתלהבות מהדבר הזה שנקרא מו"צ לענינים האלו הוא רק בדורינו כי גדולי ישראל כאבו על העיסוק בדבר זה כדוד שאמר ידי מלוכלכות וכו')

הפוך, דוד המלך השתבח בעצמו על שעסק בזה

 

[דמדומי זריחה]

הרב @דמדומי זריחה אני מסכים לגמרי עם הדברים הנפלאים, רק חושב שבסוף צריך להכיר בכח וביכולת קרי א"א לקפוץ וביום אחד להנחיל תודעתית את גדלות המנהיגים הספרדים, ולחבר את כולם לרעיון, נצרכים להרבה אורך רוח, ולתת לציבור לעכל את הדברים והשינויים המבורכים שקורים לנו בעולם התורה.

חד משמעית, מסכים לגמרי.
סה"כ המטרה להראות ולתת הכרה לחברי הפורום כמה הם דחויים ונידחים...

אדם שמזיקים ומרביצים לו ולא שם לב שהוא נמצא במצב כזה, עד שהוא לא מגיב ע"כ, הדרך היחידה לגרום לו להציל את עצמו, ולשמור על כבודו זה דבר ראשון להסביר לו בפשטות מה קורה איתו ומה עושים לו ולמה זה לא הגיוני..
ורק כך מתחזקת ההכרה שלו וההבנה שאין שום סיבה בעולם שידרכו עליו והוא תמיד יהיה נספח.
ולכן כל המטרה לא לשנות הכל ביום אחד אלא ללמד את העיוותים ולדו' הדבר הזה שכל פעם מחדש גדולי ישראל שלנו תמיד משום מה נידחים להיות אחרונים זה לא אמור להיות כך, כן למרות שהתרגלנו.

 

[אשיר לכבודו]

הפוך, דוד המלך השתבח בעצמו על שעסק בזה

דוד השתבח שאע"פ שזו מלאכה לא כ"כ מכובדת מכל מקום עושה זאת לשם שמים
אבל היום יש להיטות לעסוק בהוראה כזאת

 

[דמדומי זריחה]

העיוות: קבלה בשתיקה יחסית מעצר בחורי ישיבות ספרדיים...

 

[אשכנזי חמוד]

העיוות: קבלה בשתיקה יחסית מעצר בחורי ישיבות ספרדיים...

זה ימשיך גם כשיעצרו ליטאים, חכה תראה, אין שום אסון בזה שבחורים ישבו כמה ימים בכלא, ולאט לאט ינרמלו את זה.

וכמובן הפוליטיקאים (דהיינו גולדקנופף, דרעי, גפני, אשר, פרוש, וכו' וכו') כולם אמורים לעוף הביתה מפני שבזכותם זה נורמל.

(אבל כשייעצרו חסידים המדינה תישרף).

 

[שמעון טרבלסי]

 

[מתאבק בעפרו]

..אני חושב שכל קבוצה צריכה הכי לייקר ולהעריך את המנהיג והרב שלה כמקום ראשון אם הוא גדול הדור,
וכל ההתרפסות הזאת אינה מגיעה בהכרח מהערכה אמיתית ומדויקת לגדולים אלא מחולשה "בשמח בחלקו" כי כ"א צריך להתחבר למקום שלו עם קבוצת המנהיגים שה' סידר לו ולהבין שבשבילו זה הגדול מקום ראשון (דרך אגב מאוד הערכתי שכס"ר ככה הסתכלו על רבם מרן הגר"מ מאזוז זצוק"ל למרות הגדולים האחרים...)

חוץ מזה אם זה יכול לעזור לציבור שלנו לגדול ולהתפתח להתחזק תודעתית בחיזוק הזהות בלא לרעות בשדות זרים אז צריך להשתמש בכל מילה שמבטאת את התוכן חשיבות ומשמעות של העניין.... ובעיני זה עוזר שהציבור מרגיש שיש לו רועה ענק וחשוב שמייקרים אותו, בדורנו אנו נצרכים לזה....

חוץ ממה שבשקט בשקט שנינו יודעים שזה לא בדיוק הגיל אלא מדדים שמתחלפים כל פעם לייקר את רבותיהם ולהקטין את שלנו,
אני לא בטוח בלשון המעטה שאם מרן הגר"מ שטרנבוך שליט"א היה יוצא למסע הוא היה ממורכז באמצע התמונה...

די לתת לאחרים לקבוע את מה שאתה שווה, את רמת קהילתך או את מקום רבותיך.

מי שירצה להבין לעומק את שורש הבעיה, די לראות בכנס של דרשו בתמוז אשתקד (נמצא באתר שלהם, וזה היה מבחן פומבי מרבנים שונים) שחכם ספרדי משלנו מדבר בשפתם ובהברתם בלי שום עמוד שדרה וכאן הבן שואל האם הר סיני היה בליטא או בפולין? ובזה תבינו מה שבישיבת כסא רחמים לא מצמצו ולא הביטו ימין ושמאל לקבל אישור ממרנן ורבנן... וזה טעם הצלחתם העצומה והמקיפה

 

[אלישמע]

מי שירצה להבין לעומק את שורש הבעיה, די לראות בכנס של דרשו בתמוז אשתקד (נמצא באתר שלהם, וזה היה מבחן פומבי מרבנים שונים) שחכם ספרדי משלנו מדבר בשפתם ובהברתם בלי שום עמוד שדרה וכאן הבן שואל האם הר סיני היה בליטא או בפולין? ובזה תבינו מה שבישיבת כסא רחמים לא מצמצו ולא הביטו ימין ושמאל לקבל אישור ממרנן ורבנן... וזה טעם הצלחתם העצומה והמקיפה

לאידך היה מאורע אחר, שחכם ספרדי משלנו דיבר בכנס שלהם, ש"להם האשכנזים יש משנה ברורה אבל אנחנו הספרדים יש לנו את מרן וכו'",
(בלי כל קשר חבל שלא עידכנו אותו באיזה כנס הוא נמצא, ומי רוב רובם של המשתתפים, ומי המארגנים, אבל זה בלי קשר), וכאילו שהתורה נתנה לספרדים ברח' הקבלן ולאשכנזים בליטא או בפולין.
אני לא אומר שאותו רב דיבר בהברה אשכנזית בגללו, אבל בלי שום ספק, ההתנהלות של הרב האחר במשך הזמן (ושל בניו אחריו), תרמה הרבה להוריד את השדרה הספרדית, כי ספרדי הצטייר בעיני עולם (הרבה מאד בזכותם) כ-"משפחת יוסף", והרבה ממש ממש העדיפו לא להצטייר ככה.
ובאמת חבל על הא ועל הא.

 

[מעל ההגיון]

הצג קובץ מצורף 5961
גם הפטרונות ודחיקת רבינו הגדול שליט"א למקום השלישי בתמונה, גם זה ישתנה בעזה"י ואנו עוד נדע לא לקבל את הדחיקה האוטומטית והתודעתית ואת הקביעה של אחרים מי ראוי שיהיה במרכז ומי לא, נדע להעריץ את רבותינו והמנהיגים שלנו וכן מגיע לנו גם המקום הראשון
זה לא מוזר שאף פעם לגדול דור ספרדי אין את המקום הזה?! תמיד מספר אחד חייב להיות ליטאי?!

אתה כזה גולם
כל דרדק בן שנתיים יודע שרבי דב גדול מההוא פי אלף אלפי מונים
ועוד אחרי זה אתם מתמרמרים למה ככה ולמה אחרת
די, זו לא רמה

 

[ידידיה]

ההוא

מי זה ההוא?

 

[מעל ההגיון]

מי זה ההוא?

מי זה ההוא באמת?

 

[מעל ההגיון]

בתמונה הנ''ל הספציפית זה ענין של גילאים:
ר' דוב לנדו - בן 95
ר' משה הלל הירש - בן 89
ר' אברהם סלים - בן 86
ר' יעקב הלל - בן 80
ר' דוד כהן - בן 74
האדמו''ר מצאנז - בן 72

זה שזה גם ענין של גיל לא אומר זה רק ענין של גיל
מעניין באמת מה היה קורה אם זה היה ההפך...

 

[מעל ההגיון]

בביאת הגואל במהרה בימינו אמן.

לא! ממש לא!!
זה ישתנה כשיהיה ספרדי שיתקרב לגדלות של האשכנזי (אגב, אני חושב שודאי שהיו בדורות הקודמים, אבל בדור הזה אין, אפילו לא קרוב)

הוספה מוכרחת:
אני מדבר בעיקר על הגרד"ל, ולא על כל גדול ליטאי באשר הוא, ופשוט
(ז"א, אני לא חושב ששם יש מאה וכאן אין אפילו אחד, אלא ששם לפחות יש אחד, מה שכאן גם זה בספק)

 

[החפץ בעילום שמו]

לא! ממש לא!!
זה ישתנה כשיהיה ספרדי שיתקרב לגדלות של האשכנזי (אגב, אני חושב שודאי שהיו בדורות הקודמים, אבל בדור הזה אין, אפילו לא קרוב)

הוספה מוכרחת:
אני מדבר בעיקר על הגרד"ל, ולא על כל גדול ליטאי באשר הוא, ופשוט
(ז"א, אני לא חושב ששם יש מאה וכאן אין אפילו אחד, אלא ששם לפחות יש אחד, מה שכאן גם זה בספק)

לא נראה לי שאתה חושב שהרב שטינמן היה יותר גדול בתורה מהרב עובדיה ואני לא זוכר שהרב שטיינמן התכופף אליו
וגם לא נראה לי שהרב שך היה יותר גדול מהרב בן ציון לדוגמא ואני לא זוכר שהוא התייעץ איתו
תפסיק לטמון את הראש בחול

 

[גולתא דדהבא]

לא! ממש לא!!
זה ישתנה כשיהיה ספרדי שיתקרב לגדלות של האשכנזי (אגב, אני חושב שודאי שהיו בדורות הקודמים, אבל בדור הזה אין, אפילו לא קרוב)

הוספה מוכרחת:
אני מדבר בעיקר על הגרד"ל, ולא על כל גדול ליטאי באשר הוא, ופשוט
(ז"א, אני לא חושב ששם יש מאה וכאן אין אפילו אחד, אלא ששם לפחות יש אחד, מה שכאן גם זה בספק)

הגזמתם לגמרי.
אצל הספרדים יש הרבה גדולים פחות מוכרים שמעניקים חמה בקומתם.
כעת עולים לי,
הגר"י ברכה, גאון עולם.
הגרי"ח סופר כנ"ל.
הבעיה היא בציבור שמשווק רק את רבני הרשת, ונוהר בהמוניו אחרי ערוצי יוטיוב למיניהם.

 

[גולתא דדהבא]

לאידך היה מאורע אחר, שחכם ספרדי משלנו דיבר בכנס שלהם, ש"להם האשכנזים יש משנה ברורה אבל אנחנו הספרדים יש לנו את מרן וכו'",
(בלי כל קשר חבל שלא עידכנו אותו באיזה כנס הוא נמצא, ומי רוב רובם של המשתתפים, ומי המארגנים, אבל זה בלי קשר), וכאילו שהתורה נתנה לספרדים ברח' הקבלן ולאשכנזים בליטא או בפולין.
אני לא אומר שאותו רב דיבר בהברה אשכנזית בגללו, אבל בלי שום ספק, ההתנהלות של הרב האחר במשך הזמן (ושל בניו אחריו), תרמה הרבה להוריד את השדרה הספרדית, כי ספרדי הצטייר בעיני עולם (הרבה מאד בזכותם) כ-"משפחת יוסף", והרבה ממש ממש העדיפו לא להצטייר ככה.
ובאמת חבל על הא ועל הא.

אם כוונתך למרן הגרע"י, הרי שאתה שוגה ופתי סליחה על הביטוי.
הגרע"י העמיד את מסורת הספרדים, היה חשוב לו לומר את העמדה שלו בכל מקום
ובזמנו הוא היה קול בודד בערבה.
הספרדים כציבור חייבים לו את חייהם, בלעדיו הם היו ממשיכים עד היום לעמוד בתור כדי להתקבל במחוזות האחרים.
כנראה שאתה צעיר מידי כדי להבין מה הוא פעל בזה.

 

[אשכנזי חמוד]

לא נראה לי שאתה חושב שהרב שטינמן היה יותר גדול בתורה מהרב עובדיה ואני לא זוכר שהרב שטיינמן התכופף אליו

נו בסדר יש מרבותינו שאומרים שהגר"ש אוירבעך זיע"א היה גדול מהגראי"ל, מה זה קשור, יש הנהגה של ציבור ויש גדלות בתורה וכמו שהיום הרב הירש מנהיג את הציבור ולא הרב לנדו.

 

[אשכנזי חמוד]

כעת עולים לי,
הגר"י ברכה, גאון עולם.
הגרי"ח סופר כנ"ל.

ומה עם הגר"י עדס? (הבן)

 

[המעורר]

מרשימות הרש"ב גנוט על הגרב"ש דויטש זצ"ל: (לא מוצא את האשכול שנפתח לזכרו, נמחק?)
"כאב מאד בפניי את מנהגו של רב מפורסם א' מבני עדות המזרח, שכל הזמן מזכיר מחלוקות בין אשכנזים וספרדים, באומרו שהוא מעמיק בכל כוחו את הקיטוב בין אשכנזים וספרדים. וממש כאב את הענין".

 

[החפץ בעילום שמו]

נו בסדר יש מרבותינו שאומרים שהגר"ש אוירבעך זיע"א היה גדול מהגראי"ל, מה זה קשור, יש הנהגה של ציבור ויש גדלות בתורה וכמו שהיום הרב הירש מנהיג את הציבור ולא הרב לנדו.

זה היה הטענה שלך שאין גדול כמו ר' דב ולכן הוא בראש
ומענין שגם שרבני הספרדים עלו על רבני הליטאים הם לא היו בראש

 

[שמעון טרבלסי]

ומה עם הגר"י עדס? (הבן)

והאבא.
והגרש"י זעפרני.