בשעה שיש פוסקים שהתירו גם לאשכנזים בשעת הדחק (כמו שהביא הגר"י יוסף מהערוך השולחן - אבל אולי בעצם זה בגלל שמוצאו היה ספרדי ?.......)"לא מצאנו שום פוסק שהתיר זאת!"
עיין לשון הערוך השלחן,הוא אכן יכול לפסוק כמו שהוא סובר שכך היא ההלכה
אך די מוזר לומר:
בשעה שיש פוסקים שהתירו גם לאשכנזים בשעת הדחק (כמו שהביא הגר"י יוסף מהערוך השולחן - אבל אולי בעצם זה בגלל שמוצאו היה ספרדי ?.......)
אז מה זה מוכרח ?עיין לשון הערוך השלחן,
הצג קובץ מצורף 6993
"אם הדבר מוכרח".
וכי כאן 'הדבר מוכרח'?
ופשוט שאין מכאן כל קושיה על הגר"ק בר שליט"א.
ואדרבא, הקושיה הפוכה מה מביא ראיה משם הר' יצחק יוסף שלי',
וכי יעלה על הדעת דהדבר מוכרח לישא אשה דוקא אז.
בתחילה מביא שגם לאשכנזים כתבו האחרונים שמי שלא קיים מצות פו"ר יכול להנשא בימי אלו.
זכורני שסיפר לי יהודי יקר בשם הרב שלמה טובול, שבעיה''ק טבריה, היה הרב רפאל קוק סבו של הגר''ד קוק רב, והרב מאיר ועקנין, והיה שם זוג תושבי חו''ל, שהיו חיים יחד, ורצו להתחתן כדת משה וישראל, ובמקומם לא היה רב שיסדר להם, ואמרו שאם יסדרו להם קידושים כדמו''י מה טוב, ואם לא הם חוזרים שוב לארצם, ושם אין רבנים, וכו'. והרבנים סידרו להם חופה אחרי ר''ח אב.אז מה זה מוכרח ?
שמישהו מצמיד לו אקדח לרקה ?!
מה הענין לפרסם בכח נגד הפסק של הרב יצחק שליט"א?
אגב - מעניין מה היתה ההוראה של הרב יצחק לרושמי הנישואין בזמן שכיהן בתפקיד הרה"ר?ההנחיות לרבני ערים ניתנות אך ורק על ידי הרבנות הראשית ותפקידו של הרה"ר להורות מה שנראה לו. ומה הוא מחוייב לרה"ר הקודם? ואם כבר הטענה על הרה"ר הקודם שלא אמור להיכנס להחלטות שנתונות ביד הרה"ר הנוכחי. איזהו חכם המכיר את מקומו.
כנראה אתה לא יודע מה הולך ברחוב..."אם הדבר מוכרח".
וכי כאן 'הדבר מוכרח'?
ופשוט שאין מכאן כל קושיה על הגר"ק בר שליט"א.
ואדרבא, הקושיה הפוכה מה מביא ראיה משם הר' יצחק יוסף שלי',
וכי יעלה על הדעת דהדבר מוכרח לישא אשה דוקא אז.
וידוע הסיפור שמספר הרב דוד יוסף שליט"א, על ה"עיסקה" שמרן זצוק"ל עשה עם בעלי האולמות...שו"ת יביע אומר חלק ו - אורח חיים סימן מג
אבל אנן דלא כייפינן תלי"ת על משמרתי אעמודה להחזיר עטרה ליושנה להורות כדעת מרן שקבלנו הוראותיו, ולהשוות מנהג עירנו ת"א - יפו כמנהג עיקו"ת ירושלים דדהבא. כי מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלים. וכן קיימו וקבלו הרבנים הגאונים רושמי הנישואין, והוקבע המנהג זה שנים רבות, להתיר נישואין לספרדים ועדות המזרח לאחר י"ז בתמוז עד ר"ח אב, ולא עד בכלל, כמ"ש במנהגי ירושלים. והבא לשנות ולהחמיר, חטא רבים נשא, וידו על התחתונה. ושומע לנו ישכון בטח ושמ"ר, ומה' ישא ברכה.
מובאת בספרי הגרע''י עצמו, נ''ל בחזו''ע תעניות.וידוע הסיפור שמספר הרב דוד יוסף שליט"א, על ה"עיסקה" שמרן זצוק"ל עשה עם בעלי האולמות...
שאלתי לגבי רישום אשכנזים.אגב - מעניין מה היתה ההוראה של הרב יצחק לרושמי הנישואין בזמן שכיהן בתפקיד הרה"ר?
האם אז היתה הוראה שניתן לרשום אשכנזים לנישואין בבין המצרים?
שו"ת יביע אומר חלק ו - אורח חיים סימן מג
אבל אנן דלא כייפינן תלי"ת על משמרתי אעמודה להחזיר עטרה ליושנה להורות כדעת מרן שקבלנו הוראותיו, ולהשוות מנהג עירנו ת"א - יפו כמנהג עיקו"ת ירושלים דדהבא. כי מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלים. וכן קיימו וקבלו הרבנים הגאונים רושמי הנישואין, והוקבע המנהג זה שנים רבות, להתיר נישואין לספרדים ועדות המזרח לאחר י"ז בתמוז עד ר"ח אב, ולא עד בכלל, כמ"ש במנהגי ירושלים. והבא לשנות ולהחמיר, חטא רבים נשא, וידו על התחתונה. ושומע לנו ישכון בטח ושמ"ר, ומה' ישא ברכה.
למה להתיר?אגב - מעניין מה היתה ההוראה של הרב יצחק לרושמי הנישואין בזמן שכיהן בתפקיד הרה"ר?
האם אז היתה הוראה שניתן לרשום אשכנזים לנישואין בבין המצרים?
וכבר הערנו ע"ז למעלה,איה"נ,
רק כתב
הצג קובץ מצורף 7022
משמע שגם בשאר שנים אפשר להקל להם [ברווקים ורווקות], רק שהשנה ההיתר הוא יותר בשופי.
בתחילה מביא שגם לאשכנזים כתבו האחרונים שמי שלא קיים מצות פו"ר יכול להנשא בימי אלו.
ומשום מה אח"כ ציין רק לאחרונים שכתבו שאפשר להקל בהכרח גמור או שעת הדחק.
ומאוד מעניין מי הם אותם אחרונים.
אסור לחלוק עליו?מה הענין לפרסם בכח נגד הפסק של הרב יצחק שליט"א?
ודאי שמותר.אסור לחלוק עליו?
אחרי שהר' יצחק יוסף (בהגרע"י) הוציא פסק הלכה, כל מי שחולק זה בכוונה ע"מ לחלוק עליו?
כדאי להפסיק עם השטויות האלו.