חידושו הנפלא של האול"צ לגבי קטן שהגדיל שממשיך לספור ספירת העומר.

מתוק מדבש אמר:
אבל יש בה"ג שסובר שאם חסר ראשון או אחרון כן סופר כך זכורני.
ולפ"ז לא יעזור בנ"ד הענין.
לחץ כדי להרחיב...
אכן יש 'רב יהודאי גאון' כזה וגם רס"ג. אולם גם בזה שאר הגאונים כולל רה"ג שהוא בתראה וכן שאר הראשונים דחו את דבריהם. וגם לזה סגי בסברא כל דהוא, כיון שהם לא דיברו על זה.
 
כהן אמר:
אין זו הכונה של האור לציון כלל.
כונה זו הבין בדבריו הרב יצחק בשיעוריו, ומכח זה מקשה עליו מתוס' בפסחים שאין חינוך לגדול.
לחץ כדי להרחיב...
זו ההבנה שהבין בדבריו מרן הגרע"י זצ"ל (חזו"ע יו"ט עמ' רכג).
 
החש בראשו אמר:
כך או כך, זה אותו דבר. א"א לעשות להאול"צ קטלא קניא שלא ידע תוס' מפורש.
לחץ כדי להרחיב...
והתוס' עשו לרש"י קטלא קניא שלא ידע גמרות מפורשות?!
אתה רציני? לא למדת סוגיא מימיך וראית איך נחלקים המפרשים והפוסקים?
 
שמעון טרבלסי אמר:
זו ההבנה שהבין בדבריו מרן הגרע"י זצ"ל (חזו"ע יו"ט עמ' רכג), וכמו תמיד קל לתלות בבנו ולהקשות.
לחץ כדי להרחיב...
הקושיא היא על מי 'שחוזר כמו תוכי על דברי רבו' [ע"פ חזון עובדיה ברכות לענין ברכת הטוב והמטיב שלא בסעודה עי"ש] ולא מתבונן בדברים.
אם הרב עובדיה השיג שלא כדין על האור לציון מחמת שלא נחת להבינו כמו שצריך - אין מצוה לחזור על אותה ההשגה ואותה הטעות, אלא לפתוח את הדברים בפנים ולראות שההשגה לא מתחילה.
 
כהן אמר:
הקושיא היא על מי 'שחוזר כמו תוכי על דברי רבו' [ע"פ חזון עובדיה ברכות לענין ברכת הטוב והמטיב שלא בסעודה עי"ש] ולא מתבונן בדברים.
אם הרב עובדיה השיג שלא כדין על האור לציון מחמת שלא נחת להבינו כמו שצריך - אין מצוה לחזור על אותה ההשגה ואותה הטעות, אלא לפתוח את הדברים בפנים ולראות שההשגה לא מתחילה.
לחץ כדי להרחיב...
או שאולי אתה לא הבנת את הרב עובדיה. והרב יצחק הבין.
 
הרב יצחק חזר על דברי אביו.

הרב עובדיה נשאל מדוע השיג על הבא"ח אם המקורות שלו זה החסד לאלפים וכדומה - שישיג ישירות עליהם. וענה משום שחביבים עליו דברי הבא"ח והוא הוגה בהם תדיר לכן הוא משיג עליו.
אותה התשובה אני משיב לך..

בכל אופן, יישר כח על זה שאתה מודה בעל כרחך שההשגה אמת, אלא שאנו דנים על מי ההשגה בדיוק. אם הגענו לכזה שלב - אפשר לומר שהצלחנו.
 
אמש עשיתי רשימה של הפוסקים של הדור האחרון שסוברים שקטן שהגדיל מברך, מרן הגרע"י זיע"א יחיד.
מהם:
שע"ת, כה"ח, הר צבי, אורל"צ, מנחת אלעזר, ציץ אליעזר, הגרש"ז אויערבאך, הגרח"ק, הגרי"ש, הגרנ"ק, השבט הלוי, מהר"ם שי"ק, מנחת חינוך, כתב סופר,
ועוד ועוד.
ומכאן ראיה שאינו פוסק על פי רוב.
 
מתוק מדבש אמר:
ולכאו' ד' מרן החזו"ע אינם מובנים,
דכוונת הגמ' דכיון שעליו לחנכן לכן עושה שלא מדעתן משא"כ בגדול.
ולכאו' אין ראיה מכאן דלא כהארול"צ. וצ"ע.
לחץ כדי להרחיב...
כעת מצאתי שכבר כתבתי בזה מעט לפני שנים רבות, ואלו דברי:
בענין ספיה"ע לקטן שהגדיל​

עמ' רכג. במש"כ לדחות דברי האול"צ[1]. א. מש"כ שאין פי' תמימות רצף אחד, לא פירש אמאי, ומה הביאור הנכון. וכעת נדפס ס' עיונים והערות במנחת חינוך לאדמו"ר מליובאוויטש ושם בסימן מט (ובהע' ה) כתב לבאר שאין הכוונה שספירת כל הימים היא מצוה אחת, אלא בכל יום היא מצוה בפנ"ע, אבל הספירה כל יום תלויה ביום שלפניו, וזהו ביאור תמימות. (ויש לפשט את הדברים ע"פ דוגמא דמי שיספור מ"ט שקל ועצר ספירתו אחר ל' מטבעות זוהי ספירה מעולה ל-ל' שקל, אבל אם דילג על מטבע א' שוב אין ספירתו מועילה כלום). ולפי"ז תירץ איך רבנן חייבו ברכה על כל יום. (וע"ש בסי' נ מש"כ בדין קטן שהגדיל).

ב. מש"כ לדחות שאין דין חינוך בגדול[2], הנה י"ל דכוונת האול"צ שחייב הוא עצמו מדין חינוך, ולא שאביו חייב לחנכו[3], וכמו שמשמע ברש"י והרמב"ן שהביא, [אך האמת תורה דרכה דשם לא נתבאר דהוא מדין חינוך, וי"ל שהוא מטעם שיהא רגיל לקיים המצוה ולא ישכחה, משא"כ פה דאין חשש דבזה שלא ימנה שנה א' ישכח]. ומש"כ מרן זיע"א דאין שייך בגדול כמש"כ רש"י ותוס' בפסחים (פח.), הנה שם כתבו דאין אביו חייב לחנכו, אך מ"מ י"ל שהוא עצמו חייב מדין חינוך. וכן י"ל אהא דנזיר כט:, ואהא דהפמ"ג ס"ס לז, ושו"ת יד יצחק ומשנה הלכות תנינא.

ובמה שכתב מרן זיע"א 'ובאמת שבספר ציונים לתורה (להר"י ענגיל, כלל יב ד"ה והנה) שהביא דברי חכם א' שכתב כיו"ב שיברך מדין חינוך, ודחאו לנכון שחיוב החינוך הוא בגדול וליתא בקטן כלל'. דבריו צ"ע דהנה שם רק כ' דיש לדון בזה מסברא אי יש חיוב חינוך בגדול, ולא העלה בזה למעשה, ורק כתב בהמשך דבריו להוכיח דאי נימא דחייב בגדלותו מדין חינוך, מוציא לגדולים יד"ח, ואדרבה משמע מדבריו שסובר כן, שנתן טעם לדבר]. ועוד שהוכיח בסו"ד דקטן שהגדיל ממשיך לספור בברכה, בכמה הוכחות. [ורק דסיים "ובאתי בכ"ז רק להעיר"]. ובמש"כ בציונים לתורה שם בד"ה ודע, להוכיח מהא דקטן שהגדיל בסוכות חייב בסוכה, ואע"ג דבעינן סוכה הראויה לשבעה. הנה יש לחלק בין ד"ז דראויה לז' לדין תמימות (שו"ר שכ"כ לחלק ביבי"א ח"ג סי' כח אות יד), וראיה ממי שלא עשה סוכה משום ששכח וכמש"כ הרמב"ם (פ"ו מסוכה הט"ו) דמי שלא עשה סוכה בין בשוגג בין במזיד עושה בחוה"מ .... וכתב מרן זיע"א בחזו"ע סוכות ד"מברך גם שהחיינו" ומוכח דאע"ג דאינה ראויה לז' מ"מ מברך .... לבין לא ספר מחמת ששכח. [ויש לחלק בין חסרון בגברא לחסרון בחפצא][4].

ובמחזה אליהו שציין מרן זיע"א (סי' כג אות ז) דחה לסברה זו דחייב מדין חינוך לנכון, דא"כ גם גדול ששכח ימשיך לספור בברכה מדין חינוך בכדי שישאר בהרגלו לספור, אע"כ דכל דחייב במצוה אין לומר דחייב מדין חינוך ורק הפטור מן המצוה י"ל דחייב מדין חינוך. [ובהשמטות שם (שציין אליהם מרן זיע"א) כתב הראיה שהביא האול"צ מהרעק"א (סי' קפו ס"ב)].

ולפי"ז אתי שפיר מאי דכתב מרן זיע"א 'ומכל מקום אין למחות בקטן שהגדיל בימי הספירה אם ממשיך לספור גם אח"כ בברכה' דלכאו' כיון דס"ל למרן זיע"א דדמי למש"כ מרן בשו"ע (תפט ס"..) במי שששכח לספור יום א' דאין מברך על ספירתו מכאן ולהבא א"כ יהא הדין דצריך למחות במי שמברך דהו"ל ברכה לבטלה ולהאמור ניחא דבאמת אין הדבר ברור דהוא ברכה לבטלה די"ל דסופר בברכה .... ולכן כתב וסב"ל...

[וע"ע בס' עטה אור פסחים (סי' נו) שכ' דיכול להמשיך ולברך מס"ס. וע"ש במש"כ להוכיח דיש בגדול דין חינוך ואד"מ].


[1] ובעיקר מש"כ באול"צ שם. הנה מה שדייק בתחילת דבריו מהרמב"ם דמברכין דוקא בלילה, מדכ' דצריך לברך בכל לילה ולא אמר וכשסופר מברך, הנה י"ל דכוונת הרמב"ם לאפוקי דלא מברך רק פ"א בתחילת ספיה"ע, כיון שספיה"ע הויא מצוה אחת. ובא לומר דכל יום הוי מצוה בפנ"ע.

ובמש"כ בד"ה ונ"ל ראיה. יש לומר דלא הסתפק הגרעק"א בכה"ג שלא ברך ברהמ"ז כלל, מכיון ש.. [לעיין ביבי"א ח"ג סי' כז-כח]
[2] שו"ר שהאריך בזה מרן זיע"א ביבי"א ח"ט (או"ח סי' כו). ע"ש.

[3] ואף לאביו י"ל דשייך דין חינוך אפי' שהוא גדול. יעויין בשו"ת מחזה אליהו (סי' כג ס"ק ד-ז), ועיין להגרח"ק שליט"א בפי' תפלה של ראש עמ"ס תפילין (פ"א ה"ד ד"ה וקטנים) שהוכיח דאב מחוייב לחנך לבנו אף בגדלותו מדאמרי' דמשיאו אשה וזה הוי כבן י"ח [וכ' כן על מצוות שאין יכול לקיים לבדו, ועכ"פ חזינן דמצות חינוך שייכא בגדול] ולפי"ז כ' [במוסגר] ליישב שיטת הסוברים בנ"ד דחייב מדין חינוך לספור. ע"ש מש"כ בזה באורך.

[4] שוב ראיתי שמרן זיע"א עמד על ד' הציונים לתורה באורך ביבי"א ח"ג (או"ח סי' כח אות יח). ע"ש.
 
שמעון טרבלסי אמר:
הנה י"ל דכוונת האול"צ שחייב הוא עצמו מדין חינוך, ולא שאביו חייב לחנכו[3], וכמו שמשמע ברש"י והרמב"ן שהביא, [אך האמת תורה דרכה דשם לא נתבאר דהוא מדין חינוך, וי"ל שהוא מטעם שיהא רגיל לקיים המצוה ולא ישכחה, משא"כ פה דאין חשש דבזה שלא ימנה שנה א' ישכח]
לחץ כדי להרחיב...
יתכן שגם זה כוונת האורל"צ
ופרט זה לא ברור לי.
 
מכאן ואילך אם תרצה להשיב 'כדרכה של תורה' מדין 'תורה מונחת בקרן זוית כל הרוצה ליטול יבוא ויטול', ומדין 'יש מי שחושב שאם אנו חולקים על חכם פלוני - אנו לא מכבדים אותו, זה צמצום המוחין או קטנות המוחין', שהרי 'לא צריך לשבח את השמש', אבל וכו'.. - אתה מוזמן להשיב. יש הרבה חומר שכבר נכתב באשכולות המיועדים.
 
גם אני עד לפני זמן מה הייתי מחסידיו של הרב יצחק, עד שפקח ה' עיני
והמציאות היא שכל מי שלומד ברצינות מבין מה קורה
פעם זה היה עשרות היום זה כבר שטף של אברכים שהבינו מה קורה.
ומי שהסתובב בשבוע שעבר במבחן של הגר"א מלכה בבניני האומה
מבין מצוין למה אני מתכוין
 
עליך להתחבר או להירשם כדי להגיב כאן.
ראשי תחתית