חידושו הנפלא של האול"צ לגבי קטן שהגדיל שממשיך לספור ספירת העומר

[מחשבות טובות]

מי אמר שהילדים 'שלהם' נולדו בספירת העומר?

סטטיסטיקה אחד לשבע ילדים...

 

[עומק המושג]

כמו כן במה שטענו כאן שפסק החכם רבינו ב"צ זצ"ל בנוי וכו' על זה שמציאות ספירה מהני ועל זה שמועיל חינוך דקטן וכו', יש לשים לב שאדרבא ההיפך הוא הנכון, כל סברא כזו אם מכריעים כמותה בכוחה להכריח לברך ולא בעינא לתרוייהו יחד.​

לא נכון.

האורל"צ הניח ארבע הנחות, שבהעדר כל אחת מהם - נפל הבניין, והם אלו שנמנו לעיל, ששיטת בה"ג תלויה ברצופים, שסגי בספירה רצופה ולא בקיום מצוה של ספירה, שספירת קטן נחשבת ספירה, ושחיוב שחל בקטנות לא יכול לפקוע בגדלות.

גם אני סבור כדעת האורל"צ, אך אי"צ לנסות לשנות את העובדות. ​

 

[כהן]

סטטיסטיקה אחד לשבע ילדים...

לרמב"ם היה ילד אחד..

 

[מחשבות טובות]

כמדומה לא ירד כת"ר לעומק המושג.
אם ספירה תלויה ברציפות טכנית ומעשה קטן נחשב מעשה, סגי בזה, ולא אכפת לי אם מה שחל בקטנות פוקע בגדלות וכו'.
וכן להיפך, אם יש חינוך לקטן גם לאחר שיגדיל, לא משנה לי איך תגדיר את הספירה שעד עתה, מכל מקום אותם חכמים שאמרו לו לספור בקטנותו בברכה, הם אומרים לו שימשיך בזה בגדלותו.
ושל"מ ותל"מ.

 

[מערבי]

המציאות היא שכל מי שלומד ברצינות מבין מה קורה
פעם זה היה עשרות היום זה כבר שטף של אברכים שהבינו מה קורה.
ומי שהסתובב בשבוע שעבר במבחן של הגר"א מלכה בבניני האומה
מבין מצוין למה אני מתכוין

אשרייך שזכית שה' פקח את עינייך, ברירא לן דבקשת האמת שלך, וכן מה שאתה כאן מפרגן לכל הת"חים, זה מה שהביא אותך להבדיל בין תכלת לכרתי.
כמדומני מלבד הך מזיד בחילוף אותיות, ליכא כאן חדא צורבא מרבנן אשר לא פקח את עיניו והבין היכן החושך של הדור.

 

[מערבי]

לא נכון.

האורל"צ הניח ארבע הנחות, שבהעדר כל אחת מהם - נפל הבניין, והם אלו שנמנו לעיל, ששיטת בה"ג תלויה ברצופים, שסגי בספירה רצופה ולא בקיום מצוה של ספירה, שספירת קטן נחשבת ספירה, ושחיוב שחל בקטנות לא יכול לפקוע בגדלות.

גם אני סבור כדעת האורל"צ, אך אי"צ לנסות לשנות את העובדות. ​

כמדומה לא ירד כת"ר לעומק המושג.
אם ספירה תלויה ברציפות טכנית ומעשה קטן נחשב מעשה, סגי בזה, ולא אכפת לי אם מה שחל בקטנות פוקע בגדלות וכו'.
וכן להיפך, אם יש חינוך לקטן גם לאחר שיגדיל, לא משנה לי איך תגדיר את הספירה שעד עתה, מכל מקום אותם חכמים שאמרו לו לספור בקטנותו בברכה, הם אומרים לו שימשיך בזה בגדלותו.
ושל"מ ותל"מ.

מדוע עומק המושג לא יודע להודות בטעותו? אחר שידידנו בעל המחשבות טובות ביאר היטב את דבריו!

 

[עומק המושג]

אם ספירה תלויה ברציפות טכנית ומעשה קטן נחשב מעשה סגי בזה, ולא אכפת לי אם מה שחל בקטנות פוקע בגדלות.​

צדקו דבריך.
אך עדיין צריך להניח את שלושת ההנחות האחרות, גם ששיטת בה"ג היא שצריך רצופים, וגם שהרציפות היא בספירה ולא בקיום מצוה, וגם שבספירת קטן נחשבת ספירה. כך שגם האורל"צ לא צריך את ארבעת ההנחות הוא כן צריך שלושה מתוכם.​

וכן להיפך, אם יש חינוך לקטן גם לאחר שיגדיל, לא משנה לי איך תגדיר את הספירה שעד עתה, מכל מקום אותם חכמים שאמרו לו לספור בקטנותו בברכה, הם אומרים לו שימשיך בזה בגדלותו.​

זה כבר לא מוכרח, שכן יתכן שאם מעשה קטן הוא כהתעסקות בעלמא לא שייך לדון שהחיוב שחל עליו לא יפקע, וצ"ע.

מדוע עומק המושג לא יודע להודות בטעותו?

הוא פשוט לא היה פה כאשר נכתבה ההודעה המדוברת, והבן.