היתר כהן פצ"ד לגרושה

תורת אמת

חבר קבוע
הצטרף
17/12/24
הודעות
226
ראיתי שהעלו כאן את הפסק הזה עם קושיה שזה נגד פסוק מפורש בתורה.
לכאו' זו קושיה עצומה, למישהו יש תשובה?
 

קבצים מצורפים

ראיתי שהעלו כאן את הפסק הזה עם קושיה שזה נגד פסוק מפורש בתורה.
לכאו' זו קושיה עצומה, למישהו יש תשובה?
דנו בזה כבר מכאן ואילך.
אבל אולי באמת שווה אשכול נפרד.
לדעתי אפשר להוריד את כל האשכולות מהפורום
ולעשות שני עמודות
האחד בעד הראש"ל והשני נגד
וכל אחד יביע דעתו
 
לדעתי אפשר להוריד את כל האשכולות מהפורום
ולעשות שני עמודות
האחד בעד הראש"ל והשני נגד
וכל אחד יביע דעתו
מה הכוונה בעד הראש"ל או נגדו?
לא חושב שיש פה מישהו שיש לו משהו 'נגד' רב כלשהו. לפעמים יש לאחד החברים פה שאלה או הארה בתורתו של מי מחכמי הדור ותו לא, אין צורך לעשות דרמה כאילו הציבור פה חלוק לשתיים בעד ונגד.
 
מה הכוונה בעד הראש"ל או נגדו?
לא חושב שיש פה מישהו שיש לו משהו 'נגד' רב כלשהו. לפעמים יש לאחד החברים פה שאלה או הארה בתורתו של מי מחכמי הדור ותו לא, אין צורך לעשות דרמה כאילו הציבור פה חלוק לשתיים בעד ונגד.
לא ידעתי שאתה כ"כ תמים, וגם לא מכיר את עצמך...
 
בשורה התחתונה יש כאן טעות אמיתית (לא סילוף או זלזול) וחלילה להיות מתכבד בקלון ת''ח.
במקום שיש חילול ה' אין חולקין כבוד.
אין ספק שלחלוק על פסוקים מפורשים ולהתיר את האסור במפורש זה בגדר חילול ה'.
 
לא ידעתי שאתה כ"כ תמים, וגם לא מכיר את עצמך...
אז מה אתה רוצה מילים ברורות?
קבל
במקום שיש חילול ה' אין חולקין כבוד.
אין ספק שלחלוק על פסוקים מפורשים ולהתיר את האסור במפורש זה בגדר חילול ה'.
תענה!
אל תברח לשום מקום.
גש בבקשה לת"ח שכתב את התשובה הנ"ל
תוציא ממנו הבהרה כתובה! (לא כמה מילים בע"פ)
ואל תאמר לי 'אל תגיד לרבנים מה לעשות' וכו'
כי צריך לתת 'קונטרה' נכונה לטעות כזו.
 
אז מה אתה רוצה מילים ברורות?
קבל
איך זה קשור למה שכתבתי?
תענה!
אל תברח לשום מקום.
גש בבקשה לת"ח שכתב את התשובה הנ"ל
תוציא ממנו הבהרה כתובה! (לא כמה מילים בע"פ)
ואל תאמר לי 'אל תגיד לרבנים מה לעשות' וכו'
כי צריך לתת 'קונטרה' נכונה לטעות כזו.
תענה אתה.
למה אני מחוייב לענות תשובה ולגשת יותר ממך?!
 
איך זה קשור למה שכתבתי?
להבנתי הוא רמז והוא פירש וכיוונו לדבר אחד.
למה אני מחוייב לענות תשובה ולגשת יותר ממך?!
אני יודע שזו טעות ואין תשובה, מדברך כאן עולה שאמנם יש טעות, אך יש מישהו שעומד אחרי הדברים, לכן (נדרש ש)נבקשהו ש..
 
לא כמה מילים בע"פ
סיפר לי תלמיד חכם חשוב שנחשף ל"פסק" זה ושלח להודיעו עם אחד מתלמידיו שפסק זה הוא שיבוש, והשיב לו "סמכתי על דברי מהרשד"ם שאין חזקת כהנים בימינו", והשיב לו אותו תלמיד חכם באמצעות אותו תלמיד שזה לא קשור בכלל למהרשדם ולו יהי שפקעה כהונתו לגמרי והרי הוא ישראל סוף סוף הוא פצוע דכא ואסור לבוא בקהל, והשיב לו בעל ה"פסק" באיזה גידוף והתבכיינות שחותרים תחתיו ותחת פסקיו... ואתה דע לך!
 
בשורה התחתונה יש כאן טעות אמיתית (לא סילוף או זלזול) וחלילה להיות מתכבד בקלון ת''ח.
אני חושב שהצדק איתך
רק שהפלא שהוא לא מפרסם שחזר בו
ובמיוחד לפי מה שכתבו כאן ואיני רוצה להאמין לזה, שהוא מתעקש על פסק זה
 
ראיתי שהעלו כאן את הפסק הזה עם קושיה שזה נגד פסוק מפורש בתורה.
לכאו' זו קושיה עצומה, למישהו יש תשובה?
בתחילה שראיתי האשכול שאותו אחד חולק על פסוק בתורה לא האמנתי וחשבתי שזה גוזמא.
אבל עכשיו קראתי את הפסק וזה ממש הזיה, להתיר לפצוע דכא לשאת גרושה, כאילו גרושה לא בכלל ישראל. פשוט לא יאמן! ומענין כמה פסקים כאלו יצאו בשיבתו על כס הרב הראשי.
וראיתי עכשיו באשכול המקביל שכתבו שאין מכאן ראיה לפסול את שאר פסקיו בגלל נשא זניח, ואני לא מאמין לאיפה הגענו שלחלוק על פסוק בתורת משה ("לא יבוא פצוע דכא...בקהל ה'") זה זניח, מילא מהתלכא דפיזלון אין חשש תקלה, מקסימום בדיחה יפה, אני לא מאמין שחסידיו מאמינים מהיום שיש תרי ארץ ישראל, ואולי תרתי תורת משה... אבל להתיר נגד פסוק התורה.
והיותר הזיה שבקובץ שהביאו את פסק זה העירו בהערה את הקושיא הנ"ל "בהרמונותיה דמורנו..." שהרי לא דן אלא על קדושת הכהן ולא על עצם איסור פצוע דכא לבוא בקהל, וכמו שהם מצאו בחזו"א ועוד, ונשארו בצ"ב. ואני תמהה הוא כתב נגד התורה ואתם מעירים עליו מהחזו"א, ועוד נשארים בצ"ב...
ואוי לדור שכך עלתה בימיו!
 
לכאו' י"ל שהגר"י מדבר על גרושה גיורת, אלא שיש להעיר שהי"ל לכתוב כן בפירוש.
באמת אפשר לומר כן. לכאורה פשוט שהכוונה בגרושה המותרת לו. כמו שלא נתיר לו אחותו הגרושה...
אלא שכאן הוא מקרה אמיתי ובאמת מעניין לברר מול הרב יצחק במה מדובר או אולי לשאול את הרב השואל באיזה מקרה היה מדובר.
לגבי לכתוב בפירוש הנה גם החלקת מחוקק סתם ולא פירש עד שהיו מי שהעמידו בדעתו שודאי שלהלכה אסור ויותר פשוט להעמיד בגיורת.
העלו את האפשרות הזו,
באותה דרך אפשר לומר שמודבר בגיורת לפני שנתגיירה ..
מה הבעיה באפשרות זו שזו גיורת? [ומה קשור גיורת לפני שנתגרשה? -כנראה כוונתך בהלצה].
גיורת איסורה אינו מפורש בפסוק מה שאין כן גרושה שאיסורה מפורש כלומר על צד שמתירים לו גיורת עדיין יש לדון לגבי גיורת שנתגרשה.
 
אלא שכאן הוא מקרה אמיתי ובאמת מעניין לברר מול הרב יצחק במה מדובר או אולי לשאול את הרב השואל באיזה מקרה היה מדובר.
קריינתא דאיגרתא ...
מי שיעשה זאת, יציל את המצב, אמנם מקרה של פצ"ד אינו מצוי כ"כ, אבל א"א לדעת.
כתבתי 'לפני שתגיירה', כלומר, שעדיין גויה, שאז אינה נחשבת קהל כלל, ונחלקו הראשונים אם ישראל הבא על הגויה אם הוא מדאו' או מדרבנן וקיל מגרושה לפצ"ד.
 
קריינתא דאיגרתא ...
מי שיעשה זאת, יציל את המצב, אמנם מקרה של פצ"ד אינו מצוי כ"כ, אבל א"א לדעת.
אה"נ אם תתן לי פרטי קשר לרב יצחק ולרב השואל אשלח נראה אם יענו.
כתבתי 'לפני שתגיירה', כלומר, שעדיין גויה, שאז אינה נחשבת קהל כלל, ונחלקו הראשונים אם ישראל הבא על הגויה אם הוא מדאו' או מדרבנן וקיל מגרושה לפצ"ד.
אבל המדובר כאן על נישואין ולא סתם ביאה.
 
באמת אפשר לומר כן. לכאורה פשוט שהכוונה בגרושה המותרת לו. כמו שלא נתיר לו אחותו הגרושה...
אלא שכאן הוא מקרה אמיתי ובאמת מעניין לברר מול הרב יצחק במה מדובר או אולי לשאול את הרב השואל באיזה מקרה היה מדובר.
לגבי לכתוב בפירוש הנה גם החלקת מחוקק סתם ולא פירש עד שהיו מי שהעמידו בדעתו שודאי שלהלכה אסור ויותר פשוט להעמיד בגיורת.

מה הבעיה באפשרות זו שזו גיורת? [ומה קשור גיורת לפני שנתגרשה? -כנראה כוונתך בהלצה].
גיורת איסורה אינו מפורש בפסוק מה שאין כן גרושה שאיסורה מפורש כלומר על צד שמתירים לו גיורת עדיין יש לדון לגבי גיורת שנתגרשה.
אפשר לומר הרבה דברים. אבל העיקר חסר מן הספר.
ובנוגע לשאול את בעל הפסק
סיפר לי תלמיד חכם חשוב שנחשף ל"פסק" זה ושלח להודיעו עם אחד מתלמידיו שפסק זה הוא שיבוש, והשיב לו "סמכתי על דברי מהרשד"ם שאין חזקת כהנים בימינו", והשיב לו אותו תלמיד חכם באמצעות אותו תלמיד שזה לא קשור בכלל למהרשדם ולו יהי שפקעה כהונתו לגמרי והרי הוא ישראל סוף סוף הוא פצוע דכא ואסור לבוא בקהל, והשיב לו בעל ה"פסק" באיזה גידוף והתבכיינות שחותרים תחתיו ותחת פסקיו... ואתה דע לך!
 
אפשר לומר הרבה דברים. אבל העיקר חסר מן הספר.
ובנוגע לשאול את בעל הפסק
איזה עיקר. הרי החלקת מחוקק התיר ולא פירש הבית שמואל שחלק עליו הסכים שלשיטה אחרת גרושה מותרת ולא פירש. באבן ברורה של מכון ראש פינה כתבו בסתמא ע"פ הח"מ ועוד שמותר בגרושה סתמו ולא פירשו כשבוודאי הכוונה שלכולם באופן המותר כמו שלא תתיר לו אחותו הגרושה.

מעבר לספקולציות הכי טוב לשאול את הרב השואל על איזה מקרה היה מדובר.
 
בינתיים ראיתי למי ששאל שאלה זו [ולא צויין בשאלה גיורת] וכתב ששאל לרב בר שלום רבה של בת ים שאמר לו שכתב תשובה על זה ושלכתחילה יש ליעץ לכהן לא לישא גרושה אך במקרה הצורך יש להקל ושוב הראה לו את תשובת הרב יצחק שליט"א. מעניין לשאול את החכמים הנ"ל מה כוונתם האם לגרושה ישראלית או לגיורת גם הם סתמו ולא פירשו. [ושם לא מדובר במקרה מסויים אלא בשאלה סתמית והדבר יותר חמור לכאורה ויותר היה להם לפרש וצ"ע ועכ"פ זה מראה את הבהילות בבירור והבהרת עניין זה שלא יטעו להסתמך על כן מחוסר הבנה חלילה].
695024_139.png

כמו כן ראיתי לחכם אחד שתמה על פסק זה של הרב יצחק יוסף וכתב ששלח לרב יצחק יוסף שאלה זו וכמה חודשים לא קיבל תשובה והעיר שאולי בגלל שבשאלה ציין שאולי כוונת הרב בגיורת לא ענה מפני ששוברו בצידו ומחוסר זמן. ושהתייעץ בזה עם דודו ראש כולל בטבריה שהסכים עמו שצריך לפרש בגיורת אך הסתייג (וכמו שהצעתי לעיל)שצריך לברר מה היה המקרה שם. [וציין שרצה לפרסם באור תורה אך מיאנו לפרסם].
659922_52.png
 
תראה לי ספר אחר עם כ"כ הרבה טעויות בממוצע - שעדיין מתייחסים אליו ברצינות
אני הבנתי כוונתך לפי השכל הזה הרי התלמוד מלא מסתירות וקושיות השו"ע גם כן למעיין במפרשים א"כ נאמר תירוץ אחד שלא לסמוך עליהם....[והיה מי שטען כן על השו"ע]
אם יש תירוצים הכי טוב.
 
אני הבנתי כוונתך לפי השכל הזה הרי התלמוד מלא מסתירות וקושיות השו"ע גם כן למעיין במפרשים א"כ נאמר תירוץ אחד שלא לסמוך עליהם....[והיה מי שטען כן על השו"ע]
אם יש תירוצים הכי טוב.
לא הבנתי, הילקוט יוסף זה כבר כמו השולחן ערוך?

מספיק אתמול הוא טען על רבי אברהם בן הרמב"ם, שכנראה לא ידע מתי לבוא לשאול את אביו שאלות, והיה מגיע באמצע שהרמב"ם לומד סוגיות אחרות, ולכן הרמב"ם דחאו בדברים אחרים, ודלא כמו שהרב יצחק יוסף היה יודע מתי לגשת לאביו לשאול אותו שאלות...
 
תעבור על כל השו"ע עם כל הנושאי כלים ותמצא רבבות קושיות תמיהות סתירות וכו'.
לא הבנתי, הילקוט יוסף זה כבר כמו השולחן ערוך?

מספיק אתמול הוא טען על רבי אברהם בן הרמב"ם, שכנראה לא ידע מתי לבוא לשאול את אביו שאלות, והיה מגיע באמצע שהרמב"ם לומד סוגיות אחרות, ולכן הרמב"ם דחאו בדברים אחרים, ודלא כמו שהרב יצחק יוסף היה יודע מתי לגשת לאביו לשאול אותו שאלות...
 
ראשי תחתית