ראיתי שהעלו כאן את הפסק הזה עם קושיה שזה נגד פסוק מפורש בתורה.
לכאו' זו קושיה עצומה, למישהו יש תשובה?
לדעתי אפשר להוריד את כל האשכולות מהפורוםדנו בזה כבר מכאן ואילך.
אבל אולי באמת שווה אשכול נפרד.
מה הכוונה בעד הראש"ל או נגדו?לדעתי אפשר להוריד את כל האשכולות מהפורום
ולעשות שני עמודות
האחד בעד הראש"ל והשני נגד
וכל אחד יביע דעתו
לא ידעתי שאתה כ"כ תמים, וגם לא מכיר את עצמך...מה הכוונה בעד הראש"ל או נגדו?
לא חושב שיש פה מישהו שיש לו משהו 'נגד' רב כלשהו. לפעמים יש לאחד החברים פה שאלה או הארה בתורתו של מי מחכמי הדור ותו לא, אין צורך לעשות דרמה כאילו הציבור פה חלוק לשתיים בעד ונגד.
במקום שיש חילול ה' אין חולקין כבוד.בשורה התחתונה יש כאן טעות אמיתית (לא סילוף או זלזול) וחלילה להיות מתכבד בקלון ת''ח.
אז מה אתה רוצה מילים ברורות?לא ידעתי שאתה כ"כ תמים, וגם לא מכיר את עצמך...
תענה!במקום שיש חילול ה' אין חולקין כבוד.
אין ספק שלחלוק על פסוקים מפורשים ולהתיר את האסור במפורש זה בגדר חילול ה'.
איך זה קשור למה שכתבתי?אז מה אתה רוצה מילים ברורות?
קבל
תענה אתה.תענה!
אל תברח לשום מקום.
גש בבקשה לת"ח שכתב את התשובה הנ"ל
תוציא ממנו הבהרה כתובה! (לא כמה מילים בע"פ)
ואל תאמר לי 'אל תגיד לרבנים מה לעשות' וכו'
כי צריך לתת 'קונטרה' נכונה לטעות כזו.
להבנתי הוא רמז והוא פירש וכיוונו לדבר אחד.איך זה קשור למה שכתבתי?
אני יודע שזו טעות ואין תשובה, מדברך כאן עולה שאמנם יש טעות, אך יש מישהו שעומד אחרי הדברים, לכן (נדרש ש)נבקשהו ש..למה אני מחוייב לענות תשובה ולגשת יותר ממך?!
סיפר לי תלמיד חכם חשוב שנחשף ל"פסק" זה ושלח להודיעו עם אחד מתלמידיו שפסק זה הוא שיבוש, והשיב לו "סמכתי על דברי מהרשד"ם שאין חזקת כהנים בימינו", והשיב לו אותו תלמיד חכם באמצעות אותו תלמיד שזה לא קשור בכלל למהרשדם ולו יהי שפקעה כהונתו לגמרי והרי הוא ישראל סוף סוף הוא פצוע דכא ואסור לבוא בקהל, והשיב לו בעל ה"פסק" באיזה גידוף והתבכיינות שחותרים תחתיו ותחת פסקיו... ואתה דע לך!לא כמה מילים בע"פ
לכאו' י"ל שהגר"י מדבר על גרושה גיורת, אלא שיש להעיר שהי"ל לכתוב כן בפירוש.ראיתי שהעלו כאן את הפסק הזה עם קושיה שזה נגד פסוק מפורש בתורה.
לכאו' זו קושיה עצומה, למישהו יש תשובה?
העלו את האפשרות הזו,לכאו' י"ל שהגר"י מדבר על גרושה גיורת, אלא שיש להעיר שהי"ל לכתוב כן בפירוש.
אני חושב שהצדק איתךבשורה התחתונה יש כאן טעות אמיתית (לא סילוף או זלזול) וחלילה להיות מתכבד בקלון ת''ח.
בתחילה שראיתי האשכול שאותו אחד חולק על פסוק בתורה לא האמנתי וחשבתי שזה גוזמא.ראיתי שהעלו כאן את הפסק הזה עם קושיה שזה נגד פסוק מפורש בתורה.
לכאו' זו קושיה עצומה, למישהו יש תשובה?
באמת אפשר לומר כן. לכאורה פשוט שהכוונה בגרושה המותרת לו. כמו שלא נתיר לו אחותו הגרושה...לכאו' י"ל שהגר"י מדבר על גרושה גיורת, אלא שיש להעיר שהי"ל לכתוב כן בפירוש.
מה הבעיה באפשרות זו שזו גיורת? [ומה קשור גיורת לפני שנתגרשה? -כנראה כוונתך בהלצה].העלו את האפשרות הזו,
באותה דרך אפשר לומר שמודבר בגיורת לפני שנתגיירה ..
קריינתא דאיגרתא ...אלא שכאן הוא מקרה אמיתי ובאמת מעניין לברר מול הרב יצחק במה מדובר או אולי לשאול את הרב השואל באיזה מקרה היה מדובר.
כתבתי 'לפני שתגיירה', כלומר, שעדיין גויה, שאז אינה נחשבת קהל כלל, ונחלקו הראשונים אם ישראל הבא על הגויה אם הוא מדאו' או מדרבנן וקיל מגרושה לפצ"ד.שנתגרשה
אה"נ אם תתן לי פרטי קשר לרב יצחק ולרב השואל אשלח נראה אם יענו.קריינתא דאיגרתא ...
מי שיעשה זאת, יציל את המצב, אמנם מקרה של פצ"ד אינו מצוי כ"כ, אבל א"א לדעת.
אבל המדובר כאן על נישואין ולא סתם ביאה.כתבתי 'לפני שתגיירה', כלומר, שעדיין גויה, שאז אינה נחשבת קהל כלל, ונחלקו הראשונים אם ישראל הבא על הגויה אם הוא מדאו' או מדרבנן וקיל מגרושה לפצ"ד.
אפשר לומר הרבה דברים. אבל העיקר חסר מן הספר.באמת אפשר לומר כן. לכאורה פשוט שהכוונה בגרושה המותרת לו. כמו שלא נתיר לו אחותו הגרושה...
אלא שכאן הוא מקרה אמיתי ובאמת מעניין לברר מול הרב יצחק במה מדובר או אולי לשאול את הרב השואל באיזה מקרה היה מדובר.
לגבי לכתוב בפירוש הנה גם החלקת מחוקק סתם ולא פירש עד שהיו מי שהעמידו בדעתו שודאי שלהלכה אסור ויותר פשוט להעמיד בגיורת.
מה הבעיה באפשרות זו שזו גיורת? [ומה קשור גיורת לפני שנתגרשה? -כנראה כוונתך בהלצה].
גיורת איסורה אינו מפורש בפסוק מה שאין כן גרושה שאיסורה מפורש כלומר על צד שמתירים לו גיורת עדיין יש לדון לגבי גיורת שנתגרשה.
סיפר לי תלמיד חכם חשוב שנחשף ל"פסק" זה ושלח להודיעו עם אחד מתלמידיו שפסק זה הוא שיבוש, והשיב לו "סמכתי על דברי מהרשד"ם שאין חזקת כהנים בימינו", והשיב לו אותו תלמיד חכם באמצעות אותו תלמיד שזה לא קשור בכלל למהרשדם ולו יהי שפקעה כהונתו לגמרי והרי הוא ישראל סוף סוף הוא פצוע דכא ואסור לבוא בקהל, והשיב לו בעל ה"פסק" באיזה גידוף והתבכיינות שחותרים תחתיו ותחת פסקיו... ואתה דע לך!
איזה עיקר. הרי החלקת מחוקק התיר ולא פירש הבית שמואל שחלק עליו הסכים שלשיטה אחרת גרושה מותרת ולא פירש. באבן ברורה של מכון ראש פינה כתבו בסתמא ע"פ הח"מ ועוד שמותר בגרושה סתמו ולא פירשו כשבוודאי הכוונה שלכולם באופן המותר כמו שלא תתיר לו אחותו הגרושה.אפשר לומר הרבה דברים. אבל העיקר חסר מן הספר.
ובנוגע לשאול את בעל הפסק


והוא....?קיימא לן שעדיף לומר תירוץ אחד אמיתי על כל הקושיות מאשר לנסות לתרץ כל אחד בנפרד [וכל שכן כשאין ברירה אחרת]
אני הבנתי כוונתך לפי השכל הזה הרי התלמוד מלא מסתירות וקושיות השו"ע גם כן למעיין במפרשים א"כ נאמר תירוץ אחד שלא לסמוך עליהם....[והיה מי שטען כן על השו"ע]תראה לי ספר אחר עם כ"כ הרבה טעויות בממוצע - שעדיין מתייחסים אליו ברצינות
לא הבנתי, הילקוט יוסף זה כבר כמו השולחן ערוך?אני הבנתי כוונתך לפי השכל הזה הרי התלמוד מלא מסתירות וקושיות השו"ע גם כן למעיין במפרשים א"כ נאמר תירוץ אחד שלא לסמוך עליהם....[והיה מי שטען כן על השו"ע]
אם יש תירוצים הכי טוב.
לא אבל הטענה אותה טענה ואכן היה מי שטען כן על השו"ע.לא הבנתי, הילקוט יוסף זה כבר כמו השולחן ערוך?
זו מעלה? ממרן הגראי"ל שמענו שאין בזה שום שבח.מפורסם
גם אחרי... הולכים רבים.שרבים הולכים לאורו.
תעבור על כל השו"ע עם כל הנושאי כלים ותמצא רבבות קושיות תמיהות סתירות וכו'.תראה לי ספר אחר עם כ"כ הרבה טעויות בממוצע - שעדיין מתייחסים אליו ברצינות
תעבור על כל השו"ע עם כל הנושאי כלים ותמצא רבבות קושיות תמיהות סתירות וכו'.
לא הבנתי, הילקוט יוסף זה כבר כמו השולחן ערוך?
מספיק אתמול הוא טען על רבי אברהם בן הרמב"ם, שכנראה לא ידע מתי לבוא לשאול את אביו שאלות, והיה מגיע באמצע שהרמב"ם לומד סוגיות אחרות, ולכן הרמב"ם דחאו בדברים אחרים, ודלא כמו שהרב יצחק יוסף היה יודע מתי לגשת לאביו לשאול אותו שאלות...