אני בלומדי בילקוט יוסף ראיתי חכמה ובקיאות זכורני באיסור והיתר ראית חכם אחד מעיין שהתקשה בדבר מה ובילקוט יוסף ענה על זה יישוב הגון כלאחר יד.זו מעלה? ממרן הגראי"ל שמענו שאין בזה שום שבח.
גם אחרי... הולכים רבים.
אתה שם לב שלא ענית על תגובתי.אני בלומדי בילקוט יוסף ראיתי חכמה ובקיאות זכורני באיסור והיתר ראית חכם אחד מעיין שהתקשה בדבר מה ובילקוט יוסף ענה על זה יישוב הגון כלאחר יד.
כן לפעמים עז חשקו ליישב אביו הגאון זצ"ל ואין נראין הדברים. כמו כן לספר בהיקף גדול כזה עם ריבוי מהדורות גם כל ההערות אינם בגדר החריגה. ומסתבר בפרט שלחלק גדול יש יישוב נאות.
כן יש חריגות כמו הפלזון אבל זה וודאי טעות עריכה כלשהי.
מחלוקת בסברא שיבחתי אותו גם מרמת התוכן.אתה שם לב שלא ענית על תגובתי.
ציטטת את דברי שהגבתי בעניין הפרסום והנהירה אחריו,מחלוקת בסברא שיבחתי אותו גם מרמת התוכן.
מחלוקת בסברא שיבחתי אותו גם מרמת התוכן.
כוונתי הייתה שיש עניין להסביר וליישב דבריו סוף סוף מפורסם שהוא תלמיד חכם עליך זה לא עושה רושם וחיזקת משמועה מהרב שטיינמן זצ"ל.ציטטת את דברי שהגבתי בעניין הפרסום והנהירה אחריו,
וענית על דברים אחרים לגמרי,
בשביל זה צריך לבדוק איכות של הכמות...כמו כן זה שרבים הולכים לפי פסיקותיו מצריך עיון ולא סתם לדחות דבריו שבזה מציל רבים מעוון.
אף אחד לא אמר שכל דבריו הם הבל וריק. (בסוף הרבה מאוצר החכמה נמצא שם...)ושבחתי רמת התוכן מהיכירות אישית בלומדי הדברים ושמחמת ההתרשמות האישית של ת"ח שכזה לא יטעה בהרבה דברים פשוטים ויש עניין ליישב.
היעלה על הדעת כך?מספיק אתמול הוא טען על רבי אברהם בן הרמב"ם, שכנראה לא ידע מתי לבוא לשאול את אביו שאלות, והיה מגיע באמצע שהרמב"ם לומד סוגיות אחרות, ולכן הרמב"ם דחאו בדברים אחרים, ודלא כמו שהרב יצחק יוסף היה יודע מתי לגשת לאביו לשאול אותו שאלות...
יש איכות אולי בע"ה אתפנה להראות דוגמאות מקווה שיהיה זמן אי"ה.בשביל זה צריך לבדוק איכות של הכמות...
הילקוט יוסף החל לצאת לדעתי 30 שנה לפני אוצר החכמה ואם כבר הרבה מהאוצר זה מהילקוט יוסף. לרוב החכמים המביאים ממנו.אף אחד לא אמר שכל דבריו הם הבל וריק. (בסוף הרבה מאוצר החכמה נמצא שם...)
מעניין שגם רבה של בת ים טעה ומחבר הספר לעיל שהביאו מעניין שבאבן ברורה טעו מעניין שהחלקת מחוקק והבית שמואל ועוד ועוד טעו. אלא מה שמדובר כנראה בגיורת כמו שהוא במאירי ושהסבירו בחלקת מחוקק כמו כן נגיד כאן. אם כי סייגתי ואמרתי שצריך באמת לברר מה היה הנדון.הנידון היה אם אפשר להשליך מטעויות חמורות כגון של האשכול הזה, על שאר הדברים, שמא לפעמים נכתבו בשטחיות מסויימת וכדו'.
איפה השו"ע חולק על פסוק בתורה ??!!תעבור על כל השו"ע עם כל הנושאי כלים ותמצא רבבות קושיות תמיהות סתירות וכו'.
לא ראיתי בדברי ליצנות.תפסיקו עם הליצנות
נכון השו"ע חובה עלינו. גם כאן הרשות בידינו, ואם אפשר אתרום חלקי.מרן השו"ע אחר שהעידו עשרות אחרונים שקיבלנו הוראותיו ואמר עליו הרמ"א שהחולק עליו כחולק על השכינה - חובה עלינו למשכוני נפשין לתרץ דבריו וזה מה שעשו כל הנו"כ מאז עד היום
אם אתה מכירו רק מהקושיות אולי, אבל הילקוט יוסף הוא חיבור ענק ורחב מלא חוכמה ודעת.אבל במחילה - הגרי"צ עדיין במבחן והוא לא עובר אותו בשום פרמטר, כמויות בלתי נתפסות של הוצאת דברים מהקשרם, עירוב מין בשאינו מינו וכו' שהפורום מלא לעשרות מהם ובקושי מצאתי תשובות מינימליות
אני לא החלטתי כלום מראש, למדתי ילקוט יוסף עוד לפני שאחזתי מה זה מושגים של גדול דור וכדו', בכל אופן אני עומד מאחורי דברי לא ישבתי לאסוף ולסכם אבל אולי אעבור לאט שוב ואכתוב שיכירו יותר. אדרבא נראה לי יותר שיש כאלה שמחפשים אותו בנרות בגלל משקעים שיש להם כנגדו.אז אל תחליטו קודם על מישהו שהוא פוסק הדור ואח"כ יעקם את ראשו ורובו כדי לתרץ את הנקודת הנחה המוטעית שלו
אתה לא מכיר אותי. אני לא חסיד של הרב יצחק. אבל זה דוגמא טובה כמו שאתה חושב שאני חסיד שלו כי בחרתי להגן עליו פה מסיבותי שלי, ככה אתה חושב שהילקוט יוסף הוא לא בר סמכא, כי אתה כנראה מכירו רק מהקושיות כאן.אתה יכול להיות חסיד שלו והוא האדמו"ר שלך והכל בסדר, אבל אף חסיד לא יצעק שהאדמו"ר שלו הוא גאון הדור ופוסק הדור וכולם יצעקו לו בחזרה "המלך עירום"...
אדרבה, בגלל גודל התמיהה, הרי ודאי שאין צד של ספק שהוא יחלוק על פסוק בתורה, צריך להסביר כמו שכתב הרב נוריאל.איפה השו"ע חולק על פסוק בתורה ??!!
אדרבה, בגלל גודל התמיהה, הרי ודאי שאין צד של ספק שהוא יחלוק על פסוק בתורה, צריך להסביר כמו שכתב הרב נוריאל.
אף אחד לא התכוון שהוא "רצה" לחלוק על התורה, שזה לכאורה אין צל של ספק שלא.אדרבה, בגלל גודל התמיהה, הרי ודאי שאין צד של ספק שהוא יחלוק על פסוק בתורה, צריך להסביר כמו שכתב הרב נוריאל.
זה לא הוא. זה המעמד שדחף לו את כל הטקסט...ובמאמר זה (שהובא פעם בפורום) רואים את שיטת כתיבתו בפסקי הלכה, ודי בזה להבין איך קוראות כאלה טעויות!
יכול לא לעלות על דעתם אבל כן הסבירו את החלקת מחוקק אחרים וכן הוא להדיא במאירי לא דברי נביאות. דברי הפוסקים. אתה יכול לברוח לאשכולות אחרים כאן כך נראה לומר.אף אחד לא התכוון שהוא "רצה" לחלוק על התורה, שזה לכאורה אין צל של ספק שלא.
אלא שבגלל שיטת השטחיות והעתק אדבק, התמקד במה שכתבו הפוסקים על כהן פצוע דכא עם גיורת, ודימה כן לנ"ד, ולא שם ליבו שכאן יש תוספת נידון דמיירי בגרושה שהיא בכלל ישראל. וזה נגד התורה.
וזה מה שהעירו עליו העורכים בירחון הנ"ל, ולא עלה על דעתם דברי הנביאות שנאמרו כאן שהכוונה על גיורת שהתחתנה והתגרשה.
ומה קשה לכם להבין שלפעמים משטחיות הוא לא רואה את האמת, וכמו שכתבתי כעת באשכול על להחזיר עטרה ליושנה, ומלא דוגמאות, שמעניין ששם עוד לא כתבת אתה וחברך תשובות אמיתיות!
תזלזל כאוות נפשך. וללעוג לת"ח שהיה הראשון לציון ורבים מישראל שוחרים לפתחו וגדולי תורה מפורסמים שיבחוהו ככה ברבים זה כבוד תורה? אל תחניף לאף אחד, אמור דעתך, אבל יש זלזול ולעגנות בפורום שמראים שזה ממש לא כבוד תורה במחילה.ובאשר לאוצר החכמה
באמת עד אז רובו ככולו היה העתקות וסיכומים של כתבי וספרי מרן האבא
אולי חשוב לכם כבודו של ר' יצחק, אבל אנו חשוב לנו יותר כבוד התורה של התורה הקדושה עצמה
תלמיד טועה זו לא המצאה חדשה ולא נתפר במיוחד בשביל הרב יצחק מבלי לדון במאמר שלא ראיתיו עדיין.זה לא הוא. זה המעמד שדחף לו את כל הטקסט...
נכון. תלמיד טועה זה המצאה לספרי האור לציון...תלמיד טועה זו לא המצאה חדשה ולא נתפר במיוחד בשביל הרב יצחק מבלי לדון במאמר שלא ראיתיו עדיין.
מה הם כותבים? שמותר לכהן פצוע דכא לשאת גרושה?!יכול לא לעלות על דעתם אבל כן הסבירו את החלקת מחוקק אחרים וכן הוא להדיא במאירי לא דברי נביאות. דברי הפוסקים.
מי בורח?!אתה יכול לברוח לאשכולות אחרים כאן כך נראה לומר.
לא כתבתי את המילה שטחיות עליך, אלא על כותב הפסק הנ"ל.לא נאה לך הכל טוב אבל נא אל תזלזל אני חשבתי הרבה ולא דיברתי בשטחיות הבאתי לעיל שיש עוד מי שהבינו כך גם בדבריו.
יישר כח על הצילום!
הרי כתבת ש:יישר כח על הצילום!
בכל מקרה יש הבדל גדול בין ספר נושאי כלים שנסוב על דברי השו"ע שכתב שאסור לפצוע דכא לשאת ישראלית אלא גיורת, ואפילו הוא כהן מותר לשאת גיורת, וע"ז כותב החלקת מחוקק שה"ה גרושה, והוא לא צריך לכתוב דמיירי בגרושה "גיורת", שהרי דבריו הם על דברי השו"ע שכתב כך במפורש שאסור בישראלית, משא"כ שחכם כותב תשובה בהלכה להתיר כהן פצוע דכא לגרושה, ולא כותב דמיירי בגרושה גיורת העיקר חסר מהספר, ופרט כזה עיקרי ומרכזי א"א לפספס בתשובה!, וצריך לציין את זה לפחות בתחילת או סוף התשובה. ולכן אם זה לא כתוב זה בעיה חמורה.
ולפ"ז נפל הסיוע שהביא הרב @נוריאל עזרא מאחרונים אלו.
[ואולי באמת במקרה שלו היה מדובר בגרושה גיורת, אבל בפשטות התשובה זה נראה שלא שם ליבו לפרט זה, והעיקר חסר מהספר, וזה פלא!, ואפילו העורכים של הירחון לא כתבו יישוב זה, ופלא עליהם שפרסמו תשובה זאת אחרי שהרגישו בטעות חמורה זאת, ולפחות היו מבקשים מרבם שיבהיר להם מה התכווין].
והרי גם הרב יצחק הזכיר בפירוש את דברי השו"ע הנ"ל על ישראלית. וא"כ קיים הסיוע שהבאתי לפי דבריך.החלקת מחוקק שה"ה גרושה, והוא לא צריך לכתוב דמיירי בגרושה "גיורת", שהרי דבריו הם על דברי השו"ע שכתב כך במפורש שאסור בישראלית
אם מצינו מצינו אין עניין לדון כאן בדברים אחרים. נחכה עד שמישהו יצליח לברר מול הרב המשיב או השואל פרטי המקרה.מי בורח?!
פשוט מצינו את הדיון כאן, ולכן הפניתי אותם לאשכול חדש שכתבתי ולא ראיתי שהתייחסו אליו, עד שציינתי לזה
מחילה על אי ההבנה ותודה על ההבהרה.לא כתבתי את המילה שטחיות עליך, אלא על כותב הפסק הנ"ל.
ללא קשר כלל לגופו של איש - אין בתואר הזה חשיבות כל שהיא.וללעוג לת"ח שהיה הראשון לציון
לדעתך. אבל לרבים אחרים כן. וכיוון שכל אותם רבים רואים בו סמכות בגלל כך ומחשיבים דעתו יש לתואר הנ"ל משמעות. אולי כוונתך שהתואר הנ"ל לא מוכיח שמדובר בת"ח? גם זה אינו נכון הציבור החרדי מביא את המועמדים מצידו ע"פ הרבנים שממליצים אמנם על פי כל מיני שיקולים לבד מת"ח אבל לא היו מעמידים מי שאינו ת"ח גדול.ללא קשר כלל לגופו של איש - אין בתואר הזה חשיבות כל שהיא.