היתר כהן פצ"ד לגרושה

[חצי ספרדי]

אבל לרבים אחרים כן.

אני מנסה להבין את ההיגיון, ולא מצליח.
כדי לדעת האם פלוני או אלמוני הוא תלמיד חכם או לא - יש דרכים טובות הרבה יותר מאשר הראייה המפוקפקת של "מן הסתם מעמידים רק מי שהוא ת"ח גדול".
ושוב, איני כותב לגופו של איש כלל וכלל.

 

[נוריאל עזרא]

אני מנסה להבין את ההיגיון, ולא מצליח.
כדי לדעת האם פלוני או אלמוני הוא תלמיד חכם או לא - יש דרכים טובות הרבה יותר מאשר הראייה המפוקפקת של "מן הסתם מעמידים רק מי שהוא ת"ח גדול".
ושוב, איני כותב לגופו של איש כלל וכלל.

לא כתבתי רק את זה.

 

[הלכה ברורה]

והרי גם הרב יצחק הזכיר בפירוש את דברי השו"ע הנ" על ישראלית. וא"כ קיים הסיוע שהבאתי לפי דבריך.

כנ"ל, יש הבדל בין שאתה רק נושאי כלי של השו"ע, ואתה בא "להוסיף" על השו"ע, אז אתה לא צריך לחזור על כל פרטי השו"ע, ובפרט שזה לא שאלה לדינא (כמו שכתבת בשם החזו"א), משא"כ פסק הלכתי שנכתב הלכה למעשה, צריך לכתוב פרט חשוב זה "להדיא", ולא להסתמך ע"ז שהזכרת את השו"ע בדרך אגב (שהרי הזכיר את דברי השו"ע רק להוכיח ממנו היתר לכהן, ולא התייחס כלל בתשובה דמיירי שהגרושה גיורת), ולכן זה חיסרון גדול מאוד בתשובה. ואני מקווה שבאמת מיירי שם בגיורת, ובכל מקרה העיקר חסר מהספר.

יתר על כן עד שאתה מייתר את השאלה על החלקת מחוקק הרי כבר נתקשו בחלקת מחוקק הנ"ל כפי שהביאו במשנת יוסף שם שהחזון איש ועוד כתבו לחומר הקושיא שהחלקת מחוקק לא מיירי לדינא ושבאמת אסור מצד איסור ישראלית.

מחילה, אבל כעת פתחתי את החזו"א בפנים (חזו"א נשים סימן ד' ס"ק ה) והוא לא הקשה את הקושיא הזאת על החלקת מחוקק, הוא דן שם בכל אותה האות לגבי מה שדן הח"מ אם מותר לכהן פצוע דכא להיטמא למתים, או שלא הלכה קדושתו אלא לענין נישואין, ואח"כ כתב בפשיטות שלענין נישואים אין נפק"מ שאסור משום פצוע דכא. ע"ש. בקיצור החזו"א התקשה בח"מ בפרט אחר, ואת הפרט הנ"ל הוא כתב בפשיטות, ולא בתור קושיא על הח"מ, כי זה לא קושיא שהרי הח"מ אזיל ע"ד השו"ע, וכפי שביארתי בהודעות האחרונות.

ועכ"פ יש שיישבו שמדובר בגיורת וכן נראה כי ככל הנ"ל איתא במאירי וכתב כן בפירוש וכן יישב הרב מאזוז.

שיש קושיא צריך יישוב, ובחזו"א עכ"פ לא ראיתי שהתקשה בזה בדברי הח"מ כנ"ל.
ולגבי הפסק של החכם הנ"ל, לא שייך לומר את המילים קושיא וישוב, זה לא שו"ע, זה פשוט פלא איך העיקר חסר מהספר!

ואם כבר יש פלא זה שחכם כמותך ישיג בקול גדול בעוד את נושאי הכלים על המקום לא עיינת.

לפי מה שביארתי בהערה זאת ולפניה - שאין קשר בין נושאי כלים על שו"ע, לבין פסק הלכתי שהעיקר שבו חסר מהספר, וזה מעורר שאלה גדולה, לא קשה פליאתך! ודו"ק.

 

[נוריאל עזרא]

ובמאמר זה (שהובא פעם בפורום) רואים את שיטת כתיבתו בפסקי הלכה, ודי בזה להבין איך קוראות כאלה טעויות!

קראתי. אין לי תשובה או הסבר לדברים. אבל אי אפשר ללמוד לכלל מתשובות כנ"ל שנכתבו תחת לחץ ועומס שנאלץ להשיב מתוקף תפקידו לשואלו דבר. רק היה צריך לציין המקורות. (אולי ללמד זכות נאמר שביקש ממאן דהו בשל הבהילות ועומס תשובות שיסכם לו הגמרות וסברות לכאן ולכאן והמלקט לא ציין שלקח מאחרים רק הביא הסברות והרב עבר על הדברים וחיבר מכל בליל המידע הסדר עד לפסק אבל אין זה ברור ומספיק וצ"ע)

 

[נוריאל עזרא]

כנ"ל, יש הבדל בין שאתה רק נושאי כלי של השו"ע, ואתה בא "להוסיף" על השו"ע, אז אתה לא צריך לחזור על כל פרטי השו"ע, ובפרט שזה לא שאלה לדינא (כמו שכתבת בשם החזו"א), משא"כ פסק הלכתי שנכתב הלכה למעשה, צריך לכתוב פרט חשוב זה "להדיא", ולא להסתמך ע"ז שהזכרת את השו"ע בדרך אגב (שהרי הזכיר את דברי השו"ע רק להוכיח ממנו היתר לכהן, ולא התייחס כלל בתשובה דמיירי שהגרושה גיורת), ולכן זה חיסרון גדול מאוד בתשובה. ואני מקווה שבאמת מיירי שם בגיורת, ובכל מקרה העיקר חסר מהספר. מחילה, אבל כעת פתחתי את החזו"א בפנים (חזו"א נשים סימן ד' ס"ק ה) והוא לא הקשה את הקושיא הזאת על החלקת מחוקק, הוא דן שם בכל אותה האות לגבי מה שדן הח"מ אם מותר לכהן פצוע דכא להיטמא למתים, או שלא הלכה קדושתו אלא לענין נישואין, ואח"כ כתב בפשיטות שלענין נישואים אין נפק"מ שאסור משום פצוע דכא. ע"ש. בקיצור החזו"א התקשה בח"מ בפרט אחר, ואת הפרט הנ"ל הוא כתב בפשיטות, ולא בתור קושיא על הח"מ, כי זה לא קושיא שהרי הח"מ אזיל ע"ד השו"ע, וכפי שביארתי בהודעות האחרונות. שיש קושיא צריך יישוב, ובחזו"א עכ"פ לא ראיתי שהתקשה בזה בדברי הח"מ כנ"ל.

גם הב"ש שחלק על החלקת מחוקק לא ראה לנכון להקשות עליו והבין כנראה שמדובר בגיורת. אמנם החזון איש לא "הקשה" אבל מזה שביאר הדברים מובן שהוקשה לו. וגם הרב מאזוז כתב שהקשה כן חתנו וכתב לבאר שמדובר בגיורת. אגב כפי שציינתי לעיל גם באבן ברורה של מכון ראש פינה כתבו כן בפשטות כדברי הח"מ ובהערות ציינו לעוד ולא העירו שמדובר בגיורת.

ולגבי הפסק של החכם הנ"ל, לא שייך לומר את המילים קושיא וישוב, זה לא שו"ע, זה פשוט פלא איך העיקר חסר מהספר!

אמנם זה חסר שלא כתוב בפירוש אבל השאלה המלאה אינה לפנינו ויתכן והיה כתוב בה כן. גם בתשובה עצמה נזכר העניין של השו"ע שאסור בישראלית.
אני מסכים שזה חסר אבל הרבה פעמים כשלומדים דבר מה ללומד פשוט דברים מסוימים וזה גורם לו בלי משים לא לכותבם. ועדיין לא אמרתי את זה במוחלט וטענתי שצריך לברר.

לפי מה שביארתי בהערה זאת ולפניה - שאין קשר בין נושאי כלים על שו"ע, לבין פסק הלכתי שהעיקר שבו חסר מהספר, וזה מעורר שאלה גדולה, לא קשה פליאתך! ודו"ק.

הפליאה קיימת היית צריך לעיין לפני ואין זה משנה אם כעת חושב אתה שלמרותך שלא עיינת אין שם כלום.

 

[הלכה ברורה]

גם הב"ש שחלק על החלקת מחוקק לא ראה לנכון להקשות עליו והבין כנראה שמדובר בגיורת.

נכון שהוא לא ראה להקשות עליו, כיון שעל הח"מ אין קושיא, וכפי שביארתי לעיל.

אמנם החזון איש לא "הקשה" אבל מזה שביאר הדברים מובן שהוקשה לו.

בכלל לא מובן, זה שכתב בפשיטות שאסור לו לשאת גרושה ישראלית, זה לא אומר שהיה לו קושיא על הח"מ. ופשוט.

וגם הרב מאזוז כתב שהקשה כן חתנו וכתב לבאר שמדובר בגיורת.

גם אם חתנו של הרב מזוז שאל, זה לא נהיה קושיא על הח"מ!

אגב כפי שציינתי לעיל גם באבן ברורה של מכון ראש פינה כתבו כן בפשטות כדברי הח"מ ובהערות ציינו לעוד ולא העירו שמדובר בגיורת.

כנ"ל, כי זה לא הערה על הח"מ.

אמנם זה חסר שלא כתוב בפירוש אבל השאלה המלאה אינה לפנינו ויתכן והיה כתוב בה כן. גם בתשובה עצמה נזכר העניין של השו"ע שאסור בישראלית.
אני מסכים שזה חסר אבל הרבה פעמים כשלומדים דבר מה ללומד פשוט דברים מסוימים וזה גורם לו בלי משים לא לכותבם. ועדיין לא אמרתי את זה במוחלט וטענתי שצריך לברר.

כבר התייחסתי לפרט זה-

[ואולי באמת במקרה שלו היה מדובר בגרושה גיורת, אבל בפשטות התשובה זה נראה שלא שם ליבו לפרט זה, והעיקר חסר מהספר, וזה פלא!, ואפילו העורכים של הירחון לא כתבו יישוב זה, ופלא עליהם שפרסמו תשובה זאת אחרי שהרגישו בטעות חמורה זאת, ולפחות היו מבקשים מרבם שיבהיר להם מה התכווין].

ולגבי מה שסיימת-

הפליאה קיימת היית צריך לעיין לפני ואין זה משנה אם כעת חושב אתה שלמרותך שלא עיינת אין שם כלום.

יש הבדל איזה שאלה אתה שואל, אם אתה שואל שאלה על חכם שצריכה עיון בפוסקים, זה באמת פשיעה להעיר בלי לבדוק, שאולי הסתמך על פוסקים מסוימים וכד', אבל כאן זה שאלה בסגנון אחר, שזה פלא לכתוב פסק ולהחסיר את העיקר, וממילא מה זה יעזור לי לפתוח את הנושא כלים?! לצורך הענין זה כמו שתשמע אדם שאומר שמותר לאכול חזיר, ותנזוף בו, והוא ישאל אותך האם למדת את כל איסור והיתר עם הנושאי כלים?!, בקיצור לא כל שאלה שייך לטעון טענה זאת (וכמובן איני משווה את פסקו לאכילת חזיר, שאולי דיבר בגיורת כמו שכתבתי לעיל, אלא להמחשת הענין שלא שייך להתפלא למה לא פתחתי את הנושאי כלים לפני שכתבתי).

 

[הלכה ברורה]

קראתי. אין לי תשובה או הסבר לדברים. אבל אי אפשר ללמוד לכלל מתשובות כנ"ל שנכתבו תחת לחץ ועומס שנאלץ להשיב מתוקף תפקידו לשואלו דבר. רק היה צריך לציין המקורות. (אולי ללמד זכות נאמר שביקש ממאן דהו בשל הבהילות ועומס תשובות שיסכם לו הגמרות וסברות לכאן ולכאן והמלקט לא ציין שלקח מאחרים רק הביא הסברות והרב עבר על הדברים וחיבר מכל בליל המידע הסדר עד לפסק אבל אין זה ברור ומספיק וצ"ע)

יכול להיות,
אבל לפ"ז יוצא שאם בילקו"י או במכתבים יוצא פסק מוזר של הרב יצחק אין לתלמידיו לנסות בכח ליישב אותו, אלא יש לומר שהיה בלחץ ועייפות וסמך על אחרים.
ואיני כותב את זה בצורה של לקנטר, אלא פשוט צריך לדעת שגם רב הוא בנ"א והוא לא חסין מטעויות! (בפרט שכותב כמעט בו זמנית ספר על טהרה ברכות ושבת, ועם כל הכנסים והקבלת קהל וכו' וזה הגיוני מאוד שנופלות טעויות), ואם אין תשובות הגיוניות צריך לומר את האמת שאולי הוא טעה, וזה עדיף מאשר להעמיד אוקימתות ולדחוק את הענין בכל מקום.

 

[ידידיה]

פשוט שצדקו דברי @הלכה ברורה שאין להשוות בין נושא כלים שמתייחס לדברי השו"ע, לתשובה ופסק הלכה למעשה גורף שכהן פצוע דכא מותר בגרושה, ואין בפסק זכר שהגרושה המדוברת היא גיורת.
ובפרט לפי מה שכבר כתבתי ששמעתי מחכם אחד שליט"א שתיכף לפרסום הפסק שלח להודיעו שזה טעות והשיב שסמך על מהרשד"ם שכהני זמננו אינם כהני חזקה וכו' ולא הזכיר התשובה הפשוטה שמדובר בגיורת.

 

[נוריאל עזרא]

נכון שהוא לא ראה להקשות עליו, כיון שעל הח"מ אין קושיא, וכפי שביארתי לעיל.

מזה שהחזון איש מצא לנכון להסביר הרי שהיה קשה לו וכן הרב מאזוז וחתנו נתקשו בזה רק שהם ביארו שמדובר בגיורת ולא כמו החזון איש ובחיפוש באוצר אני רואה שיש עוד ועוד שהסבירו שמדובר בגיורת.

בכלל לא מובן, זה שכתב בפשיטות שאסור לו לשאת גרושה ישראלית, זה לא אומר שהיה לו קושיא על הח"מ. ופשוט.

הוא כתב כן כי נשמע ככה מהחלקת מחוקק וזה אינו נכון.

גם אם חתנו של הרב מזוז שאל, זה לא נהיה קושיא על הח"מ!

כנ"ל, כי זה לא הערה על הח"מ.

מעניין החלקת מחוקק דורש ביאור החזון איש מבאר באופן אחד ואחרים ביארו בגיורת וקושיא אין. עכ"פ ראה בערוך השולחן שהביא דברי הח"מ לעניין גרושה זונה וחללה וכתב שאע"ג שהמה אסורות עליו מדין פצוע דכא מ"מ אם המה גם משוחררות לא אסורות מצד הכהונה. הרי שנתקשה בדבריו.
ואיך שלא יהיה אם זה כ"כ פשוט וקל להבנה ואין שאלה אז גם אם בשו"ת היה מצופה להבהיר יותר זה כבר לא קושיא כ"כ חזקה בפרט אם בשאלה המקורית שאינה לפנינו היה מבואר כן להדיא וטעון בירור.

יש הבדל איזה שאלה אתה שואל, אם אתה שואל שאלה על חכם שצריכה עיון בפוסקים, זה באמת פשיעה להעיר בלי לבדוק, שאולי הסתמך על פוסקים מסוימים וכד', אבל כאן זה שאלה בסגנון אחר, שזה פלא לכתוב פסק ולהחסיר את העיקר, וממילא מה זה יעזור לי לפתוח את הנושא כלים?! לצורך הענין זה כמו שתשמע אדם שמותר לאכול חזיר, ותנזוף בו, והוא ישאל אותך האם למדת את כל איסור והיתר עם הנושאי כלים?!, בקיצור לא כל שאלה שייך לטעון טענה זאת (וכמובן איני משווה את פסקו לאכילת חזיר, שאולי דיבר בגיורת כמו שכתבתי לעיל, אלא להמחשת הענין שלא שייך להתפלא למה לא פתחתי את הנושאי כלים לפני שכתבתי.

אבל בנושאי כלים היה את העניין של הנושאי כלים כתבו גם הם כן וזה מיישב מייתר או מחליש את עוצמת השאלה כך שלא נכון עשית שלא עיינת. והבוחר יבחר.

 

[נוריאל עזרא]

פשוט שצדקו דברי @הלכה ברורה שאין להשוות בין נושא כלים שמתייחס לדברי השו"ע, לתשובה ופסק הלכה למעשה גורף שכהן פצוע דכא מותר בגרושה, ואין בפסק זכר שהגרושה המדוברת היא גיורת.
ובפרט לפי מה שכבר כתבתי ששמעתי מחכם אחד שליט"א שתיכף לפרסום הפסק שלח להודיעו שזה טעות והשיב שסמך על מהרשד"ם שכהני זמננו אינם כהני חזקה וכו' ולא הזכיר התשובה הפשוטה שמדובר בגיורת.

נכון בשו"ת צריך לבאר יותר אבל גם הנושאי כלים כתבו שיפסקו מהם ישירות! ממש כמו שו"ת. ומה שתאמר שם תאמר כאן. בפרט שאין לפנינו נוסח השאלה המלא.
באופן כזה ולחומר העניין אינני רואה חיוב להאמין לת"ח אלמוני בפרט שלפי המשך התיאור שלך לא נראה שחוזר בו מהפסק וגם מההתחלה של התיאור לא בטוח שהרב הבין מה שואל יתכן וחשב ששואל דבר אחר והשיב לפי מה שחשב.

 

[ידידיה]

נכון בשו"ת צריך לבאר יותר אבל גם הנושאי כלים כתבו שיפסקו מהם ישירות! ממש כמו שו"ת.

שותא דמר לא ידענא! נושאי כלים הם מפרשי השולחן ערוך ומתייחסים לדבריו. משא"כ שו"ת שמתייחס לעוד אלף ואחד דברים והוא לא מפרש ישירות של השולחן ערוך ולכן ודאי שצריך לכתוב מפורש ולא לסתום.

ומה שתאמר שם תאמר כאן.

אינו דומה כלל ויפעיל מר את תורת החילוק.

בפרט שאין לפנינו נוסח השאלה המלא.
באופן כזה ולחומר העניין אינני רואה חיוב להאמין לת"ח אלמוני בפרט שלפי המשך התיאור שלך לא נראה שחוזר בו מהפסק

איני יכול לאלץ אותך להאמין אבל אני שמעתי זאת מאותו תלמיד חכם בנוכחות שלוחו שאישר הדברים, ואני מכירו לתלמיד חכם זה שהוא אדם נאמן וירא שמים.

וגם מההתחלה של התיאור לא בטוח שהרב הבין מה שואל יתכן וחשב ששואל דבר אחר והשיב לפי מה שחשב.

לא הבין לא ידע לא שמע זה נאמר על רבנים אחרים ולא עליו. הוא תמיד מבין שומע יודע.

בכל אופן הדבר הבסיסי המצופה הוא שיאמר בקולו או יכתוב בכתב ידו שחוזר בו מהפסק ובפרט שמדובר פה בחמורות שבחמורות, ולא ימלא פיו מים או ידביק מדבקות כמעשה דתכלתא. אתה איש ציבור תן תשובות לציבור!

 

[נוריאל עזרא]

שותא דמר לא ידענא! נושאי כלים הם מפרשי השולחן ערוך ומתייחסים לדבריו.

נו והחלקת מחוקק דייק שכיוון שהשו"ע אמר שאינו בקדושתו מותר בגרושה. והיה לו לפרש.

משא"כ שו"ת שמתייחס לעוד אלף ואחד דברים והוא לא מפרש ישירות של השולחן ערוך ולכן ודאי שצריך לכתוב מפורש ולא לסתום.

נכון צריך יותר לפרש ואפשר שנשמט מהשאלה וכיוון שנזכר בפירוש העניין שפצוע דכא אסור בישראלית בתשובה א"כ כהן שאינו בקדושתו בכלל זה וזה מובן. כן הוא צריך להבהיר.

איני יכול לאלץ אותך להאמין אבל אני שמעתי זאת מאותו תלמיד חכם בנוכחות שלוחו שאישר הדברים, ואני מכירו לתלמיד חכם זה שהוא אדם נאמן וירא שמים.

לא אמרתי ששיקר אלא שיתכן והייתה אי הבנה ביניהם.

בכל אופן הדבר הבסיסי המצופה הוא שיאמר בקולו או יכתוב בכתב ידו שחוזר בו מהפסק ובפרט שמדובר פה בחמורות שבחמורות.

חוזר בו אם הכוונה שהתכוון לסתם גרושה אך על צד שהמעשה המדובר היה בגיורת צריך באמת להבהיר.

 

[הלכה ברורה]

מזה שהחזון איש מצא לנכון להסביר הרי שהיה קשה לו

כבר עניתי לעיל שזה לא ראיה.

וכן הרב מאזוז וחתנו נתקשו בזה רק שהם ביארו שמדובר בגיורת ולא כמו החזון איש

זה שהחתן של הרב מאזוז שאל את חמיו שאלה זאת, זה לא אומר שהרב מאזוז נתקשה בזה! שמרן הרב עובדיה הגדירו "זך השכל והרעיון" והוא יתקשה בדבר כזה פשוט.

ובחיפוש באוצר אני רואה שיש עוד ועוד שהסבירו שמדובר בגיורת.

ברור שמדובר בגיורת, אמרתי כמה פעמים שזה פשוט!
ותראה לי צילום שמצאת באוצר לאחד מגדולי האחרונים שנתקשה בדבריו (הדגשתי מגדולי האחרונים ולא "חתן" של רב מסוים בזמנינו)

הוא כתב כן כי נשמע ככה מהחלקת מחוקק וזה אינו נכון.

בודאי שלא נשמע כנ"ל, זה שאחרונים כתבו דבר פשוט זה לא אומר שהיה להם קשה על הח"מ!

מעניין החלקת מחוקק דורש ביאור החזון איש מבאר באופן אחד ואחרים ביארו בגיורת וקושיא אין.

עוד פעם לא דורש ביאור.

עכ"פ ראה בערוך השולחן שהביא דברי הח"מ לעניין גרושה זונה וחללה וכתב שאע"ג שהמה אסורות עליו מדין פצוע דכא מ"מ אם המה גם משוחררות לא אסורות מצד הכהונה. הרי שנתקשה בדבריו.

ראיתי את לשונו בפנים הוא לא נתקשה, הוא כתב כן בפשטות, מי שרגיל לראות ערוך השלחן יודע שהוא רגיל להאריך בלשונות ולבאר טוב כל דבר.

ואיך שלא יהיה אם זה כ"כ פשוט וקל להבנה ואין שאלה אז גם אם בשו"ת היה מצופה להבהיר יותר זה כבר לא קושיא כ"כ חזקה

עניתי ע"ז כבר כאן-

בכל מקרה יש הבדל גדול בין ספר נושאי כלים שנסוב על דברי השו"ע שכתב שאסור לפצוע דכא לשאת ישראלית אלא גיורת, ואפילו הוא כהן מותר לשאת גיורת, וע"ז כותב החלקת מחוקק שה"ה גרושה, והוא לא צריך לכתוב דמיירי בגרושה "גיורת", שהרי דבריו הם על דברי השו"ע שכתב כך במפורש שאסור בישראלית, משא"כ שחכם כותב תשובה בהלכה להתיר כהן פצוע דכא לגרושה, ולא כותב דמיירי בגרושה גיורת העיקר חסר מהספר, ופרט כזה עיקרי ומרכזי א"א לפספס בתשובה!, וצריך לציין את זה לפחות בתחילת או סוף התשובה. ולכן אם זה לא כתוב זה בעיה חמורה.

בפרט אם בשאלה המקורית שאינה לפנינו היה מבואר כן להדיא וטעון בירור.

אולי, העליתי את האפשרות לעיל.

אבל בנושאי כלים היה את העניין של הנושאי כלים כתבו גם הם כן וזה מיישב מייתר או מחליש את עוצמת השאלה כך שלא נכון עשית שלא עיינת.

אחרי שביארתי לך שעל דבר כזה תמוה, שבודאי לא מתיישב מדברי האחרונים, לא שייך להגיד שאם הייתי רואה את האחרונים היה מתיישב לי, וכמו באמת שקרה. ולכן אני לא מבין למה אתה חוזר עוד פעם על טענה זאת שלא מיישבת בכלל את עוצמת הקושיא!

והבוחר יבחר.

נכון, הבוחר יבחר,
שהרי בהודעות האחרונות אני כבר חוזר על אותם טענות פעם אחר פעם, וחבל על הזמן, ובכל מקרה אם יהיה לך טענה חדשה, שלא מיצינו כאן תכתוב ואעיין בה בל"נ.
יום טוב!

 

[נוריאל עזרא]

כבר עניתי לעיל שזה לא ראיה.

זה שכתבתה משהו לא אומר שזה תשובה והבוחר יבחר.

זה שהחתן של הרב מאזוז שאל את חמיו שאלה זאת, זה לא אומר שהרב מאזוז נתקשה בזה! שמרן הרב עובדיה הגדירו "זך השכל והרעיון" והוא יתקשה בדבר כזה פשוט.

הסכים לקושיא שהרי הביאה בשביל לתרץ ויתר על כן לא כ"כ היה פשיטא ליה שמדובר בגיורת שאם נאמר שהכוונה בגיורת מה נאמר בחללה ושוב יישב את זה ע"ש.

ברור שמדובר בגיורת, אמרתי כמה פעמים שזה פשוט!

לרב מאזוז זה לא היה פשוט עיין לעיל ואם החזון איש ביאר בפשטות שאסור ולא חשב לבאר שמדובר בגיורת לא היה פשוט.

ותראה לי צילום שמצאת באוצר לאחד מגדולי האחרונים שנתקשה בדבריו (הדגשתי מגדולי האחרונים ולא "חתן" של רב מסוים בזמנינו)

לקוצר הזמן חיפשתי הנה בה"ב מצאתי בספר חיי הלוי לרב יוחנן הלוי וואזנר והפנה שם לליקוטי יצחק של המנחת יצחק סימן סימן קלו שהסביר בגיורת והסתכלתי שם והרב וויס הביא לחכם אחד ששאל אותו על החלקת מחוקק וכתב ששפיר הקשה ויישב בגיורת. אולי אחפש עוד בהמשך אם יהיה זמן.

בודאי שלא נשמע כנ"ל, זה שאחרונים כתבו דבר פשוט זה לא אומר שהיה להם קשה על הח"מ!

עוד פעם לא דורש ביאור.

דורש ביאור שכן כתבו דבריהם שיסתמכו עליהם.

ראיתי את לשונו בפנים הוא לא נתקשה, הוא כתב כן בפשטות, מי שרגיל לראות ערוך השלחן יודע שהוא רגיל להאריך בלשונות ולבאר טוב כל דבר.

אע"ג זה לא קושיא אתה צודק....

אולי, העליתי את האפשרות לעיל.

אחרי שביארתי לך שעל דבר כזה תמוה, שבודאי לא מתיישב מדברי האחרונים, לא שייך להגיד שאם הייתי רואה את האחרונים היה מתיישב לי, וכמו באמת שקרה. ולכן אני לא מבין למה אתה חוזר עוד פעם על טענה זאת שלא מיישבת בכלל את עוצמת הקושיא!

אם היה כתוב במקום חלקת מחוקק ילקוט יוסף בנושאי כלים אני מאמין שהייתה קושיא.
אגב אני רואה כעת שהרה"ג בנציון אבא שאול זצוק"ל ביבמות הביא החלקת מחוקק הנ"ל בסתמא ולא הסביר שמדובר בגיורת, והביא גם דברי הבית מאיר ע"ש וסיים שלפי דבריהם משכחת לה כהן שנשוי בגרושה וחללה ואוכל בקדשי הקדשים ושהוא פלא עצום ע"ש.
כמובן שאפשר לחלק בין חידושים לשו"ת וגם לומר שהיה פשיטא ליה שבגיורת וכו' הכל אפשר רק לא כשכתוב שם אחר.

נכון, הבוחר יבחר,
שהרי בהודעות האחרונות אני כבר חוזר על אותם טענות פעם אחר פעם, וחבל על הזמן, ובכל מקרה אם יהיה לך טענה חדשה, שלא מיצינו כאן תכתוב ואעיין בה בל"נ.
יום טוב!

השתדלתי לצד החזרה (במחילה) להוסיף מעט כפי יכולתי.

 

[הלכה ברורה]

השתדלתי לצד החזרה (במחילה) להוסיף מעט כפי יכולתי.

לא התכוונתי שתביא לי צילום מאחרוני זמנינו שהקשו להם, הרי פוסקי זמנינו לפעמים שואלים אותם שאלות פשוטות ומשיבים להם תשובות פשוטות, לא כל שאלה שהקלידו בספר זה הופך ל"קושיא על החלקת מחוקק שצריך לחפש לה יישוב!", כוונתי הייתה שתביא לי משהוא מהאחרונים הסמוכים לו שהקשה מדנפשיה על הח"מ, ונשאר בצ"ע, או שכתב שצריך ליישב דמיירי בגיורת, ואני חושב שלא תמצא, כי לענ"ד זה בכלל לא שאלה.

אם היה כתוב במקום חלקת מחוקק ילקוט יוסף בנושאי כלים אני מאמין שהייתה קושיא.

אתה משווה את הילקו"י לספר חלקת מחוקק?!

ועכ"פ סיכום כל הויכוח הנ"ל שבתשובת הרב הראשי חסר פרט מאוד משמעותי, וזה פליאה גדולה!, ולכן יש ב' אפשרויות לבאר או שכנראה העתיק משא ומתן ולא שם ליבו שהחסיר פרט חשוב, וכמו שהוכחתי לך (במאמר שצירפתי לעיל) שזה דרכו להעתיק לפעמים מספרים אחרים בלי לפתוח אותם, ותכלת דפיזלון יוכיח, אלא שבשניהם אתם מיישיבים שזה לא הרב יצחק אלא תלמידים וכמו שכתבת-

קראתי. אין לי תשובה או הסבר לדברים. אבל אי אפשר ללמוד לכלל מתשובות כנ"ל שנכתבו תחת לחץ ועומס שנאלץ להשיב מתוקף תפקידו לשואלו דבר. רק היה צריך לציין המקורות. (אולי ללמד זכות נאמר שביקש ממאן דהו בשל הבהילות ועומס תשובות שיסכם לו הגמרות וסברות לכאן ולכאן והמלקט לא ציין שלקח מאחרים רק הביא הסברות והרב עבר על הדברים וחיבר מכל בליל המידע הסדר עד לפסק אבל אין זה ברור ומספיק וצ"ע)

וצד שני לבאר שיש פרט בשאלה שהרב הראשי שכח לכותבו בתשובתו.
בקיצור יש ב' צדדים איך לדון את הנושא, ומצוה לדון לכף זכות, אא"כ יוכיחו בפורום דידן שזה דרכו להעתיק ולומר דברים ללא הבנה במה שכתוב (וכמו שהביאו כאן מאמר שלם על הערות הילקו"י על ההלכה ברורה, שמוכח בעליל שהרב ילקו"י לא הבין בכלל מה כתב הה"ב!), וא"כ גם נידון דידן זה סיוע בשבילנו להבין את צורת כתיבתו של החכם הנ"ל. וכל אפשרות לדמות את הפסק הנ"ל שהוא תשובה הלכתית למעשה שהיה לנושאי הכלים על השו"ע תמוה מאוד! ודי בזה!

 

[בנאות דשא]

הח"מ כתב גם חללה לפצ"ד, ולא שייך חללה גיורת.

 

[הלכה ברורה]

הח"מ כתב גם חללה לפצ"ד, ולא שייך חללה גיורת.

זה באמת שאלה טובה, וצ"ע.
(ואולי כתב חללה אגב גרושה, אבל זה דחוק מאוד, ואני מעדיף להישאר בצ"ע).

 

[נוריאל עזרא]

לא התכוונתי שתביא לי צילום מאחרוני זמנינו שהקשו להם, הרי פוסקי זמנינו לפעמים שואלים אותם שאלות פשוטות ומשיבים להם תשובות פשוטות, לא כל שאלה שהקלידו בספר זה הופך ל"קושיא על החלקת מחוקק שצריך לחפש לה יישוב!", כוונתי הייתה שתביא לי משהוא מהאחרונים הסמוכים לו שהקשה מדנפשיה על הח"מ, ונשאר בצ"ע, או שכתב שצריך ליישב דמיירי בגיורת, ואני חושב שלא תמצא, כי לענ"ד זה בכלל לא שאלה.

אחפש בהמשך בע"ה כעת אין פנאי עכ"פ כתבתי דעתי והבוחר יבחר.

אתה משווה את הילקו"י לספר חלקת מחוקק?!

לא. אבל אם הילקוט יוסף היה חיבור נושא כלים על השולחן ערוך הייתה עליו קושיא עצומה שאין עליה תשובה. הנה הבאתי לעיל דברי הרב בן ציון אבא שאול שלא פירט שמדובר בגיורת פשוט שעליו אין קושיא וזה הכל פשוט שמדובר בגיורת.

ועכ"פ סיכום כל הויכוח הנ"ל שבתשובת הרב הראשי חסר פרט מאוד משמעותי, וזה פליאה גדולה!, ולכן יש ב' אפשרויות לבאר או שכנראה העתיק משא ומתן ולא שם ליבו שהחסיר פרט חשוב, וכמו שהוכחתי לך (במאמר שצירפתי לעיל) שזה דרכו להעתיק לפעמים מספרים אחרים בלי לפתוח אותם, ותכלת דפיזלון יוכיח, אלא שבשניהם אתם מיישיבים שזה לא הרב יצחק אלא תלמידים וכמו שכתבת-

וצד שני לבאר שיש פרט בשאלה שהרב הראשי שכח לכותבו בתשובתו.
בקיצור יש ב' צדדים איך לדון את הנושא, ומצוה לדון לכף זכות, אא"כ יוכיחו בפורום דידן שזה דרכו להעתיק ולומר דברים ללא הבנה במה שכתוב (וכמו שהביאו כאן מאמר שלם על הערות הילקו"י על ההלכה ברורה, שמוכח בעליל שהרב ילקו"י לא הבין בכלל מה כתב הה"ב!), וא"כ גם נידון דידן זה סיוע בשבילנו להבין את צורת כתיבתו של החכם הנ"ל. וכל אפשרות לדמות את הפסק הנ"ל שהוא תשובה הלכתית למעשה שהיה לנושאי הכלים על השו"ע תמוה מאוד! ודי בזה!

או שכח או נשמט או שסמך על המעיין כיוון שהיה פשוט בעיניו אני אינני הוא ולא מתיימר לדעת מה הוא חושב רק מסביר ומלמד זכות במידת האפשר.

הח"מ כתב גם חללה לפצ"ד, ולא שייך חללה גיורת.

זה באמת שאלה טובה, וצ"ע.
(ואולי כתב חללה אגב גרושה, אבל זה דחוק מאוד, ואני מעדיף להישאר בצ"ע).

הרב מאזוז זצ"ל שהבאתי לעיל התייחס לזה כפי שכתבתי בפירוש בהודעתי וזה רק מראה שבאמת יש קושיא וזה לא "פשוט".

 

[ידידיה]

אבל אם הילקוט יוסף היה חיבור נושא כלים על השולחן ערוך הייתה עליו קושיא עצומה שאין עליה תשובה

ההיפך! בגלל שזו תשובה למעשה עליו לכתוב את כל פרטי הדינים.

 

[נוריאל עזרא]

ההיפך! בגלל שזו תשובה למעשה עליו לכתוב את כל פרטי הדינים.

אני באופן אישי מסכים. אבל זה נכון גם לנושא כלים שכתב דבריו להלכה ולמעשה שיפסקו על פיו. ולחומר הקושיא כתבתי שכנראה פשיטה ליה שמיירי בגיורת כמו שהעלו כאן שזה לא קושיא וזה דברים פשוטים או שנשכח או שנשמט ואז צריך להבהיר.

 

[אור יעקב]

ההיפך! בגלל שזו תשובה למעשה עליו לכתוב את כל פרטי הדינים.

פשוט שלא.

כל גדולי ישראל כמעט השיבו תשובות לשואלים בכמה מילים הרבה פעמים.

 

[ידידיה]

אני באופן אישי מסכים. אבל זה נכון גם לנושא כלים שכתב דבריו להלכה ולמעשה שיפסקו על פיו. ולחומר הקושיא כתבתי שכנראה פשיטה ליה שמיירי בגרושה כמו שהעלו כאן שזה לא קושיא וזה דברים פשוטים או שנשכח או שנשמט ואז צריך להבהיר.

צ"ל גיורת

בכל אופן הדבר הבסיסי המצופה הוא שיאמר בקולו או יכתוב בכתב ידו שחוזר בו מהפסק ובפרט שמדובר פה בחמורות שבחמורות, ולא ימלא פיו מים או ידביק מדבקות כמעשה דתכלתא. אתה איש ציבור תן תשובות לציבור!

פשוט שלא.

כשכותב פסק באבן העזר למעשה, צריך לכתוב הכי מפורש שיש ואם יש פרטים נוספים לציין אותם, או להביא דברי השואל, ולכן מה שכתבת

כל גדולי ישראל כמעט השיבו תשובות לשואלים בכמה מילים הרבה פעמים.

אינו נוגע לענייננו בכלל.

 

[הלכה ברורה]

אחפש בהמשך בע"ה כעת אין פנאי עכ"פ כתבתי דעתי והבוחר יבחר.

אדרבה.

לא. אבל אם הילקוט יוסף היה חיבור נושא כלים על השולחן ערוך הייתה עליו קושיא עצומה שאין עליה תשובה.

למה תמיד במקום לענות (מתי שאין תשובה ברורה), צריך לומר לנו שאנו תמיד נחפש את הילקו"י, מחילה זה לא תשובה זה התחמקות (וכך רגיל אותו רב לעשות שחולקים עליו לומר שמחפשים אותו, וכיון שהוא משפחת "יוסף" זה בו קנאה וכו' וכו')

הנה הבאתי לעיל דברי הרב בן ציון אבא שאול שלא פירט שמדובר בגיורת פשוט שעליו אין קושיא וזה הכל פשוט שמדובר בגיורת.

אני אפילו לא פתחתי לראות את דברי הרב ב"צ א"ש אלו, שברור שיש הבדל בין חידושים על הש"ס או השו"ע, לבין פסק הלכתי שבא להתיר נישואין הלכה למעשה!!!

או שכח או נשמט או שסמך על המעיין כיוון שהיה פשוט בעיניו אני אינני הוא ולא מתיימר לדעת מה הוא חושב רק מסביר ומלמד זכות במידת האפשר.

כבר הבאתי ב' צדדים לזה, והבאתי את הצד לדון לכף זכות (ואולי לא נוח לכם לשמוע שאולי יש צד שני)-

ועכ"פ סיכום כל הויכוח הנ"ל שבתשובת הרב הראשי חסר פרט מאוד משמעותי, וזה פליאה גדולה!, ולכן יש ב' אפשרויות לבאר או שכנראה העתיק משא ומתן ולא שם ליבו שהחסיר פרט חשוב, וכמו שהוכחתי לך (במאמר שצירפתי לעיל) שזה דרכו להעתיק לפעמים מספרים אחרים בלי לפתוח אותם, ותכלת דפיזלון יוכיח, אלא שבשניהם אתם מיישיבים שזה לא הרב יצחק אלא תלמידים וכמו שכתבת-

וצד שני לבאר שיש פרט בשאלה שהרב הראשי שכח לכותבו בתשובתו.
בקיצור יש ב' צדדים איך לדון את הנושא, ומצוה לדון לכף זכות, אא"כ יוכיחו בפורום דידן שזה דרכו להעתיק ולומר דברים ללא הבנה במה שכתוב (וכמו שהביאו כאן מאמר שלם על הערות הילקו"י על ההלכה ברורה, שמוכח בעליל שהרב ילקו"י לא הבין בכלל מה כתב הה"ב!), וא"כ גם נידון דידן זה סיוע בשבילנו להבין את צורת כתיבתו של החכם הנ"ל. וכל אפשרות לדמות את הפסק הנ"ל שהוא תשובה הלכתית למעשה שהיה לנושאי הכלים על השו"ע תמוה מאוד! ודי בזה!

ולגבי מה שהוכחת מהרב מאזוז שכתב קושיית חתנו בספרו, כבר עניתי כאן-

לא התכוונתי שתביא לי צילום מאחרוני זמנינו שהקשו להם, הרי פוסקי זמנינו לפעמים שואלים אותם שאלות פשוטות ומשיבים להם תשובות פשוטות, לא כל שאלה שהקלידו בספר זה הופך ל"קושיא על החלקת מחוקק שצריך לחפש לה יישוב!", כוונתי הייתה שתביא לי משהוא מהאחרונים הסמוכים לו שהקשה מדנפשיה על הח"מ, ונשאר בצ"ע, או שכתב שצריך ליישב דמיירי בגיורת, ואני חושב שלא תמצא, כי לענ"ד זה בכלל לא שאלה.
ו להבין את צורת כתיבתו של החכם הנ"ל. וכל אפשרות לדמות את הפסק הנ"ל שהוא תשובה הלכתית למעשה שהיה לנושאי הכלים על השו"ע תמוה מאוד! ודי בזה!

אז בבקשה מכבודו תראה לפני שאתה כותב אם לא עניתי כבר על מה שאתה טוען, כי זה מעייף אותי לחזור ולהעתיק אותה טענה כל פעם!

 

[הלכה ברורה]

פשוט שלא.

כל גדולי ישראל כמעט השיבו תשובות לשואלים בכמה מילים הרבה פעמים.

יש הבדל עצום בין לתמצת את התשובה לכמה מילים, לבין להחסיר את עיקר התשובה!

 

[הלכה ברורה]

הח"מ כתב גם חללה לפצ"ד, ולא שייך חללה גיורת.

תראה בצילום שהביא נוריאל עזרא מהספר של הרב מאזוז שהרב מאזוז נתקשה מזה שכתב חללה, וכתב ליישב את זה, ע"ש ואין לי פנאי לעיין בתירוצו.
ומ"מ כל הפלפולים האלו לא יעזרו לתשובת @נוריאל עזרא, כי כמה שהאחרונים ידונו ויפלפלו מה התכוון הח"מ, זה לא מיישב למה בפסק הלכתי לא שם ליבו לפרט עיקרי זה! וזה ממש הפלא ופלא להביא ראיה מהאחרונים על השו"ע לכסות את הפדיחה שהייתה בפסק הנ"ל. ועדיף כבר לדון לכף זכות כמו שכתבתי לעיל, ולא להשוות פסק הלכתי של רב ראשי לספר חי' על ש"ס או שו"ע. ופשוט.

 

[במערבא אמרי]

הרב מאזוז זצ"ל שהבאתי לעיל התייחס לזה כפי שכתבתי בפירוש בהודעתי וזה רק מראה שבאמת יש קושיא וזה לא "פשוט".
הצג קובץ מצורף 14924

יישר כח שהעלת את דברי הרב מאזוז.
כי באמת היה פלא בעיני שישאל שאלה כזו פשוטה, שודאי מיירי בגרושה גיורת, ומה היתה ההו"א שלו. וכמו שהטיב להק' הרב @הלכה ברורה.
אבל כעת רואים להדיא שהוא לא מציב את זה כקושיה על גיורת, אלא זה רק בתור הקדמה לשאלה על חללה, שבשלמא בגרושה הציור הוא פשוט, שמדובר בגיורת שהתגרשה, אבל בחללה היכי משכ"ל? וזה היה עיקר קושיתו.

 

[נוריאל עזרא]

צ"ל גיורת

תודה תיקנתי.

כשכותב פסק באבן העזר למעשה, צריך לכתוב הכי מפורש שיש ואם יש פרטים נוספים לציין אותם, או להביא דברי השואל, ולכן מה שכתבת

כך גם דעתי. אבל יכול להיות שהיה פשוט לו וסמך על הקורא (הרי יש שטענו שהכל נורא פשוט ומובן שזה בגיורת אולי גם הבנתו כזו) או שבשאלה המקורית היה כתוב כן ולכן בתשובה לא צוין אכן גם אני מסכים שדרושה כאן הבהרה.

 

[נוריאל עזרא]

למה תמיד במקום לענות (מתי שאין תשובה ברורה), צריך לומר לנו שאנו תמיד נחפש את הילקו"י, מחילה זה לא תשובה זה התחמקות (וכך רגיל אותו רב לעשות שחולקים עליו לומר שמחפשים אותו, וכיון שהוא משפחת "יוסף" זה בו קנאה וכו' וכו')

אני לא תמיד טוען זאת. לצערנו זו לפעמים האמת ובעיקר נובע מסגנון הדברים שכלפי הרב יצחק שום הסבר לא מתקבל. והסגנון מאוד תוקפני אולי לא בהכרח שלך אבל של כמה פה.

אני אפילו לא פתחתי לראות את דברי הרב ב"צ א"ש אלו, שברור שיש הבדל בין חידושים על הש"ס או השו"ע, לבין פסק הלכתי שבא להתיר נישואין הלכה למעשה!!!

ודאי שיש הבדל, לא אמרתי שלא אבל גם בחידושים יש עניין להסביר. ומשלא הסביר כנראה באמת הבין שזה פשוט כמו שאתה תמיד טוען ואולי כך חשב הרב יצחק ואכן דרוש הבהרה לדעתי.

כבר הבאתי ב' צדדים לזה, והבאתי את הצד לדון לכף זכות (ואולי לא נוח לכם לשמוע שאולי יש צד שני)-

שמעתי מה לא נוח לי בזה? אתה הצגת צד אחד ואני אחר הכל טוב.

ולגבי מה שהוכחת מהרב מאזוז שכתב קושיית חתנו בספרו, כבר עניתי כאן-

אז בבקשה מכבודו תראה לפני שאתה כותב אם לא עניתי כבר על מה שאתה טוען, כי זה מעייף אותי לחזור ולהעתיק אותה טענה כל פעם!

לידיעתך וחבל שאתה ככה מתרגז הבאתי את זה שוב בעיקר בגלל הקושייה על החללה ששאלתם ונשארת בצ"ע. ואגב הערתי שמאחר ואם אומרים שהמדובר בגיורת מה נאמר על חללה? אם כן זה לא כ"כ פשוט.
ואתה מתייחס ל"אגב" ומתעלם ממה שציטטתי את שניכם ששאלתם ובפירוש כתבתי שעל זה אני משיב חבל סתם להעיר. לא סתם חזרתי על זה שוב במחילה רבה.

 

[נוריאל עזרא]

יישר כח שהעלת את דברי הרב מאזוז.
כי באמת היה פלא בעיני שישאל שאלה כזו פשוטה, שודאי מיירי בגרושה גיורת, ומה היתה ההו"א שלו. וכמו שהטיב להק' הרב @הלכה ברורה.
אבל כעת רואים להדיא שהוא לא מציב את זה כקושיה על גיורת, אלא זה רק בתור הקדמה לשאלה על חללה, שבשלמא בגרושה הציור הוא פשוט, שמדובר בגיורת שהתגרשה, אבל בחללה היכי משכ"ל? וזה היה עיקר קושיתו.

ממש שאלה פשוטה עד כדי כך שאי אפשר להבין בשום אופן את דברי הרב יצחק כי לא פירט ופשוט וברור שכוונתו בגרושה ישראלית רגילה....
אני דווקא רואה שהרב מאזוז זצ"ל מסכים לקושייה ואדרבה טוען שאם נאמר שמדובר בגיורת אין זה פשוט כי אז יש בעיה להסביר את עניין החללה. הבאתי גם לעיל עוד שהבינו שזו קושיא.

 

[הלכה ברורה]

לידיעתך וחבל שאתה ככה מתרגז הבאתי את זה שוב בעיקר בגלל הקושייה על החללה ששאלתם ונשארת בצ"ע. ואגב הערתי שמאחר ואם אומרים שהמדובר בגיורת מה נאמר על חללה? אם כן זה לא כ"כ פשוט.
ואתה מתייחס ל"אגב" ומתעלם ממה שציטטתי את שניכם ששאלתם ובפירוש כתבתי שעל זה אני משיב חבל סתם להעיר. לא סתם חזרתי על זה שוב במחילה רבה.

תסלח לי, לא שמתי לב למה שצטטת!
חזק ואמץ!