"היתר מכירה" במשנת הגר"ע יוסף

[כהן]

המאירי במו"ק כתב "היה נוהג" וכוונתו לזמן בית שני.

אתה רציני? הבנת הנקרא!

 

[כהנא דמסייע]

צריך להדגיש המקומות הנצרכים דגש.

אולם מצאנו בכמה מקומות אחרים שכתב המאירי ששביעית נוהגת בזה"ז מדרבנן; במו"ק דף ב' ע"ב כתב וי"א שלא תקנו סופרים כך אלא בזמן בית שני אבל בזמן הזה אין שמטת כספים נוהגת אף מד"ס וכן כתבנוה ברביעי של גיטין וקצת מקומות נוהגין להחמיר אבל איסור עבודת קרקע היה נוהגת כל זמן שקבעו חכמי ישראל ישיבה בסמוך לאותם המקומות וכו' עי"ש, ומבואר שכתב את חידושיו למו"ק לאחר חידושיו לגיטין וכתב שעבודת קרקע נוהגת כ"ז שקבעו ישיבה במקומות הנ"ל, ולא ממדת חסידות. וכן בסנהדרין כ"ו כתב קדושת שביעית נוהגת בארץ אף לאחר חורבן שקדושה ראשונה קדשה לשעתה וקדשה לעתיד לבוא וכו' ופירש כן את הגמ' שם עי"ש. וא"כ גם דעת המאירי אינה ברורה בזה לומר שאין שביעית נוהגת בזה"ז מעיקר הדין.

 

[כהנא דמסייע]

מעלה כאן סיכום חלקי לתועלת הקוראים
המסמך עוסק בהיתר המכירה בשנת שמיטה ובשאלות הלכתיות הנוגעות אליו, ובפרט בשאלת מעמד השביעית בזמן הזה ובאיסור "לא תחנם".


1. היתר המכירה: מקורו וטעמיו

• היתר המכירה הראשון הופיע לקראת שנת תרמ"ט (1888-1889) והודפס בספר מעדני ארץ.
• הרבנים שייסדו את ההיתר פתחו בכך שיהודים החלו להתפרנס מעבודת אדמה בארץ ישראל, הן בשדות תבואה והן בכרמים.
• הצורך בהיתר נבע מחשש לחורבן הכפרים ולרעב שיגרמו אם יהיה אסור לעבד את האדמה בשנת השמיטה.
• ההיתר נועד להצלת נפשות, הצלת יישוב הארץ, הצלת הגוף והצלת ממון.
• צורת ההיתר הייתה מכירת השדות והכרמים וכל השייך לעבודת האדמה לנוכרים לשנת השמיטה (תרמ"ט). לאחר השמיטה, הנוכרים היו מחויבים להחזיר את השדות לבעליהם היהודים לאחר שהיהודים יחזירו להם את דמי הקדימה בתוספת רווח מסוים.
• השטר של המכירה היה אמור להיות אצל הבית דין בירושלים.
• העבודה בשדות הייתה מותרת רק על ידי שכירי פועלים נוכרים, אך נאמר שיהודים חסרי יכולת לשכור פועלים יצטרכו למצוא עצה לביצוע מלאכות המותרות להם בשביעית מדרבנן.
• ההיתר הראשון ניתן רק לשנת תרמ"ט ולא לשמיטות הבאות אחריה. לשמיטות הבאות נזקקו להיתר חדש.

2. תנאי ההיתר וההסכמות הרבניות

• על היתר תרמ"ט היו חתומים הגאון רבי ישראל יהושע מקוטנא, מוהר"ש מוהליבר ור' שמואל זנוויל מוורשא.
• הם התנו את ההיתר בהסכמת רבי יצחק אלחנן מקאוונא.
• מוהרי"א מקאוונא הסכים בתנאי ש: א) המכירה תהיה לשנתיים בלבד והשדות יוחזרו לאחר מכן. ב) המכירה תהיה לישמעאל בלבד. ג) העבודה בשדות תבוצע על ידי אינם יהודים.
• מוהרי"א מקאוונא ציין במקום אחר שיש להתיר לעניים לעשות בעצמם מלאכות האסורות בשביעית דאורייתא רק מדרבנן.
• הגאון רידב"ז טען שהגאון רבי יצחק אלחנן התיר זאת משום שטענו בפניו שיש בכך "פיקוח נפש" – חשש שהנוכרים יבוזו ויחריבו את השדות אם יפקירו אותם.
• הרידב"ז הוסיף שרבי יצחק אלחנן אמר בדיעבד שהכופרים הטעו אותו ושההיתר שנתן היה "הוראת שעה" בלבד מפני פיקוח נפש.
• רבני ירושלים האשכנזים (23 במספר), וביניהם הגאון רבי יהושע ליב דיסקין, רבי שמואל סלנט, ורבי יוסף חיים זוננפלד, חתמו על כך שאסור לסמוך על דברי המתירים.
• גם הרבנים המתירים התנו את היתרם בהסכמת רבני ירושלים.

3. דעות רבניות בעד ונגד ההיתר

• מתנגדים בולטים:
  • הגאון מהרש"ם מברעזן אסר את ההיתר באיסור חמור.
  • בעל האגלי טל כתב שאם תימצא תמיכה כספית לחקלאים שלא יגוועו ברעב, אין צורך בהיתר.
  • בעל "בית הלוי", הנצי"ב מוולאז'ין, ורבי דוד מקרלין כתבו לאסור את ההיתר באיסור גמור.
  • מרן החזון איש אסר את ההיתר בכל תוקף וסבר שעוברים במכירה על איסור "לא תחנם" מן התורה. לדעתו, אין תוקף למכירה מצד שאינה בגמירות דעת.
  • גם הגאון רבי בן ציון אבא שאול והגאון רבי יהודה צדקה סברו שאין תוקף למכירה הנעשית בלי גמירות דעת.
  • הגר"נ קרליץ סבר שאסור למכור קרקע בארץ ישראל לשום גוי ואסור לסדר היתר להפקיע מצוות שמיטה, וכי מכירה זו מפקיעה דיני שביעית ואינה מתירה דבר.
• מצדדים בהיתר או מוצאים צדדי קולא:
  • הגאון המפורסם רבי יעקב שאול אלישר כתב תשובה להקל, והסכים עמו הראשון לציון הרב רפאל מאיר פניז'ל.
  • נאמר שהרבנים המתירים בזמננו (נכתב לפני פטירתם של הרב עובדיה יוסף והרב משה לוי) כוונתם לשמים להציל אנשים רחוקים מאיסורים גמורים, וחוששים שאם לא יהיה להם "תעודת כשרות" בשנת השביעית, הם ייכשלו גם באיסורי ערלה ושאר איסורים בשנים אחרות.
  • מרן הגאון ר"ע יוסף והגאון הרב משה לוי כתבו שהטעם לחפש צדדי היתר בזמן הזה הוא משום שרוב האדמות החקלאיות בידי יהודים שאינם שומרי תורה ומצוות וקרוב לוודאי ימשיכו לעבוד בשנת השמיטה.

4. שאלת שביעית בזמן הזה: דאורייתא או דרבנן?

• שאלה יסודית הנוגעת להיתר היא האם חיוב שביתת הקרקע בשביעית בזמן הזה, כשאין יובל נוהג ואין רוב ישראל על אדמתם, הוא מצוה מן התורה (דאורייתא) או מדרבנן.
• הדיון מתחיל ממשנה בגמרא גיטין לגבי פרוזבול שתקן הלל. הגמרא מקשה כיצד יכול הלל לעקור איסור תורה, ומציעה שני תירוצים: אביי ורבא.
  • תירוץ אביי: שביעית בזמן הזה היא מדרבנן. ראייתו מברייתא בשם רבי, המבארת את הפסוק "וזה דבר השמטה שמוט" כשתי שמיטות (קרקע וכספים) התלויות זו בזו. בזמן שאינך משמט קרקע (יובל), אינך משמט כספים. לדעת אביי, רבי סובר ששביתת הארץ בזמן הזה נוהגת רק מדרבנן.
  • תירוץ רבא: "הפקר בית דין הפקר". רבא סובר ששביעית בזמן הזה היא מדאורייתא, ולכן הלל לא ביטל איסור תורה אלא השתמש בכוח בית דין להפקיר ממון.
• הלכה כמאן: הכלל הוא שהלכה כרבא לבר מיע"ל קג"ם. כמו כן, הלכה כרבים נגד יחיד, ורבנן רבים לעומת רבי יחיד. לפי כללים אלו, לכאורה יש לפסוק ששמיטה בזמן הזה דאורייתא.
• דעת הרמב"ם:נדון בהרחבה מה דעת הרמב"ם בשאלה זו.
  • בהלכות שמיטה פרק א' הלכה יד, הרמב"ם כותב שאינו לוקה מן התורה אלא על זריעה, זמירה, קצירה ובצירה. זה מתיישב עם דברי רבא המבאר שהתורה אסרה אבות מלאכה ותולדותיהן המפורשות. רבים מבינים מכאן שהרמב"ם סובר ששביתת קרקע היא מן התורה בזמן הזה.
  • אמנם, בפרק ט' הלכה טו, הרמב"ם כותב ששמיטת כספים אינה נוהגת מן התורה אלא בזמן שהיובל נוהג. שם הוא מוסיף "ובזמן שאין היובל נוהג, אינו נוהג אחד מכל אלו, חוץ משביעית בארץ, והשמטת כספים בכל מקום מדבריהם".
  • דיוק הלשון "מדבריהם" בסוף המשפט עורר דיון גדול. הכסף משנה והמהר"י קורקוס פירשו שהמילה "מדבריהם" חוזרת רק על שמיטת כספים, מה שמוכיח ששמיטת קרקע בזמן הזה דאורייתא לדעת הרמב"ם.
  • לעומת זאת, החזון איש סבר שהמילה "מדבריהם" חוזרת גם על שביעית בארץ, ולדעתו הרמב"ם פוסק כרבי שאומר ששביעית בזמן הזה מדרבנן.
  • בספר בית יוסף, מהר"י קארו כתב שהטור שפסק ששמיטה בזמן הזה מדרבנן, פסק כך גם דעת הרמב"ם. אולם, בכסף משנה (שנכתב מאוחר יותר לפי הוכחות המקורות) כתב בפירוש ששמיטת קרקע בזמן הזה דאורייתא לדעת הרמב"ם. לכן נראה שזו משנתו האחרונה של הבית יוסף, שדעת הרמב"ם היא ששביתת קרקע דאורייתא.
  • ראיה נוספת לדעת הרמב"ם ששביעית דאורייתא מובאת מתשובת פאר הדור. שם מבואר שזריעה לישראל בשנת שמיטה היא דאורייתא.
  • רבים מגדולי האחרונים, וביניהם הרדב"ז והכסף משנה, הסיקו שדעת הרמב"ם היא ששביתת קרקע בזמן הזה דאורייתא.
• דעות ראשונים אחרים:
  • הנצי"ב מוולאז'ין כתב שלא מצינו אף אחד מהראשונים שכתב בפירוש ששביתת מלאכה מהקרקע בזמן הזה מדרבנן. המקילים היו רק לעניין שמיטת כספים.
  • נדון במקורות שונים בדברי הרשב"א, הרמב"ן, ראש השנה, אור זרוע, ראב"ד, כפתור ופרח, ר"ן, ויראים וחינוך, ונראה שלפי רוב הדעות והבנת המקורות, דעת רוב הראשונים היא ששביתת קרקע בזמן הזה דאורייתא, או שלפחות לא כתבו שהיא מדרבנן באופן מפורש.
  • הדיון ברבי ינאי שהתיר לזרוע מפני ארנונא (מס המלך) בסנהדרין ובירושלמי מצביע על מחלוקת. רש"י ותוספות (תירוץ קמא) והיד רמה סברו שרבי ינאי התיר כי שביעית בזמן הזה מדרבנן מפני שבטלה קדושת הארץ. לעומת זאת, הירושלמי, הר"ן, ותוספות (תירוץ בתרא) סברו שההיתר היה רק מפני פיקוח נפש. המקורות מצביעים על כך שדברי הירושלמי (פיקוח נפש) מכריעים.
• ביאת כולכם: אחת הסיבות האפשריות לכך ששביעית תהיה מדרבנן בזמן הזה היא שחיובים מסוימים בארץ ישראל (כמו תרומה ומעשר) תלויים בכך שכל ישראל או רובם יהיו עליה ("ביאת כולכם" / "כל יושביה עליה"). נדון אם הדבר אמור גם לגבי שביעית. לפי דעת החזון איש והגרא"ז מלצר, אם יחזרו רוב ישראל לאדמתם, החיוב יהיה מן התורה. נדון מהו שיעור "רוב ישראל" (600,000 או רוב מוחלט). הנתונים הדמוגרפיים העדכניים (לשנת תשע"ד) מראים שעדיין אין רוב ישראל בארץ ישראל לעומת חו"ל. לכן, לפי הסוברים ששביעית תלויה ב"ביאת כולכם", היא עדיין מדרבנן.

5. איסור "לא תחנם" במכירת קרקע לנוכרי

• התורה אסרה "לא תחנם", וזה כולל שלא לתת לנוכרים חנייה בקרקע בארץ ישראל.
• הרמב"ם פוסק שאסור למכור להם בתים ושדות בארץ ישראל ובסוריא. הוא מחמיר יותר בשדה כי "יש בה שתים" (מפקיעה ממעשרות ונותן חנייה בקרקע). הטעם הוא שלא תהיה להם ישיבת קבע בארץ, שכן אם לא תהיה להם קרקע, ישיבתם תהיה ישיבת עראי.
• איסור זה חל בזמן שיד ישראל תקיפה על הנוכרים בארץ ישראל.
• הדרך היחידה המותרת לגוי לחנות בארץ היא אם קיבל על עצמו שבע מצוות בני נח – והרי זה גר תושב. אולם, קבלת גר תושב אפשרית רק בזמן שהיובל נוהג.
• לכל הדעות, אסור למכור קרקע לגוי שאינו גר תושב (כלומר, לא קיבל עליו שבע מצוות בני נח).
• יישום האיסור לישמעאלים:
  • נדון האם איסור "לא תחנם" נאמר גם בישמעאלים. דברי הבית יוסף והב"ח מורים שאיסור זה נאמר גם בישמעאלים. כך גם מבואר בדברי המנחת חינוך.
  • נדון בדעת הרב מזבח אדמה שהקל בישמעאלים בזמנו. נאמר שיתכן שההיתר שלו נבע מכך שהישמעאלים בזמנו (תחת השלטון הטורקי) נהגו בדרכי שלום עם ישראל ואף היו זהירים בשבע מצוות בני נח, או שהיה חשש איבה וסכנה אם לא יסכימו למכור להם קרקעות.
  • נאמר שבימינו קשה מאד לומר שישמעאלים שומרים שבע מצוות בני נח ואינם חשודים על גזל, שפיכות דמים ועריות.
  • נדון בשאלה האם ניתן להקל במכירה לזמן קצוב. המנחת חינוך מסתפק בכך ומטה לאסור אם זו מכירה ממש.
  • יש שהציעו היתרים מצד "הנאתו" של הישראל מהמכירה (כדי להתפלל בציבור, לרמב"ן בעניין עבד כנעני), אך הדבר נדחה מהשוואה לדין מכירת קרקע.
  • גם אם ימכרו קרקע לגוי המאמין בתורת משה שקיבל על עצמו שבע מצוות בני נח, יש כאן בנוסף לאיסור לא תחנם (אם קיים), איסור מדרבנן של הפקעת הארץ מהמצוות, שזו כל מטרת המכירה.
• הדיון סביב דעת הרמב"ם והמאירי בנוגע ל"לא תחנם" ומיכלולו:
  • הטור פוסק שמותר לתת מתנת חינם לגר תושב "שהרי מצווה להחיותו", אך אוסר לעובד עבודה זרה. הבית יוסף מבאר שהטור לא בא לאפוקי ישמעאלים, אלא לאפוקי גר תושב, ושאר גויים דינם אחד ואסורים במתנת חינם.
  • דעת המאירי נדונה בהרחבה. המאירי סבר שיש להבחין בין עובדי עבודה זרה ממש (שעבדו צלמים ולא האמינו בבורא העולם) לבין גויים "הגדורים בדרכי הדתות" (כיום - נוצרים, מוסלמים), ושכל גוי שגדור בדרכי הדתות דינו כישראל לעניין נזיקין, גזל, אונאה והשבת אבידה. יתכן שדעתו נאמרה מפני פחד המלכות.
  • נדון בגרסת הרמב"ם במהדורת פרנקל להלכות עבודה זרה פרק י', לעומת הגרסה המקובלת. בגרסת פרנקל נאמר "אין כורתים ברית לעובדי עבודה זרה", ומשמע שאיסורים כ"לא תחנם" מתייחסים רק לעובדי עבודה זרה. לעומת זאת, הגרסה המקובלת בדפוסים לא נוקטת לשון זו. נאמר שקיימת מחלוקת האם לסמוך על גרסאות כתבי יד (כמו פרנקל) או על הגרסאות המקובלות בדפוסים שעברו במסורת הדורות.
  • נדון האם איסור "לא תחנם" (הוא מצווה לא תעשה) תלוי בטעמא דקרא ("פן יחטיא אותך") לקולא. נראה שנוקטים שטעמא דקרא בא לחומרא ולא לקולא. לכן, גם אם הטעם הוא החשש שיחטיאו בעבודה זרה, האיסור חל גם אם בפועל אין חשש כזה.
  • נאמר שדעת רוב האחרונים, וביניהם הנצי"ב, החזון איש, הגרב"צ אבא שאול, והגר"נ קרליץ, היא שאיסור "לא תחנם" חל גם על ישמעאלים. כך גם עולה מפשטות דברי הרמב"ם בתשובת פאר הדור.

6. חיבור ההלכות והמסקנות

• ההיתר המכירה, שכולל מכירת קרקע לנוכרי, מושפע הן משאלת מעמד השביעית (דאורייתא או דרבנן) והן מאיסור "לא תחנם".
• אם שביעית דאורייתא, הצורך למצוא היתר לעיבוד הקרקע גובר, אך ההיתר צריך להתמודד עם איסור "לא תחנם".
• אם שביעית מדרבנן, הצורך בהיתר מקיף (כמו מכירה) אולי פחות חיוני, אך איסור "לא תחנם" עדיין קיים.
• דעת רוב הראשונים והאחרונים הקדמונים ששביתת קרקע בזמן הזה דאורייתא.
• ישנם כמה ראשונים הסוברים דרבנן. והחזו''א הכריע כמותם.
• שיטה הסוברת שאין נוהג בזה''ז, היא שיטה המבוססת על המאירי שנמצא סתירה בדבריו, ורשב"ש שהביא רשימה שמעיון בגוף הדברים רואים שסוברים ששמיטת קרקע דרבנן לכה''פ.
• דעת רוב האחרונים ומרן הב''י בראשם שאיסור "לא תחנם" חל גם על ישמעאלים.
• לפי דעות אלו, ההיתר המכירה המבוסס על מכירת קרקע לישמעאלים בעייתי מצד איסור "לא תחנם" דאורייתא.
• הרב יצחק אלחנן מקאוונא שנתן את ההיתר הראשון התנה אותו במכירה לישמעאלים, אולי מתוך הבנה שזה המינימום הנדרש כדי להחמיר ב"לא תחנם" אם כבר מתירים. ייתכן גם שהסברא הייתה ששמיטה לזמן או לישמעאל בלבד פחות חמורה. נאמר שההיתר ניתן כהוראת שעה עקב פיקוח נפש, ואין ללמוד ממנו הלכה למעשה.
• נאמר שהמסקנה העולה מהדיון היא שאין להתיר למכור קרקע לישמעאל, גם אם אינו עובד עבודה זרה. זוהי דעת רוב האחרונים ונוהג בני תורה.

 

[דברי מלך]

 

[כהנא דמסייע]

הצג קובץ מצורף 4399

לפי דעתו מכרו מכירה לצמיתות ולפ''ז עברו על איסור תורה.

 

[דברי מלך]

 

[דברי מלך]

בפועל כל ההיתר מכירה הוא הכל רבנות.
כך שגם מי שנוהג לסמוך על העיקרון ההלכתי,
מה לו לסמוך על ההתנהלות בפועל של הרבנות,
באם הוא אכן חרדי.

 

[מתוק מדבש]

בפועל כל ההיתר מכירה הוא הכל רבנות.
כך שגם מי שנוהג לסמוך על העיקרון ההלכתי,
מה לו לסמוך על ההתנהלות בפועל של הרבנות,
באם הוא אכן חרדי.

השאלה היא כיום שמרן הגר"ד שליט"א מכהן שם ברבנות
אם דברים ישתנו, באשר כידוע שמרן הגר"ד גבוה משכמו ומעלה מכל העם, והנהגתו היא מרוממת כא' הגדולים כנודע.

 

[דברי מלך]

השאלה היא כיום שמרן הגר"ד שליט"א מכהן שם ברבנות
אם דברים ישתנו, באשר כידוע שמרן הגר"ד גבוה משכמו ומעלה מכל העם, והנהגתו היא מרוממת כא' הגדולים כנודע.

היום אתה אוכל שחיטת רבנות?
אתה אוכל ממתקים רבנות?
לא משנה מי יעמוד בראשה,
הרמה היא של רבנות!

 

[נוריאל עזרא]

הנוצרים "גדורים בדרכי הדתות"?????
כן!
עובדי ע''ז?
כן.

אני בדברי לא באתי אלא לבאר דבריו ושאינני רואה סתירה אלא הוא מעמיד אוקימתא וכל זה מבואר בדבריו בצורה ברורה שאחר שהביא דברי הגמרא אמר מ"מ מפורש בתוספתא וכו' כלומר שמעמיד את דברי הגמרא באופן מסויים.

כלל לא דנתי למי כוונתו ולכן כל התמיהה הגדולה שלך היא לא על דבריי כלל אלא שאלה אחרת, שאלה על עצם דבריו, ויש לדון בזה אלא שלזה כלל לא התייחסתי. ולא על דבריי שלי ואני עומד בדעתי שאינני רואה סתירה בדבריו.

הסתירה ששואל החת''ס פשוטה. ולא לחינם כתב שזה מפני פחד המלכות. ופשוט.
ולא לחינם נאחזו בו הרפורמים כסובלן לנוצרים.
כי פשוט פשוט פשוט. הם כלולים בזה.

היכן החת"ס מקשה שיש סתירה בדבריו אין לפני את החת"ס ובדבריך לא ציטטת את תחילת דבריו. (ובכל אופן אני אינני רואה סתירה ואשמח שיחכימו אותי).

 

[כהנא דמסייע]

אני בדברי לא באתי אלא לבאר דבריו ושאינני רואה סתירה אלא הוא מעמיד אוקימתא וכל זה מבואר בדבריו בצורה ברורה שאחר שהביא דברי הגמרא אמר מ"מ מפורש בתוספתא וכו' כלומר שמעמיד את דברי הגמרא באופן מסויים.

כלל לא דנתי למי כוונתו ולכן כל התמיהה הגדולה שלך היא לא על דבריי כלל אלא שאלה אחרת, שאלה על עצם דבריו, ויש לדון בזה אלא שלזה כלל לא התייחסתי. ולא על דבריי שלי ואני עומד בדעתי שאינני רואה סתירה בדבריו.

היכן החת"ס מקשה שיש סתירה בדבריו אין לפני את החת"ס ובדבריך לא ציטטת את תחילת דבריו. (ובכל אופן אני אינני רואה סתירה ואשמח שיחכימו אותי).

קראת את כל דברי לגבי המאירי בכל הש''ס, שמשוה נוצרים ליהודים, לגבי המרת דת, השבת אבידה ועוד?

 

[נוריאל עזרא]

הרב @נוריאל עזרא ראה כאן. בהודעה שאחריה. האם תוכל ליישב דברי המאירי לולא החת''ס????

כאמור לעיל כל דבריי היו ליישב שאין סתירה ובעניין דברי החת"ס המצוטטים בדבריך וז"ל:

לשונות מעין אלו על האומות הגדורות בדרכי הדתות, "מצוה למחקו כי לא יצא מפה קדשו, והוא דעת האומרים לרשע צדיק באמונתו יחיה, יעויין בהקדמת בן יוחאי", עכ''ל

אני רואה שמפריע לו סגנון הלשון לומר עליהם "האומות הגדורות בדרכי הדתות" שהוא לשון חיובית כביכול על דתות אחרות וממש כעין מחמאה להם. ונראה שכל כוונתו להעיר על הסגנון. ואולי באמת המאירי בחר בניסוח חביב כזה מחמת המלכות אינני יודע, אך אין זה אומר שדבריו אינם להלכה [ולא כתוב כן בדדברי החת"ס שציטטת אלא רק אתה כתבת כן] הרי הוא מסתמך על התוספתא שהייתה לפניו לומר שכל העניין ב7 מצוות של גר תושב הוא בגוי שאינו מכירו שהרי בתוספתא מבואר שבשכנו או חברו שמכיר אין צורך בזה ומזה לומד לדתות אחרות שבידוע שאינם עובדות ע"ז גם אין צריך כל הלימוד שריר וקיים גם אם נמחוק סגנון הלשון.

 

[כהנא דמסייע]

כאמור לעיל כל דבריי היו ליישב שאין סתירה ובעניין דברי החת"ס המצוטטים בדבריך וז"ל:

אני רואה שמפריע לו סגנון הלשון לומר עליהם "האומות הגדורות בדרכי הדתות" שהוא לשון חיובית כביכול על דתות אחרות וממש כעין מחמאה להם. ונראה שכל כוונתו להעיר על הסגנון. ואולי באמת המאירי בחר בניסוח חביב כזה מחמת המלכות אינני יודע, אך אין זה אומר שדבריו אינם להלכה [ולא כתוב כן בדדברי החת"ס שציטטת אלא רק אתה כתבת כן] הרי הוא מסתמך על התוספתא שהייתה לפניו לומר שכל העניין ב7 מצוות של גר תושב הוא בגוי שאינו מכירו שהרי בתוספתא מבואר שבשכנו או חברו שמכיר אין צורך בזה ומזה לומד לדתות אחרות שבידוע שאינם עובדות ע"ז גם אין צריך כל הלימוד שריר וקיים גם אם נמחוק סגנון הלשון.

ההסתמכות היא על האמירה של "גדורים בדרכי הדתות" בלבד!!!!!
זה משפט שהראיתי שנאמר בעשרות מקומות שעוקר כל התורה כולה.
ונכתב מפני פחד המלכות
בדיוק כמו שאמר הב''י על הטור.
ואין לזה שום כח לעקור הלכה פסוקה בבית יוסף שישמעאלים בכלל!!!!!
זה מספיק הגיוני?
הכי פשוט בעולם!!!!

 

[נוריאל עזרא]

קראת את כל דברי לגבי המאירי בכל הש''ס, שמשוה נוצרים ליהודים, לגבי המרת דת, השבת אבידה ועוד?

כן. וכמו שכתבתי הוא דיון אחר (ועל לשון החת"ס כבר כתבתי בהודעה נפרדת) אני רק הערתי שאין סתירה בדבריו. ואני עומד על כך שאין.

 

[כהנא דמסייע]

כן. וכמו שכתבתי הוא דיון אחר (ועל לשון החת"ס כבר כתבתי בהודעה נפרדת) אני רק הערתי שאין סתירה בדבריו. ואני עומד על כך שאין.

אותי מעניין דבר אחד שא''א להסתמך על המאירי הזה בהיתר מכירה. זהו. תקרא לזה סתירה תקרא לזה משהו אחר. המשפט הזה לאו בר סמכא, כי בכל הש''ס משמש כמסוה מפחד הנוצרים. זהו זה. ואם תקבל את זה כאן תעקור את כל התורה כולה במקביל באותה מידה.

 

[נוריאל עזרא]

ההסתמכות היא על האמירה של "גדורים בדרכי הדתות" בלבד!!!!!
זה משפט שהראיתי שנאמר בעשרות מקומות שעוקר כל התורה כולה.
טנכתב מפני פחד המלכות
בדיוק כמו שאמר הב''י על הטור.
ואין לזה שום כח לעקור הלכה פסוקה בבית יוסף שישמעאלים בכלל!!!!!
זה מספיק הגיוני?
הכי פשוט בעולם!!!!

תראה אני מחבב אותך ואין לי עניין להרגיז אותך. אם אתה כותב עם הרבה סימני קריאה זה נראה שאתה מתרגז וחלילה לי.
אם אתה רוצה לדון אנא תכבד את דעת האחר ותכתוב בלי הרבה סימני קריאה ובלי סופרלטיבים אחרים כמו "זה מספיק הגיוני", ההגיון אינו רק בצד שלך אם כי מן הסתם אתה כותב לפי ההגיון שלך וחושב כך. אני לא בא להתנצח וממש לא מעניין אותי אם במסקנה יצא שאין להיתר מכירה על מה לסמוך כבר חזרתי בתשובה ב"ה בגיל 15 ושיניתי תפיסת עולמי ואם לדעתי יצא אחרת מהפסק אין לי כל בעיה ללכת אחר האמת. ואני מתכוון לדון בדברים אבל כל עוד זה ברוח טובה. (לצערי בפורומים זה לא תמיד באווירה טובה ולכן אני נמנע הרבה פעמים)

אותי מעניין דבר אחד שא''א להסתמך על המאירי הזה בהיתר מכירה. זהו. תקרא לזה סתירה תקרא לזה משהו אחר. המשפט הזה לאו בר סמכא, כי בכל הש''ס משמש כמסוה מפחד הנוצרים. זהו זה. ואם תקבל את זה כאן תעקור את כל התורה כולה במקביל באותה מידה.

אותך יכול לעניין דבר אחד. אותי מעניין הרבה דברים וכשראיתי שנאמר שיש סתירה בדברי המאירי ולטעמי לא היה ראיתי עניין לכתוב כן.
ושוב גם אם נשנה סגנון הלשון הלימוד קיים גם אם נמחוק המשפט הנ"ל הלימוד קיים כלומר בגמרא כתוב כגון גר תושב וכו' ובתוספתא כתוב שאם הוא שכן הריהו כמכירו ואין צורך בתנאי הנ"ל זה תוספתא שהייתה לפניו ולפי זה אם אנחנו יודעים ומכירים בגוי מסויים שהוא לא עע"ז שפיר דמי. המאירי עולה עוד שלב ומוציא מזה שבגוים המשתייכים לדת שידוע שהיא לא עע"ז אין צורך לא ב7 מצוות ולא במכיר כי סו"ס ידוע שכך דתו. זה בהחלט משתמע מדברי התוספתא וגם אם נמחק כליל המשפט זה מובן אבל גם אם נמחק את הלימוד הזה עדיין אם יזדמן גוי שמכירים אפשר על פי התוספתא למכור לו. מעבר לכך שבהיתר לא מסתמכים לגמרי על זה ומוכרים לזמן קצוב ועוד כל מני תנאים.
אני לא רואה כאן עקירת התורה אבל זכותך לחשוב אחרת.

ואני חוזר לדבריי לעיל באם ארגיש שתוקפים אותי או מדברים אלי בזלזול אבין שאין כ"כ רצון בדיון עמי ואחדל.

 

[כהנא דמסייע]

תראה אני מחבב אותך ואין לי עניין להרגיז אותך ולא לעשות לך גזל שינה. אם אתה כותב עם הרבה סימני קריאה זה נראה שאתה מתרגז וחלילה לי.

אני לא מתרגז מנסה למקד.
ומחילה אם נפגעת פששוט מאוחר, אז כתבתי קצר. אולי בזמן אחר אמצא זמן לכתוב באריכות. לילה טוב

 

[אור יעקב]

היום אתה אוכל שחיטת רבנות?
אתה אוכל ממתקים רבנות?
לא משנה מי יעמוד בראשה,
הרמה היא של רבנות!

חוסר משווע במושג "כשרות"...
אם חבר טוב שלך ירא שמים יכין לך משהו לאכול, אתה תאכל?? אפי' רבנות אין על זה!?
אלא מה, אתה סומך עליו!
ואם הרב דוד יוסף שליט"א יאמר לך שהבשר חלק של הרבנות הוא מהודר לכתחילה אפי' לבני תורה על זה אתה לא תסמוך??

- (כמו שלצערנו בעוונות הרבים הרבה ספרדים מסתמכים על הכשר בד"צ העדה החרדית בבשר, בעוד שיש עליו הרבה מכשולות לספרדים, ורק מה בגלל שזה "בדץ" אז אפשר לקנות... עדיף לקנות בשר רבנות מהדרין חלק שיש לך עדות של גדול ישראל הרב יצחק יוסף שליט"א שהוא מותר לכתחילה אף לבני תורה מאשר בשר "בדץ")

 

[דברי מלך]

חוסר משווע במושג "כשרות"...
אם חבר טוב שלך ירא שמים יכין לך משהו לאכול, אתה תאכל?? אפי' רבנות אין על זה!?
אלא מה, אתה סומך עליו!
ואם הרב דוד יוסף שליט"א יאמר לך שהבשר חלק של הרבנות הוא מהודר לכתחילה אפי' לבני תורה על זה אתה לא תסמוך??

זהו, שהרב דוד יוסף יודע שרבנות לא מיועדת לבני תורה.

 

[מתוק מדבש]

(כמו שלצערנו בעוונות הרבים הרבה ספרדים מסתמכים על הכשר בד"צ העדה החרדית בבשר, בעוד שיש עליו הרבה מכשולות לספרדים, ורק מה בגלל שזה "בדץ" אז אפשר לקנות..

שוב,
עלילות ושקרים.
כבאר נתברר שלהד"מ, וגדולי הרבנים מעידים על כך.
אין פחד מיום הדין?