קודם תביא לנו מה ביהמ"ש פוסק במכירת חמץ ובהיתר עיסקא שהם איסורים דאורייתא.
אמרתי וחבל שלא קראת,
שבמכירת חמץ אילו זה אדם פרטי שומר תו"מ אין אנו צריכים לכל זה,
ואילו באדם שאינו שו"מ לא יועיל, אא"כ הוא כפוף להחלטתם של משגיחי הכשרות שישללו ממנו את התעודה ואז יפסיד הרבה יותר.
ובהיתר עסקא, ודאי שהדבר מותנה ע"י עו"ד ויש לו תוקף חוקי.
ואספר לך מעשה מעשה ששמעתי מהרה"ג יעקב שמואל שטרן שליט"א, כשלמדנו הל' רבית,
שבנק אחד (לא זוכר את שמו) התנגד לפעול ע"פ ההיתר עסקא, והגריש"א הורה לכל הלקוחות למשוך את הכסף משם.
וכשראו שזה הפסד מרובה הסכימו לערוך מחדש עם עו"ד באופן שיחייב בבי"מ, כי זה הסכם לכל דבר וענין.
ואם לא, אה"נ אסור. (ובחו"ל שא"א לעשות איפה ואיפה בין יהודי לגוי מבחינה חוקית, ולא רוצים לעשות היתר עסקא עם גוי, יש באמת בעייה. כך שמעתי מהרה"ג שבתאי לוי או מהרה"ג גדעון בן משה, איני זוכר).
זה צריך להיות רציני לא סתם.