"כל המלחמה הזו, הסכנה הגדולה והאסונות הקשים – בשלנו הסער הגדול הזה!"

הצטרף
10/1/25
הודעות
26


הֵן עַם לְבָדָד יִשְׁכֹּן:

"כל המלחמה הזו, הסכנה הגדולה והאסונות הקשים – בשלנו הסער הגדול הזה!"​

המלחמה בין ישראל לאיראן מעורר גל גדול של חיזוק וחשבון נפש בקרב ציבור בני התורה - בשיחה שנשא ראש הישיבה הגאון הגדול רבי דוד אברהם הוא עורר על כך, לדבריו "כל ההתרחשויות והמאורעות בעולם, הן בשביל ישראל, והמאורעות בישראל הן בשביל בני התורה ועמליה"


ראש הישיבה הגאון הגדול רבי דוד אברהם שליט"א
המלחמה מול איראן בראי ההשקפה הטהורה: ראש הישיבה נשא דברי חיזוק נוקבים על האירועים האחרונים וחידד את הנקודה שהאחריות והאשמה היא אך ורק כלפינו "בשלנו הסער הגדול הזה" ולא להפנות אצבע מאשימה כלפי ציבורים אחרים.

בשיחה שנשא רהגאון הגדול רבי דוד אברהם שליט"א ראש ישיבות בניין אב ונשיא מפעלות החינוך, הוא עורר על לקיחת אחריות אישית של כל אחד ואחד מבני התורה ועמליה כאשר לדבריו אנו צריכים לדעת כי ישנה "אחריות כבדה על כתפינו, אחריות לשאת את עולו של כל העולם" וכי "כל ההתרחשויות והמאורעות בעולם, הן בשביל ישראל, והמאורעות בישראל הן בשביל בני התורה ועמליה". עוד מתייחס רה"י לכך שהימים האלה "אין כמותם להשגת קרבת אלו-קים" כלשונו, ועל כך צריך להיזהר שלא ליפול לתרדמת של עיסוק בעדכונים וחדשות.

השיחה המלאה פורסמה בהיכלי התורה והכוללים ובה דברים נוקבים על חובתנו ומה ה' שואל מעמנו בימים אלו, ימי הקרב והמתיחות בקרב העם היושב בציון. הדברים עוררו שיח נוקב של חיזוק פנימי בקרב בני הישיבות והאברכים.

בדבריו אמר: "נאמנת עלינו עדות מגידי אמת על דברתו של צדיק יסוד עולם הגה"ק בבא סאלי שאמר כי מלחמת יום הכיפורים פרצה דווקא בזמן ההפסקה בין מוסף למנחה, באשר קודם לכן לא היה אפשרות לפגוע בעם הקודש. כולך יפה רעייתי ביום זה, אפילו פושעים שבישראל נברא להם לב טהור וזך, לב נכון לקבל את טהרת היום.

"רק בזמן ההפסקה, עת רוב יושבי ארץ הקודש לא עסוקים בתפילה, ניתנה רשות למשחית להשחית. אחריות כבדה על כתפינו, אחריות לשאת את עולו של כל העולם. כל ההתרחשויות והמאורעות בעולם, הן בשביל ישראל. וכל ההתרחשויות והמאורעות בישראל הן בשביל בני התורה ועמליה. מכל כיוון שהוא, האחריות היא ממנו ובנו. ואם יש רפיון, מאיתנו הוא, בשלנו הסער הגדול הזה.

"ודווקא משום כך לוקח אותנו היצר כבני ערובה. מעמיס עלינו את הצורך לדעת כל התפתחות וכל התרחשות, מה אמר הבכיר ההוא ואיך חוסל הבכיר השני, מה ההערכות ומה הפרשנות, ודווקא אצל בני התורה המסולאים בפז, נטורי קרתא ומגיני שעריה, עלולה ליפול תרדמת של עיסוק בעדכונים וחדשות.

"והימים האלה, ימי אי ידיעה ואי ודאות, הרי אין כמותם להשגת קרבת אלוקים, כגמול עלי אמו. אין לך בטחון מה ילד יום, אין לך הרגל ושיגרה המשכיחים את אשר צריך לזכור, אין כאן ימים שבשגרה המעוגנים עם בריתות הגנה והסכמי שלום, האדמה רועדת ולא נותרו בעולם אלא אתה ואלוקיך, אין לך חיך מתוק מזה!

"עוד תגיע השעה שתספר לנכדיך כיצד עברו עליך ימי הסכנה הללו. רבותינו בעלי התוספות חידשו בימי הסכנה את דיבורי התוספות של פרק מרובה, ואתה תחדש ותברר את שמעתתא דשטרות, בידיך יהיו אגודים הדפים בהם העלית את מקחך ותורתך בצוק העתים והפחדים, בתוך ימי קרבת אלוקים כגמול עלי אמו.

"מלחמתנו בימים האלה, היא במציאות. לנו, יושבי אוהל, אין שום נפקותא בכל ההודעות והחדשות והעדכונים והפרשנויות והערכות המצב, עלינו לתת את כוחנו בתוך בית המדרש, כי תורה אגוני מגנא ואצולי מצלא, ומלאך המות מה לי הכא ומה לי התם.

ראש הישיבה סיים את דבריו המעוררים "הימים האלה לא ישובו, איש עסקים חכם יודע לנצל ימי יריד ולהרוויח בהם הון רב. לכו ונשובה אל ה'!".
 
הֵן עַם לְבָדָד יִשְׁכֹּן:

"כל המלחמה הזו, הסכנה הגדולה והאסונות הקשים – בשלנו הסער הגדול הזה!"​

המלחמה בין ישראל לאיראן מעורר גל גדול של חיזוק וחשבון נפש בקרב ציבור בני התורה - בשיחה שנשא ראש הישיבה הגאון הגדול רבי דוד אברהם הוא עורר על כך, לדבריו "כל ההתרחשויות והמאורעות בעולם, הן בשביל ישראל, והמאורעות בישראל הן בשביל בני התורה ועמליה

אף פעם לא הבנתי ולא הסכמתי עם המשפט הזה.
 
אף פעם לא הבנתי ולא הסכמתי עם המשפט הזה.
"א"ר אלעזר בר אבינא: אין פורענות באה לעולם אלא בשביל ישראל".
מאז ומתמיד העמידו בעלי המוסר וראשי הישיבות את הדברים בצורה זו, שהעולם מוחזק על ידי התורה הק' ועמליה, שהם בבחינת בוני העולם.
ממילא "אם לא בריתי יומם ולילה חוקות שמיים וארץ לא שמתי", וכשיש פורענות בעולם, היא בשל ישראל ובשל עמלי התורה שמתרשלים מעמלם.
וראה באריכות בספר 'למעלה למשכיל' להגאון רבי אברהם יצחק הכהן קוק שליט"א שכתב בזה (בפרק 'תורה').
וראה שם עוד מקורות שהביא בזה, איני זוכר בע"פ ואינו תחת ידי כעת.
 
"א"ר אלעזר בר אבינא: אין פורענות באה לעולם אלא בשביל ישראל".
מאז ומתמיד העמידו בעלי המוסר וראשי הישיבות את הדברים בצורה זו, שהעולם מוחזק על ידי התורה הק' ועמליה, שהם בבחינת בוני העולם.
ממילא "אם לא בריתי יומם ולילה חוקות שמיים וארץ לא שמתי", וכשיש פורענות בעולם, היא בשל ישראל ובשל עמלי התורה שמתרשלים מעמלם.
וראה באריכות בספר 'למעלה למשכיל' להגאון רבי אברהם יצחק הכהן קוק שליט"א שכתב בזה (בפרק 'תורה').
וראה שם עוד מקורות שהביא בזה, איני זוכר בע"פ ואינו תחת ידי כעת.

הציטוט מחז"ל אינו קשור לשאלתי.
והמובאה בשם בעלי המוסר שהחורבן בא לעולם בשל התרשלות עמלי התורה מעמלם, ע"י ירמיה ישעיה עובדיה ועוד.
ועיין גיטין ס.
 
זה מוזר


הֵן עַם לְבָדָד יִשְׁכֹּן:

"כל המלחמה הזו, הסכנה הגדולה והאסונות הקשים – בשלנו הסער הגדול הזה!"​

המלחמה בין ישראל לאיראן מעורר גל גדול של חיזוק וחשבון נפש בקרב ציבור בני התורה - בשיחה שנשא ראש הישיבה הגאון הגדול רבי דוד אברהם הוא עורר על כך, לדבריו "כל ההתרחשויות והמאורעות בעולם, הן בשביל ישראל, והמאורעות בישראל הן בשביל בני התורה ועמליה"


ראש הישיבה הגאון הגדול רבי דוד אברהם שליט"א
המלחמה מול איראן בראי ההשקפה הטהורה: ראש הישיבה נשא דברי חיזוק נוקבים על האירועים האחרונים וחידד את הנקודה שהאחריות והאשמה היא אך ורק כלפינו "בשלנו הסער הגדול הזה" ולא להפנות אצבע מאשימה כלפי ציבורים אחרים.

בשיחה שנשא רהגאון הגדול רבי דוד אברהם שליט"א ראש ישיבות בניין אב ונשיא מפעלות החינוך, הוא עורר על לקיחת אחריות אישית של כל אחד ואחד מבני התורה ועמליה כאשר לדבריו אנו צריכים לדעת כי ישנה "אחריות כבדה על כתפינו, אחריות לשאת את עולו של כל העולם" וכי "כל ההתרחשויות והמאורעות בעולם, הן בשביל ישראל, והמאורעות בישראל הן בשביל בני התורה ועמליה". עוד מתייחס רה"י לכך שהימים האלה "אין כמותם להשגת קרבת אלו-קים" כלשונו, ועל כך צריך להיזהר שלא ליפול לתרדמת של עיסוק בעדכונים וחדשות.

השיחה המלאה פורסמה בהיכלי התורה והכוללים ובה דברים נוקבים על חובתנו ומה ה' שואל מעמנו בימים אלו, ימי הקרב והמתיחות בקרב העם היושב בציון. הדברים עוררו שיח נוקב של חיזוק פנימי בקרב בני הישיבות והאברכים.

בדבריו אמר: "נאמנת עלינו עדות מגידי אמת על דברתו של צדיק יסוד עולם הגה"ק בבא סאלי שאמר כי מלחמת יום הכיפורים פרצה דווקא בזמן ההפסקה בין מוסף למנחה, באשר קודם לכן לא היה אפשרות לפגוע בעם הקודש. כולך יפה רעייתי ביום זה, אפילו פושעים שבישראל נברא להם לב טהור וזך, לב נכון לקבל את טהרת היום.

"רק בזמן ההפסקה, עת רוב יושבי ארץ הקודש לא עסוקים בתפילה, ניתנה רשות למשחית להשחית. אחריות כבדה על כתפינו, אחריות לשאת את עולו של כל העולם. כל ההתרחשויות והמאורעות בעולם, הן בשביל ישראל. וכל ההתרחשויות והמאורעות בישראל הן בשביל בני התורה ועמליה. מכל כיוון שהוא, האחריות היא ממנו ובנו. ואם יש רפיון, מאיתנו הוא, בשלנו הסער הגדול הזה.

"ודווקא משום כך לוקח אותנו היצר כבני ערובה. מעמיס עלינו את הצורך לדעת כל התפתחות וכל התרחשות, מה אמר הבכיר ההוא ואיך חוסל הבכיר השני, מה ההערכות ומה הפרשנות, ודווקא אצל בני התורה המסולאים בפז, נטורי קרתא ומגיני שעריה, עלולה ליפול תרדמת של עיסוק בעדכונים וחדשות.

"והימים האלה, ימי אי ידיעה ואי ודאות, הרי אין כמותם להשגת קרבת אלוקים, כגמול עלי אמו. אין לך בטחון מה ילד יום, אין לך הרגל ושיגרה המשכיחים את אשר צריך לזכור, אין כאן ימים שבשגרה המעוגנים עם בריתות הגנה והסכמי שלום, האדמה רועדת ולא נותרו בעולם אלא אתה ואלוקיך, אין לך חיך מתוק מזה!

"עוד תגיע השעה שתספר לנכדיך כיצד עברו עליך ימי הסכנה הללו. רבותינו בעלי התוספות חידשו בימי הסכנה את דיבורי התוספות של פרק מרובה, ואתה תחדש ותברר את שמעתתא דשטרות, בידיך יהיו אגודים הדפים בהם העלית את מקחך ותורתך בצוק העתים והפחדים, בתוך ימי קרבת אלוקים כגמול עלי אמו.

"מלחמתנו בימים האלה, היא במציאות. לנו, יושבי אוהל, אין שום נפקותא בכל ההודעות והחדשות והעדכונים והפרשנויות והערכות המצב, עלינו לתת את כוחנו בתוך בית המדרש, כי תורה אגוני מגנא ואצולי מצלא, ומלאך המות מה לי הכא ומה לי התם.

ראש הישיבה סיים את דבריו המעוררים "הימים האלה לא ישובו, איש עסקים חכם יודע לנצל ימי יריד ולהרוויח בהם הון רב. לכו ונשובה אל ה'!".
נראה לי מאוד מוזר להגיד, שכשיש בעמ"י מיליוני מחללי שבת, בועלי נידות ואוכלי טריפות, שיש אנשים שהכריזו מלחמה בקב"ה, כשבוטחים על הגויים או בבעלי ברית שונים, אז הצרות והעונשים הם על ביטולי תורה זעירים או לשון הרע וכיוצ"ב שבאים מצד בני התורה.
אשמח מאוד לשמוע אם יש מן דהוא שחולק, הן מצד הסברא והן מצד המקורות.
 
"א"ר אלעזר בר אבינא: אין פורענות באה לעולם אלא בשביל ישראל".
מאז ומתמיד העמידו בעלי המוסר וראשי הישיבות את הדברים בצורה זו, שהעולם מוחזק על ידי התורה הק' ועמליה, שהם בבחינת בוני העולם.
ממילא "אם לא בריתי יומם ולילה חוקות שמיים וארץ לא שמתי", וכשיש פורענות בעולם, היא בשל ישראל ובשל עמלי התורה שמתרשלים מעמלם.
וראה באריכות בספר 'למעלה למשכיל' להגאון רבי אברהם יצחק הכהן קוק שליט"א שכתב בזה (בפרק 'תורה').
וראה שם עוד מקורות שהביא בזה, איני זוכר בע"פ ואינו תחת ידי כעת.
אסור לקבוע רעיונות או דעות מסוימות [וק"ו לא את ה"השקפה הצרופה"] ע"פ מדרש אחד או חלקיקי מקורות.
הקביעה צריכה להיות לאחר ראיה כוללת של כל המקורות בנושא - למשל - במקרה דידן יש הרבה דוגמאות לכך שיש פורענות שבאה על הגויים עקב מעשיהם ובלי קשר לחטאי ישראל [למשל בנינווה, או בעשרות הנבואות המופיעות בישעיהו, ירמיהו, תרי עשר, על מפלת הגויים. עיי"ש].
זה כלל מאוד חשוב בהסתכלות התורנית והוא מציל מפני המון טעויות.
ולגוף הסוגיה: העובדה שלימוד התורה מחזיק את העולם [שזהו מדרש הגדה], לא סותרת את זה שהפורענויות באות מפני חטאים אחרים, כפי שכתוב בהרחבה בפרשות בחוקותי, האזינו, וכו'.
את הנלענ"ד כתבתי ואשמח לשמוע תגובות.
 
לדעתי הפורענות היא בשביל כלל החטאים ובתוכם גם ביטול תורה.
התביעה על בני התורה גדולה יותר לפי קרבתם וידיעתם ביחס להשאר.
וכמו כן היכולת שלהם להשפיע על המצב קרובה יותר וגדולה יותר.

אבל לא נכון לומר שהפורענות באה אך ורק מחמת בני התורה. אדרבה, הם ממעטים אותה בזכויות הרבות שהם מוסיפים.
 
לדעתי הפורענות היא בשביל כלל החטאים ובתוכם גם ביטול תורה.
התביעה על בני התורה גדולה יותר לפי קרבתם וידיעתם ביחס להשאר.
וכמו כן היכולת שלהם להשפיע על המצב קרובה יותר וגדולה יותר.

אבל לא נכון לומר שהפורענות באה אך ורק מחמת בני התורה. אדרבה, הם ממעטים אותה בזכויות הרבות שהם מוסיפים.
מצוות לימוד תורה היא פרק אחד ערבית ופרק אחד שחרית. כידוע. [אומנם זו הלכה ואין מורין כן, אבל בסוף זה ההלכה]
כמובן שכדאי וראוי ונכון ללמוד יותר, ויש בעיה לבטל תורה שנלמדת מעבר לזמנים אלו.
אבל מכאן ועד לתלות בה את כל פורענויות ישראל, המרחק גדול מאוד.
 
מצוות לימוד תורה היא פרק אחד ערבית ופרק אחד שחרית. כידוע. [אומנם זו הלכה ואין מורין כן, אבל בסוף זה ההלכה]
כמובן שכדאי וראוי ונכון ללמוד יותר, ויש בעיה לבטל תורה שנלמדת מעבר לזמנים אלו.
אבל מכאן ועד לתלות בה את כל פורענויות ישראל, המרחק גדול מאוד.
"כי דבר ה' בזה ואת מצותו הפר הכרת תכרת הנפש ההיא עונה בה"
זה מי שאפשר לו לעסוק בתורה ואינו עוסק.

ויתר הקב"ה על ג' חמורות ולא על ביטול תורה.

שחרית וערבית הוא רק לצאת י"ח הקביעות עיתים. אבל ביטול תורה כלול בהרבה חיובים אחרים, כמו "ולמדתם אותם ושמרתם" "ושננתם לבניך" "השמר לך ושמור נפשך מאד פן תשכח את הדברים" - וכל זמן שאינו לומד הוא שוכח. ודברים פשוטים המה ומן התימה על כת"ר.
 
"כי דבר ה' בזה ואת מצותו הפר הכרת תכרת הנפש ההיא עונה בה"
זה מי שאפשר לו לעסוק בתורה ואינו עוסק.

ויתר הקב"ה על ג' חמורות ולא על ביטול תורה.

שחרית וערבית הוא רק לצאת י"ח הקביעות עיתים. אבל ביטול תורה כלול בהרבה חיובים אחרים, כמו "ולמדתם אותם ושמרתם" "ושננתם לבניך" "השמר לך ושמור נפשך מאד פן תשכח את הדברים" - וכל זמן שאינו לומד הוא שוכח. ודברים פשוטים המה ומן התימה על כת"ר.
אני לא מבין על מה הסערה, אתם מצטטים מדרשים שונים, ואילו אני כתבתי מה ההלכה, יש מדרשים חמורים בהרבה על נושאים אחרים, ולפעמים אפי' סותרים, וצריך לקחת הכל בפורפורציות הנכונות ולא להפוך אותם לעיקרה של תורת משה. [כמובן שהם מוסיפים הרבה וכבודם במקומם מונח, כפי שכתבתי].
ולגוף הדברים: לא ידוע לי על אחד ממוני המצוות שמנה את "פן תשכח" כפי שדרשוהו [דהיינו שאסור לשכוח דבר ממשנתו].
ולגבי שאר הפסוקים שציטטת, אינני מבין מה הראיה.
ו"והגית בו יומם ולילה" נאמר כהוראה ליהושוע בן נון [יהשוע א] ואינו נוגע לנושא זה.
ומלבד זאת, מכל אלפי [!] פרשיות התוכחה שבתנ"ך, אין אפי' אחת על ביטול תורה.
 
ביטול תורה, זה לא הכוונה שיהודי דיבר באמצע הסדר.
(מבחינה הלכתית אולי כן, אבל מבחינת החומר ודאי שלא).
"עתה באתי" - הכוונה שכל ישראל לא למדו תורה יום שלם, וכן "ולא ויתר על ביטול תורה" הכוונה שביטלו בה תורה, כפשוטו.
ולכן כשיש יהודים מורדים בהקב"ה להכעיס מחד, ומאידך יהודים יראי ה' שמוסרים נפש ולומדים תורה מתוך הדחק ומדברים קצת באמצע,
א"א לתלות את האסונות ב"ביטול תורה". - מה גם שלפעמים ביטולה זהו קיומה, לפעמים צריך קצת לדבר, ולנוח ולטייל (וזה לא חייב להיות בשעה מסויימת זה יכול להיות גם באמצע היום ואח"כ משלימים בשעות אחרות וכמאמר ר' יוחנן אנן אגירי יומא אנן).
איך כתוב במשנה "תורה נקנית במיעוט שיחה" וכו', ופירש התפא"י (זה לא כפשוטו, אבל זה מלמד הרבה), שצריך שיהיה מיעוט שיחה, כדי לנקות את הראש ואז מצליחים בלימוד וכך התורה נקנית.
פעם שמעתי מהרב אהרן בוטבול ששאל את הגר"ע מאחר שקדושת ביהמ"ד גדולה מקדושת ביהכ"נ, אולי להורות על איסור לדבר דברים בטלים בתוך ביהמ"ד (אצלו בכולל) ?
השיבו הרב, לפעמים זה צורך הלימוד. וכמו שמותר לאכול ולישון בביהמ"ד כדי לימנוע ביטול תורה, ה"ה בדיבורים בטלים שידברו במקומם ולא יצאו החוצה.
יכול להיות שיש גם הגזמות, אבל צריך להבין שהכל תלוי בהקשר לגודל הניסיונות, וד"ל.
ובודאי שלא להאשים את עצמינו תמיד.
 
ראשי תחתית