כמה אחוזים מהציבור הספרדי הולכים אחרי פסיקותיו של הגר"ע יוסף?

סטטוס
לא פתוח לתגובות נוספות.
1. החיד''א פוסק כמו האר''י, הרב עובדיה לא. הנה לפחות 100 מחלוקות בהלכה, במשפט אחד... ויש עוד המון דברים...

2. זכותו המלאה של הציבור לבחור אם רוצה לפסוק כמו הבא''ח או הגרע''י, ועל זה אני לא חולק... וכנראה שרוב הציבור העדיף את הרב עובדיה, מה לעשות, הציבור לא אוהב חומרות, וגם מאוד נקשר לדמותו הגדולה...

3. זה שהוא חידש, זה לא אומר שהוא החזיר שיטה ישנה שנכחדה מן העולם, ובא והחזיר אותה, זה לא קשור... גם לא קשור לכל המפעל האדיר שלו בחינוך ובתנועת ש'ס ועוד...
הבית יוסף בעצמו פוסק כמו הקבלה בעשרות רבות של מקומות, וכך פסקו המון שקדמו לבן איש חי, ובניהם החיד''א ור' חיים פלאג'י ועוד ועוד

4. החיד''א לא כותב כן להדיא. אבל הוא מחמיר בכמה וכמה מקומות נגד השו''ע, בלי קשר ל'יש ויש'.
אז יש קצת מחלוקות בין הרב עובדיה לחיד"א, זה לא הופך פסיקתו למחודשת על פי רוב

הפופולריות נובעת גם מזה שהרבה מאוד שלא מחויבים לבן איש חי כמנהג אבות רואים ברב עובדיה סמכות יוצאת דופן שהציעה אלטרנטיבה לפסקיו על בסיס מקורות ההלכה

שום דבר לא נכחד ממש, עכ"פ הוא ייצר דיון גדול סביב הגישה הספרדית שלפניו לא הייתה כל כך בשימוש... אבל יותר מהכל, הוא הרבה לומדי תורה ספרדים שעוסקים במורשת הספרדית וחלקם מתווכחים איתו... וזה הישג גדול שהוא הביא לעולם הספרדי ולמורשתו

מעניין לראות רשימה מפורטת. עכ"פ הנושא היה אם פסקי הרב עובדיה הם חידוש על פי רוב, ואני עדיין לא חושב שאפשר לקבוע זאת ע"פ נתון כזה או אחר שהוזכר למעלה. ייתכן והבן איש חי מתאים יותר לפסיקת החיד"א ואיני בטוח בכך, אבל מכאן ועד לקביעה הנ"ל יש הרבה. יותר חשוב לזכור שפסקי הרב עובדיה הם הרבה מעבר לדברי הריבות עם הבן איש חי או מנהגי מרוקו וכו' (שזכו גם הם לעדנה גם בזכות התנגדותו וכו'), הוא פשוט פתח אלפי נושאים בכל חלקי הש"ע ודן בהם ע"פ קשת רחבה של מקורות שזכו לעדנה בעקבות דיוניו.
 
נערך לאחרונה:
אז יש קצת מחלוקות בין הרב עובדיה לחיד"א, זה לא הופך פסיקתו למחודשת על פי רוב

הפופולריות נובעת גם מזה שהרבה מאוד שלא מחויבים לבן איש חי כמנהג אבות רואים ברב עובדיה סמכות יוצאת דופן שהציעה אלטרנטיבה לפסקיו על בסיס מקורות ההלכה

שום דבר לא נכחד ממש, עכ"פ הוא ייצר דיון גדול סביב הגישה הספרדית שלפניו לא הייתה כל כך בשימוש... אבל יותר מהכל, הוא הרבה לומדי תורה ספרדים שעוסקים במורשת הספרדית וחלקם מתווכחים איתו... וזה הישג גדול שהוא הביא לעולם הספרדי ולמורשתו

מעניין לראות רשימה מפורטת. עכ"פ הנושא היה אם פסקי הרב עובדיה הם חידוש על פי רוב, ואני עדיין לא חושב שאפשר לקבוע זאת ע"פ נתון כזה או אחר שהוזכר למעלה. ייתכן והבן איש חי מתאים יותר לפסיקת החיד"א ואיני בטוח בכך, אבל מכאן ועד לקביעה הנ"ל יש הרבה. יותר חשוב לזכור שפסקי הרב עובדיה הם הרבה מעבר לדברי הריבות עם הבן איש חי או מנהגי מרוקו וכו' (שזכו גם הם לעדנה גם בזכות התנגדותו וכו'), הוא פשוט פתח אלפי נושאים בכל חלקי הש"ע ודן בהם ע"פ קשת רחבה של מקורות שזכו לעדנה בעקבות דיוניו. הכרעותיו הגדולות
בהחלט. מסכים עם כל מילה.
אבל ב-3 הנקודות שהבאתי הוא כמעט יחיד, נגד רוב פוסקי ספרד שקדמו לו, או שהיו בזמנו. זה לא מוריד מערכו. גם הרבה פסקים שלא קשורים לקבלה וחומרות ומנהגים, עדיין הוא פוסק לפעמים נגד רוב הפוסקים, יותר מפוסקים אחרים שיותר נצמדים ל'נורמות' ופחות לריבוי פוסקים ושותי''ם.

לדוגמא, הגר''מ לוי זצ''ל, או הגר''מ מזוז שליט''א, אפי' שחולקים קצת על הרב עובדיה בהרבה מקומות, אבל ב''שיטת הפסיקה'' הם כמעט זהים לחלוטין, הרב מזוז אולי קצת יותר מתחשב במנהגים ובבן איש חי, אבל בגדול השיטה מאוד דומה, בניגוד לשיטת הגר''מ אליהו והגרב''צ אב''ש ועוד.
 
נערך לאחרונה:
בוגרי הישיבות הליטאיות יקלו ב''פאה נוכרית''

כל בניו של הגר"ע יוסף הם בוגרי ישיבות ליטאיות, לתפארת עם ישראל. לא שמענו שהם מקילים בפאה נכרית מעבר למה שהיקל אביהם. מאידך גיסא, רבים מבוגרי הישיבות הספרדיות נשותיהם עם פאה (והיות וזה תלוי באשה, אז יש גם לא מעט מתלמידי חזון עובדיה שנשותיהם עם פאה...)
 
ביאור הדברים ?
בהודעה בה התייחסתי
היה משמעות לומר
שכאילו בוגרי ישיבות ליטאיות הולכים אחרי מרן
אבל ההסתייגות היחידה
כפאה
כאילו נוטים לקולא. זה דבר לא נכון.
ייתכן שבזה לא יסברו כמוהו בסוגיא
כמו בעוד 101 דברים אחרים
שראו את מכלול הסוגיא ודעת הפוסקים.
בקיצור לדעתי בוגרי ישיבות שחונכו לעצמאות בלימוד
דרכם לכבד ת''ח מאד, אבל לא ללכת כמו עיור
אלא לברר סוגיא.
או לפחות מה דעת רוב הפוסקים המקובלים עליהם. בדאורייתא להחמיר בדרבנן להקל.
כמבואר בגמרא להדיא, שכך צריך לעשות ב' בתי דינים בשל תורה וכו'.
 
ובוגרי הישיבות הליטאיות יקלו ב''פאה נוכרית''
אגב חשוב מאוד לציין

דהראשון שדיבר על פאה נכרית בפומבי להתיר הוא "ספרדי" הרב יהושע בועז משפחה ספרדית שהיגרה לאיטליה.

וכן הראשון שהתיר בפומבי שערות מחוץ לצמתן ושאפשר ללכת אחר המנהג בדת יהודית הוא ג"כ "ספרדי" הר"ם אלאשקר שגם הוא היגר לאיטליה.

וכן מיותר לציין - הישכיל עבדי, והר' משאש, והר' בן ציון

כל אלו לא בוגרי ישיבות ליטאיות
 
נערך לאחרונה על ידי מנהל:
כתבתי בזה הרבה, והדגשתי שהמנהג החל בקהילה הספרדית באיטליה (שהרב יהושע בועז היה רבם).

המנהג היה קיים 500 שנה, ובדור שלפני האחרון כאשר בכל העולם נשים יהודיות החלו לגלות ראשן באיסור, חזרו הנשים הצדקניות למנהג העתיק של פאה נכרית. וזה לא היה רק בארצות אשכנז אלא גם בארצות המערב כמו מרוקו למשל כפי שתיאר מרן הגר"ש משאש.

בדור האחרון עשו מזה מחלוקת של ספרדים ואשכנזים, אבל אין לזה שום קשר. יש מהמתירים שהם ספרדים, ויש מהאוסרים שהם אשכנזים.
 
בזמן מרן הרב שך בימי הנהגתו בשנות התש"מ, לא היה שייך לומר מרן על אף א', זולתו והקה"י,
טעות נפוצה שאיני יודע איך נתפרסם
עד היום יש באוצה"ח גליונות "מוסף שבת קודש" מאותה תקופה
ואפשר לראות שכתבו "מרן" גם על הגרי"ש אלישיב והגרש"ז אויערבאך [ופעם א' כתבו כן גם על הגרע"י...]
פעם שאל אברך אחד את הגר''י צדקה זצ''ל, על איזה הלכה בהלכות נידה שהבן איש חי מיקל, והחזון איש מחמיר יותר מהבן איש חי, האם מותר להחמיר כהחזון איש?? אמר לו הרב: 'בוודאי. הרי כל דרכו של הבן איש חי זה להחמיר, ואם כן גם הבן איש חי היה מודה שצריך לחשוש לדעת החזון איש, אמנם הבן איש חי לא ידע מדעת החזון איש כמובן, אבל לפי דרכו בודאי צריך להחמיר ולהחמיר'
לזכרוני ראיתי את הסיפור הזה על בנו הג"ר משה שליט"א
תעיין בכללי הפסיקה באור לציון בריש חלק ב', שנכתבו ע''י הרב בן ציון בעצמו
לא מדוייק, כמו שכתב הרב ציון עמר בהספד שלו [אמנם העיד שעבר עליו עשרות פעמים]
הגר''י כדורי זצ''ל היה מגדולי מתנגדיו בתחילה, לא פחות מהר' יצחק ניסים, ר"נ כצורי והר''מ אליהו ואחרים.
בהמשך, עמד על טיבו וחזר בו והיה בקשרים טובים עמו עד הסוף.
הדברים ידועים ואכמ''ל.
שמתי לב לדבר נפלא
כל מי שהכיר את הגרע"י באותה תקופה [הגר"ע עטייה, הג"ר אפרים כהן, ועוד] - כולם יצאו להגנתו
וכל מי שיצאו נגדו - לא היה להם היכרות קודם לכן
הגר"י נסים מתחילה תמך בו ואח"כ יצא נגדו [כנר' עיקר טענתו היה על מה שחולק על הבא"ח בלשון החלטית] - ואכן, הוא הכיר אותו רק קצת
והמחפש בתולדות הימים ההם יראה שאין יוצא מן הכלל בכלל הזה!
 
למרות שלהגיה ספר זה איסור חמור
דווקא הגרע"י לא חשב כך. הוא אמר לבנו בילדותו לתקן את הסידורים בבית הכנסת הסמוך לביתו ולמחוק ב"ואם שכח ואמר המלך הקדוש אינו חוזר" את המילה "אינו"
 
דווקא הגרע"י לא חשב כך. הוא אמר לבנו בילדותו לתקן את הסידורים בבית הכנסת הסמוך לביתו ולמחוק ב"ואם שכח ואמר המלך הקדוש אינו חוזר" את המילה "אינו"
צריך עיון
וסידורים זה לא ספר בהלכה נכתב ע''י רב כך שצ''ל שאולי זה שונה
וגם צ''ע אם הסיפור הנ''ל בכלל היה ....
 
צריך עיון
וסידורים זה לא ספר בהלכה נכתב ע''י רב כך שצ''ל שאולי זה שונה
וגם צ''ע אם הסיפור הנ''ל בכלל היה ....
יש מכתבים וגם מובא בדרשות.
זה לא תפילת ישרים אלא תפילת עקומים. היה אומר.
 
הרב יצחק יוסף העיד בשם אביו ששלח אותם למחוק ולתקן בסידורים בבתי הכנסת. חיפשתי כעת היכן אמר זאת, ולא מצאתי.
 
את רשת החינוך הקים הגרבץ ורק אחר כך הוסיף את מרן כחבר ונשיא, יש צילומים של העמותה בספר רבינו האור לציון.
הוסיף את מרן כחבר ונשיא, ומרן מינף את רשת החינוך למימדים אחרים לגמרי.
מה שאף אחד אחר לא היה יכול לעשות.
 
סטטוס
לא פתוח לתגובות נוספות.
ראשי תחתית