לדמותו של הראי"ה קוק זצ"ל

לא ידעתי
שמעתי על הגרשז’’א

?
א. הגרע"י הספיד בהלווית הרה"ג הנ"ל ואמר עליו שבחים רבים כ"מאורה של ירושלים" (מפורסם בכתב במקומות רבים, וכמדומני שאף בהסרטה). אף לולא הגרע"י, כדאי הוא הגרשז"א לסמוך עליו...
ב. הגר"מ אליהו במקומות רבים בספריו ובדרשותיו (ראה זה חדש בספרו בדרכי אבות ח"ג הנדפס לאחרונה) שהעיד שיודע שהיה הג"ר צבי קוק זצ"ל בקי בש"ס ופוסקים כמאן דמנח בכיסיה.
ג. רבותינו העריכוהו על אף שחלקו עליו. כדאי ללמוד מרבותינו מלבד ההשקפה גם הנהגה ישרה, לעמוד על שלנו אך לא באופן של זלזול בת"ח.
 
כל גדולי ישראל מכל החוגים ומכל העדות - יחסו להרב קוק כבוד והערצה מופלאה ...
החל מהרב אלישיב שהחזיק ממנו עולמות ודיבר בשבחו כל העת ... וכלה בחכם בן ציון זצ"ל ובחכם יהודה צדקה ועוד ...
שמעתי פעם שהרב קוק סידור לגריש"א קידושין.
עוד שמעתי שבסוכתו (או בביתו?) של הגריש"א היתה תלויה תמנתו של הרב קוק עד סוף ימיו.
 
שמעתי פעם שהרב קוק סידור לגריש"א קידושין.
עוד שמעתי שבסוכתו (או בביתו?) של הגריש"א היתה תלויה תמנתו של הרב קוק עד סוף ימיו.
הרב קוק גם היה הכהן בפדיון בנו הגדול של הגרש''ז - ר' שמואל !
 
א. נטען במכתב שמרכז הרב פנו בשם החזו''א.
ב. גם אם כן, לבדוק. וזה לא סותר למסקנות אחרות.
מחילה
ראשית מה שכתוב במכתב זה שלפי בקשת החזון איש הם שולחים את הספרים שהוא ביקש כלומר יש כאן מכתב אותנטי המוכיח שהחזון איש ביקש את ספרי ההשקפה של הרב קוק
שנית
שמת לב לתאריך המכתב ?
מדובר על כמה שנים אחרי שהרב קוק נפטר כלומר הרבה אחרי שהמחלוקת עם קנאי ירושלים פרצה..,
 
מחילה
ראשית מה שכתוב במכתב זה שלפי בקשת החזון איש הם שולחים את הספרים שהוא ביקש כלומר יש כאן מכתב אותנטי המוכיח שהחזון איש ביקש את ספרי ההשקפה של הרב קוק
שנית
שמת לב לתאריך המכתב ?
מדובר על כמה שנים אחרי שהרב קוק נפטר כלומר הרבה אחרי שהמחלוקת עם קנאי ירושלים פרצה..,
בהורמנא דכבודו.
זה אכן מה שאני טוען.
אנו חולקים עליו בהשקפה, זה ברור. אבל לדעתי מכאן ועד 'למחוק' ת"ח גדול, זו קטנות הדעת. וההוכחה הגדולה היא שרבותינו: מרן החזו"א (אא"כ נאמין לכל מיני שמועות סיפורים ומעשיות שאין להם סוף ונתעלם מהשכל הישר וממהוכחות שבכתב!), רה"י הגר"י צדקה, הגרב"צ אבא שאול, הגר"ע יוסף, הגר"מ אליהו, הגרש"ז אוירבך, הגרי"ש אלישיב ועוד ועוד, חלקו עליו ויחד עם זאת כיבדוהו! זו לא בושה לחלוק כבוד לת"ח ויחד עם זאת לא לקבל את דעתו.
רק בדור הזה האחרון החליטו כל מיני אנשים שאם יש לנו מחלוקת עם ת"ח אז פשוט צריך לבטל אותו מעיקרא וממילא אין לו שום מעלה ואין לו גדר ת"ח... מאיפה השיבוש הזה הגיע?
זה לענ"ד פשוט מבזה את מי שנוהג כך. מי שדעתו ברורה ואיתנה, לא נבהל מלכבד ולחלוק בצורה נוקבת. וכך נהגו רבותינו, כי דעתם הטהורה היתה ברורה ושכלם היה פשוט י-ש-ר!! ולכן ידעו לשלול דעתו בהשקפה ויחד עם זאת לכבדו! ואולם מי שדעתו אינה איתנה וברורה - אז הדרך הקלה היא 'למחוק' ת"ח כזה מרשימת גדולי ישראל ובכך לא להתמודד עם טענותיו ולהשיב על אמריו, אלא פשוט - להתחמק!!
 
בהורמנא דכבודו.
מרן החזו"א (אא"כ נאמין לכל מיני שמועות סיפורים ומעשיות שאין להם סוף ונתעלם מהשכל הישר וממהוכחות שבכתב!)
אז כל תלמידי החזו"א שלא סוברים ככבודו מתעלמים מהשכל הישר וכו'?
 
אז כל תלמידי החזו"א שלא סוברים ככבודו מתעלמים מהשכל הישר וכו'?
אז כל רבותינו אין להם שכל ישר??
ועדיף להאמין לשמועות או להוכחות שעיננו רואות בלי אוקימתות וחידושים מרעישים??
ומאוד יתכן כי החזו"א דיבר בחריפות על השקפותיו, אך לא על הגראי"ה קוק זצ"ל עצמו ו'מחק' אותו לגמרי ואמר שאין לו דין ת"ח!
 
השאלה היא מה סבר החזו"א בלישנא בתרא.
זה ברור שהיו גדולים וצדיקים שאחזו מהרב קוק זצ"ל גדולות ונצורות, ולאידך גיסא היו גדולים וצדיקים שאחזו את ההיפך, ואין אף אחד מהם נגד "השכל הישר".
אבל לומר שמי שאוחז בדעת החזו"א משהו מסויים הוא נגד השכל הישר, בו בזמן שרוב ככל תלמידיו הגדולים (ואולי כולם ממש) סוברים כן בדעתו, הוא תמוה מאוד.
 
השאלה היא מה סבר החזו"א בלישנא בתרא.
זה ברור שהיו גדולים וצדיקים שאחזו מהרב קוק זצ"ל גדולות ונצורות, ולאידך גיסא היו גדולים וצדיקים שאחזו את ההיפך, ואין אף אחד מהם נגד "השכל הישר".
אבל לומר שמי שאוחז בדעת החזו"א משהו מסויים הוא נגד השכל הישר, בו בזמן שרוב ככל תלמידיו הגדולים (ואולי כולם ממש) סוברים כן בדעתו, הוא תמוה מאוד
לומר שהחזו"א שינה את דעתו מן הקצה של 'הוד מרן' ובקשת הספרים של הגראי"ה זצ"ל אחר פטירתו להיפך הגמור שלא להחזיק ממנו בכלל זו טענה שקשה מאוד לקבלה. כבר אז הוא הכיר אותו ואת השקפותיו - ושום דבר לא השתנה.
ורוב מניין ובניין של רבותינו (ובפרט הספרדים והרבנים הירושלמים האשכנזים שהכירו את הרב קוק כיבדוהו והעריכוהו. כמעט כל מי שזלזל בדמותו הוא לא מירושלים או שהיה שם ולא הכירו פא"פ).
 
לומר שהחזו"א שינה את דעתו מן הקצה של 'הוד מרן' ובקשת הספרים של הגראי"ה זצ"ל אחר פטירתו להיפך הגמור שלא להחזיק ממנו בכלל זו טענה שקשה מאוד לקבלה. כבר אז הוא הכיר אותו ואת השקפותיו - ושום דבר לא השתנה.
לענ"ד אין ראיה כ"כ, הן מכתיבת הוד מרן וכמש"כ כבר, והן מבקשת ספריו, די"ל שרצה לראות השקפתו ומשראה ספרי ההשקפה שלו שינה דעתו עליו.

והבוחר יבחר.
 
לענ"ד אין ראיה כ"כ, הן מכתיבת הוד מרן וכמש"כ כבר, והן מבקשת ספריו, די"ל שרצה לראות השקפתו ומשראה ספרי ההשקפה שלו שינה דעתו עליו.

והבוחר יבחר.
אני מאמין שמרן רבנו החזו"א לא היה חשוד כחנפן חלילה, ואם כתב לו כך הרי שזה מה שהוא סבר. אני חושב שמי שמכבד את מרן החזו"א צריך בראש וראשונה להאמין שלא היה מכת חנפים ולא שקרן חלילה וכתב דברים שלא מאמין בהם רק כדי 'למצוא חן'...

ולענ"ד כל העניין הזה של לנסות ולמצוא כל דבר רק כדי להוכיח שגדו"י לא העריכו את מרא דארעא דישראל הרה"ג הראי"ה קוק זצ"ל (או את בנו הגרצ"י ותלמידיו) זה אומר דרשני: האם אנו סוברים כרבותינו - או שאנו מנסים להוכיח שרבותינו יסברו כפי שאנו רוצים!!
 
נערך לאחרונה:
מקור (טוב)?
תלמידו המובהק הג"ר פייבל שטיינברג זצ"ל העיד שבזמן שהראי"ה דיבר בחנוכת הבית לישיבת בית יוסף נובהרדוק, החזו"א עמד כל הדרשה לכבודו
והוזכר עדות זו בספר פאר הדור שנכתב ע"י תלמידו המובהק הג"ר שלמה כהן זצ"ל, ובספר ארחות רבינו שנכתב ע"י תלמידו הג"ר אברהם הורביץ זצ"ל
 
לית מאן דפליג שהראי"ה היה בדרגת רוה"ק ממש, והיה כמלאך ה' צבאות.
וקצת הבנה בהסיטוריה
אף א' לא היה מסוגל/מעיז להתקרב לבעל הלשם הקדוש זיע"א, לבד מבודדים ממש.
כמו ר' אריה לוין, שהיה קדוש עליון והיה ממקורביו.
אבל הקדוש הראי"ה היה איתו הרבה.
והוא הספידו בלויה.
מה שייך יותר מזה על חסידותו וקדושתו.
הגם שלא בהכל אנחנו מסכימים. אבל הוא היה קדוש וטהור.
 
אומרים בשם הגר"י הוטנר שאמר שהוא תלמיד של שני רבנים א' הראי"ה קוק שיודע מה קורה למעלה ולא מה קורה כאן.... והשני ר' יאליש שיודע מה קורה כאן וכו'..... [אינני יודע אם זה נכון אבל יש שמועה כזו]
 
אומרים בשם הגר"י הוטנר שאמר שהוא תלמיד של שני רבנים א' הראי"ה קוק שיודע מה קורה למעלה ולא מה קורה כאן.... והשני ר' יאליש שיודע מה קורה כאן וכו'..... [אינני יודע אם זה נכון אבל יש שמועה כזו]
עכ"פ חלק מזה נכון
1745828841366.png
 
ראשי תחתית