ניתי ונחזי!
א. אור זרוע: ובשעת הסכנה שהיה להם לפרסיים חוק ביום אידם שלא יבעירו נר אלא בבית ע"ז שלהם מניחה על שלחנו ודיו אמר רבא וצריך נר אחרת להשתמש לאורה ואי איכא מדורת אש לא צריך נר אחר להשתמש ואי איכא אדם חשוב אע"ג דאיכא מדורה צריך נמי נר אחר וי"מ שעת הסכנה שגזרו שלא להדליק נרות של חנוכה והאידנא דליכא סכנה לא ידענא מאי טעמא אין אנו מדליקין בחצירות.
בין לפירוש הראשון ובין לשני מבואר שסכנה היינו כפשוטה, ובכל זאת רבינו האו״ז רק תמה ושאל למה בפנים ונשאר בקושיה, ולא עשה את מה שאתה עושה הרי זה נגד ההלכה אז נבטל את המנהג. לא! האו״ז לא ביטל את המנהג!
ב. כל בו: וכתבו מקצת הגאונים ז״ל דבזמן הזה שמדליקין מבפנים מפני חשש שמא יכבוה הגוים הדרים בינינו לא חיישינן לרגל מן השוק ומברכי׳ אחר זה לכתחל׳. וכן כתב ה״ר יצחק דאנן דמדליקין מבפנים וליכא היכרא אלא לבני הבית הוי זמנה עד עמוד השחר.
זו נקראת סכנה?
כרגע אין לי את שאר הראשונים (אוצה״ח לא זמין לי) אבל מסתימת הרמ״א ואפילו הריב״ש משמע שאין הוראה לבחון תמיד אם זו שעת סכנה או לא, אלא מדליקין בפנים.