למנהג הספרדים, האם שייך היום שכ"א ידליק מדין מהדרין מן המהדרין?

[החש בראשו]

למעשה נראה מאוד מוזר לומר שיש מנהג ולהשליך ממנו לדורנו אנו, כי הריב"ש למשל כותב בסימן קיא שהאידנא מדליקים בפנים משום שיד האומות תקיפה עלינו. וה"ה בכל סביבה של ערבים או נוצרים שבמאות השנים האחרונות היו שמדות וסכנות תכופות.

זה לא משנה אם תביא ראשון כזה או אחר המנהג קיים ויש לו סימוכין.

אין שום ראשון שסובר שבמקום דליכא סכנה ניתן להדליק בפנים.

לא נכון.

 

[רק תורה]

זה לא משנה אם תביא ראשון כזה או אחר המנהג קיים ויש לו סימוכין.

לא נכון.

למה לא משנה? הרי הריב"ש מלמד שאין להשוות בין זמן סכנה לזה שאינו ואין להתייחס למנהג מפוקפק שנוסד לאחרונה... שאין לו שום סימוכין בראשונים.

 

[החש בראשו]

למה לא משנה? הרי הריב"ש מלמד שאין להשוות בין זמן סכנה לזה שאינו ואין להתייחס למנהג מפוקפק שנוסד לאחרונה... שאין לו שום סימוכין בראשונים.

בראשונים מבואר כדוגמת האור זרוע ועוד שעל אף שאין סכנה בכל זאת מדליקים בפנים.
והאמת חורה לי שאתה כך בקלות מתייחס לזה בתור ״מנהג מפוקפק״ בלי שטרחת לבדוק.

 

[רק תורה]

בראשונים מבואר כדוגמת האור זרוע ועוד שעל אף שאין סכנה בכל זאת מדליקים בפנים.
והאמת חורה לי שאתה כך בקלות מתייחס לזה בתור ״מנהג מפוקפק״ בלי שטרחת לבדוק.

באו"ז "הקשה" מדוע מדליקים בפנים למרות שאינו תואם לדעתו לשעת הסכנה לפי הפירוש דחברי ולפי הפירוש שגזרו לא להדליק
למעשה הראבי"ה הסביר המנהג באשכנז מעין דברי הריב"ש. כלומר, ישנה הסכמה על דברי התלמוד... דבעינן שעת הסכנה.

ספר אור זרוע חלק ב - הלכות חנוכה סימן שכג
ובשעת הסכנה שהיה להם לפרסיים חוק ביום אידם שלא יבעירו נר אלא בבית ע"ז שלהם מניחה על שלחנו ודיו אמר רבא וצריך נר אחרת להשתמש לאורה ואי איכא מדורת אש לא צריך נר אחר להשתמש ואי איכא אדם חשוב אף על גב דאיכא מדורה צריך נמי נר אחר וי"מ שעת הסכנה שגזרו שלא להדליק נרות של חנוכה והאידנא דליכא סכנה לא ידענא מאי טעמא אין אנו מדליקין בחצירות:

ראבי"ה חלק ג - הלכות חנוכה סימן תתמג
פירוש בשעת הסכנה שגזרו על המצות, כדאמרינן בפרק כירה מהו לטלטלי שרגא דחנוכה מקמיה חברים בשבת וכו', והוא הדין סכנה אחריתי כגון אנו שאנו דרים בין הגוים ולהכי לא מדליק מבחוץ.

 

[החש בראשו]

באו"ז "הקשה" מדוע מדליקים בפנים למרות שאינו תואם לדעתו לשעת הסכנה לפי הפירוש דחברי ולפי הפירוש שגזרו לא להדליק
למעשה הראבי"ה הסביר המנהג באשכנז מעין דברי הריב"ש. כלומר, ישנה הסכמה על דברי התלמוד... דבעינן שעת הסכנה.

ספר אור זרוע חלק ב - הלכות חנוכה סימן שכג
ובשעת הסכנה שהיה להם לפרסיים חוק ביום אידם שלא יבעירו נר אלא בבית ע"ז שלהם מניחה על שלחנו ודיו אמר רבא וצריך נר אחרת להשתמש לאורה ואי איכא מדורת אש לא צריך נר אחר להשתמש ואי איכא אדם חשוב אף על גב דאיכא מדורה צריך נמי נר אחר וי"מ שעת הסכנה שגזרו שלא להדליק נרות של חנוכה והאידנא דליכא סכנה לא ידענא מאי טעמא אין אנו מדליקין בחצירות:

ראבי"ה חלק ג - הלכות חנוכה סימן תתמג
פירוש בשעת הסכנה שגזרו על המצות, כדאמרינן בפרק כירה מהו לטלטלי שרגא דחנוכה מקמיה חברים בשבת וכו', והוא הדין סכנה אחריתי כגון אנו שאנו דרים בין הגוים ולהכי לא מדליק מבחוץ.

לא הבנתי איך חיברת את דברי האו״ז עם הראבי״ה?
האור זרוע סיים בזה ש״והאידנא דליכא סכנה לא ידענא מאי טעמא אין אנו מדליקין בחצירות״. אף על פי שאין שום סכנה, הראבי״ה חידש דבר נוסף.
בכל אופן מבואר גם מהראבי״ה וכן בכל בו שאפילו שזו לא סכנה ממש נהגו להדליק בפנים, וזה מדוע? הרי זה נגד חז״ל? ודוחק לומר שחז״ל התכוונו במה שאמרו ״שעת הסכנה״ גם לזה. כי זה לא באמת שעת סכנה כי מה שהגויים יכבו את הנר לא מיקרי סכנה. וע״כ שהתקנה משום פ״נ בחוץ בטלה.

 

[רק תורה]

לא הבנתי איך חיברת את דברי האו״ז עם הראבי״ה?
האור זרוע סיים בזה ש״והאידנא דליכא סכנה לא ידענא מאי טעמא אין אנו מדליקין בחצירות״. אף על פי שאין שום סכנה, הראבי״ה חידש דבר נוסף.
בכל אופן מבואר גם מהראבי״ה וכן בכל בו שאפילו שזו לא סכנה ממש נהגו להדליק בפנים, וזה מדוע? הרי זה נגד חז״ל? ודוחק לומר שחז״ל התכוונו במה שאמרו ״שעת הסכנה״ גם לזה. כי זה לא באמת שעת סכנה כי מה שהגויים יכבו את הנר לא מיקרי סכנה. וע״כ שהתקנה משום פ״נ בחוץ בטלה.

באור זרוע כאמור מקשה על המנהג, אבל רבו יישבו ואף אחד מהם לא העלה את הטיעון שתקנת פ"נ בחוץ בטלה שבכה"ג לא מתחילה שום קושיה. לכן אין סיבה להוציא מדבריהם שבמצב שאין סכנה כלל, כגון אנן שחוגגים את החנוכה בחוצות, יהיה מותר לנו להדליק בברכה בבית.
כן כל הפוסקים (פר"ח ומגן אברהם שאגב למדו מדברי מרן בב"י שאין לברך לאחר הזמן) המורים לברך בהדלקה בפנים ולאחר הזמן וכו' מסתמכים על הראשונים "שאנו מדליקים בפנים", והיינו דחשיבא להו סכנה - כמבואר בראשונים בעלי המנהג.

 

[עטרת עזרא-רבנו עזרא עטיה]

פשטות התוס' וכדבריו נפסק במרן הש"ע שבשעת הסכנה או בין האומות מדליק בבית, כלומר אם אין סכנה ואין אומות צריך להדליק בחוץ
דעת מרן הגרע"י שהשתנה התקנה וזה משעת הסכנה ואילך,
בכל מקרה נראה שאעפ"כ רוב ככל הרבנים מדליקים בחוץ, ולכה"פ מצד זה שגם למרן הגרע"י אם מדליק בחוץ אי"ז מוריד ולדעת החולקים וכן לשי' הרמב"ם לכאו' לא יוצא י"ח כלל אם מדליק בתוך ביתו

 

[עטרת עזרא-רבנו עזרא עטיה]

לגבי רב רבנן מרן ראש הישיבה אני ינסה לברר מה ידוע שהיה נוהג
אבל בנו הגאון הגדול רבי דוד שליט"א נוהג להדליק כבר שנים רבות בחלון ביתו הפונה לרחוב יוסף בן מתתיהו
אין לו פתח הפונה לרה"ר

 

[חיי עולם]

לגבי רב רבנן מרן ראש הישיבה אני ינסה לברר מה ידוע שהיה נוהג
אבל בנו הגאון הגדול רבי דוד שליט"א נוהג להדליק כבר שנים רבות בחלון ביתו הפונה לרחוב יוסף בן מתתיהו
אין לו פתח הפונה לרה"ר

ופתח הבניין כדעת הגרי"ז לא ס"ל?

 

[החש בראשו]

פשטות התוס' וכדבריו נפסק במרן הש"ע שבשעת הסכנה או בין האומות מדליק בבית, כלומר אם אין סכנה ואין אומות צריך להדליק בחוץ
דעת מרן הגרע"י שהשתנה התקנה וזה משעת הסכנה ואילך,
בכל מקרה נראה שאעפ"כ רוב ככל הרבנים מדליקים בחוץ, ולכה"פ מצד זה שגם למרן הגרע"י אם מדליק בחוץ אי"ז מוריד ולדעת החולקים וכן לשי' הרמב"ם לכאו' לא יוצא י"ח כלל אם מדליק בתוך ביתו

השאלה אם אתה יכול לעקור מנהג שנהגו בני ספרד כפי עדות האול״צ להדליק בפנים.

 

[רק תורה]

פשטות התוס' וכדבריו נפסק במרן הש"ע שבשעת הסכנה או בין האומות מדליק בבית, כלומר אם אין סכנה ואין אומות צריך להדליק בחוץ
דעת מרן הגרע"י שהשתנה התקנה וזה משעת הסכנה ואילך,
בכל מקרה נראה שאעפ"כ רוב ככל הרבנים מדליקים בחוץ, ולכה"פ מצד זה שגם למרן הגרע"י אם מדליק בחוץ אי"ז מוריד ולדעת החולקים וכן לשי' הרמב"ם לכאו' לא יוצא י"ח כלל אם מדליק בתוך ביתו

אוסיף על דבריך -
אין שום מקור בראשונים שמשעת הסכנה גם כשאין סכנה בוטלה התקנה דפ"ן לבני רה"ר ואין זמן הדלקה וכו'
המקור לכל זה הוא שו"ת דבר יהושע לר"י ארנברג שלמד כך מתמיהת האור זרוע ועוד, וכבר השיגו עליו ולא בדבריו אבן על אבן.

נכון, יש שו"ת דבר יהושע שחיזק את המנהג החסידי ע"פ כמה לשונות בראשונים, אבל למעשה אין שום ביסוס למנהגם בראשונים. למעלה ראינו שאין שום יסוד למנהג בדברי האור זרוע, כי א"א להוכיח מראשון דעתו לא הייתה נוחה מהמנהג להתיר אותו, אומנם ההיתרים למנהג שניתנו לא שייכים במציאות זמננו ת"ל.

למעשה אין כאן שום מנהג ספרדי, אלא היה מנהג רוב ישראל להדליק בפנים בגלל שחיו בין האומות והיו שמדות, פרעות וכל מיני הגדרות של סכנה - מציאות שאינה שייכת בזמננו. לכן רוב ככל גדולי ישראל מורים להדליק בחוץ.

ומה שמביאים את נשק יום הדין "ל"א סב"ל נגד המנהג" הוא לפלא, שהרי אלופינו מסוב"לים וגם נגד מרן אמרינן סב"ל, איני רואה סיבה שלא לומר סב"ל נגד מרן הגר"ע זצ"ל או נגד בנו הגר"י יוסף שליט"א במקום דסוגיין דעלמא לא כוותייהו ורוב גדולי ישראל מורים שמציאות זמננו שונה מהמציאות בארצות ערב וכדו'. ואם הם למדו שיש יסוד בדברי הראשונים למנהג זה ניצבים מנגד רוב גדולי עולם שהוכיחו היטב שאין מקור בראשונים למנהג זה.

 

[עטרת עזרא-רבנו עזרא עטיה]

לגבי רב רבנן מרן ראש הישיבה אני ינסה לברר מה ידוע שהיה נוהג
אבל בנו הגאון הגדול רבי דוד שליט"א נוהג להדליק כבר שנים רבות בחלון ביתו הפונה לרחוב יוסף בן מתתיהו
אין לו פתח הפונה לרה"ר

כעת שאלתי את בנו של חכם עזרא, הגאון רב דוד שליט"א, היכן היה נוהג חכם עזרא להדליק
והשיב כי היה מדליק בדלת ביתו הפונה לחצר שלפני הבית

 

[החש בראשו]

אין שום מקור בראשונים שמשעת הסכנה גם כשאין סכנה בוטלה התקנה דפ"ן לבני רה"ר ואין זמן הדלקה וכו'
המקור לכל זה הוא שו"ת דבר יהושע לר"י ארנברג שלמד כך מתמיהת האור זרוע ועוד, וכבר השיגו עליו ולא בדבריו אבן על אבן.

הבנת הדבר יהושע באור זרוע אמת לאמיתה, ולא יועילו אלף דחוקים בדבריהם.

למעשה אין כאן שום מנהג ספרדי, אלא היה מנהג רוב ישראל להדליק בפנים בגלל שחיו בין האומות והיו שמדות, פרעות וכל מיני הגדרות של סכנה - מציאות שאינה שייכת בזמננו. לכן רוב ככל גדולי ישראל מורים להדליק בחוץ.

נכון שכולם מורים להדליק בחוץ, אבל מעיקר הדין לא צריך, וכבר העיד האול״צ שנהגו בני ספרד להדליק בפנים אף שלא הייתה כלל שעת סכנה או בין הגויים.

ומה שמביאים את נשק יום הדין "ל"א סב"ל נגד המנהג" הוא לפלא, שהרי אלופינו מסוב"לים וגם נגד מרן אמרינן סב"ל, איני רואה סיבה שלא לומר סב"ל נגד מרן הגר"ע זצ"ל או נגד בנו הגר"י יוסף שליט"א במקום דסוגיין דעלמא לא כוותייהו ורוב גדולי ישראל מורים שמציאות זמננו שונה מהמציאות בארצות ערב וכדו'. ואם הם למדו שיש יסוד בדברי הראשונים למנהג זה ניצבים מנגד רוב גדולי עולם שהוכיחו היטב שאין מקור בראשונים למנהג זה.

לא הבנתי מה תרצת, ממה נפשך אם אין מנהג אז לא שייך כאן כלל ״סב״ל במקום מנהג״ ואם כן יש מנהג אז נכון נגד מרן אמרינן סב״ל אבל לא נגד מנהג.

 

[רק תורה]

1. הבנת הדבר יהושע באור זרוע אמת לאמיתה, ולא יועילו אלף דחוקים בדבריהם.

2. הנכון שכולם מורים להדליק בחוץ, אבל מעיקר הדין לא צריך, וכבר העיד האול״צ שנהגו בני ספרד להדליק בפנים אף שלא הייתה כלל שעת סכנה או בין הגויים.

3. לא הבנתי מה תרצת, ממה נפשך אם אין מנהג אז לא שייך כאן כלל ״סב״ל במקום מנהג״ ואם כן יש מנהג אז נכון נגד מרן אמרינן סב״ל אבל לא נגד מנהג.

1. האו"ז לא מתיר להדליק בפנים כשאין שעת הסכנה, וזה ברור.
2. ושאר גדולי עולם ועמא דבר לא קיבלו שאין מנהג כזה.
3. לא תרצתי כלום. אמרתי שאם אומרים סב"ל נגד מרן כ"ש שאומרים כן נגד מנהג המנוגד לכל ראשונים.

 

[החש בראשו]

3. לא תרצתי כלום. אמרתי שאם אומרים סב"ל נגד מרן כ"ש שאומרים כן נגד מנהג המנוגד לכל ראשונים.

אז זהו שלא נכון, כל שיש למנהג אפי׳ קצת סימוכין לא אומרים נגדו סב״ל, יען כחו של מנהג חזק אף יותר מקבלת מר״ן ז״ל. כל שכן שבראשונים מבואר שמדליקים גם כשאין סכנה.

 

[רק תורה]

אז זהו שלא נכון, כל שיש למנהג אפי׳ קצת סימוכין לא אומרים נגדו סב״ל, יען כחו של מנהג חזק אף יותר מקבלת מר״ן ז״ל. כל שכן שבראשונים מבואר שמדליקים גם כשאין סכנה.

אין ראשונים כאלה, הבאת את דברי האור זרוע שתמה לפי הפשט השני בסכנה, ומשמע דלפי הפשט הראשון אין לו תמיהה משום דאיכא דין סכנה. ומבעלי המנהג יש שיישבו באופנים שונים - ואף אחד לא כתב שמדליקים בפנים אפילו דליכא סכנה (מלבד אהל מועד שפירשו כוונתו להדלקה בפתח לבני רה"ר כדברי הטור תרע"ב).

אתה כמובן יכול להמשיך להצהיר שבראשונים מבואר וכו' אבל זה פשוט לא נכון, רק חבל הדיון בנקודה זו סובל מחזרתיות ועקרות. אדרבה, הבא את דברי הראשונים ונחזי.

מיותר המנהג שנהג בעבר לא רלבנטי כלל למציאות חיינו שבה אנו חוגגים את החנוכה בחוצות ובאין מפריע וכשלא נשקפת ת"ל כל סכנה או הפרעה משמעותית לקיום המצווה.

 

[החש בראשו]

אדרבה, הבא את דברי הראשונים ונחזי.

ניתי ונחזי!
א. אור זרוע: ובשעת הסכנה שהיה להם לפרסיים חוק ביום אידם שלא יבעירו נר אלא בבית ע"ז שלהם מניחה על שלחנו ודיו אמר רבא וצריך נר אחרת להשתמש לאורה ואי איכא מדורת אש לא צריך נר אחר להשתמש ואי איכא אדם חשוב אע"ג דאיכא מדורה צריך נמי נר אחר וי"מ שעת הסכנה שגזרו שלא להדליק נרות של חנוכה והאידנא דליכא סכנה לא ידענא מאי טעמא אין אנו מדליקין בחצירות.
בין לפירוש הראשון ובין לשני מבואר שסכנה היינו כפשוטה, ובכל זאת רבינו האו״ז רק תמה ושאל למה בפנים ונשאר בקושיה, ולא עשה את מה שאתה עושה הרי זה נגד ההלכה אז נבטל את המנהג. לא! האו״ז לא ביטל את המנהג!
ב. כל בו: וכתבו מקצת הגאונים ז״ל דבזמן הזה שמדליקין מבפנים מפני חשש שמא יכבוה הגוים הדרים בינינו לא חיישינן לרגל מן השוק ומברכי׳ אחר זה לכתחל׳. וכן כתב ה״ר יצחק דאנן דמדליקין מבפנים וליכא היכרא אלא לבני הבית הוי זמנה עד עמוד השחר.
זו נקראת סכנה?
כרגע אין לי את שאר הראשונים (אוצה״ח לא זמין לי) אבל מסתימת הרמ״א ואפילו הריב״ש משמע שאין הוראה לבחון תמיד אם זו שעת סכנה או לא, אלא מדליקין בפנים.

 

[רק תורה]

ניתי ונחזי!
א. אור זרוע: ובשעת הסכנה שהיה להם לפרסיים חוק ביום אידם שלא יבעירו נר אלא בבית ע"ז שלהם מניחה על שלחנו ודיו אמר רבא וצריך נר אחרת להשתמש לאורה ואי איכא מדורת אש לא צריך נר אחר להשתמש ואי איכא אדם חשוב אע"ג דאיכא מדורה צריך נמי נר אחר וי"מ שעת הסכנה שגזרו שלא להדליק נרות של חנוכה והאידנא דליכא סכנה לא ידענא מאי טעמא אין אנו מדליקין בחצירות.
בין לפירוש הראשון ובין לשני מבואר שסכנה היינו כפשוטה, ובכל זאת רבינו האו״ז רק תמה ושאל למה בפנים ונשאר בקושיה, ולא עשה את מה שאתה עושה הרי זה נגד ההלכה אז נבטל את המנהג. לא! האו״ז לא ביטל את המנהג!
ב. כל בו: וכתבו מקצת הגאונים ז״ל דבזמן הזה שמדליקין מבפנים מפני חשש שמא יכבוה הגוים הדרים בינינו לא חיישינן לרגל מן השוק ומברכי׳ אחר זה לכתחל׳. וכן כתב ה״ר יצחק דאנן דמדליקין מבפנים וליכא היכרא אלא לבני הבית הוי זמנה עד עמוד השחר.
זו נקראת סכנה?
כרגע אין לי את שאר הראשונים (אוצה״ח לא זמין לי) אבל מסתימת הרמ״א ואפילו הריב״ש משמע שאין הוראה לבחון תמיד אם זו שעת סכנה או לא, אלא מדליקין בפנים.

באו"ז אכן לא ביטל המנהג שהונהג והסבר המנהג למעשה מחייב לא לבטלו, אבל לחדש מנהג כשאין מפריע למצווה זה בוודאי תימה גדולה. קושייתו אינה למ"ד חברי משום דליכא סכנה ממש אלא ה"ה לדידן וכמ"ש ראבי"ה רבו להאי מ"ד. וכ"כ הרבה ראשונים. לפירוש השני דאיכא שמד אנר חנוכה האידנא בוודאי ליכא סכנה ויש לתמוה על כך. ויש שפירשו דבזמנם היו שמדות.
בכלבו לפני כן מבואר שבזמן הזה אין אנו יכולים קיים המצווה בשלמותה... לא החידוש המופרך בטלה תקנת פ"ן לני רה"ר. והיינו כסכנה דחברי, שמפריעים לישראל לקיים מצוות נ"ח. כפירוש הראשון בתוס'.

אתה יכול לראות את לשונות הראשונים כאן. למ"ד חברי למדו מכך רוח חזקה או כל מפריע לקיום המצווה.

 

[עטרת עזרא-רבנו עזרא עטיה]

כעת שאלתי את בנו של חכם עזרא, הגאון רב דוד שליט"א, היכן היה נוהג חכם עזרא להדליק
והשיב כי היה מדליק בדלת ביתו הפונה לחצר שלפני הבית

בדלת ביתו מבפנים

 

[צורבא דרבנן]

כעדות הגרב״ץ.

היכן העיד כן?
ואם פירש טעמא דמילתא? הא בימינו ליכא חשש סכנה וכו'?