למנהג הספרדים, האם שייך היום שכ"א ידליק מדין מהדרין מן המהדרין?

[רק תורה]

פשטות התוס' וכדבריו נפסק במרן הש"ע שבשעת הסכנה או בין האומות מדליק בבית, כלומר אם אין סכנה ואין אומות צריך להדליק בחוץ
דעת מרן הגרע"י שהשתנה התקנה וזה משעת הסכנה ואילך,
בכל מקרה נראה שאעפ"כ רוב ככל הרבנים מדליקים בחוץ, ולכה"פ מצד זה שגם למרן הגרע"י אם מדליק בחוץ אי"ז מוריד ולדעת החולקים וכן לשי' הרמב"ם לכאו' לא יוצא י"ח כלל אם מדליק בתוך ביתו

אוסיף על דבריך -
אין שום מקור בראשונים שמשעת הסכנה גם כשאין סכנה בוטלה התקנה דפ"ן לבני רה"ר ואין זמן הדלקה וכו'
המקור לכל זה הוא שו"ת דבר יהושע לר"י ארנברג שלמד כך מתמיהת האור זרוע ועוד, וכבר השיגו עליו ולא בדבריו אבן על אבן.

נכון, יש שו"ת דבר יהושע שחיזק את המנהג החסידי ע"פ כמה לשונות בראשונים, אבל למעשה אין שום ביסוס למנהגם בראשונים. למעלה ראינו שאין שום יסוד למנהג בדברי האור זרוע, כי א"א להוכיח מראשון דעתו לא הייתה נוחה מהמנהג להתיר אותו, אומנם ההיתרים למנהג שניתנו לא שייכים במציאות זמננו ת"ל.

למעשה אין כאן שום מנהג ספרדי, אלא היה מנהג רוב ישראל להדליק בפנים בגלל שחיו בין האומות והיו שמדות, פרעות וכל מיני הגדרות של סכנה - מציאות שאינה שייכת בזמננו. לכן רוב ככל גדולי ישראל מורים להדליק בחוץ.

ומה שמביאים את נשק יום הדין "ל"א סב"ל נגד המנהג" הוא לפלא, שהרי אלופינו מסוב"לים וגם נגד מרן אמרינן סב"ל, איני רואה סיבה שלא לומר סב"ל נגד מרן הגר"ע זצ"ל או נגד בנו הגר"י יוסף שליט"א במקום דסוגיין דעלמא לא כוותייהו ורוב גדולי ישראל מורים שמציאות זמננו שונה מהמציאות בארצות ערב וכדו'. ואם הם למדו שיש יסוד בדברי הראשונים למנהג זה ניצבים מנגד רוב גדולי עולם שהוכיחו היטב שאין מקור בראשונים למנהג זה.

 

[עטרת עזרא-רבנו עזרא עטיה]

לגבי רב רבנן מרן ראש הישיבה אני ינסה לברר מה ידוע שהיה נוהג
אבל בנו הגאון הגדול רבי דוד שליט"א נוהג להדליק כבר שנים רבות בחלון ביתו הפונה לרחוב יוסף בן מתתיהו
אין לו פתח הפונה לרה"ר

כעת שאלתי את בנו של חכם עזרא, הגאון רב דוד שליט"א, היכן היה נוהג חכם עזרא להדליק
והשיב כי היה מדליק בדלת ביתו הפונה לחצר שלפני הבית

 

[החש בראשו]

אין שום מקור בראשונים שמשעת הסכנה גם כשאין סכנה בוטלה התקנה דפ"ן לבני רה"ר ואין זמן הדלקה וכו'
המקור לכל זה הוא שו"ת דבר יהושע לר"י ארנברג שלמד כך מתמיהת האור זרוע ועוד, וכבר השיגו עליו ולא בדבריו אבן על אבן.

הבנת הדבר יהושע באור זרוע אמת לאמיתה, ולא יועילו אלף דחוקים בדבריהם.

למעשה אין כאן שום מנהג ספרדי, אלא היה מנהג רוב ישראל להדליק בפנים בגלל שחיו בין האומות והיו שמדות, פרעות וכל מיני הגדרות של סכנה - מציאות שאינה שייכת בזמננו. לכן רוב ככל גדולי ישראל מורים להדליק בחוץ.

נכון שכולם מורים להדליק בחוץ, אבל מעיקר הדין לא צריך, וכבר העיד האול״צ שנהגו בני ספרד להדליק בפנים אף שלא הייתה כלל שעת סכנה או בין הגויים.

ומה שמביאים את נשק יום הדין "ל"א סב"ל נגד המנהג" הוא לפלא, שהרי אלופינו מסוב"לים וגם נגד מרן אמרינן סב"ל, איני רואה סיבה שלא לומר סב"ל נגד מרן הגר"ע זצ"ל או נגד בנו הגר"י יוסף שליט"א במקום דסוגיין דעלמא לא כוותייהו ורוב גדולי ישראל מורים שמציאות זמננו שונה מהמציאות בארצות ערב וכדו'. ואם הם למדו שיש יסוד בדברי הראשונים למנהג זה ניצבים מנגד רוב גדולי עולם שהוכיחו היטב שאין מקור בראשונים למנהג זה.

לא הבנתי מה תרצת, ממה נפשך אם אין מנהג אז לא שייך כאן כלל ״סב״ל במקום מנהג״ ואם כן יש מנהג אז נכון נגד מרן אמרינן סב״ל אבל לא נגד מנהג.

 

[רק תורה]

1. הבנת הדבר יהושע באור זרוע אמת לאמיתה, ולא יועילו אלף דחוקים בדבריהם.

2. הנכון שכולם מורים להדליק בחוץ, אבל מעיקר הדין לא צריך, וכבר העיד האול״צ שנהגו בני ספרד להדליק בפנים אף שלא הייתה כלל שעת סכנה או בין הגויים.

3. לא הבנתי מה תרצת, ממה נפשך אם אין מנהג אז לא שייך כאן כלל ״סב״ל במקום מנהג״ ואם כן יש מנהג אז נכון נגד מרן אמרינן סב״ל אבל לא נגד מנהג.

1. האו"ז לא מתיר להדליק בפנים כשאין שעת הסכנה, וזה ברור.
2. ושאר גדולי עולם ועמא דבר לא קיבלו שאין מנהג כזה.
3. לא תרצתי כלום. אמרתי שאם אומרים סב"ל נגד מרן כ"ש שאומרים כן נגד מנהג המנוגד לכל ראשונים.

 

[החש בראשו]

3. לא תרצתי כלום. אמרתי שאם אומרים סב"ל נגד מרן כ"ש שאומרים כן נגד מנהג המנוגד לכל ראשונים.

אז זהו שלא נכון, כל שיש למנהג אפי׳ קצת סימוכין לא אומרים נגדו סב״ל, יען כחו של מנהג חזק אף יותר מקבלת מר״ן ז״ל. כל שכן שבראשונים מבואר שמדליקים גם כשאין סכנה.

 

[רק תורה]

אז זהו שלא נכון, כל שיש למנהג אפי׳ קצת סימוכין לא אומרים נגדו סב״ל, יען כחו של מנהג חזק אף יותר מקבלת מר״ן ז״ל. כל שכן שבראשונים מבואר שמדליקים גם כשאין סכנה.

אין ראשונים כאלה, הבאת את דברי האור זרוע שתמה לפי הפשט השני בסכנה, ומשמע דלפי הפשט הראשון אין לו תמיהה משום דאיכא דין סכנה. ומבעלי המנהג יש שיישבו באופנים שונים - ואף אחד לא כתב שמדליקים בפנים אפילו דליכא סכנה (מלבד אהל מועד שפירשו כוונתו להדלקה בפתח לבני רה"ר כדברי הטור תרע"ב).

אתה כמובן יכול להמשיך להצהיר שבראשונים מבואר וכו' אבל זה פשוט לא נכון, רק חבל הדיון בנקודה זו סובל מחזרתיות ועקרות. אדרבה, הבא את דברי הראשונים ונחזי.

מיותר המנהג שנהג בעבר לא רלבנטי כלל למציאות חיינו שבה אנו חוגגים את החנוכה בחוצות ובאין מפריע וכשלא נשקפת ת"ל כל סכנה או הפרעה משמעותית לקיום המצווה.

 

[החש בראשו]

אדרבה, הבא את דברי הראשונים ונחזי.

ניתי ונחזי!
א. אור זרוע: ובשעת הסכנה שהיה להם לפרסיים חוק ביום אידם שלא יבעירו נר אלא בבית ע"ז שלהם מניחה על שלחנו ודיו אמר רבא וצריך נר אחרת להשתמש לאורה ואי איכא מדורת אש לא צריך נר אחר להשתמש ואי איכא אדם חשוב אע"ג דאיכא מדורה צריך נמי נר אחר וי"מ שעת הסכנה שגזרו שלא להדליק נרות של חנוכה והאידנא דליכא סכנה לא ידענא מאי טעמא אין אנו מדליקין בחצירות.
בין לפירוש הראשון ובין לשני מבואר שסכנה היינו כפשוטה, ובכל זאת רבינו האו״ז רק תמה ושאל למה בפנים ונשאר בקושיה, ולא עשה את מה שאתה עושה הרי זה נגד ההלכה אז נבטל את המנהג. לא! האו״ז לא ביטל את המנהג!
ב. כל בו: וכתבו מקצת הגאונים ז״ל דבזמן הזה שמדליקין מבפנים מפני חשש שמא יכבוה הגוים הדרים בינינו לא חיישינן לרגל מן השוק ומברכי׳ אחר זה לכתחל׳. וכן כתב ה״ר יצחק דאנן דמדליקין מבפנים וליכא היכרא אלא לבני הבית הוי זמנה עד עמוד השחר.
זו נקראת סכנה?
כרגע אין לי את שאר הראשונים (אוצה״ח לא זמין לי) אבל מסתימת הרמ״א ואפילו הריב״ש משמע שאין הוראה לבחון תמיד אם זו שעת סכנה או לא, אלא מדליקין בפנים.

 

[רק תורה]

ניתי ונחזי!
א. אור זרוע: ובשעת הסכנה שהיה להם לפרסיים חוק ביום אידם שלא יבעירו נר אלא בבית ע"ז שלהם מניחה על שלחנו ודיו אמר רבא וצריך נר אחרת להשתמש לאורה ואי איכא מדורת אש לא צריך נר אחר להשתמש ואי איכא אדם חשוב אע"ג דאיכא מדורה צריך נמי נר אחר וי"מ שעת הסכנה שגזרו שלא להדליק נרות של חנוכה והאידנא דליכא סכנה לא ידענא מאי טעמא אין אנו מדליקין בחצירות.
בין לפירוש הראשון ובין לשני מבואר שסכנה היינו כפשוטה, ובכל זאת רבינו האו״ז רק תמה ושאל למה בפנים ונשאר בקושיה, ולא עשה את מה שאתה עושה הרי זה נגד ההלכה אז נבטל את המנהג. לא! האו״ז לא ביטל את המנהג!
ב. כל בו: וכתבו מקצת הגאונים ז״ל דבזמן הזה שמדליקין מבפנים מפני חשש שמא יכבוה הגוים הדרים בינינו לא חיישינן לרגל מן השוק ומברכי׳ אחר זה לכתחל׳. וכן כתב ה״ר יצחק דאנן דמדליקין מבפנים וליכא היכרא אלא לבני הבית הוי זמנה עד עמוד השחר.
זו נקראת סכנה?
כרגע אין לי את שאר הראשונים (אוצה״ח לא זמין לי) אבל מסתימת הרמ״א ואפילו הריב״ש משמע שאין הוראה לבחון תמיד אם זו שעת סכנה או לא, אלא מדליקין בפנים.

באו"ז אכן לא ביטל המנהג שהונהג והסבר המנהג למעשה מחייב לא לבטלו, אבל לחדש מנהג כשאין מפריע למצווה זה בוודאי תימה גדולה. קושייתו אינה למ"ד חברי משום דליכא סכנה ממש אלא ה"ה לדידן וכמ"ש ראבי"ה רבו להאי מ"ד. וכ"כ הרבה ראשונים. לפירוש השני דאיכא שמד אנר חנוכה האידנא בוודאי ליכא סכנה ויש לתמוה על כך. ויש שפירשו דבזמנם היו שמדות.
בכלבו לפני כן מבואר שבזמן הזה אין אנו יכולים קיים המצווה בשלמותה... לא החידוש המופרך בטלה תקנת פ"ן לני רה"ר. והיינו כסכנה דחברי, שמפריעים לישראל לקיים מצוות נ"ח. כפירוש הראשון בתוס'.

אתה יכול לראות את לשונות הראשונים כאן. למ"ד חברי למדו מכך רוח חזקה או כל מפריע לקיום המצווה.

 

[עטרת עזרא-רבנו עזרא עטיה]

כעת שאלתי את בנו של חכם עזרא, הגאון רב דוד שליט"א, היכן היה נוהג חכם עזרא להדליק
והשיב כי היה מדליק בדלת ביתו הפונה לחצר שלפני הבית

בדלת ביתו מבפנים

 

[צורבא דרבנן]

כעדות הגרב״ץ.

היכן העיד כן?
ואם פירש טעמא דמילתא? הא בימינו ליכא חשש סכנה וכו'?

 

[חיי עולם]

לא הבנתי היכן הדליק המורה.

 

[צורבא דרבנן]

לא הבנתי היכן הדליק המורה.

לפי מה שהבנתי בפתח ביתו(לאפוקי חלון או ע"ג שולחן) אבל מבפנים הכניסה ולא מבחוץ
נדמה לי שכך מבואר ג"כ בדברי מרן הבא"ח ושמעתי שכך נהגו מקובלים וכן היה מנהגו של הגר"מ אליהו זצ"ל

ונ"ל שרצו להרויח בזה את הצמ"ח שמוזכר בתלמוד דאל"כ שידליקו על שולחנם עד כמה שלא עושים בפתח מבחוץ או בחלון
(ואולי באו להרוויח עוד דברים ע"פ קבלה ואני באתי לנסות להסביר הנהגת המורה...)

 

[צורבא דרבנן]

כעת שאלתי את בנו של חכם עזרא, הגאון רב דוד שליט"א, היכן היה נוהג חכם עזרא להדליק
והשיב כי היה מדליק בדלת ביתו הפונה לחצר שלפני הבית

העלתי כבר באשכול נפרד ואעלה כאן שוב:

מתי היה מנהגו של חכם עזרא להדליק במוצ"ש חנוכה? וכן שאר חכמי הישיבה אם היה מנהגם פשוט להדליק אחר זמן ר"ת?
ואגב אורחין מענין לידע אם החמיר בכל מוצ"ש כזמן ר"ת גם במלאכות דרבנן?

 

[החש בראשו]

כעדות הגרב״ץ.

סליחה טעיתי! הוא לא מזכיר את את הר״ע עטייה. אבל הוא כך אומר שהמנהג של בני ספרד בדור הקודם, וכנראה הוא מתכוון גם להר״ע עטייה זצ״ל.

 

[אורי]

כיום ישנם רבים המדליקים בחלון,
וכיון שיש הרבה חלונות בבית,
אולי כ"א יוכל להדליק בברכה בחלון אחר?

לכאורה מרן המחבר סיים את ההלכה שלא ידליקו יותר ממה שכתב. ונראה שמלבד שבא לאפוקי מהרמב''ם יש בזה אולי גם שלא לעשות כהרמ''א שמבוסס בעיקרו על הרמב''ם.

 

[אורי]

חידוש נורא.
תמיד ידעתי שרוב הפוסקים ס"ל דצריך להדליק או בפתח הבית או בחלון,
אבל בתוך ביתו פעם ראשןנה שאני שומע.
(מלבד שו"ת דבר יהושע המפורסם).

אני עוד זוכר שהייתי ילד הי' אבי ז''ל מדליק בתוך הבית ממש. לא ידענו משהו אחר. וכנראה כך נהגו גם במרוקו שהוא הגיע משם.

 

[אורי]

באור לציון כתב מפורש שכן המנהג אצל בני ספרד מדורי דורות להדליק בבית בפנים, והנוהג כן יש לו על מי לסמוך בשופי. וכתב שאבל וודאי לכתחילה ראוי להדליק בחוץ.
ובכל אופן כתבתי במקום אחר:
למעשה ברמ"א ומ"ב גופא מבואר שאף בכה"ג המחלוקת בין השו"ע לרמ"א קיימת, כך שהשאלה היא לא על זמננו היום אלא שאלה בעיקר המחלוקת.
שהרי הרמ"א לשיטתו מסייג שכל אחד ואחד ידליק רק עם זה במקומות שונים כדי לפתור את תלונת התוס', ולא כתב הרמ"א שאם מדליקים במקומות שונים מותר לכו"ע [לדוגמה כמו בסעיף א' סימן תר"ץ (כמדומני) גבי אם סעודות בחנוכה הוו סעודות מצווה], וכן מבואר במ"ב.

לא הבנתי דיו. אצלי כתוב במשנה ברורה שמה שהוסיף הרמ''א שיזהר שידליקו בנפרד הוא משום שבזה גם התוספות יודו ואין בזה מחלוקת.
אכן המדקדק בלשון הרמ''א תחילה הביא דעת יש אומרים שכל אחד ידליק. וזה כשיטת הרמב''ם בחלק הזה שכולם מדליקים באותו מקום וגם בחלק הזה שהמהדרין הוא תוספת למהדרין מן המהדרין. ועל זה הוסיף הרמ''א שיש להיזהר שידליקו בנפרד כדי להימלט משאלת התוספות. ועל זה חידוש המשנה ברורה שגם תוספות יודו לכה''ג. ואם הם מודים אזי למה דחקו לבאר אחרת מהרמב''ם ולא הביאו לבאר כך את המצוה של המהדרין מן המהדרין. ומעתה בדברי השו''ע שפסק כהתוספות וסיים שלא ידליקו יותר, נראה שלא ניחא ליה גם מנהג זה של הרמ''א אף אם ידליקו בנפרד. ויתכן דס''ל דאין מקום להדלקות נפרדות בתוך הבית לקיום מהדרין מן המהדרין אלא רק אחד מדליק עבור כולם, ועל כן אין לעשות כדברי הרמ''א.

 

[החש בראשו]

לא הבנתי דיו. אצלי כתוב במשנה ברורה שמה שהוסיף הרמ''א שיזהר שידליקו בנפרד הוא משום שבזה גם התוספות יודו ואין בזה מחלוקת.
אכן המדקדק בלשון הרמ''א תחילה הביא דעת יש אומרים שכל אחד ידליק. וזה כשיטת הרמב''ם בחלק הזה שכולם מדליקים באותו מקום וגם בחלק הזה שהמהדרין הוא תוספת למהדרין מן המהדרין. ועל זה הוסיף הרמ''א שיש להיזהר שידליקו בנפרד כדי להימלט משאלת התוספות. ועל זה חידוש המשנה ברורה שגם תוספות יודו לכה''ג. ואם הם מודים אזי למה דחקו לבאר אחרת מהרמב''ם ולא הביאו לבאר כך את המצוה של המהדרין מן המהדרין. ומעתה בדברי השו''ע שפסק כהתוספות וסיים שלא ידליקו יותר, נראה שלא ניחא ליה גם מנהג זה של הרמ''א אף אם ידליקו בנפרד. ויתכן דס''ל דאין מקום להדלקות נפרדות בתוך הבית לקיום מהדרין מן המהדרין אלא רק אחד מדליק עבור כולם, ועל כן אין לעשות כדברי הרמ''א.

מסכים לחלוטין! לא מבין מה ראית בדבריי לא כך.

 

[אורי]

מסכים לחלוטין! לא מבין מה ראית בדבריי לא כך.

אם מסכים לדבריי אז לא ניסחתם את דבריכם כראוי, היות ונראה בעליל שסיים כבודו בלשון שאף במשנה ברורה כתב כן. והרי כבודו כתב קודם שהמחלוקת היא גם באופן שמדליק כל אחד במקום נפרד, שעל זה הנידון כאן האם שפיר למיעבד הכי לשיטת השו''ע. אשר מעתה זה לא מתאים למה שכתוב אצלי במשנה ברורה שבזה לא פליגי. ודו''ק