לספרדים אין לומר ביו"ט שחל בשבת או"א רצה נא במנוחתנו!

  • יוזם הנושא יוזם הנושא כהן
  • תאריך התחלה תאריך התחלה
ע"פ הרשום בזכרוני לא החוקת עולם שינה אלא הבן איש חי, ונדפס בספר המכונה מקבציאל.
לא בדקתי את דברי כותב המאמר. אבל סידור חוקת עולם נדפס לפני ספר 'מקבציאל', כך שודאי לא ידע מדעתו, אם כך כתוב במקבציאל [גם זה לא בדקתי].
והטעם ע"פ הקבלה.
אין שום טעם בקבלה לומר כן.
 
לא בדקתי את דברי כותב המאמר. אבל סידור חוקת עולם נדפס לפני ספר 'מקבציאל', כך שודאי לא ידע מדעתו, אם כך כתוב במקבציאל [גם זה לא בדקתי].
אלו דברים שדרש הבא"ח ברבים. ויתכן ששמע ממנו.
יתכן שגם נדפס כבר במחזורי בגדאד.
אין שום טעם בקבלה לומר כן.
הבא"ח כותב שיש בזה כוונה ולכן אין לזלזל בזה.
 
הבא"ח כותב שיש בזה כוונה ולכן אין לזלזל בזה
יש לידע כלל שלא שמים לב אליו.
א. רבים חושבים שכשמפרש כמו הבא"ח או הכה"ח וכדומה כותבים ש'כ"ה ע"פ הקבלה' - יש להאלם דום ולקבל את הדברים כנתינתם מסיני, שהרי אין לנו יד ושם בקבלה, וא"א להתוכח עמהם כלל.
אולם זה אינו, דכמו שאין כזה מושג 'כך הוא ע"פ הפשט', שהרי בפשט עצמו יש הרבה דעות מדעות שונות, כך הוא ע"פ 'הקבלה'. רוב המוחלט של הקבלה זה 'סברות' שסברו המפרשים 'בדעת הקבלה', בדיוק כמו שרוב הפשט זה סברות שסברו המפרשים ע"פ הפשט.

ב. דבר שאנו יודעים בודאות שלא נהג בכלל ישראל במשך 'כל' הדורות, מלבד חכם אחד ששינה 'ע"פ הפשט' - 'לא יתכן' שכ"ה ע"פ הקבלה, והדבר מוכחש מעצמו, שהרי גם האר"י לא נהג כן, שהרי במקומו לא היה נהוג כן, וגם עם ישראל לא יתכן שקיבל דבר מוטעה מיסודו.

ג. רבים מהדברים שנאמרו ע"פ הקבלה הם להסביר מנהג שע"פ הפשט, כלומר הקבלה נותנת טעם בפשט הקיים, ואין זה ע"פ הקבלה 'בעצם'.

ויש להאריך בכל אחד מהנקודות שהזכרתי, ואולי יש לפתוח אשכול חדש על זה.

הכלל הוא, שבענינינו אין שום ענין ע"פ הקבלה, אלא סברא בעלמא של הבא"ח [שעוד לא ראיתיה, ואולי כדאי שיעלו צילום של הקטע הנ"ל], אולם מוכחש הוא מכל הנ"ל.
 
הכלל הוא, שבענינינו אין שום ענין ע"פ הקבלה, אלא סברא בעלמא של הבא"ח [שעוד לא ראיתיה, ואולי כדאי שיעלו צילום של הקטע הנ"ל], אולם מוכחש הוא מכל הנ"ל.
הוא כותב שט"ס נפל בסידורים, ושאין לזלזל באמירת מילים אלו כי יש בהם כוונה.
ספר מקבציאל אין במאגרים, ואני מעתיק מכאן, יחד עם סיכום כללות הענין.
1745164702777.png


במחשבה שניה, ניתן לומר שהוא יצא מנקודת מוצא שהוא ט"ס, וכדעת הלבוש ועוד. אך אם היה ברור לו שזו לא ט"ס [כפי שטענו במאמר ההוא], לא היה לו קפידא בכך.

ועוד יש לעורר, כי אם הכוונה שייכת רק במילים אלקינו ואלקי אבותינו, אפשר שיש להסתפק בתיבות אלו, וכדעת היעב"ץ שטוען שבכל יו"ט צריך לומר תיבות אלו דמאי שנא שבת מיו"ט.
 
הוא כותב שט"ס נפל בסידורים, ושאין לזלזל באמירת מילים אלו כי יש בהם כוונה.
הוא אשר כתבתי לעיל, וברוך ה' שלא טעיתי בזה.

אין שום ענין על דרך הקבלה לומר את המשפט הנ"ל 'ביו"ט שחל בשבת'. הכונה שיש זה בעצם המשפט 'בשבת רגילה'. הבא"ח עצמו סבירא ליה 'מסברא דיליה' שה"ה ביו"ט שחל בשבת. אבל כיון שהאמת היא לא כך - חזינן שיש הבדל בין הדברים.

הגע עצמך, בודאי שיש כונות גם בנוסח אתה קדשת או ישמח משה או אתה אחד, ובפרט במילים ועל מנוחתם יקדישו את שמך וכו' - אז האם נאמרם גם בשבת ויו"ט?? וע"כ כפי שאמרתי, והדבר מתברר פעם אחר פעם, אין להתפעל משום דבר שכותבים הפוסקים שכ"ה ע"פ הקבלה, כיון שכשם שבפשט יש כמה דעות, כך בקבלה, וחזר הדין
 
למעשה עיקר ההשגה ממה שלא נמצא בקדמונים. והאמת שאם נגיה את סדר התפילה שלנו לפי הקדמונים, כמעט לא נמצא ברכה שלא נצטרך לתקן משהו. ועל כל שינוי אפשר לומר סברות למה הנוסח הקדמון הוא בדווקא לא כמו הנוסח שלנו. ואין לדבר סוף. ועל כגון דא נאמר הנח להם לישראל.
 
למעשה עיקר ההשגה ממה שלא נמצא בקדמונים. והאמת שאם נגיה את סדר התפילה שלנו לפי הקדמונים, כמעט לא נמצא ברכה שלא נצטרך לתקן משהו. ועל כל שינוי אפשר לומר סברות למה הנוסח הקדמון הוא בדווקא לא כמו הנוסח שלנו. ואין לדבר סוף. ועל כגון דא נאמר הנח להם לישראל.
זה הענין
אין איסור לומר כן
אבל למה להוסיף ?
הרי לא אומרים את כל נוסח שבת, נוסח התפילה הוא נוסח של יום טוב ! ומזכירים השבת רק ביחד עם היו''ט !
ולכן אין סברא להוסיף זה, בדיוק כמו שלא מוסיפים 'ישמחו במלכותך' למרות שאומרים אותו בשבת ראש חודש
 
והאמת שאם נגיה את סדר התפילה שלנו לפי הקדמונים, כמעט לא נמצא ברכה שלא נצטרך לתקן משהו. ועל כל שינוי אפשר לומר סברות למה הנוסח הקדמון הוא בדווקא לא כמו הנוסח שלנו. ואין לדבר סוף
ההבדל הוא שאם נוסח מסויים נמצא 'בכל' עדות ישראל, אלא שאחד מהמפרשים לא ידע שכך הנוסח אצל 'כולם', וחשב שהוא ט"ס וכתב להגיה 'מסברתו' - דבר כזה צריך להחזיר לקדמותו.
דוק ותשכח ששאר הדברים אינם כאלו, ולכן משאירים אותם.
 
כעת אני רואה שההנחה שהנוסח הקדום בכל תפוצות ישראל היא ללא רצה במנוחתינו טעונה עדיין בדיקה

סדר פאס כנוסח התושבים במרוקו
כמדומני שישנו גם בנוסח ארם צובה רפ"ז [לא בדקתי כעת, אבל כך זכור לי].
וא"כ אינו נוסח 'כל' ישראל אלא 'רוב' עדות ישראל.
עדיין לא סיבה שנעשה כדעת המיעוט הקטן.
 
ועוד נקודה. מי שרוצה לחזור לנוסח הקדמונים לכאורה גם לא יאמר בחתימה והנחילנו ה' אלקינו "שבתות ו"מועדי קדשך.
 
מעניין שבמחזור רומא יש 'ישמחו במלכותך' בתפילת מוסף, למרות ש'רצה במנוחתינו' אין שם.
ועכ"פ שמענו שגם בני רומא לא הקפידו שהתפילה תהיה על "טהרת נוסח החג".
1745259074346.png
 
ראשי תחתית