באנר תרומה

לספרדים אין לומר ביו"ט שחל בשבת או"א רצה נא במנוחתנו!

  • יוזם האשכול יוזם האשכול כהן
  • תאריך התחלה תאריך התחלה

כהן

חבר ותיק
הצטרף
21/12/24
הודעות
1,062
עיין במאמר המצורף באורך.
תורף המאמר, שב'כל' הסידורים הקדומים, גם של ספרד וגם של שאר העדות, וכן בראשונים, לא כתוב להוסיף בשבת ויו"ט 'או"א רצה נא במנוחתנו', ואין זה השמטה בעלמא, דלא יתכן 'שכולם' ישמיטו רק את ההוספה הזו בעוד שאת כל ההוספות האחרות של שבת מזכירים.
הלבוש כתב להוסיף, וכך התפשט אט אט באשכנז. אולם בספרד שמרו על המסורת הקדומה, וכפי שהעידו והזהירו המשפטי עוזיאל והנתיבי עם שאין לשנות מהמסורת.
בסידור חוקת עולם היה הראשון ששינה אצל הספרדים, וכן הכה"ח העתיק בשתיקה את הלבוש, וכן הוא בסידורי הבבלים האחרונים, ובאופן מפתיע כן פסק בשו"ת יבי"א ח"א סי' ל"ח.
אולם הדברים תמוהים לעזוב את כל הראשונים ומנהג ספרד ולעשות כדעת הלבוש והבבלים האחרונים.

הטעם שאין להוסיף משפט זה, משום שמוסיפים רק דברים שהם משותפים לשבת ויו"ט, כמו את יום השבת ויום חג המצות וכו', באהבה וברצון בשמחה ובששון וכו'. אולם להזכיר הזכרה רק של שבת כמו רצה נא במנוחתנו ללא סמיכות של יו"ט - אין להזכיר [זוהי סברא שכתב מחבר המאמר. גם מי שלא מוצא חן בעיניו הסבר זה - אין סיבה לשנות ממנהג כל ישראל, אלא יחפש הסבר אחר].

אמנם אין אלו דברים שהעולם עומד עליהם, ומי שאמר משפט זה לא עשה איסור. אבל יש להעמיד את המנהגים הקדומים על עמדם וקיומם, ולכן יש להודיע בשער בת רבים את הדין הנ"ל.
 

קבצים מצורפים

ובאופן מפתיע כן פסק בשו"ת יבי"א ח"א סי' ל"ח.
למה כ"כ מפתיע?
הרי יש לנו אחרונים מפורשים שאמרו להגיד, ויש איזה דיוק מהשמטת הראשונים, אז מה עדיף?
בנוסף רואים שהמנהג בעולם של רבים ושלמים וכן במחזורים כן לומר, אז למה לשנות? (אמנם מי שנוהג אחרת ימשיך במנהגו).
וגם שנוקט דעה אמצעית. י"א להגיד תמיד, וי"א לא להגיד בכלל, אז הדעה האמצעית זה לחלק בין חול לשבת.
גם אם יש מקום לומר אחרת (וביבי"א הביא את הדעה האחרת של משפטי עוזיאל ונתיבי עם וכו'), זה לא כ"כ "מפתיע" למה לפסוק כך [וגם לא בסכינא חריפא, אלא ש"יש מקום לנהגו כך"].
[נ.ב. ראיתי שביבי"א מביא דצ"ל דס"ל שהראשונים דיברו ביו"ט שחל בחול, אבל אם לפי דבריך הם מזכירים את שאר ההזכרות של שבת, איך אפש"ל כן?]
 
למה כ"כ מפתיע?
הרי יש לנו אחרונים מפורשים שאמרו להגיד, ויש איזה דיוק מהשמטת הראשונים, אז מה עדיף?
ידועה אמרת של הבית מאיר שהביא אותה הרב עובדיה פעמים רבות: טובה סתימתן של ראשונים מפירושן של אחרונים.
להעדיף את פירוש האחרונים זה בעצם לומר ש'כל' הראשונים במקרה שכחו דוקא את האזכרה הזו משום מה. אלו לא דברים הגיוניים, ואין מצוה לעקם את השכל בשביל ליישב פסק של רב, גדול ככל שיהיה.
וגם שנוקט דעה אמצעית. י"א להגיד תמיד, וי"א לא להגיד בכלל, אז הדעה האמצעית זה לחלק בין חול לשבת.
דעה אמצעית זה כשיש דעה כזו. כשבראשונים מפורש לא כך - אין דעה אמצעית.
 
ידועה אמרת של הבית מאיר שהביא אותה הרב עובדיה פעמים רבות: טובה סתימתן של ראשונים מפירושן של אחרונים.
להעדיף את פירוש האחרונים זה בעצם לומר ש'כל' הראשונים במקרה שכחו דוקא את האזכרה הזו משום מה. אלו לא דברים הגיוניים
יש אחרונים שכתבו כך במפורש? (חוץ מהגר"א)
לפי איך שזה נראה האחרונים כתבו מפורש אחרת, ולא נ"ל שכל האחרונים חלקו על כל הראשונים.
חוץ מזה, שהוא תולה שהם פשוט כתבו את הנוסח של יו"ט שחל בחול.
אין מצוה לעקם את השכל בשביל ליישב פסק של רב, גדול ככל שיהיה.
שים לב, שלא באתי לומר שהרב עובדיה צודק בפסק, אלא שזה לא "אופן מפתיע". (והדגשתי שזו כוונתי).
דעה אמצעית זה כשיש דעה כזו. כשבראשונים מפורש לא כך - אין דעה אמצעית.
צ"ל "סתום לא כך".
 
נערך לאחרונה:
לא יתכן 'שכולם' ישמיטו רק את ההוספה הזו בעוד שאת כל ההוספות האחרות של שבת מזכירים.
שו"ר שאינו כן, אלא באמת אפש"ל כמו שכתב ביבי"א והוא מסתבר, שכן אם לא כתבו "מקדש השבת וישראל והזמנים" וכד' ברור שלא יכתבו גם "או"א".
ופשוט א"כ שכתבו בפשטות את הנוסח של יו"ט שחל בחול, ואיני מבין מהיכן למדים שהשמיטו משהו.
כן כתב בסידור רב עמרם:
1744966118437.png

וכן בר"ה:
1744966250287.png
וגם בספר המנהיג כתב רק:
1744966443134.png

וכן בחיבור התשובה למאירי:
1744966590057.png

וכן באבודרהם:
1744966680047.png

ואיך נלמד מכאן שדיבר במקרה שחל יו"ט בשבת, כאילו "השמיטו" דבר זה.
אם היו כותבים את הדינים והנוסח כשחל יו"ט בשבת ומשמיטים רק משפט זה - ניחא, אבל כשכלל לא דיברו על יו"ט שחל בשבת, אתה מבין שלא "סתמו" וסוברים שאין שינוי בין יו"ט בחול ליו"ט בשבת, אלא פשוט לא פירטו הנוסח כשחל בשבת.
 
שוב עברתי על המאמר הנ"ל וראיתי שציטט מסידור רש"י ורבינו חננאל ועוד שדיברו על תפילת יו"ט שחל בשבת, ולא הזכירו הוספה זו.
וא"כ באמת אפשר שאין עניין לאומרו (ויל"ע דעדיין נראה שאינו מוכרח, ואולי איני יודע ללמוד ראשונים), ועדיין כפי שטענתי, לענ"ד זה לא "אופן מפתיע" על היבי"א.
(ואגב, בגלל סתימות הראשונים כתב שמי שנוהג כך יכול להישאר במנהגו, רק שסו"ס האחרונים כתבו במפורש להגיד, ואין ראשונים שכתבו במפורש שלא להגיד, אז מובן מדוע כתב לכתחילה לנהוג כפי שכתב).
 
שוב עברתי על המאמר הנ"ל וראיתי שציטט מסידור רש"י ורבינו חננאל ועוד שדיברו על תפילת יו"ט שחל בשבת, ולא הזכירו הוספה זו.
לא רק הם אלא עוד ראשונים, וגם כל הסידורים הקדומים שכתבו את כל ההוספות חוץ מזה. אין לך דבר מפורש יותר מזה.
 
הטעם שאין להוסיף משפט זה, משום שמוסיפים רק דברים שהם משותפים לשבת ויו"ט, כמו את יום השבת ויום חג המצות וכו', באהבה וברצון בשמחה ובששון וכו'. אולם להזכיר הזכרה רק של שבת כמו רצה נא במנוחתנו ללא סמיכות של יו"ט - אין להזכיר [זוהי סברא שכתב מחבר המאמר. גם מי שלא מוצא חן בעיניו הסבר זה - אין סיבה לשנות ממנהג כל ישראל, אלא יחפש הסבר אחר].
1744968324656.png

אמנם:
1744968472716.png
 
מסברא נראה דאין מקום להוסיף כן בתפילת יום טוב
וכן נהגתי מסברא דידי כבר 30 שנה, עוד לפני שקראתי את המאמרים הנ''ל
 
מסברא נראה דאין מקום להוסיף כן בתפילת יום טוב
וכן נהגתי מסברא דידי כבר 30 שנה, עוד לפני שקראתי את המאמרים הנ''ל
חבל מאוד שאתה נוהג מסברא דידך מבלי לבדוק בספרים.
(גם אם כאן קלעת, במקומות אחרים אתה יכול להגיע לטעויות של ממש! לא פוסקים הלכה מסברות!!!)
 
חבל מאוד שאתה נוהג מסברא דידך מבלי לבדוק בספרים.
(גם אם כאן קלעת, במקומות אחרים אתה יכול להגיע לטעויות של ממש! לא פוסקים הלכה מסברות!!!)
לא מסברא גרידא
ברמב''ם ובמחזורים ישנים זה לא מופיע ,די לי בסברתי להכריע בין המחזורים והסידורים ובפרט שיש סיעתא מהרמב''ם
 
עיין במאמר המצורף באורך.
תורף המאמר, שב'כל' הסידורים הקדומים, גם של ספרד וגם של שאר העדות, וכן בראשונים, לא כתוב להוסיף בשבת ויו"ט 'או"א רצה נא במנוחתנו', ואין זה השמטה בעלמא, דלא יתכן 'שכולם' ישמיטו רק את ההוספה הזו בעוד שאת כל ההוספות האחרות של שבת מזכירים.
הלבוש כתב להוסיף, וכך התפשט אט אט באשכנז. אולם בספרד שמרו על המסורת הקדומה, וכפי שהעידו והזהירו המשפטי עוזיאל והנתיבי עם שאין לשנות מהמסורת.
בסידור חוקת עולם היה הראשון ששינה אצל הספרדים, וכן הכה"ח העתיק בשתיקה את הלבוש, וכן הוא בסידורי הבבלים האחרונים, ובאופן מפתיע כן פסק בשו"ת יבי"א ח"א סי' ל"ח.
אולם הדברים תמוהים לעזוב את כל הראשונים ומנהג ספרד ולעשות כדעת הלבוש והבבלים האחרונים.

הטעם שאין להוסיף משפט זה, משום שמוסיפים רק דברים שהם משותפים לשבת ויו"ט, כמו את יום השבת ויום חג המצות וכו', באהבה וברצון בשמחה ובששון וכו'. אולם להזכיר הזכרה רק של שבת כמו רצה נא במנוחתנו ללא סמיכות של יו"ט - אין להזכיר [זוהי סברא שכתב מחבר המאמר. גם מי שלא מוצא חן בעיניו הסבר זה - אין סיבה לשנות ממנהג כל ישראל, אלא יחפש הסבר אחר].

אמנם אין אלו דברים שהעולם עומד עליהם, ומי שאמר משפט זה לא עשה איסור. אבל יש להעמיד את המנהגים הקדומים על עמדם וקיומם, ולכן יש להודיע בשער בת רבים את הדין הנ"ל.
אציין שבני עדות צפ"א נוהגים כן עד היום.
 
בסידור חוקת עולם היה הראשון ששינה אצל הספרדים, וכן הכה"ח העתיק בשתיקה את הלבוש, וכן הוא בסידורי הבבלים האחרונים, ובאופן מפתיע כן פסק בשו"ת יבי"א ח"א סי' ל"ח.
אולם הדברים תמוהים לעזוב את כל הראשונים ומנהג ספרד ולעשות כדעת הלבוש והבבלים האחרונים.
הרב @כהן, בע"ה אעיין במאמרך אך חזקה על ת"ח שמוציא מת"י דברים נאים ומתקונים. רק אעיר שלהבנתי הדלה ההערה צריכה להיות הרבה יותר כוללת, כי החוקת עולם שינה הרבה דברים שנוהגים היום בכל סידורי ע"מ, על ידי חכם מקובל מישיבת בית אל, מה"ר ניסים עיני, ועל הרוב אינם בסידורי ספרד הישנים. נדמה לי שאם נעזוב את כל חידושיו והגהותיו, נצטרך לשכתב את כל סידורי ומחזורי ע"מ, או לחילופין לעבור לתפילת החודש... לא כן?
 
נערך לאחרונה:
בסידור חוקת עולם היה הראשון ששינה אצל הספרדים, וכן הכה"ח העתיק בשתיקה את הלבוש, וכן הוא בסידורי הבבלים האחרונים, ובאופן מפתיע כן פסק בשו"ת יבי"א ח"א סי' ל"ח.
אולם הדברים תמוהים לעזוב את כל הראשונים ומנהג ספרד ולעשות כדעת הלבוש והבבלים האחרונים.
ע"פ הרשום בזכרוני לא החוקת עולם שינה אלא הבן איש חי, ונדפס בספר המכונה מקבציאל.
והטעם ע"פ הקבלה.
 
עיין במאמר המצורף באורך.
תורף המאמר, שב'כל' הסידורים הקדומים, גם של ספרד וגם של שאר העדות, וכן בראשונים, לא כתוב להוסיף בשבת ויו"ט 'או"א רצה נא במנוחתנו', ואין זה השמטה בעלמא, דלא יתכן 'שכולם' ישמיטו רק את ההוספה הזו בעוד שאת כל ההוספות האחרות של שבת מזכירים.
הלבוש כתב להוסיף, וכך התפשט אט אט באשכנז. אולם בספרד שמרו על המסורת הקדומה, וכפי שהעידו והזהירו המשפטי עוזיאל והנתיבי עם שאין לשנות מהמסורת.
בסידור חוקת עולם היה הראשון ששינה אצל הספרדים, וכן הכה"ח העתיק בשתיקה את הלבוש, וכן הוא בסידורי הבבלים האחרונים, ובאופן מפתיע כן פסק בשו"ת יבי"א ח"א סי' ל"ח.
אולם הדברים תמוהים לעזוב את כל הראשונים ומנהג ספרד ולעשות כדעת הלבוש והבבלים האחרונים.

הטעם שאין להוסיף משפט זה, משום שמוסיפים רק דברים שהם משותפים לשבת ויו"ט, כמו את יום השבת ויום חג המצות וכו', באהבה וברצון בשמחה ובששון וכו'. אולם להזכיר הזכרה רק של שבת כמו רצה נא במנוחתנו ללא סמיכות של יו"ט - אין להזכיר [זוהי סברא שכתב מחבר המאמר. גם מי שלא מוצא חן בעיניו הסבר זה - אין סיבה לשנות ממנהג כל ישראל, אלא יחפש הסבר אחר].

אמנם אין אלו דברים שהעולם עומד עליהם, ומי שאמר משפט זה לא עשה איסור. אבל יש להעמיד את המנהגים הקדומים על עמדם וקיומם, ולכן יש להודיע בשער בת רבים את הדין הנ"ל.
ישר כח על הדברים.
בזכות זה שעוררת את העניין, כאשר החזן בשחרית אמר "או"א וכו'" לא תיקנתי אותו, אבל כאשר החזן במוסף לא אמר זאת (ע"פ הסידור המרוקאי שלפניו) וכל הקהל צעקו לו לומר והתעקשו שוב ושוב, אני אמרתי לו (ואח"כ גם להם), שזה בסדר שלא אמר וכו'.
 
ע"פ הרשום בזכרוני לא החוקת עולם שינה אלא הבן איש חי, ונדפס בספר המכונה מקבציאל.
לא בדקתי את דברי כותב המאמר. אבל סידור חוקת עולם נדפס לפני ספר 'מקבציאל', כך שודאי לא ידע מדעתו, אם כך כתוב במקבציאל [גם זה לא בדקתי].
והטעם ע"פ הקבלה.
אין שום טעם בקבלה לומר כן.
 
לא בדקתי את דברי כותב המאמר. אבל סידור חוקת עולם נדפס לפני ספר 'מקבציאל', כך שודאי לא ידע מדעתו, אם כך כתוב במקבציאל [גם זה לא בדקתי].
אלו דברים שדרש הבא"ח ברבים. ויתכן ששמע ממנו.
יתכן שגם נדפס כבר במחזורי בגדאד.
אין שום טעם בקבלה לומר כן.
הבא"ח כותב שיש בזה כוונה ולכן אין לזלזל בזה.
 
הבא"ח כותב שיש בזה כוונה ולכן אין לזלזל בזה
יש לידע כלל שלא שמים לב אליו.
א. רבים חושבים שכשמפרש כמו הבא"ח או הכה"ח וכדומה כותבים ש'כ"ה ע"פ הקבלה' - יש להאלם דום ולקבל את הדברים כנתינתם מסיני, שהרי אין לנו יד ושם בקבלה, וא"א להתוכח עמהם כלל.
אולם זה אינו, דכמו שאין כזה מושג 'כך הוא ע"פ הפשט', שהרי בפשט עצמו יש הרבה דעות מדעות שונות, כך הוא ע"פ 'הקבלה'. רוב המוחלט של הקבלה זה 'סברות' שסברו המפרשים 'בדעת הקבלה', בדיוק כמו שרוב הפשט זה סברות שסברו המפרשים ע"פ הפשט.

ב. דבר שאנו יודעים בודאות שלא נהג בכלל ישראל במשך 'כל' הדורות, מלבד חכם אחד ששינה 'ע"פ הפשט' - 'לא יתכן' שכ"ה ע"פ הקבלה, והדבר מוכחש מעצמו, שהרי גם האר"י לא נהג כן, שהרי במקומו לא היה נהוג כן, וגם עם ישראל לא יתכן שקיבל דבר מוטעה מיסודו.

ג. רבים מהדברים שנאמרו ע"פ הקבלה הם להסביר מנהג שע"פ הפשט, כלומר הקבלה נותנת טעם בפשט הקיים, ואין זה ע"פ הקבלה 'בעצם'.

ויש להאריך בכל אחד מהנקודות שהזכרתי, ואולי יש לפתוח אשכול חדש על זה.

הכלל הוא, שבענינינו אין שום ענין ע"פ הקבלה, אלא סברא בעלמא של הבא"ח [שעוד לא ראיתיה, ואולי כדאי שיעלו צילום של הקטע הנ"ל], אולם מוכחש הוא מכל הנ"ל.
 
הכלל הוא, שבענינינו אין שום ענין ע"פ הקבלה, אלא סברא בעלמא של הבא"ח [שעוד לא ראיתיה, ואולי כדאי שיעלו צילום של הקטע הנ"ל], אולם מוכחש הוא מכל הנ"ל.
הוא כותב שט"ס נפל בסידורים, ושאין לזלזל באמירת מילים אלו כי יש בהם כוונה.
ספר מקבציאל אין במאגרים, ואני מעתיק מכאן, יחד עם סיכום כללות הענין.
1745164702777.png



במחשבה שניה, ניתן לומר שהוא יצא מנקודת מוצא שהוא ט"ס, וכדעת הלבוש ועוד. אך אם היה ברור לו שזו לא ט"ס [כפי שטענו במאמר ההוא], לא היה לו קפידא בכך.

ועוד יש לעורר, כי אם הכוונה שייכת רק במילים אלקינו ואלקי אבותינו, אפשר שיש להסתפק בתיבות אלו, וכדעת היעב"ץ שטוען שבכל יו"ט צריך לומר תיבות אלו דמאי שנא שבת מיו"ט.
 
הוא כותב שט"ס נפל בסידורים, ושאין לזלזל באמירת מילים אלו כי יש בהם כוונה.
הוא אשר כתבתי לעיל, וברוך ה' שלא טעיתי בזה.

אין שום ענין על דרך הקבלה לומר את המשפט הנ"ל 'ביו"ט שחל בשבת'. הכונה שיש זה בעצם המשפט 'בשבת רגילה'. הבא"ח עצמו סבירא ליה 'מסברא דיליה' שה"ה ביו"ט שחל בשבת. אבל כיון שהאמת היא לא כך - חזינן שיש הבדל בין הדברים.

הגע עצמך, בודאי שיש כונות גם בנוסח אתה קדשת או ישמח משה או אתה אחד, ובפרט במילים ועל מנוחתם יקדישו את שמך וכו' - אז האם נאמרם גם בשבת ויו"ט?? וע"כ כפי שאמרתי, והדבר מתברר פעם אחר פעם, אין להתפעל משום דבר שכותבים הפוסקים שכ"ה ע"פ הקבלה, כיון שכשם שבפשט יש כמה דעות, כך בקבלה, וחזר הדין
 
למעשה עיקר ההשגה ממה שלא נמצא בקדמונים. והאמת שאם נגיה את סדר התפילה שלנו לפי הקדמונים, כמעט לא נמצא ברכה שלא נצטרך לתקן משהו. ועל כל שינוי אפשר לומר סברות למה הנוסח הקדמון הוא בדווקא לא כמו הנוסח שלנו. ואין לדבר סוף. ועל כגון דא נאמר הנח להם לישראל.
 
ראשי תחתית