לא בדקתי את דברי כותב המאמר. אבל סידור חוקת עולם נדפס לפני ספר 'מקבציאל', כך שודאי לא ידע מדעתו, אם כך כתוב במקבציאל [גם זה לא בדקתי].
אין שום טעם בקבלה לומר כן.
לספרדים אין לומר ביו"ט שחל בשבת או"א רצה נא במנוחתנו!
- יוזם הנושא כהן
- תאריך התחלה
עת שערי רצון
חבר בכיר
- הצטרף
- 5/1/25
- הודעות
- 1,098
עת שערי רצון
חבר בכיר
- הצטרף
- 5/1/25
- הודעות
- 1,098
אם זה לא מבואר להדיא באר"י וברש"ש אין חייב לחוש לזה
כלומר כל חידוש של מקובלים שלא נזכר באר"י וברש"ש במפורש הוא בטל ומבוטל
עת שערי רצון
חבר בכיר
- הצטרף
- 5/1/25
- הודעות
- 1,098
יש לידע כלל שלא שמים לב אליו.
א. רבים חושבים שכשמפרש כמו הבא"ח או הכה"ח וכדומה כותבים ש'כ"ה ע"פ הקבלה' - יש להאלם דום ולקבל את הדברים כנתינתם מסיני, שהרי אין לנו יד ושם בקבלה, וא"א להתוכח עמהם כלל.
אולם זה אינו, דכמו שאין כזה מושג 'כך הוא ע"פ הפשט', שהרי בפשט עצמו יש הרבה דעות מדעות שונות, כך הוא ע"פ 'הקבלה'. רוב המוחלט של הקבלה זה 'סברות' שסברו המפרשים 'בדעת הקבלה', בדיוק כמו שרוב הפשט זה סברות שסברו המפרשים ע"פ הפשט.
ב. דבר שאנו יודעים בודאות שלא נהג בכלל ישראל במשך 'כל' הדורות, מלבד חכם אחד ששינה 'ע"פ הפשט' - 'לא יתכן' שכ"ה ע"פ הקבלה, והדבר מוכחש מעצמו, שהרי גם האר"י לא נהג כן, שהרי במקומו לא היה נהוג כן, וגם עם ישראל לא יתכן שקיבל דבר מוטעה מיסודו.
ג. רבים מהדברים שנאמרו ע"פ הקבלה הם להסביר מנהג שע"פ הפשט, כלומר הקבלה נותנת טעם בפשט הקיים, ואין זה ע"פ הקבלה 'בעצם'.
ויש להאריך בכל אחד מהנקודות שהזכרתי, ואולי יש לפתוח אשכול חדש על זה.
הכלל הוא, שבענינינו אין שום ענין ע"פ הקבלה, אלא סברא בעלמא של הבא"ח [שעוד לא ראיתיה, ואולי כדאי שיעלו צילום של הקטע הנ"ל], אולם מוכחש הוא מכל הנ"ל.
הוא כותב שט"ס נפל בסידורים, ושאין לזלזל באמירת מילים אלו כי יש בהם כוונה.
ספר מקבציאל אין במאגרים, ואני מעתיק מכאן, יחד עם סיכום כללות הענין.
במחשבה שניה, ניתן לומר שהוא יצא מנקודת מוצא שהוא ט"ס, וכדעת הלבוש ועוד. אך אם היה ברור לו שזו לא ט"ס [כפי שטענו במאמר ההוא], לא היה לו קפידא בכך.
ועוד יש לעורר, כי אם הכוונה שייכת רק במילים אלקינו ואלקי אבותינו, אפשר שיש להסתפק בתיבות אלו, וכדעת היעב"ץ שטוען שבכל יו"ט צריך לומר תיבות אלו דמאי שנא שבת מיו"ט.
הוא אשר כתבתי לעיל, וברוך ה' שלא טעיתי בזה.
אין שום ענין על דרך הקבלה לומר את המשפט הנ"ל 'ביו"ט שחל בשבת'. הכונה שיש זה בעצם המשפט 'בשבת רגילה'. הבא"ח עצמו סבירא ליה 'מסברא דיליה' שה"ה ביו"ט שחל בשבת. אבל כיון שהאמת היא לא כך - חזינן שיש הבדל בין הדברים.
הגע עצמך, בודאי שיש כונות גם בנוסח אתה קדשת או ישמח משה או אתה אחד, ובפרט במילים ועל מנוחתם יקדישו את שמך וכו' - אז האם נאמרם גם בשבת ויו"ט?? וע"כ כפי שאמרתי, והדבר מתברר פעם אחר פעם, אין להתפעל משום דבר שכותבים הפוסקים שכ"ה ע"פ הקבלה, כיון שכשם שבפשט יש כמה דעות, כך בקבלה, וחזר הדין
עת שערי רצון
חבר בכיר
- הצטרף
- 5/1/25
- הודעות
- 1,098
זה הענין
אין איסור לומר כן
אבל למה להוסיף ?
הרי לא אומרים את כל נוסח שבת, נוסח התפילה הוא נוסח של יום טוב ! ומזכירים השבת רק ביחד עם היו''ט !
ולכן אין סברא להוסיף זה, בדיוק כמו שלא מוסיפים 'ישמחו במלכותך' למרות שאומרים אותו בשבת ראש חודש
ההבדל הוא שאם נוסח מסויים נמצא 'בכל' עדות ישראל, אלא שאחד מהמפרשים לא ידע שכך הנוסח אצל 'כולם', וחשב שהוא ט"ס וכתב להגיה 'מסברתו' - דבר כזה צריך להחזיר לקדמותו.
דוק ותשכח ששאר הדברים אינם כאלו, ולכן משאירים אותם.
כמדומני שישנו גם בנוסח ארם צובה רפ"ז [לא בדקתי כעת, אבל כך זכור לי].
וא"כ אינו נוסח 'כל' ישראל אלא 'רוב' עדות ישראל.
עדיין לא סיבה שנעשה כדעת המיעוט הקטן.
החש בראשו
סייג לחכמה שתיקה!
מאיזה שנה זה?
מדוע?
