מה גורם לבחור ישיבה קלאסי להתגייס?

[משיב כהלכה]

זה לא נכון !!! מי ילמד שנה אחת הוא ייצא בור ועם הארץ ! כי כל שנה של לימוד בעיון זה ללמוד עיון יותר טוב בשנה הבאה !!!

מי שלומד לעיין היטב, ילמד כל חייו בעיון, ולא יהיה מסוגל "למרוח" שום דבר.

 

[עת שערי רצון]

הרב שך חי היום או שזה נחשב אתמול?

יש הרבה גדולים היום
ר' משה שטרנבוך, ר' משה הלל הירש, ר' דוב לנדו, ר' אברהם סלים, ר' שמואל בצלאל, ר' ברוך פוברסקי, ר' דוד כהן ועוד
תשאל אותם, תראה מה יענו ...

 

[משיב כהלכה]

וזה היה לפני עשרות שנים מה נאמר היום מה יחזיק את הבחורים היום

עולם הישיבות לא שמע לרב שך, וגם לא לארחות צדיקים לפני 600 שנה. ומאז העולם רק הולך ומתדרדר, תופעת הנשירה מבהילה ואין בית אשר אין שם מת.

אפשר להמשיך להתלהב ולצטט את הראש ישיבה שלך, אבל המציאות העגומה מכה בפניך. להרבה בחורים כיום אין סיפוק מהלימוד, ולא נותר אלא להרכין ראש ולהודות לארחות צדיקים שצדק בכל דבריו.

 

[חיים גולדברג]

מי שלומד לעיין היטב, ילמד כל חייו בעיון, ולא יהיה מסוגל "למרוח" שום דבר.

אתה סתם אומר סיסמאות : תסביר לי מה זה ללמוד לעיין היטב בשנה ואיך זה יבוא לידי ביטוי שאני מעכשיו אחרי 'שלמדתי' שנה בעיון ילמד גמרא רש"י ואני יצליח להגיע לאותה הבנה בגמרא וברש"י כמו שנה שעברה , אייך למען ה' ???? אולי תהיה פרקטי.

 

[משיב כהלכה]

סיפר לי ידיד שלמד בישיבת אור ברוך: הוא היה אצל הרבה ר"מים בישיבה קטנה וישיבה גדולה, אבל אף אחד מהם לא לימד אותו "איך ללמוד" כמו שלימד אותו הגאון ר' יואל טולדנו, כיום ראש ישיבת ברית יעקב, שאז היה ר"מ שיעור ג' בישיבה הקטנה של אור ברוך (הגר"י טולדנו משתייך לבית בריסק).

הגר"י פתח את השיעור הראשון ואמר לתלמידים שהבן שלו הקטן יודע להכין דף גמרא בעשר דקות. ואם כן, בשביל מה להשקיע כל יום כמה שעות בלימוד כמה שורות בדף גמרא? לא חבל על הזמן?

אבל זהו לא באמת לימוד. אני אלמד אתכם איך לומדים, אמר ופתח בתחילת בבא בתרא. "השותפין שרצו לעשות מחיצה בחצר, בונין את הכותל באמצע". ואז התחיל להמטיר שאלות על התלמידים ההמומים, כשהוא מכניס את כל מהלך הגמ' והראשונים בתוך דברי המשנה (אני כותב מהזכרון, ממה שסופר לי, ואקווה שהעקרון יובן).

על איזה חצר מדובר, חצר משותפת?
אז למה 'לעשות מחיצה', למה לא כתוב 'לחצות'?
מה זאת אומרת 'רצו', צריך דוקא ששניהם ירצו? ואם רק אחד מהם רוצה?
"רצו" הכוונה שהסכימו לחלק את החצר ביניהם, או שהסכימו לבנות כותל?
אם רצו לעשות מחיצה, אז למה כותל דוקא?
מה זאת אומרת 'באמצע', וכי לא הייתי יודע לבד שהמחיצה היא באמצע?

וכך המשיך עד סוף המשנה עם קושיות רבות על כל מילה ומילה. המחשה זו הועילה לאותו אחד יותר מכל השיעורים ששמע בימי חייו, עם קושיות ותירוצי האחרונים על הסוגיה (כולל שערי יושר וקצות, כמובן).

 

[חיים גולדברג]

עולם הישיבות לא שמע לרב שך, וגם לא לארחות צדיקים לפני 600 שנה. ומאז העולם רק הולך ומתדרדר, תופעת הנשירה מבהילה ואין בית אשר אין שם מת.

אפשר להמשיך להתלהב ולצטט את הראש ישיבה שלך, אבל המציאות העגומה מכה בפניך. להרבה בחורים כיום אין סיפוק מהלימוד, ולא נותר אלא להרכין ראש ולהודות לארחות צדיקים שצדק בכל דבריו.

חס ושלום אסור לומר את מה שאתה אומר :
א: כאילו כל תלמידי חכמים רמי"ם ראשי ישיבות לא שומעים ... לרב שך וכו' - למחשבה המפגרת הזאת יש כנראה אשם אחד.
ב: כאילו התורה לא באיכות ובכמות בימינו שמסתכלים על עולם התורה הוא נמצא במצב הכי טוב שלו ביחס לפיתויים ואני אומר את זה באחריות.
ג: כאילו לא השתנו הדורות ויש מבול בחוץ.
הכי חשוב - ד: אין באמת אלטרנטיבה אחרת, כלומר זה האמת ככה לומדים ! ככה מגיעים לא רק לאהבת התורה אלא גם להבנת התורה כנראה דורות קודמים היו צריכים להתעכב פחות כדי להבין יותר היום זה הפוך.
העיקר- אשרינו מה טוב חלקינו ומה נעים גורלנו.

 

[משיב כהלכה]

כאילו כל תלמידי חכמים רמי"ם ראשי ישיבות לא שומעים ... לרב שך וכו' - למחשבה המפגרת הזאת יש כנראה אשם אחד.

זה מה שהוא אומר בעצמו.

וגם גדולי הדורות הקודמים, יצאו נגד הנהוג בתקופתם בישיבות.

 

[משיב כהלכה]

כאילו התורה לא באיכות ובכמות בימינו שמסתכלים על עולם התורה הוא נמצא במצב הכי טוב שלו ביחס לפיתויים ואני אומר את זה באחריות.

תופעת הנשירה האדירה תעיד על הרבה בחורים שאין להם סיפוק מהלימוד. וצריך לזעזע את אמות הסיפים כדי שמשהו כאן ישתנה ותופעת הנשירה תיפסק לגמרי.

 

[משיב כהלכה]

כאילו לא השתנו הדורות ויש מבול בחוץ

תמיד היה מבול, ותמיד היה יצר הרע. ואדרבה אכשר דרא, ואם תרצה פתח אשכול בנושא וארחיב עד כמה היו פרוצים הדורות הקודמים ואף בזמן הש"ס.

 

[חיים גולדברג]

המחשה זו הועילה לאותו אחד יותר מכל השיעורים ששמע בימי חייו

להיות למדן, לדבר בסוגייא כמו למדן, להגיע לאמת של הסוגייא זה לא מגיע מהתרשמות חיצונית - זה עבודה יום יומית של שנים. תביא לי את הידיד הזה שלך הזה שלא יודע מה קרה איתו בסוף, אני יפגיש אותו עם מישהו שעמל בדרך הישיבות כמו שצריך נושיב אותם על סוגיא ותחפש אותי (סליחה על הסגנון).

 

[עת שערי רצון]

אבל זהו לא באמת לימוד. אני אלמד אתכם איך לומדים, אמר ופתח בתחילת בבא בתרא. "השותפין שרצו לעשות מחיצה בחצר, בונין את הכותל באמצע". ואז התחיל להמטיר שאלות על התלמידים ההמומים, כשהוא מכניס את כל מהלך הגמ' והראשונים בתוך דברי המשנה (אני כותב מהזכרון, ממה שסופר לי, ואקווה שהעקרון יובן).

לא הבנתי מה ההתלהבות ממה שהוא עשה, הוא הכניס את הגמ' בתוך מילות המשנה, אפשר גם לקרוא פירוש ברטנורא, אני לא מזלזל בזה ח"ו, אבל זה לא נקרא לדעת "עיון"
אני זוכר איך ששמעתי אחד מגדולי חכמי פורת יוסף זצ"ל שלמד כך, והכניס בתוך הגמ' ורש"י את עקרי דברי הראשונים והאחרונים, שזה כבר יותר מרשים ...
מי שלמד בישיבות שבאמת יודעים ללמוד, לא מתלהב מזה, וקח בחור בינוני מישיבה ממוצעת, הוא ידע ללמוד כך, תבדוק
ואין ענין לזלזל בספר "קצות החושן" כסדר, בד"כ אלה שמדברים כך, לא מסוגלים להבין 3 שורות שערי יושר או רבי חיים, כן, שם אי אפשר לדקלם, צריך לעיין ולהבין ...

 

[משיב כהלכה]

להיות למדן, לדבר בסוגייא כמו למדן, להגיע לאמת של הסוגייא זה לא מגיע מהתרשמות חיצונית - זה עבודה יום יומית של שנים

מי אמר שלא?

אבל את העקרון, כיצד לעיין, זה אפשר ללמוד בתקופה קצרה.

 

[משיב כהלכה]

להיות למדן, לדבר בסוגייא כמו למדן, להגיע לאמת של הסוגייא זה לא מגיע מהתרשמות חיצונית - זה עבודה יום יומית של שנים. תביא לי את הידיד הזה שלך הזה שלא יודע מה קרה איתו בסוף, אני יפגיש אותו עם מישהו שעמל בדרך הישיבות כמו שצריך נושיב אותם על סוגיא ותחפש אותי (סליחה על הסגנון).

את זה אני יכול להבטיח לך, שהוא יעשה ממך קרקס.

ואתה יכול לבדוק את זה אצל כל אחד, הבדיקה היא מאוד פשוטה. אם אדם לומד מבלי להסתכל ברש"י ותוספות ומיד הוא שואל מה ששאל רש"י ותוספות ומה ששאלו שאר הראשונים, ומכוון גם לשאלת הגמ' בהמשך ולתירוץ הגמ' בהמשך, משמעות הדברים שהוא מעיין גדול.

 

[חיים גולדברג]

תופעת הנשירה האדירה תעיד על הרבה בחורים שאין להם סיפוק מהלימוד. וצריך לזעזע את אמות הסיפים כדי שמשהו כאן ישתנה ותופעת הנשירה תיפסק לגמרי.

דווקא מקור הכוח וההצלחה וההנאה של בחורי הישיבות הפך אצלך לסיבת הנשירה אתה הזוי לגמרי.

 

[עת שערי רצון]

מי אמר שלא?

אבל את העקרון, כיצד לעיין, זה אפשר ללמוד בתקופה קצרה.

אם לעיין זה להכניס את שאלות הגמ' לתוך המשנה אין הכי נמי, אפשר גם בחודש ...
אבל לעיין זה גם לתת "הגדרות" נכונות, להקשות ולתרץ, והכי חשוב לסדר את הסוגיא, וחשבתי את שיטות הראשונים

 

[משיב כהלכה]

לא הבנתי מה ההתלהבות ממה שהוא עשה, הוא הכניס את הגמ' בתוך מילות המשנה, אפשר גם לקרוא פירוש ברטנורא, אני לא מזלזל בזה ח"ו, אבל זה לא נקרא לדעת "עיון"
אני זוכר איך ששמעתי אחד מגדולי חכמי פורת יוסף זצ"ל שלמד כך, והכניס בתוך הגמ' ורש"י את עקרי דברי הראשונים והאחרונים, שזה כבר יותר מרשים ...

אתה סותר עצמך מיניה וביה, זה בדיוק מה שהגר"י טולדנו עשה, הכניס את הגמ' ועיקרי הראשונים והאחרונים כבר בתוך המשנה.

וזה לא "פירוש ברטנורא" אלא זה לדעת ללמוד. לא לקרוא ולהמשיך הלאה ולמרוח הכל, אלא להתעכב על כל פסיק ולשאול את השאלות שצריך לשאול.

 

[משיב כהלכה]

דווקא מקור הכוח וההצלחה וההנאה של בחורי הישיבות הפך אצלך לסיבת הנשירה אתה הזוי לגמרי.

אלה שפרשו להבלי עולם הזה, יוכיחו שאצלם זה לא מקור הכח וההצלחה וההנאה, וצריך לשאול מדוע. והתשובה נמצאת בדברי האחרונים הנ"ל.

 

[חיים גולדברג]

מי אמר שלא?

אבל את העקרון, כיצד לעיין, זה אפשר ללמוד בתקופה קצרה.

תראה אני יגיד לך בוטה : שאני התחלתי את הישיבה, ראש הישיבה אמר לנו אתם תתחילו תלמדו משנה לשנה תעלו בדרגה בלימוד
אין דבר כזה ללמוד לעיין בזמן קצר זה נקודת הטעות שלך לימודש בעיון זה דרך חיים אין דרך אחרת ללמוד סוגיא ככה כל החיים.
תענה לי על השאלה הזאת - מה ההבדל בין ללמוד לעיין (העיקרון) לבין ללמוד בעיון ! תענה לי על זה !

 

[עת שערי רצון]

אתה סותר עצמך מיניה וביה, זה בדיוק מה שהגר"י טולדנו עשה, הכניס את הגמ' ועיקרי הראשונים והאחרונים כבר בתוך המשנה.

וזה לא "פירוש ברטנורא" אלא זה לדעת ללמוד. לא לקרוא ולהמשיך הלאה ולמרוח הכל, אלא להתעכב על כל פסיק ולשאול את השאלות שצריך לשאול.

בישיבות לא קוראים וממשיכים, כמו שאתה מתאר, זה שאתה שואב השקפות מכל מיני אנשים שלא מכירים כלום מעולם הישיבות, תבדוק מה המציאות, במקום לזרוק ססמאות שמתאימות לרשעי המזרחיסטים ...

 

[משיב כהלכה]

מי שלמד בישיבות שבאמת יודעים ללמוד, לא מתלהב מזה, וקח בחור בינוני מישיבה ממוצעת, הוא ידע ללמוד כך, תבדוק

עד היום פגשתי מעט מאוד אנשים שיודעים לעיין, ואחד מהם זה הידיד הנ"ל.

גם כאן בפורום אני יכול להצביע על בודדים ממש. בחור מישיבה ממוצעת? חלומות באספמיה. וכמובן, כפי שכתב @חיים גולדברג , הישיבה זו רק ההתחלה ולימוד העקרונות, אבל העיון זהו דבר שצריך לפתח עם השנים.