מה ההיתר של חסידי חב"ד לא לישון בסוכה?

[מכלוף אייזנבך]

יש מצב שזהו התסמין המובהק ביותר למשיחיות?

 

[משיב כהלכה]

זהו התסמין המובהק ביותר לחוסר ידע משווע, כשאתה לוקח מנהג פשוט שמובא ברמ"א ובראשונים ומדביק לו "משיחיות" ללא שום קשר ופשר.

הרבי לא חידש מאומה בענין שינה בסוכה, רק המשיך את מנהג חמיו, כי כידוע הקפיד מאוד על קוץ של מנהג חמיו. רוב מנין ורוב בנין של החרדים בחו"ל נוהגים שלא לישן בסוכה גם כשמזג האויר נעים ביותר, כי כך מנהג אבותיהם בידיהם מזה מאות בשנים עוד מימות הראשונים, והובא ברמ"א.

הרמ"א הביא את המנהג ולא התרגש ממנו, אלא אדרבה מצא לו טעמים. בשו"ע או"ח תרל"ט סעיף ב פסק מרן "ואין ישנים חוץ לסוכה אפילו שינת עראי", והעיר על זה הרמ"א שם: ומה שנוהגין להקל עכשיו בשינה, שאין ישנים בסוכה רק המדקדקין במצות, יש אומרים משום צינה, דיש צער לישן במקומות הקרים (מרדכי פ' הישן). ולי נראה משום דמצות סוכה איש וביתו, איש ואשתו כדרך שהוא דר כל השנה, ובמקום שלא יוכל לישן עם אשתו, שאין לו סוכה מיוחדת, פטור. וטוב להחמיר ולהיות שם עם אשתו כמו שהוא דר כל השנה, אם אפשר להיות לו סוכה מיוחדת. עכ"ל הרמ"א.

שלשה דברים מפורשים בדברי הרמ"א: א. "נוהגין להקל עכשיו בשינה בסוכה, שאין ישנים בסוכה רק המדקדקין במצוות" ב. מנהג זה כבר נתפשט בדורות הראשונים, ואחד מגדולי הראשונים - המרדכי - [לא קרא תגר על המנהג, ואדרבה] הציע טעם ליישב ולהצדיק המנהג שנהגו. ב. הרמ"א עצמו לא הורה למחות כנגד הנוהגים כן, ואדרבה הצדיק המנהג על יסוד זה שקבע שכשאין אשתו ישנה עמו בסוכה, אף הוא פטור מלישן בה. כי כשאין האשה ישינה בסוכה שוב לא מתקיימת בשינת הבעל התנאי של "תשבו כעין תדורו", ועל כן, גם הוא אינו מחוייב לישן בסוכה.

והנה במה שהעיד לנו הרמ"א ש"נוהגין להקל עכשיו בשינה בסוכה שאין ישנים בסוכה", יש לציין שבנוסף לדברי המרדכי שציין הרמ"א, כתבו כן עוד ראשונים וטעמיהם ונימוקיהם עמהם. בספר "בית הבחירה" להמאירי (עמ"ס סוכה כח, א) כתב: "ואף אנו נוהגים להקל שלא ליתן מטות שלנו בסוכה ולשכב שם מפני סכנת הצנה שהיא מצויה בלילות במחוזות הללו, וכן שהם עלולים בגשמים הרבה באותו זמן, והרי אנו כמורשים מעיקרא. אלא שאבותינו ורבותינו היו נוהגים בלילות הראשונים ובימים הראשונים, שישנים שם קימעא בבגדיהם, דרך חבוב מצוה". גם בספר המנוחה לרבינו מנוח מנרבונה העיד על בני דורו ש"עכשיו הקילו בשינת הסוכה" ונתן שני טעמים לדבר: א. "משום דפירצה קוראה לגנב". ב. "דנפל חולשא בעלמא ורוח קימעא עוכרם".

הרי לפנינו שלשה מגדולי הראשונים, מהם שלא דרו במקומות הקרים כרוסיה ופולין וכיו"ב אלא במקומות שהאקלים שם היא בדומה להאקלים בארץ ישראל וכיו"ב, וכולם מעידים ואומרים שכבר בימיהם ובמקומותיהם, כמעט ולא לא נהגו לישן בסוכה. וכיו"ב מבואר במנהגי וורמיישא: "ועתה אינם ישנים [בסוכה] כי אם אנשי מעשה ויחידי סגולה ונתפשט כן בכל הגולה".

והנה בראשונים הנ"ל מבואר דטעם המנהג הוא משום הצינה והקור, הרוחות והגנבים. ולפי דבריהם מובן מה שאין ישנים בסוכה כי אם יחידי סגולה, כיון שרק יחידים אלו אינם מצטערים ע"י השינה בסוכה. [ומדברי המאירי מבואר שאפילו היחידי סגולה פטורים היו מן הדין אלא שנהגו לישן קצת בסוכה "דרך חיבוב מצוה"]. אבל הרמ"א כתב על טעם הראשונים דאינו "מספיק שהרי ברוב המקומות אינו קר כל כך בימי הסוכות", והמציא טעם חדש לשבח המנהג שנשתרבב, והוא דההיתר שלא לישן הוא משום דינא דתשבו כעין תדורו, "מה דירה איש ואשתו, אף סוכה איש ואשתו", ולאידך העיד שעכ"ז המדקדקין במצוות ישנים בסוכה. ומסתימת דבריו מבואר דמנהג המדקדקין הוא שאין ישנים כלל חוץ לסוכה ולא רק "קימעא דרך חיבוב מצוה".

עוד יש טעם נוסף להקל בענין השינה בסוכה, והוא כמבואר הלבוש (או"ח סימן תר"מ ס"ד), וז"ל: כל מצטער פטור מן הסוכה בין מלאכול בה בין מלישן בה, ומצטער דפטור אסמכוה אקרא ג"כ דכתיב הכא (אמור כג, מב) כל האזרח בישראל ישבו בסוכות, וכתיב (תהלים לז, לה) ומתערה כאזרח רענן, ודרשו בה איזהו אזרח שחייב לישב בסוכה, מי שהוא שליו ושקט ורענן בתוך סוכתו שיוכל לישב בה בשמחת לבו אבל לא המצטער מחמת ישיבתו בה . . . מה שנהגו רובא דעלמא לישן חוץ לסוכה כבר אמרנו למעלה (סתרל"ט ס"ב) שסומכים על דבר זה שיראים מפני הצינה והוי כחולה שאין בו סכנה או כמצטער שפטור מן הסוכה שאין לכל אדם כרים וכסתות שיוכל להביאם תוך הסוכה. ואפילו יש לו, אין כל אדם יכול לטרוח בכל לילה להביאם שם ולמחר לפנותם – אין לך מצטער גדול מזה. עכ"ל הלבוש.

וכן בטורי זהב או"ח שם (סק"ט) הקשה על טעם הרמ"א בישוב המנהג "שאין ישנים בסוכה", והציע טעם מדילי', וז"ל: ונראה לעניות דעתי לתת טעם לקולת השינה דאיתא בגמרא (סוכה כה, א-ב) שלוחי מצוה פטורים [מן הסוכה] . . . והכי נמי למי שנשוי אשה שחייב לשמח את אשתו ברגל כדלעיל סימן תקכ"ט (ס"ב), ונשים פטורות מן הסוכה, אם כן אם אינו רוצה לפרוש מאשתו מקרי דבר מצוה, ועל כן פטור מן הסוכה בלילה בשינה. ואפילו אם אשתו איננה טהורה, מכל מקום שייך שמחה כשבעלה עמה בחדר כדאיתא בגמרא (עירובין סג, ע"ב) שאסור לישן בחדר שאיש ואשתו לנין בו, ואמר רב יוסף אפילו באשתו נדה שנאמר (מיכה ב, ט) נשי עמי תגרשון מבית תענוגיה. כן נראה לי טעם הקולא בזה למי שמיקל בו. עכ"ל הט"ז.

ובספר אשל אברהם להגאון הקדוש מבוטשאטש זצ"ל כתב שבאמת הרמ"א פוטר את כל העלם כולו מדין שינה בסוכה. הוא תני לה והוא מפרש לה: הרמ"א סובר שרווקים נמשכים אחרי בעל הבית או רובא דעלמא. במצות "תשבו כעין תדורו" דיבר הכתוב בהווה. כיון שבמצב הרגיל ביותר אין השינה בסוכה "כעין תדורו", שוב אין חיוב על אף אחד – אפילו רווקים וכיו"ב - לישון בסוכה!

וכן ב"ערוך השולחן" (או"ח שם סי"ג) כתב ש[מלבד בעיית הקור בסוכה] "לפי הסוכות שלנו, ברובא דרובא בהכרח להצטער בשינה בסוכה כמו שאנו רואין זה בחוש, ומיעוטא דמיעוטא שלא יצטער בשינה בהסוכה, ולכן נהגו להקל בזה".

(למעשה, מה שאני רואה בחוש זה צער הרעש של השכנים מבחוץ, כך שהישן לפני 12 או 1 בלילה עלול לסבול מכך. בנוסף, יש צער יתושים, במקומות שזה מצוי).

בנוסף לכל המקורות ההלכתיים הנ"ל, שנהגו להקל לא לישון בסוכה מימות הראשונים, נהגו בכמה חסידויות להקפיד בזה, שלא לישון בסוכה, ולא רק בחב"ד.

בחסידות בעלז, העיד הרה"ג ר' יהושע כ"ץ ז"ל רב דק"ק מאקאווע ועוד ק"ק [שהי' זהיר טפי במצוות סוכה] ש"בבחרותו בעת נסע להסתופף על הימים הנוראים בצל רבו כ"ק אדמו"ר מרן מורנו הרב ר' אהרן זי"ע בעיר בעלז", ו"החסידים והתושבים דשם לא נהגו לישן בסוכה". הרב כ"ץ לא שינה את מנהגו "אף כי היו אנשים שם בהאכסניא שלעגו עליו על חסידותו בזה".

וכן הרה"ח ר' ישראל זושא הלוי הורביץ שליט"א רב דקהל איגוד אברכי חסידים בירושלים העיד ששמע מהרב החסיד רבי יואל דייטש ז"ל מזקני חסידי זעוויל בירושלים שנכח בשעת מעשה, שפעם נכנס מרן אדמו"ר מהר"א מבעלזא זי"ע לסוכתו ומצא בחור אחד מהמשמשים נרדם בסוכה וראו החסידים שהרבי לא מרגיש בנוח, משהו כואב לו, לבסוף הרגיש הבחור והרבי הפטיר "שילך לישן תחת הגג ולא בסוכה", שבצד הסוכה היה קטע קטן מהגג שנכנס בסוכה, ששם אינו סוכה כשרה". וזה היה בארץ ישראל (לאחר מכן השתנה מנהגם).

וכן כ"ק האדמו"ר מפאפא זצ"ל (בעל "ויגד יוסף", תלמידו של הרבי מבלז זצ"ל) ויבלחט"א בנו מ"מ האדמו"ר הנוכחי מפאפא שליט"א העידו שבבעלז לא ישנו בסוכה ונמנעו אפילו מלהתנמנם בסוכה.

ובחסידות דזיקוב, העיד הרה"ח ר' אהרן האלבערשטאם שליט"א בספרו "נזר הקודש – מנהגי בית ראפשיץ" ש"בדזיקוב ושענדישוב לא היו ישנים [בסוכה]" [וכתב הגאון רבי חיים רפפורט ששמע מחסיד שמוצאו מבית דזיקוב שפעם קרה שאחד מחסידי האדמו"ר מדזיקוב נטה להתנמנם בסוכה, וטפחו הרב על ראשו באמרו "שלאפן טוט מען אין בעט נישט אין סוכה"].

וכן בשיחת ליל ראשון דחג הסוכות ה'תרצ"ט דיבר כ"ק אדמו"ר ר' יוסף יצחק מליובאוויטש זי"ע בענין השינה בסוכה. באותו מעמד גילה רבינו הריי"צ מסורת עתיקת יומין מ"בית הרב" בעל התניא ע"ד ההקפדה שלא לישן בסוכה. אז סיפר הריי"צ איך שעוד בחיי רבינו הגדול בעל התניא ושו"ע הרב זצוקללה"ה, הוכיח בנו וממלא מקומו הרב דובער, אדמו"ר האמצעי זצ"ל את האברכים שישנו בסוכה.

נמצא שהרבי מליובאוויטש האחרון לא חידש מאומה, אלא רק הוסיף להמתיק טעם מדוע זה בגדר 'מצטער'.

 

[מבקש אמת]

מה שחידש הרבי הוא למצוא טעם שלא שייך למצטער על פי הפשט או לתשבו כעין תדורו, ונמצא שגם אדם שיכול לישון בלא שום צער ועם אשתו ג"כ נפטר, נמצא שביטלנו מצוה מן התורה

 

[אברימי]

הטעם של חסידי חב"ד שלא לישון בסוכה, מפני שהרבי לא היה יכול לישון בסוכה בגלל האור המקיף, ואע"פ שלהם אין את המניעה בגלל זה, עדיין הולכים אחרי מה שעשה רבם. (ו/או שהם בגדר "מצטער" שאינן בדרגת רבם).
אמנם, פעם ראיתי באוצר החכמה ספר של חב"ד שהאריך בעניין עם טעמים הלכתיים.
גם למה מותר לא לישון בסוכה, וגם למה מותר לא לאכול סעודה שלישית.
ואז מעט נחה דעתי.

 

[משיב כהלכה]

מה שחידש הרבי הוא למצוא טעם שלא שייך למצטער על פי הפשט או לתשבו כעין תדורו, ונמצא שגם אדם שיכול לישון בלא שום צער ועם אשתו ג"כ נפטר, נמצא שביטלנו מצוה מן התורה

הוא לא חידש מאומה, אצלו מנהג חמיו היה מעל לכל דבר, ופשוט אצלו להמשיך את המנהג ולא לערער עליו, ואע"פ שזה מצוה דאורייתא, כבר כתבו כן הרמ"א והראשונים ולא זעקו לבטל המנהג אלא למצוא לו טעמים, ומה בכך שהרבי מצא טעם ע"פ סוד.

 

[כהנא דמסייע]

הוא לא חידש מאומה, אצלו מנהג חמיו היה מעל לכל דבר, ופשוט אצלו להמשיך את המנהג ולא לערער עליו, ואע"פ שזה מצוה דאורייתא, כבר כתבו כן הרמ"א והראשונים ולא זעקו לבטל המנהג אלא למצוא לו טעמים, ומה בכך שהרבי מצא טעם ע"פ סוד.

הוא חידש שגם בא''י ובארצות החמות כך הדין. וזה כבר סותר להלכה.

 

[מבקש אמת]

הפוסקים במקום כתובים שזה רק "ליישב המנהג" ומפורש גם ברמ"א שהמדקדים כן יושנים, אבל להפוך את זה ללכתחילה!!! זה לבטל מצוה מן התורה. מלבד מה שכבר נכתב פה שבמקרים של"ש טעמי האחרונים לכ"ע חייב לישון

 

[מבקש אמת]

יש מצב שזהו התסמין המובהק ביותר למשיחיות?

בעומק הענין יש שייכות בהליכה העיוורת אחרי מנהגים של הרבי הקודם [ולאחמ"כ של החסידים אחרי הרבי] וגם בענין ההסבר ע"פ קבלה בצורה פשטנית שכ"כ מוסיפים לחיבור של משהו מעורפל עם המציאות הפשוטה. לא במקרה בחסידות חב"ד יכולים אנשים לחשוב על מת שהוא חי

 

[משיב כהלכה]

הטעם של חסידי חב"ד שלא לישון בסוכה

זה לא הטעם העיקרי, זה המתקה של המנהג הנפוץ מזה מאות בשנים עוד מימי הראשונים וכנ"ל.

הוא חידש שגם בא''י ובארצות החמות כך הדין. וזה כבר סותר להלכה.

שוב, הוא לא חידש מאומה, כך נהגו חסידי חב"ד (ועוד) וכך המשיכו לנהוג.

 

[משיב כהלכה]

לא במקרה בחסידות חב"ד יכולים אנשים לחשוב על מת שהוא חי

אם במשוגעים עסקינן שמתייחסים אליו כחי ולא מכירים בפטירתו, זהו מיעוט גם מבין המשיחיסטים.

ואם בשפויים עסקינן, הלא צדיקים במיתתם קרויים חיים, וכן מובא בזוהר ומבואר בהרחבה בספר התניא (איגרת הקודש סי' כ"ז): "צדיקא דאתפטר אשתכח בכולהו עלמין יתיר מבחיוהי".

והרבי זצ"ל האחרון התייחס כך לחמיו, המשיך להגדיר אותו "נשיא דורנו" וכו'.

 

[משיב כהלכה]

בעומק הענין יש שייכות בההליכה העיוורת אחרי מנהגים של הרבי הקודם

שמא יש לך ביקורת גם על ההליכה העיוורת של הרמ"א אחר מנהגים כאלה?

 

[כהן]

אצלו מנהג חמיו היה מעל לכל דבר, ופשוט אצלו להמשיך את המנהג ולא לערער עליו,

ועל זה אנו מקוננים בכל שני וחמישי 'אנשי אמונה אבדו' [פירוש אנשי 'אמת'].
בסוף כולם מגיעים לאותו הדבר.
כל אחד לוקח לו את הרב שאיתו הוא הולך באש ובמים, אחד זה 'חמיו', אחד זה 'אביו', אחד זה 'רבו', ותהי האמת נעדרת...

 

[משיב כהלכה]

מנהג שיש לו אסמכתא בראשונים וברמ"א, אין שום סיבה שלא להמשיכו.

 

[מבקש אמת]

שמא יש לך ביקורת גם על ההליכה העיוורת של הרמ"א אחר מנהגים כאלה?

להדיא הרמ"א רק מיישב וכותב שהמדקדים לא נהגו כן וכמשנ"ת, משא"כ בחב"ד שהוא לכתחילה ובכל גווני.

 

[מבקש אמת]

והרבי זצ"ל האחרון התייחס כך לחמיו, המשיך להגדיר אותו "נשיא דורנו" וכו'.

וזה נשמע לך נורמלי? למה לא נכתיר את דוד המלך נשיא הדור מדין צדיקים במיתתן קורים חיים........

 

[משיב כהלכה]

עצם זה שכך נהג אחד מגדולי עולם שהיה בקי בנגלה ובנסתר בכל הספרים בעיון וכל רז לא אניס ליה, והיה מושלם בכל מידות טובות והנהגות קדושות ורוב הרבנים מכל החוגים שיחרו לפתחו, זה כבר נשמע לי "נורמלי" והמהרהר אחריו הוא ה"לא נורמלי".

ולשאלתך למה לא נכתיר את דוד המלך, בכל דור יש נשיא הדור, וכנראה הוא סבר שעדיין נמשכת נשיאותו, אבל לא שייך להכתיר את דוד.

 

[כהנא דמסייע]

שוב, הוא לא חידש מאומה, כך נהגו חסידי חב"ד (ועוד) וכך המשיכו לנהוג.

היכן ברוסיה או באמריקה?
שם קר הרבה יותר מכאן.

כאן בארץ נודע דהרב לנדא נהג לא כן.

 

[משיב כהלכה]

להדיא הרמ"א רק מיישב וכותב שהמדקדים לא נהגו כן וכמשנ"ת, משא"כ בחב"ד שהוא לכתחילה ובכל גווני.

הרמ"א הוא לא חסיד של אדמו"ר כלשהו, ואין לו ענין להמשיך את המנהג בחרדת קודש. אך למרות זאת, דאג הרמ"א להביא את המנהג ואף למצוא לו זכות בנוסף למה שכתבו הראשונים. ולשיטתך היה צריך לזעוק על המנהג שהוא נגד התורה ולבטלו במחי יד, ולא כן עשה.

ואם כן מה לך כי תלין על הרבי מליובאוויטש שהמשיך ומצא טעם למנהג מדין "מצטער", ומאי שנא מהרמ"א שמצא טעם למנהג מדין מצטער?

 

[כהנא דמסייע]

זה לא הטעם העיקרי, זה המתקה של המנהג הנפוץ מזה מאות בשנים עוד מימי הראשונים וכנ"ל.

המרדכי היה בגרמניה.
סיפר לי ידיד מצרפת.
כי עד היום אינם יכולים לישון בסוכה. ובקושי אוכלים כזית ראשון.
כי באים שטפי מים רבים באמצע הלילה באופן שיכולים להסתכן.
ולכן שם הדיונים מה סוגי האוכל הפטורים מסוכה בודאות. כי ממש קשה לקיים המצוה.
ומה ראיה משם?
מאירופה לא''י?
גם לא מפרובנס.
ושאר מי שהבאת

 

[משיב כהלכה]

היכן ברוסיה או באמריקה?
שם קר הרבה יותר מכאן.

לא בהכרח, לפעמים קר ולפעמים לא.

ואמנם בראשונים הנ"ל מבואר דטעם המנהג הוא משום הצינה והקור, הרוחות והגנבים, אבל הרמ"א כתב על טעם הראשונים דאינו "מספיק שהרי ברוב המקומות אינו קר כל כך בימי הסוכות", והמציא טעם חדש לשבח המנהג.

 

[משיב כהלכה]

המרדכי היה בגרמניה.
סיפר לי ידיד מצרפת.
כי עד היום אינם יכולים לישון בסוכה. ובקושי אוכלים כזית ראשון.
כי באים שטפי מים רבים באמצע הלילה באופן שיכולים להסתכן.
ולכן שם הדיונים מה סוגי האוכל הפטורים מסוכה בודאות. כי ממש קשה לקיים המצוה.
ומה ראיה משם?
מאירופה לא''י?
גם לא מפרובנס.
ושאר מי שהבאת

הייתי שם, אני לא חי מסיפורים. לא תמיד יש "שטפי מים רבים" באמצע הלילה, ובוודאי שלא בכל אירופה ואמריקה.

 

[משיב כהלכה]

להדיא הרמ"א רק מיישב וכותב שהמדקדים לא נהגו כן וכמשנ"ת, משא"כ בחב"ד שהוא לכתחילה ובכל גווני.

ומאי שנא מהגאון הקדוש מבוטשאטש זצ"ל שפטר גם את הרווקים? וכנ"ל.

ואגב, המצב הרווח הוא שבסוכה יש יתושים, זבובים, קולות רעש מהשכנים, באופן שמקשה מאוד על ההירדמות. שלא לדבר על הצהרים שבדרך כלל בארץ ישראל מאוד חם.

ואמנם יש פתרונות נגד יתושים ונגד חום וקור (נגד רעש כנראה שאין פתרון) אבל לא ראינו שהראשונים הנ"ל הציעו פתרונות.

 

[כהנא דמסייע]

הייתי שם, אני לא חי מסיפורים. לא תמיד יש "שטפי מים רבים" באמצע הלילה, ובוודאי שלא בכל אירופה ואמריקה.

גם אני הייתי שם באיזור שבועות שנה שעברה. ואכן אפילו אז בזמן לא צפוי ירד עלינו גשם זלעפות.
זה מזג אויר אקלים שונה לגמרי מארצנו.
הידיד שלי הוא רב קהילה שישן כאן בארץ בסוכה. אך שם לא מצליח.

 

[כהנא דמסייע]

ומאי שנא מהגאון הקדוש מבוטשאטש זצ"ל שפטר גם את הרווקים? וכנ"ל.

ואגב, המצב הרווח הוא שבסוכה יש יתושים, זבובים, קולות רעש מהשכנים, באופן שמקשה מאוד על ההירדמות. שלא לדבר על הצהרים שבדרך כלל בארץ ישראל מאוד חם.

ואמנם יש פתרונות נגד יתושים ונגד חום וקור (נגד רעש כנראה שאין פתרון) אבל לא ראינו שהראשונים הנ"ל הציעו פתרונות.

אז תבטל כל מצוות סוכה גם באכילה....

 

[כהן]

לא בהכרח, לפעמים קר ולפעמים לא.

תשובת הבינה מלאכותית:

# מזג האוויר הממוצע בתקופת סוכות באירופה

חג הסוכות חל בדרך כלל בין אמצע ספטמבר לתחילת אוקטובר, תקופה שמהווה את תחילת הסתיו באירופה. הנה מידע על מזג האוויר הממוצע באזורים שציינת:

## אשכנז (גרמניה)
- טמפרטורה: בין 8°C-15°C
- משקעים: סיכוי גבוה לגשם, בממוצע 8-10 ימי גשם בחודש
- אופי: אוויר קריר, לעתים קרובות לח, עם ימים מעוננים

## פולין
- טמפרטורה: בין 6°C-13°C
- משקעים: 7-9 ימי גשם בחודש
- אופי: אוויר קר יותר מגרמניה, עם סיכוי לגשם ולפעמים הטמפרטורות יורדות מתחת ל-5°C בלילה

## רוסיה
- טמפרטורה: בין 3°C-10°C (תלוי באזור - רוסיה המערבית חמה יותר מהמזרחית)
- משקעים: 8-12 ימי גשם/שלג בחודש
- אופי: קר מאוד, באזורים הצפוניים ייתכן כבר שלג ראשון

## צרפת
- טמפרטורה: בין 10°C-18°C (צפון צרפת קר יותר מדרומה)
- משקעים: 7-9 ימי גשם בחודש
- אופי: נעים יחסית בדרום, קריר יותר בצפון

בכל המקומות הללו, מזג האוויר בתקופת סוכות היה מאתגר לקיום המצווה של ישיבה בסוכה, בשל הקור והגשם, מה שהוביל לפיתוח מנהגים והלכות מיוחדות לקהילות אלו.

 

[משיב כהלכה]

כל אחד לוקח לו את הרב שאיתו הוא הולך באש ובמים, אחד זה 'חמיו', אחד זה 'אביו', אחד זה 'רבו', ותהי האמת נעדרת...

עיין בגמ' סוכה דף ל"ב, "רב כהנא אמר: אפילו תרי וחד. רב אחא בריה דרבא מהדר אתרי וחד, הואיל ונפיק מפומיה דרב כהנא. אמר ליה מר בר אמימר לרב אשי: אבא, לההוא הדס שוטה קרי ליה".

הרי לך שהדס כזה שלשיטת רב אשי הוא הדס שוטה, לקח רב אחא לכתחילה ובדווקא, הואיל ונפיק מפומיה דרב כהנא.

והיכן ה"אמת"?

(קל וחומר בנדון דידן שהוא מנהג ישראל מימות הראשונים).

 

[כהנא דמסייע]

בכל המקומות הללו, מזג האוויר בתקופת סוכות היה מאתגר לקיום המצווה של ישיבה בסוכה, בשל הקור והגשם, מה שהוביל לפיתוח מנהגים והלכות מיוחדות לקהילות אלו.

ברור שזה הסיבה.
א''א לעצום עיניים.
וכמו שכותב המרדכי בפירוש שאין אחריו פירוש.

 

[משיב כהלכה]

אז תבטל כל מצוות סוכה גם באכילה....

אפשר לכפות את הגוף לאכול בכל מצב. והרעש לא מפריע לאכילה, גם הקור פחות מפריע. אבל אי אפשר לכפות את הגוף לישון.

 

[עיפרון מחודד]

קראתי בערך הדברים שכתב הרב @משיב כהלכה, והדברים אינם מתאימים לאקלים של א"י כלל, וגם דברי הלבוש שכתב, שאין לכל אדם כרים וכסתות ולמי שיש זה קשה מאד להביאם לסוכה. אין זה קשור היום שבוודאי לכל אחד כרים וכסתות ומיטות מתקפלות שיהיו כל שבעה בסוכה - מצוי בכל חנות מתחת לבית בכלום כסף. וכן שאר יישובים לא חזקים להסביר מנהג תמוה. נ"ל שנשכח קצת מכבודו שאנו בדאורייתא עוסקים, וכל ישוב אינו מין היישוב כלל, ולא יתקבל בשום שו"ת החותר באמת להלכה הצרופה ולא משועבד מסיבה כל שהיא למנהג, וכעין שכתב חכם @כהן שליט"א.

 

[כהן]

עיין בגמ' סוכה דף ל"ב, "רב כהנא אמר: אפילו תרי וחד. רב אחא בריה דרבא מהדר אתרי וחד, הואיל ונפיק מפומיה דרב כהנא. אמר ליה מר בר אמימר לרב אשי: אבא, לההוא הדס שוטה קרי ליה".

הרי לך שהדס כזה שלשיטת רב אשי הוא הדס שוטה, לקח רב אחא לכתחילה ובדווקא, הואיל ונפיק מפומיה דרב כהנא.

והיכן ה"אמת"?

עד שאתה מביא ראיה מרב אחא - תביא ראיה ממר בר אמימר וההלכה שלנו שלא פוסקים כמותו, כיון שאנו מחזרים אחרי האמת.
גם אם התלמיד אדוק בדברי רבו - זו לא הוראה לרבים. הרבים צריכים לחזר ולחפש אחרי האמת.