מה ההיתר של חסידי חב"ד לא לישון בסוכה?

סטטוס
לא פתוח לתגובות נוספות.
המרדכי היה בגרמניה.
סיפר לי ידיד מצרפת.
כי עד היום אינם יכולים לישון בסוכה. ובקושי אוכלים כזית ראשון.
כי באים שטפי מים רבים באמצע הלילה באופן שיכולים להסתכן.
ולכן שם הדיונים מה סוגי האוכל הפטורים מסוכה בודאות. כי ממש קשה לקיים המצוה.
ומה ראיה משם?
מאירופה לא''י?
גם לא מפרובנס.
ושאר מי שהבאת

הייתי שם, אני לא חי מסיפורים. לא תמיד יש "שטפי מים רבים" באמצע הלילה, ובוודאי שלא בכל אירופה ואמריקה.
 
להדיא הרמ"א רק מיישב וכותב שהמדקדים לא נהגו כן וכמשנ"ת, משא"כ בחב"ד שהוא לכתחילה ובכל גווני.

ומאי שנא מהגאון הקדוש מבוטשאטש זצ"ל שפטר גם את הרווקים? וכנ"ל.

ואגב, המצב הרווח הוא שבסוכה יש יתושים, זבובים, קולות רעש מהשכנים, באופן שמקשה מאוד על ההירדמות. שלא לדבר על הצהרים שבדרך כלל בארץ ישראל מאוד חם.

ואמנם יש פתרונות נגד יתושים ונגד חום וקור (נגד רעש כנראה שאין פתרון) אבל לא ראינו שהראשונים הנ"ל הציעו פתרונות.
 
הייתי שם, אני לא חי מסיפורים. לא תמיד יש "שטפי מים רבים" באמצע הלילה, ובוודאי שלא בכל אירופה ואמריקה.
גם אני הייתי שם באיזור שבועות שנה שעברה. ואכן אפילו אז בזמן לא צפוי ירד עלינו גשם זלעפות.
זה מזג אויר אקלים שונה לגמרי מארצנו.
הידיד שלי הוא רב קהילה שישן כאן בארץ בסוכה. אך שם לא מצליח.
 
ומאי שנא מהגאון הקדוש מבוטשאטש זצ"ל שפטר גם את הרווקים? וכנ"ל.

ואגב, המצב הרווח הוא שבסוכה יש יתושים, זבובים, קולות רעש מהשכנים, באופן שמקשה מאוד על ההירדמות. שלא לדבר על הצהרים שבדרך כלל בארץ ישראל מאוד חם.

ואמנם יש פתרונות נגד יתושים ונגד חום וקור (נגד רעש כנראה שאין פתרון) אבל לא ראינו שהראשונים הנ"ל הציעו פתרונות.
אז תבטל כל מצוות סוכה גם באכילה....
 
לא בהכרח, לפעמים קר ולפעמים לא.
תשובת הבינה מלאכותית:

# מזג האוויר הממוצע בתקופת סוכות באירופה

חג הסוכות חל בדרך כלל בין אמצע ספטמבר לתחילת אוקטובר, תקופה שמהווה את תחילת הסתיו באירופה. הנה מידע על מזג האוויר הממוצע באזורים שציינת:

## אשכנז (גרמניה)
- טמפרטורה: בין 8°C-15°C
- משקעים: סיכוי גבוה לגשם, בממוצע 8-10 ימי גשם בחודש
- אופי: אוויר קריר, לעתים קרובות לח, עם ימים מעוננים

## פולין
- טמפרטורה: בין 6°C-13°C
- משקעים: 7-9 ימי גשם בחודש
- אופי: אוויר קר יותר מגרמניה, עם סיכוי לגשם ולפעמים הטמפרטורות יורדות מתחת ל-5°C בלילה

## רוסיה
- טמפרטורה: בין 3°C-10°C (תלוי באזור - רוסיה המערבית חמה יותר מהמזרחית)
- משקעים: 8-12 ימי גשם/שלג בחודש
- אופי: קר מאוד, באזורים הצפוניים ייתכן כבר שלג ראשון

## צרפת
- טמפרטורה: בין 10°C-18°C (צפון צרפת קר יותר מדרומה)
- משקעים: 7-9 ימי גשם בחודש
- אופי: נעים יחסית בדרום, קריר יותר בצפון

בכל המקומות הללו, מזג האוויר בתקופת סוכות היה מאתגר לקיום המצווה של ישיבה בסוכה, בשל הקור והגשם, מה שהוביל לפיתוח מנהגים והלכות מיוחדות לקהילות אלו.
 
כל אחד לוקח לו את הרב שאיתו הוא הולך באש ובמים, אחד זה 'חמיו', אחד זה 'אביו', אחד זה 'רבו', ותהי האמת נעדרת...

עיין בגמ' סוכה דף ל"ב, "רב כהנא אמר: אפילו תרי וחד. רב אחא בריה דרבא מהדר אתרי וחד, הואיל ונפיק מפומיה דרב כהנא. אמר ליה מר בר אמימר לרב אשי: אבא, לההוא הדס שוטה קרי ליה".

הרי לך שהדס כזה שלשיטת רב אשי הוא הדס שוטה, לקח רב אחא לכתחילה ובדווקא, הואיל ונפיק מפומיה דרב כהנא.

והיכן ה"אמת"?

(קל וחומר בנדון דידן שהוא מנהג ישראל מימות הראשונים).
 
בכל המקומות הללו, מזג האוויר בתקופת סוכות היה מאתגר לקיום המצווה של ישיבה בסוכה, בשל הקור והגשם, מה שהוביל לפיתוח מנהגים והלכות מיוחדות לקהילות אלו.
ברור שזה הסיבה.
א''א לעצום עיניים.
וכמו שכותב המרדכי בפירוש שאין אחריו פירוש.
 
קראתי בערך הדברים שכתב הרב @משיב כהלכה, והדברים אינם מתאימים לאקלים של א"י כלל, וגם דברי הלבוש שכתב, שאין לכל אדם כרים וכסתות ולמי שיש זה קשה מאד להביאם לסוכה. אין זה קשור היום שבוודאי לכל אחד כרים וכסתות ומיטות מתקפלות שיהיו כל שבעה בסוכה - מצוי בכל חנות מתחת לבית בכלום כסף. וכן שאר יישובים לא חזקים להסביר מנהג תמוה. נ"ל שנשכח קצת מכבודו שאנו בדאורייתא עוסקים, וכל ישוב אינו מין היישוב כלל, ולא יתקבל בשום שו"ת החותר באמת להלכה הצרופה ולא משועבד מסיבה כל שהיא למנהג, וכעין שכתב חכם @כהן שליט"א.
 
עיין בגמ' סוכה דף ל"ב, "רב כהנא אמר: אפילו תרי וחד. רב אחא בריה דרבא מהדר אתרי וחד, הואיל ונפיק מפומיה דרב כהנא. אמר ליה מר בר אמימר לרב אשי: אבא, לההוא הדס שוטה קרי ליה".

הרי לך שהדס כזה שלשיטת רב אשי הוא הדס שוטה, לקח רב אחא לכתחילה ובדווקא, הואיל ונפיק מפומיה דרב כהנא.

והיכן ה"אמת"?
עד שאתה מביא ראיה מרב אחא - תביא ראיה ממר בר אמימר וההלכה שלנו שלא פוסקים כמותו, כיון שאנו מחזרים אחרי האמת.
גם אם התלמיד אדוק בדברי רבו - זו לא הוראה לרבים. הרבים צריכים לחזר ולחפש אחרי האמת.
 
(קל וחומר בנדון דידן שהוא מנהג ישראל מימות הראשונים).
זהו דין גמור בארצות הקרות. לא מנהג.

אזכור ימים מקדם אבי היה רב של קהילת יוצאי ג'רבא
הם הביאו עמם מנהג שבשמחת תורה
מכניסים סירים לסוכה
ואז אוכלים בסוכה.
אבי בשבת לפני יותר ממאתים איש אמר להם דינא דגמרא שנפסק בשו''ע:
שו"ע אורח חיים - (סימן תרסו, א) "אע"פ שגמר מלאכול ביום השביעי שחרית, לא יסתור סוכתו אבל מוציא הוא את הכלים ממנה מן המנחה ולמעלה, ומתקן את הבית לכבוד י"ט האחרון; ואם אין לו לפנות כליו ורוצה לאכול בה בשמיני, צריך לפחות בה מקום ארבעה על ארבעה לעשות היכר שהוא יושב בה שלא לשם מצות סוכה, שלא יהא נראה כמוסיף...
ובחוצה לארץ, שצריך לישב בה בשמיני,
גמר מלאכול ביום השמיני מוריד כליו ומפנה אותם ממנה; ואם אין לו מקום להוריד את כליו ורוצה לאכול בה בתשיעי, אינו יכול לפחות בה מפני שהוא י"ט, ומה יעשה להיכרא, אם היתה קטנה שאסור להניח בה הנר בשאר הימים, יניחנה בה; ואם היא גדולה, שמותר להניח בה הנר, מכניס בה קדרות וקערות וכיוצא בהם, כדי להכיר שהיא פסולה ושכבר נגמרה מצותה".
הרי שההיכרא בחו''ל וההיכרא בארץ שונה.
אין כאן ביטול מנהג.
אלא הלכה נכונה שנהגו בה בחו''ל, ומפורש בגמ' ושו''ע שכך היה צריך לנהוג בחו''ל, אך בארץ זה שונה.
ותהום כל העיר.
ביטול מנהגים.
אוי ואבוי.
זה לא דרכה של תורה וע' באשכול על חדש, מש''כ בזה לגבי מעשרות. ואכמ''ל
 
ברור שזה הסיבה.
א''א לעצום עיניים.
וכמו שכותב המרדכי בפירוש שאין אחריו פירוש.

אתה הוא העוצם עיניים מדברי הרמ"א, "דהטעם אינו מספיק שהרי ברוב המקומות אינו קר כל כך בימי הסוכות והיו יכולים לישן שם בכרים וכסתות".
 
גם אם התלמיד אדוק בדברי רבו - זו לא הוראה לרבים. הרבים צריכים לחזר ולחפש אחרי האמת

זו לא הוראה לרבים, הוא פשוט מסר שיחה והסביר את מנהגו (שהוא כמנהג חמיו ללא נטות ימין ושמאל). החסידים מטבע הדברים רוצים לנהוג כמנהג הרבי זצ"ל.

הרבי מליובאוויטש לא היה פוסק הלכה.
 
אתה הוא העוצם עיניים מדברי הרמ"א, "דהטעם אינו מספיק שהרי ברוב המקומות אינו קר כל כך בימי הסוכות והיו יכולים לישן שם בכרים וכסתות".
ומה הרמ"א עשה? מצא עוד טעם דתשבו כעין תדורו. ואחר כל זאת המליץ לישון בסוכה.
ולא קידש את המנהג בטעמים רזיים. ואכמ''ל.
 
ומה הרמ"א עשה? מצא עוד טעם דתשבו כעין תדורו. ואחר כל זאת המליץ לישון בסוכה.
ולא קידש את המנהג בטעמים רזיים. ואכמ''ל.

כתב ש"החרד לדבר ה' ישתדל"... בהתייחס למצוה דאורייתא!

"מצטער" זה לא טעם רזי, רק הקישור למצטער הוא בטעם רזי.
 
החרד לדבר ה'
מי שאינו בכלל זה אינו פה.
לא?
אבל שם הפכו זאת למדרגה של חסידות. דווקא לא לישון
לאחר ששם יש טעמים הרבה יותר הגונים ומתקבלים. ואעפ''כ החמיר
אז מה עושים אומרים גם שם היה קצת דחוק..
אז נמשיך זאת גם כשאין כל טעם..
דברים לא מובנים כלל וכלל
 
מי שאינו בכלל זה אינו פה.
לא?

ברור, כי טובים אנחנו מכלל הציבור בזמן הראשונים והרמ"א... וכולנו בדרגתם של אותם יחידי סגולה שכן ישנו בסוכה.

והחרד לדבר ה' ישתדל לקנות פנטהאוז שיוכל להיות עם אשתו וגם לא יהיה רעש מהשכנים וכו'.
 
ומה זה קשור לנדון דידן שטעם הרמ"א על איש ואשתו שייך בארץ בדיוק כמו בחו"ל?
עיין בזה בדרכי משה הארוך שדחאו. וודאי לא נסמך על טעם זה לחודיה. רק בצירוף סברת המרדכי. וגם זה לא שייך ברווקים. ושם הותר הכל. ובוטל דין התורה ממש המפורש בפסוקים בלי כל טעם. והפך לדרגת "חסיד".
 
סטטוס
לא פתוח לתגובות נוספות.
ראשי תחתית