מה ההיתר של חסידי חב"ד לא לישון בסוכה?

[עת שערי רצון]

אין השוואה כלל.

מאי שנא ?

 

[כהנא דמסייע]

קיומית

התכוונת חיובית.
הא למה הדבר דומה ללובש בגד ד' כנפות בלי ציצית כי היא קיומית ולא חיובית.
בקיצור: שמעו וראו הרב'ה עצמו דוחה כל נימוק!!!!!!!!!!!!!!!!
ומגיע למסקנא מצד "מקיפין דבינה" שהוא צער נפשי.
בגמרא כתוב שאפילו "אבל" שהוא צער נפשי גדול מאד חייב בסוכה דהוי ליה ליתובי דעתיה. וכך נפסק בשו''ע.
ולכן הטענה הלזו, היא טענה חלושה וקלושה.
וכל שכן שכח כחה של טענה זו, לומר שגם אחרים שלא מרגישים בזה פטורים מפני שמצטערין שלא מרגישים.

 

[עת שערי רצון]

התכוונת חיובית.
הא למה הדבר דומה ללובש בגד ד' כנפות בלי ציצית כי היא קיומית ולא חיובית.
בקיצור: שמעו וראו הרב'ה עצמו דוחה כל נימוק!!!!!!!!!!!!!!!!
ומגיע למסקנא מצד "מקיפין דבינה" שהוא צער נפשי.
בגמרא כתוב שאפילו "אבל" שהוא צער נפשי גדול מאד חייב בסוכה דהוי ליה ליתובי דעתיה. וכך נפסק בשו''ע.
ולכן הטענה הלזו, היא טענה חלושה וקלושה.
וכל שכן שכח כחה של טענה זו, לומר שגם אחרים שלא מרגישים בזה פטורים מפני שמצטערין שלא מרגישים.

כוונתי היתה שבסוכה יש דין מצטער, וביותר לענין שינה כמבואר ברמ''א עי''ש
אמנם באופן כללי לא יתכן שלא לישן בסוכה, כי גם שנת עראי חייבת בסוכה, והאומר שבועה שלא אישן ג' ימים וכו'

 

[אברימי]

אי אכילת שלש סעודות?
אכילה לפני תפילה?

קראתי פעם (אולי בספר שהוזכר לעיל) שהא בהא תליא...
הם אוכלים לפני התפילה, וסומכים ע"ז שזה במקום סעודה שלישית.

 

[אברימי]

אכילה לפני תפילה - השו''ע כותב שמי שרעב מותר, (ברור שכשהתפילה כ''כ מאוחרת, איך לא תהיה רעב לפני התפילה ?? ואז ממילא אוכלים סעודה שנייה בשעה מאוד מאוחרת, וממילא אי אפשר לאכול סעודה ג') ואז ממילא לרעב יש דין חולה לענין זה כמבואר בסימן פט...

בשו"ע (פט, ד) כתב: "הצמא והרעב הרי הם בכלל החולים. אם יש בו יכולת לכוון דעתו - יתפלל. ואם לאו - אם רצה אל יתפלל עד שיאכל וישתה".

באמת כל החב"דניקים לא יכולים להתפלל ולכוון בלי לאכול?! כל יום?!
טבע הגוף שלהם שונה משאר כל העולם?!

 

[עת שערי רצון]

באמת כל החב"דניקים לא יכולים להתפלל בלי לאכול?! כל יום?!
טבע הגוף שלהם שונה משאר כל העולם?!

מתפללים ב10 +, איך לא יהיו רעבים ...
וממילא גומרים תפילה + לחיים מאוחר, ואז פטורים מסעודה ג', זה ענין של סדר יום ...

 

[עת שערי רצון]

קראתי פעם (אולי בספר שהוזכר לעיל) שהא בהא תליא...
הם אוכלים לפני התפילה, וסומכים ע"ז שזה במקום סעודה שלישית.

כי לפעמים מגיע זמן סעודה שלישית והם עדיין 'לפני תפילה' ...

 

[עת שערי רצון]

הוורט שלהם: 'לאכול כדי להתפלל' ולא 'להתפלל כדי לאכול'

 

[משיב כהלכה]

בשו"ע (פט, ד) כתב: "הצמא והרעב הרי הם בכלל החולים. אם יש בו יכולת לכוון דעתו - יתפלל. ואם לאו - אם רצה אל יתפלל עד שיאכל וישתה".

באמת כל החב"דניקים לא יכולים להתפלל ולכוון בלי לאכול?! כל יום?!
טבע הגוף שלהם שונה משאר כל העולם?!

לא כל יום, רק בשבת.

וכל מי שעולה חזן בשבת רואה בחוש כיצד רבים מהציבור רעבים ולחוצים לסיים ולהגיע לסעודה הנכספת, על אחת כמה וכמה כאשר התפילה מתחילה בשעה 10.

ואגב, בחוגים רבים נהוג אצל בני תורה להתחיל נשמת ב9 וחצי, או רבע ל10 (תלוי בתקופה). העיקר שק"ש אמרו בזמנה, וברכות ק"ש לפני סוף זמנם.

 

[אסקופה הנדרסת לרגלי גדו"י]

מנהג זה נתחדש רק בדורות האחרונים

אדמו"ר הזקן בשולחן ערוך שלו (סי' תרל"ט ס"ד) כתב "כיצד מצות ישיבה בסוכה, שהיה אוכל ושותה וישן ויטייל ודר בסוכה", ובהמשך (ס"ז) כתב "אסור לישן אפילו שינת עראי חוץ לסוכה", ובהמשך (ס"ט) כתב "ועכשיו נהגו העולם להקל בשינה שאין ישינים בסוכה רק המדקדקים במצות, ויש שלמדו עליהם זכות למי שנשוי אשה", ע"ש.
וכך היה המנהג גם אצל אדמו"ר הצמח צדק, וכמו שכתב האדמו"ר הריי"צ (ספר התולדות אדמו"ר מוהר"ש עמ' 70) "דער צ"צ האָט אַמאָל געהייסען יוסף מרדכי'ן געהן שלאָפען אין סוכה, - אצל הצ"צ הי' ב' סוכות סוכה א' בבית וסוכה ב' בחצר - והי' אז קור גדול און אַ זאַווירוכע וענה יוסף מרדכי: רבי, עס איז דאָך קאַלט, והשיב הצ"צ: עמלק איז קאַלט, א אידן איז וואַרעם, געה שלאָף אין סוכה וועסטו האָבען אריכת ימים" [- פעם קרא הצמח צדק ליוסף מרדכי לישון בסוכה, - אצל הצמח צדק היה ב' סוכות סוכה א' בבית וסוכה ב' בחצר - והי' אז קור גדול, וענה יוסף מרדכי: רבי, קר אחרי הכל, והשיב הצ"צ עמלק קר, יהודי חם, לך לישון בסוכה ותקבל אריכות ימים].
גם האדמו"ר מוהרש"ב לא היה ישן חוץ לסוכה, ובלילה הראשון של סוכות היה יושב בסוכה כל הלילה ולומד נגלה ונסתר. והעיד הג"ר יעקב לנדא זצ"ל שהוא עצמו היה אצל האדמו"ר מוהרש"ב וראה אותו ישן בסוכה.
וכך נהגו גם תלמידי הרש"ב, ולדוג' הרה"ח ר' יצחק מתמיד זצ"ל היה מקפיד מאד שלא לצאת מן הסוכה כלל, והיה ישן בסוכה אפילו כשהיו יורדים גשמים.
ואסיים בדברי הגר"מ מאזוז זצוק"ל:

​

 

[משיב כהלכה]

מאי שנא ?

אינך מבין את ההבדל בין אדם שמתפלל בתוך זמן תפילה (או עכ"פ בדיעבד) לבין אדם שמתפלל כמה שעות אחרי שעבר זמן תפילה לכ"ע?

 

[משיב כהלכה]

התכוונת חיובית.
הא למה הדבר דומה ללובש בגד ד' כנפות בלי ציצית כי היא קיומית ולא חיובית.
בקיצור: שמעו וראו הרב'ה עצמו דוחה כל נימוק!!!!!!!!!!!!!!!!
ומגיע למסקנא מצד "מקיפין דבינה" שהוא צער נפשי.
בגמרא כתוב שאפילו "אבל" שהוא צער נפשי גדול מאד חייב בסוכה דהוי ליה ליתובי דעתיה. וכך נפסק בשו''ע.
ולכן הטענה הלזו, היא טענה חלושה וקלושה.
וכל שכן שכח כחה של טענה זו, לומר שגם אחרים שלא מרגישים בזה פטורים מפני שמצטערין שלא מרגישים.

לא הבנת כלל את דבריו.

הוא לא דוחה שום נימוק, אלא אומר שלגבי הריי"צ הנימוק ההלכתי של צער הגוף לא עניין אותו, אלא רק צער הנשמה לישון באור מקיפין דבינה.

והקושיה מאבל איננה קושיה כלל, כי כאן מדובר על אדם שאינו מסוגל להירדם בסוכה מחמת צערו.

 

[כהנא דמסייע]

לא הבנת כלל את דבריו.

הוא לא דוחה שום נימוק, אלא אומר שלגבי הריי"צ הנימוק ההלכתי של צער הגוף לא עניין אותו, אלא רק צער הנשמה לישון באור מקיפין דבינה.

והקושיה מאבל איננה קושיה כלל, כי כאן מדובר על אדם שאינו מסוגל להירדם בסוכה מחמת צערו.

מחילה אבל תשובתך לא סיפקה אותי. הבנתי שאתה חזק בזה. אני לא מחזיק מהסברות האלה לא רגיל בספרי הפוסקים. בוא נשאיר את זה ככה. והמעיינים ישפטו.

 

[משיב כהלכה]

מנהג זה נתחדש רק בדורות האחרונים

אתה מצטט משו"ע הרב שציטט את הרמ"א שציטט את הראשונים שהעולם נוהגים להקל בשינה ולישון מחוץ לסוכה, וכותב שהמנהג התחדש רק בדורות האחרונים?

המנהג הוא אותו מנהג, רק שהרבי האחרון המתיק לו טעם נוסף ע"פ דין מצטער. וכפי שכתבתי לעיל, לא שנא מהמרדכי, לא שנא מהרמ"א, לא שנא מהלבוש, לא שנא מהט"ז, שהצד השווה שבהם שניסו למצוא טעם למנהג מדין מצטער.

 

[משיב כהלכה]

ואסיים בדברי הגר"מ מאזוז זצוק"ל:

דבריו תמוהים, כפי שהעיר עליו באריכות בספר "ותורה יבקשו מפיהו". ואכתוב בקצרה:

מה שכתב בשם הרמ"א שהטעם העיקרי הוא משום צינה, הנה הרמ"א כתב להיפך, כי רוב המקומות אין צינה כל כך.

ומה שהקשה שהיה צריך לחייב נשים כדי שגם בעליהן ישבו בסוכה, לא קשיא מידי כי יש חילוק ברור בין אכילה לשינה. לאכול אפשר בשופי, אבל לישון צריך מקום מיוחד.

ומה ששאל על רווקים, כבר הבאתי לעיל מהגאון בעל אשל אברהם שכתב שגם רווקים בכלל.

ומה שהקשה מזקנים שישנו בסוכתו של רבן גמליאל, אינה קושיה כלל, כי בוודאי נשיא ישראל היתה לו סוכה שיכולה לארח את כולם עם נשותיהם יחד. ויותר נראה שהזקנים התארחו אצלו ללא נשותיהם.

ומה שכתב ברוב עדות המזרח תפסו עיקר לישון בסוכה, ראה מה שהבאתי לעיל על מנהג מרוקו.

ומה שסיים שבמדינות חמות אין להקל, פלא עצום שהעלים עיניו מהרמ"א שלפי טעמו העיקרי (כנ"ל) אין שום הבדל בין מדינות חמות לקרות, וכך הוא מנהג ישראל להקל בזה, והמחמיר "ישתדל" וכו'.

 

[משיב כהלכה]

תשובת הבינה מלאכותית:

# מזג האוויר הממוצע בתקופת סוכות באירופה

חג הסוכות חל בדרך כלל בין אמצע ספטמבר לתחילת אוקטובר, תקופה שמהווה את תחילת הסתיו באירופה. הנה מידע על מזג האוויר הממוצע באזורים שציינת:

## אשכנז (גרמניה)
- טמפרטורה: בין 8°C-15°C
- משקעים: סיכוי גבוה לגשם, בממוצע 8-10 ימי גשם בחודש
- אופי: אוויר קריר, לעתים קרובות לח, עם ימים מעוננים

## פולין
- טמפרטורה: בין 6°C-13°C
- משקעים: 7-9 ימי גשם בחודש
- אופי: אוויר קר יותר מגרמניה, עם סיכוי לגשם ולפעמים הטמפרטורות יורדות מתחת ל-5°C בלילה

## רוסיה
- טמפרטורה: בין 3°C-10°C (תלוי באזור - רוסיה המערבית חמה יותר מהמזרחית)
- משקעים: 8-12 ימי גשם/שלג בחודש
- אופי: קר מאוד, באזורים הצפוניים ייתכן כבר שלג ראשון

## צרפת
- טמפרטורה: בין 10°C-18°C (צפון צרפת קר יותר מדרומה)
- משקעים: 7-9 ימי גשם בחודש
- אופי: נעים יחסית בדרום, קריר יותר בצפון

בכל המקומות הללו, מזג האוויר בתקופת סוכות היה מאתגר לקיום המצווה של ישיבה בסוכה, בשל הקור והגשם, מה שהוביל לפיתוח מנהגים והלכות מיוחדות לקהילות אלו.

אדרבה, מדבריך נראה שברוב החודש אין ימי גשם. באשכנז בפולין ברוסיה ובצרפת - ממוצע 10 ימי גשם, כלומר סיכוי גבוה של יותר מ50 אחוז שלא ירד גשם בסוכות.

ומה לך מתווכח עם הרמ"א שחי במקומות הללו וכותב במפורש שרוב המקומות אפשר להסתדר בקלות עם הקור?

 

[כהן]

אדרבה, מדבריך נראה שברוב החודש אין ימי גשם

יש ימי 'קור'!

ומה לך מתווכח עם הרמ"א שחי במקומות הללו וכותב במפורש שרוב המקומות אפשר להסתדר בקלות עם הקור?

הרמ"א פלא. הרמ"א מתוכח עם הראשונים שכתבו שהטעם הוא כן משום קור. גם המציאות היא כזו.
בדוחק צריך לפרש שכונת הרמ"א שגם אם יש ימים שלא קר לא ישנים, ועל זה כתב את טעמו.

 

[משיב כהלכה]

קראתי בערך הדברים שכתב הרב @משיב כהלכה, והדברים אינם מתאימים לאקלים של א"י כלל, וגם דברי הלבוש שכתב, שאין לכל אדם כרים וכסתות ולמי שיש זה קשה מאד להביאם לסוכה. אין זה קשור היום שבוודאי לכל אחד כרים וכסתות ומיטות מתקפלות שיהיו כל שבעה בסוכה - מצוי בכל חנות מתחת לבית בכלום כסף.

דבריך משעשעים ביותר, וכי יש נפק"מ בין זמנו של הלבוש לבין זמננו? האם אז היה נקל להביא כרים וכסתות לסוכה וכיום קל? אדרבה, אז לא היה נהוג להתגורר בקומה רביעית ללא מעלית...

והוא לא דיבר על מיטות מתקפלות אלא על כרים וכסתות להגנה מהצינה. והטרחה היא להוציאם ולהכניסם לבית בכל פעם.

וכתבתי לעיל שרואים מדברי הראשונים שלא חיפשו טצדקי לכפות על העם לישון בסוכה ע"י אמצעים שונים, אלא אדרבה לימדו זכות, והרמ"א הגדיל לעשות, ולדבריו אין שום קשר לאקלים, והמנהג להקל שריר וקיים גם במדינות החמות.

 

[משיב כהלכה]

וכן שאר יישובים לא חזקים להסביר מנהג תמוה. נ"ל שנשכח קצת מכבודו שאנו בדאורייתא עוסקים, וכל ישוב אינו מין היישוב כלל, ולא יתקבל בשום שו"ת החותר באמת להלכה הצרופה ולא משועבד מסיבה כל שהיא למנהג, וכעין שכתב חכם @כהן שליט"א.

כבודו כותב כאילו מדובר בי, ושוכח שמדובר בראשונים כמלאכים שכתבו טעם למנהג והתייחסו באדישות לאיסור דאורייתא זה, וכן הרמ"א.

 

[משיב כהלכה]

יש ימי 'קור'!

אני מצטט מדבריך בשם הבינה:

גרמניה - "אוויר קריר"...

פולין - "קר יותר מגרמניה, עם סיכוי לגשם"...

צרפת - "נעים יחסית בדרום"...

רק ברוסיה קר מאוד.