מה ההיתר של חסידי חב"ד לא לישון בסוכה?

סטטוס
לא פתוח לתגובות נוספות.
באמת לא ניתן להבין את הרמ"א כלל.

מזג האוויר בפולין בסתיו​

הסתיו בפולין, מספטמבר עד נובמבר, מביא איתו טמפרטורות קרות (במיוחד בלילה) שמגיעות בדרך כלל עד לאזור ה-15 מעלות צלזיוס במהלך היום אך יכולות לרדת עד לכ-4 מעלות צלזיוס ואפילו פחות בשעות הלילה. כמובן שניתן לצפות גם לגשם, ירידה בטמפרטורות וימים קצרים יותר ככל שמתקדמים לקראת החורף. בנובמבר בפולין כבר יש סיכוי לראות שלג, אך אי אפשר לדעת במדויק מתי השלג יגיע.
 
אתה מצטט משו"ע הרב שציטט את הרמ"א שציטט את הראשונים שהעולם נוהגים להקל בשינה ולישון מחוץ לסוכה, וכותב שהמנהג התחדש רק בדורות האחרונים?
הכוונה הוא למנהג "להקפיד" שלא לישון בסוכה, בשונה ממנהג להקל ש"יש שלמדו עליהם זכות"
מה שכתב בשם הרמ"א שהטעם העיקרי הוא משום צינה, הנה הרמ"א כתב להיפך, כי רוב המקומות אין צינה כל כך.
השמטת המשך דבריו ש"היו יכולים לישון שם בכרים וכסתות", אבל לא שהיו יכולים לישון שם בשופי
ולמעשה, בהגהתו לשו"ע הביא טעם זה ולא העיר עליו כלום
ומה שהקשה שהיה צריך לחייב נשים כדי שגם בעליהן ישבו בסוכה, לא קשיא מידי כי יש חילוק ברור בין אכילה לשינה. לאכול אפשר בשופי, אבל לישון צריך מקום מיוחד.
לא הבנת את דבריו כלל, כוונתו היה שאפילו בנה לעצמו סוכה מיוחדת, הרי לא הועיל כלום אם אשתו אינה רוצה לישון עמו, ואעפ"כ אין אשתו חייבת לישון עמו ויכולה לישון בבית
ומה ששאל על רווקים, כבר הבאתי לעיל מהגאון בעל אשל אברהם שכתב שגם רווקים בכלל.
האשל אברהם כתב כן רק בדרך אולי, ולכאו' דבריו אינם מובנים, על מי כתב חז"ל שחייב לישון בסוכה?
ויצויין ש"ספר א"א על או"ח, הרי לא סידרו מחברו כלל לדפוס כמבואר בהקדמה, ויותר מוכח מיניה וביה שכתב כמה דברים לפי שעה ולזכרון, ובכגון דא ארז"ל בב"ב ק"ל ע"ב עד שיאמרו לו הלכה למעשה. וא"כ אין כאן שום הוראה למעשה כלל" (לשון הגרש"ד מונק, וכעי"ז כתב הגה"ק ממונקאטש באות חיים)
ומה שהקשה מזקנים שישנו בסוכתו של רבן גמליאל, אינה קושיה כלל, כי בוודאי נשיא ישראל היתה לו סוכה שיכולה לארח את כולם עם נשותיהם יחד. ויותר נראה שהזקנים התארחו אצלו ללא נשותיהם.
עכ"פ לפ"ז נדחתה טענת הא"א הנ"ל
 
השמטת המשך דבריו ש"היו יכולים לישון שם בכרים וכסתות", אבל לא שהיו יכולים לישון שם בשופי
ולמעשה, בהגהתו לשו"ע הביא טעם זה ולא העיר עליו כלום

לא השמטתי, כתבתי לעיל כמה פעמים. ומאי נפק"מ ב"השמטה" זו?

למעשה, בדרכי משה כתב שזהו הטעם העיקרי, ואתה מתחמק מזה.
 
לא הבנת את דבריו כלל, כוונתו היה שאפילו בנה לעצמו סוכה מיוחדת, הרי לא הועיל כלום אם אשתו אינה רוצה לישון עמו, ואעפ"כ אין אשתו חייבת לישון עמו ויכולה לישון בבית

הבנתי מצויין, כי אם ברצון עסקינן, גם יכולה "לא לרצות לאכול עמו". אבל אין שום סיבה שתסרב מחמת שפטורה מהסוכה. אדרבה, ע"פ רוב מדובר בעונג. לעומת זאת, שינה בסוכה היא סיפור אחר לגמרי.
 
האשל אברהם כתב כן רק בדרך אולי, ולכאו' דבריו אינם מובנים, על מי כתב חז"ל שחייב לישון בסוכה?
ויצויין ש"ספר א"א על או"ח, הרי לא סידרו מחברו כלל לדפוס כמבואר בהקדמה, ויותר מוכח מיניה וביה שכתב כמה דברים לפי שעה ולזכרון, ובכגון דא ארז"ל בב"ב ק"ל ע"ב עד שיאמרו לו הלכה למעשה. וא"כ אין כאן שום הוראה למעשה כלל" (לשון הגרש"ד מונק, וכעי"ז כתב הגה"ק ממונקאטש באות חיים)

אוסף תירוצים מרשים...

ולשאלתך, האשל אברהם דיבר על מציאות שהרוב לא נוהגים לישון בסוכה, שהוא המנהג שהתפתח מימות הראשונים ולא היה קיים בזמן חז"ל. וממילא לא קשיא מידי.
 
יש מצוה עשה מה"ת לישב בסוכה, חז"ל הק' פירשו לנו דשינה היא חלק מהישיבה בסוכה, כך שלא יתכן בעולם שיהיה הוראה גרופת להיתר לכתחילה לא לישון בסוכה. ולא יעזור כל טצדקי שבעולם לבטל אות מן התורה. והטעם של מקיפין דבינה ונמשכים אחר מנהג רבם וכו' רק ממחיש באיזה עיות של דרכי הפסיקה אנחנו מדברים.
 
הבנתי מצויין, כי אם ברצון עסקינן, גם יכולה "לא לרצות לאכול עמו". אבל אין שום סיבה שתסרב מחמת שפטורה מהסוכה. אדרבה, ע"פ רוב מדובר בעונג. לעומת זאת, שינה בסוכה היא סיפור אחר לגמרי.
עדיין לא הבנת, היא אכן יכולה לא לרצות לאכול עמו, אבל עדיין הוא יהיה חייב לאכול בסוכה
אבל אם אי רצונה לאכול עמו היה פוטר אותו מלאכול בסוכה, אז היא תהיה חייב לאכול עמו
ואם לא חייבוה לאכול [או לישון] עמו, רואים שזה לא פוטר אותו
 
למה נקטת דוקא את המספרים הנמוכים? למה לא נקטת 15,13,18?
כלל גדול ופשוט בקריאת חיזוי טמפרטורה שכותבים את המעלות של היום ושל הלילה. כשאומרים או כותבים שיהיה בין 10-18 הכונה 18 ביום ו10 בלילה.
כולות לרדת אין הפשט שכל לילה זה כך.

ואין שום פלא על הרמ"א, יתכן שבתקופתו היה יותר חם, ויתכן שהתכוון שניתן להתגבר על קור זה עם שמיכות מתאימות.
נכון, פעמים שזה 8 מעלות ופעמים שמגיע ל4 מעלות. 18 מעלות כמו בא"י זה ודאי לא.
הרמ"א חולק על הראשונים ועל המציאות, ולכן פשוט שהטעם העיקרי הוא כפי שכתבו הראשונים וכפי שהיה המציאות שהוא מחמת הקור, ולכן רק באשכנז נהגו כן. שאר הסברות שכתב נכונות גם לשאר הארצות ולא נהגו שם כן ולא עלה על דעת מעולם.
 
כלל גדול ופשוט בקריאת חיזוי טמפרטורה שכותבים את המעלות של היום ושל הלילה. כשאומרים או כותבים שיהיה בין 10-18 הכונה 18 ביום ו10 בלילה.

זה ידוע לי, אבל כאן מדובר על כל החודש, ולכן יש לומר ש10-18 פירושו יש ימים של 10 ויש ימים של 18.

וכנראה היית צריך לשאול במפורש מה הטמפרטורה הלילית במדינות אלה. וכפי שהבאת כאן:

בדרך כלל עד לאזור ה-15 מעלות צלזיוס במהלך היום אך יכולות לרדת עד לכ-4 מעלות צלזיוס ואפילו פחות בשעות הלילה.
 
וכנראה היית צריך לשאול במפורש מה הטמפרטורה הלילית במדינות אל
כפי שכתבתי:

חג הסוכות חל בדרך כלל בין אמצע ספטמבר לאמצע אוקטובר (תלוי בלוח השנה העברי בכל שנה). בתקופה זו, הטמפרטורות בלילה במדינות אירופה שציינת הן בערך:- פולין: בין 2° ל-10° צלזיוס- גרמניה: בין 5° ל-12° צלזיוס- צרפת: בין 7° ל-15° צלזיוס (תלוי באזור - צפון צרפת קר יותר מדרומה)- רוסיה: בין -5° ל-10° צלזיוס (תלוי מאוד באזור - רוסיה היא מדינה ענקית עם אקלים מגוון)
 
יפה, וא"כ אין זה בהכרח כפי שכתבת 6/8/10 אלא יכול להיות גם 10/12/15.
 
יפה, וא"כ אין זה בהכרח כפי שכתבת 6/8/10 אלא יכול להיות גם 10/12/15.
15 זה בדרום צרפת. בצפון צרפת הוא כתב שזה עד 10 מעלות.
10-12 מעלות זה ממש קר. אצלנו יש רק בשיא החורף מעלות כאלו. אף אדם לא יישן ברחוב במעלות כאלו.
ודאי שלא נכון לומר על זה שלא קר כ"כ, ובפרט בפולין ששם זה ממש פחות.
 
הרמ"א חולק על הראשונים ועל המציאות, ולכן פשוט שהטעם העיקרי הוא כפי שכתבו הראשונים וכפי שהיה המציאות שהוא מחמת הקור, ולכן רק באשכנז נהגו כן

נקטת לשון מאוד מזלזלת ברמ"א שהוא מגדולי הפוסקים האחרונים, ובני ישראל יוצאים ביד רמ"א, עד שהיו כמה וכמה מפוסקי עדות הספרדים שכתבו שקיבלנו עלינו הוראות הרמ"א כאשר השו"ע לא גילה דעתו.

דברי הרמ"א הם אולי נגד המציאות שאתה רואה בעיניך כיום, אבל אין לך מושג מה היתה המציאות בזמן הרמ"א לפני 450 שנה. ואם הוא כותב במפורש ש"ברוב המקומות אינו קר כל כך בימי הסוכות והיו יכולים לישן שם בכרים וכסתות", בוודאי שזו היתה המציאות.

וגם לולא דברי הראשונים, די לנו בדברי הרמ"א וטעמו למנהג זה.
 
אצלנו יש רק בשיא החורף מעלות כאלו. אף אדם לא יישן ברחוב במעלות כאלו.

במקומות שהורגלו לקור, אין זה נחשב אצלם לקור גדול, ובוודאי שיסתדרו בקור כזה עם שמיכות. וסוכה זה עדיין לא "רחוב", זה מקום סגור מארבע רוחותיו ורק בין ענפי הסכך ישנם רווחים.
 
שאר הסברות שכתב נכונות גם לשאר הארצות ולא נהגו שם כן ולא עלה על דעת מעולם

הבאתי לעיל על המנהג הפשוט במרוקו אצל המון העם, ולא מהטעם שכתבו הראשונים אלא כעין הטעם שכתב הרמ"א.
 
דברי הרמ"א הם אולי נגד המציאות שאתה רואה בעיניך כיום, אבל אין לך מושג מה היתה המציאות בזמן הרמ"א לפני 450 שנה. ואם הוא כותב במפורש ש"ברוב המקומות אינו קר כל כך בימי הסוכות והיו יכולים לישן שם בכרים וכסתות", בוודאי שזו היתה המציאות
הם נגד המציאות כיום ונגד המציאות בזמן הראשונים. אולי השתנה המציאות רק בזמנו וחזר בזמננו..
במקומות שהורגלו לקור, אין זה נחשב אצלם לקור גדול, ובוודאי שיסתדרו בקור כזה עם שמיכות. וסוכה זה עדיין לא "רחוב", זה מקום סגור מארבע רוחותיו ורק בין ענפי הסכך ישנם רווחים.
המרדכי כותב שזה כן קור, וכך היא האמת. כשאצלנו בסוכות לקראת בוקר יש 18 מעלות - נהיה קר מאוד.
אצלם 10 מעלות מתחלת הלילה.
לא רואה טעם להמשיך בויכוח עקר זה.

קצת התבוננות.
הטעמים של הרמ"א שייכים בכל מקום גם כשאין קור, אז איך קרה 'שבמקרה' רק באשכנז נהגו שלא לישון מהטעמים האלו. למה לא חשבו עליהם חכמי הגמ', או הראשונים בשאר המקומות?

מותר לומר שדברי הרמ"א תמוהים, וכפי שכתבו כבר כמה אחרונים.

אין מצוה להחזיק בביטול מצות עשה ולהאחז בקרנות המזבח בטעם תמוה שכתב אחד מגדולי הפוסקים.
 
עדיין לא הבנת, היא אכן יכולה לא לרצות לאכול עמו, אבל עדיין הוא יהיה חייב לאכול בסוכה
אבל אם אי רצונה לאכול עמו היה פוטר אותו מלאכול בסוכה, אז היא תהיה חייב לאכול עמו
ואם לא חייבוה לאכול [או לישון] עמו, רואים שזה לא פוטר אותו

הבנתי מצויין. ראשית, אין פה ענין של "רצון" כי אין סיבה שלא תרצה לאכול בסוכה עם בעלה, ולכן אף אחד לא דיבר בזה.

ושנית, אכילה אינה כמו שינה. לישון יש ענין לישון עם האשה, לאכול אין שום ענין. ולכן הרבה אנשים לא אוכלים עם האשה כל ימות השבוע מחמת שלא מסתדר להם, ולא אכפת להם כלל, אבל ישנים עמה כל לילה.

ממילא מהיכי תיתי לחייב אותה לאכול עמו, או לפטור אותו מחמת אי רצונה לאכול עמו. לא קרב זה אל זה.
 
הם נגד המציאות כיום ונגד המציאות בזמן הראשונים. אולי השתנה המציאות רק בזמנו וחזר בזמננו..

מדבריך משמע כביכול הראשונים קבעו מסמרות שמחמת זה לא ישנים בסוכה, ולא היא. בדבריהם הם הביאו את המנהג הפשוט, וכתבו טעמים משוערים מהיכן נבע המנהג.

המרדכי כתב "ומה שנוהגין להקל עכשיו בשינה, שאין ישנים בסוכה רק המדקדקין במצות, יש אומרים משום צינה, דיש צער לישן במקומות הקרים".

גם בספר המנוחה לרבינו מנוח מנרבונה העיד על בני דורו ש"עכשיו הקילו בשינת הסוכה" ונתן שני טעמים לדבר: א. "משום דפירצה קוראה לגנב". ב. "דנפל חולשא בעלמא ורוח קימעא עוכרם".

ולהזכירך, רבינו מנוח גר בדרום צרפת, איזור חמים יחסית, ובכל זאת - בני דורו ומקומו נהגו להקל בשינה בסוכה.

רק בספר בית הבחירה להמאירי (עמ"ס סוכה כח, א) כתב: "ואף אנו נוהגים להקל שלא ליתן מטות שלנו בסוכה ולשכב שם מפני סכנת הצנה שהיא מצויה בלילות במחוזות הללו, וכן שהם עלולים בגשמים הרבה באותו זמן, והרי אנו כמורשים מעיקרא".

מה שבולט אצל המרדכי, רבינו מנוח ואצל הרמ"א, היא ההתייחסות האדישה למנהג. נוהגים להקל בשינה, ותו לא. ולצורך הענין מחפשים טעמים כאשר תשיג ידם.
 
מה שבולט אצל המרדכי, רבינו מנוח ואצל הרמ"א, היא ההתייחסות האדישה למנהג. נוהגים להקל בשינה, ותו לא. ולצורך הענין מחפשים טעמים כאשר תשיג ידם
לא אדישה. כתבו טעמים, שהעיקר שבהם הוא הקור, וזה היה המציאות בזמנם ובזמננו.
מדבריך משמע כביכול הראשונים קבעו מסמרות שמחמת זה לא ישנים בסוכה, ולא היא. בדבריהם הם הביאו את המנהג הפשוט, וכתבו טעמים משוערים מהיכן נבע המנהג
כל טעם למנהג בכל ענין הוא 'משוער', ואעפ"כ הראשונים כתבוהו, וכך יש לתפוס
 
יש מצוה עשה מה"ת לישב בסוכה, חז"ל הק' פירשו לנו דשינה היא חלק מהישיבה בסוכה, כך שלא יתכן בעולם שיהיה הוראה גרופת להיתר לכתחילה לא לישון בסוכה. ולא יעזור כל טצדקי שבעולם לבטל אות מן התורה. והטעם של מקיפין דבינה ונמשכים אחר מנהג רבם וכו' רק ממחיש באיזה עיות של דרכי הפסיקה אנחנו מדברים.

מסתבר שהראשונים והרמ"א לא ייחסו חשיבות לדרשותיך חוצבות הלהבות על מצות עשה מהתורה, חלק מהישיבה בסוכה (ראה לעיל שזה לא מדוייק), וביטול אות מהתורה.

ולשיטתך היה להם לזעוק מרה על המנהג, ובשלמא המאירי שציין שיש סכנה רצינית מחמת הצינה, אבל המרדכי שציין "יש אומרים", והרמ"א שהדגיש שברוב המקומות אפשר להסתדר בסוכה עם כרים וכסתות, כיצד לא זעקו על ביטול מצות עשה מהתורה?

ולשיטת רבינו מנוח, מפני הגנבים ביטלו מצות עשה?

"הטעם של מקיפין דבינה" הוא עוד טעם מדין מצטער להמתיק את המנהג, שאמר הרבי מליובאוויטש על עצמו. כמנהגו להמתיק ולהשביח כל מנהג שנהג חמיו, יהיה מה שיהיה. גם תפילתו בשעה 10 הוא משום שחמיו נהג להתפלל בשעה זו.

ולא שנא מכל הטעמים האחרים של רוחות וגנבים, או מצטער מזה שאשתו לא עמו.
 
אבל המרדכי שציין "יש אומרים", והרמ"א שהדגיש שברוב המקומות אפשר להסתדר בסוכה עם כרים וכסתות, כיצד לא זעקו על ביטול מצות עשה מהתורה?

ולשיטת רבינו מנוח, מפני הגנבים ביטלו מצות עשה?
הקושיא היא רק על הרמ"א. כל השאר כתבו טעמים נכונים.
בשביל גנבים מבטלים מצות עשה כי זה מצטער באמת.
מפני הצינה מבטלים שינה בסוכה [והדיוק של 'יש אומרים' במרדכי - לאו כלום הוא].
"הטעם של מקיפין דבינה" הוא עוד טעם מדין מצטער להמתיק את המנהג, שאמר הרבי מליובאוויטש על עצמו. כמנהגו להמתיק ולהשביח כל מנהג שנהג חמיו, יהיה מה שיהיה. גם תפילתו בשעה 10 הוא משום שחמיו נהג להתפלל בשעה זו.
ועליהם אנו דנים שיש להוקיע מנהגים והלכות אלו, יאמרם מי שיאמרם.
 
כל טעם למנהג בכל ענין הוא 'משוער', ואעפ"כ הראשונים כתבוהו, וכך יש לתפוס

אם היה המרדכי כותב שבמקומות החמים יש להנהיג לישון בסוכה ולבטל המנהג הקלוקל שנבע מתוך אונס, מילא. אבל הוא רק כותב "יש אומרים משום צינה" ותו לא.

והגע עצמך, אם היה זה ברור שיש כאן מצטער מדין צינה - מהו "יש אומרים"? וכי זה לא ברור לכל?

אגב, המרדכי חי באוסטריה.

לפי הב"מ, "במהלך תקופת סוכות, שהיא בדרך כלל בסוף ספטמבר ותחילת אוקטובר, מזג האוויר באוסטריה יכול להיות קריר, בערים כמו וינה, הלילות עשויים להיות קרירים אך לא קרים מאוד, עם טמפרטורות שנעות סביב 10-15 מעלות צלזיוס.

ונפל פיתא בבירא.... הפוסק אותו מצטט הרמ"א, לא חי במקום קר כרוסיה ופולין.

ובעצם עלה בידינו שבמקומו של המרדכי היו הלילות קרירים, ובמקומו של רבינו מנוח היה בלילה "רוח קמעא" וגנבים, ולא נותר אלא המאירי שציין סכנה ממשית מחמת צינה.
 
ועליהם אנו דנים שיש להוקיע מנהגים והלכות אלו, יאמרם מי שיאמרם.

אין מה לדון כי כאמור מדובר בהמתקת מנהג שנפסק להלכה ברמ"א, ועד כמה שתדייק בראשונים (ואין מה לדייק, אלא אדרבה יש לדייק להיפך מהמרדכי ורבינו מנוח, כנ"ל) להלכה המכריע הוא הרמ"א שהביא את המנהג בשתיקה ולימד עליו זכות גם במדינות החמות, דהיינו לכלל ישראל.

אז כל הטענה היא בסך הכל מדוע הרבי מליובאוויטש קידש את המנהג - והתשובה פשוטה, מנהג חמיו.

אבל הלשון "להוקיע" שנכתבת ע"י הקטן שבקטנים כלפי הגדול שבגדולים, מגוחכת לחלוטין ומוכיחה שהכותב חסר מודעות עצמית.
 
לפי הב"מ, "במהלך תקופת סוכות, שהיא בדרך כלל בסוף ספטמבר ותחילת אוקטובר, מזג האוויר באוסטריה יכול להיות קריר, בערים כמו וינה, הלילות עשויים להיות קרירים אך לא קרים מאוד, עם טמפרטורות שנעות סביב 10-15 מעלות צלזיוס
לא יודע איזה בינה יש לך.
זה מה שענה לי
באוסטריה בלילות של חג הסוכות (בדרך כלל בספטמבר-אוקטובר), הטמפרטורות נעות בין:2° ל-8° צלזיוסחשוב לציין שהטמפרטורות משתנות בהתאם לאזור באוסטריה:- באזורים הרריים ובאלפים: הטמפרטורות יכולות לרדת אפילו מתחת ל-0° צלזיוס בלילה- בערים הגדולות כמו וינה, זלצבורג, אינסברוק: בין 3° ל-8° צלזיוס בממוצע- בעמקים ובאזורים נמוכים יותר: בין 5° ל-10° צלזיוס

אם היה המרדכי כותב שבמקומות החמים יש להנהיג לישון בסוכה ולבטל המנהג הקלוקל שנבע מתוך אונס, מילא. אבל הוא רק כותב "יש אומרים משום צינה" ותו לא.

והגע עצמך, אם היה זה ברור שיש כאן מצטער מדין צינה - מהו "יש אומרים"? וכי זה לא ברור לכל?
לא ברור. אולי צריך להביא שמיכות וכדומה? לכן כתב יש אומרים ופשוט.
 
אין מה לדון כי כאמור מדובר בהמתקת מנהג שנפסק להלכה ברמ"א, ועד כמה שתדייק בראשונים (ואין מה לדייק, אלא אדרבה יש לדייק להיפך מהמרדכי ורבינו מנוח, כנ"ל) להלכה המכריע הוא הרמ"א שהביא את המנהג בשתיקה ולימד עליו זכות גם במדינות החמות, דהיינו לכלל ישראל.
האחרונים הקשו על טעמי הרמ"א, וכיון שדברי הרמ"א נסתרים מהמציאות, וגם טעמיו נסתרים מהגמ' [וכפי שהוכיח הגר"א] ועוד - חזרנו לדברי הראשונים, ולהלכה הברורה בא"י וסביבותיה, ואשרי המדבר על אוזן שומעת.
אז כל הטענה היא בסך הכל מדוע הרבי מליובאוויטש קידש את המנהג - והתשובה פשוטה, מנהג חמיו.

אבל הלשון "להוקיע" שנכתבת ע"י הקטן שבקטנים כלפי הגדול שבגדולים, מגוחכת לחלוטין ומוכיחה שהכותב חסר מודעות עצמית.
הכותב לא יכול לסבול שקר בהלכה ובשאר ענינים. זה כל התורה על רגל אחת.
 
סטטוס
לא פתוח לתגובות נוספות.
ראשי תחתית