לא מוכרח כלל, ויש לדון ע"ז במקו"א.
מרן זצוק"ל ענה על זה 2 תירוצים כמובא שם.
מחלוקת הבן איש חי והגרע''י בקשירת קשר כפול בשבת
- יוזם האשכול כהנא דמסייע
- תאריך התחלה
כהנא דמסייע
חבר מוביל
- הצטרף
- 27/3/25
- הודעות
- 1,547
לדעת רוה''פ ור''פ בכללם ספק שאינו שקול לא מצטרף.
וידעתי בני ידעתי דיש חולקים על זה שאם אחד שקול ואחד לא שקול הוי מ''מ רוב צדדים, אך כאן גם רוב צדדים אין. דהלכה כהרמב''ם ורי''ף. והלכה כרוה''פ. ותרי מיעוטי נינהו. ולכן סבר הבא''ח דאין בזה כדי סמיכה. וכדעת רוה''פ שסברו כדעתו.
כהנא דמסייע
חבר מוביל
- הצטרף
- 27/3/25
- הודעות
- 1,547
זאת ועוד, שגם אם יש ס''ס, לדעת הרא''ם אין לעשות מעשה בידיים ע''פ ס''ס לכתחילה, ורק כגוונא של סוגיית פ''פ ששם נשא אשה ונמצא פ''פ, מותר לו מכח ספק ספיקא להמשיך לחיות עמה. אבל לכנוס לכתחילה ע''פ ס''ס אסור. ודעת הפר''ח להקל, וגם לא בכל גוונא. ומ''מ גם למיקלים, לעשות לכתחילה, זה רק במקום טירחא. וכמו שהאריך בזה השדי חמד. ואביא מעט מהרבה. וממילא מובן שפיר מדוע לא התיר מרן הבא''ח אלא במקום צער.
יעו''ש שהביא לפנ''כ סוללה של פוסקים קדמונים הסוברים כן, עד שחשב שאין מי שחולק, שוב מצא שו''ג יחיד שהתיר במקום צער. ואולי גם כאן תתפוס דעת יחיד. אך מ''מ דברי הבא''ח וגישתו ברורה, בהירה, ונהירה.
יעו''ש שהביא לפנ''כ סוללה של פוסקים קדמונים הסוברים כן, עד שחשב שאין מי שחולק, שוב מצא שו''ג יחיד שהתיר במקום צער. ואולי גם כאן תתפוס דעת יחיד. אך מ''מ דברי הבא''ח וגישתו ברורה, בהירה, ונהירה.
כהנא דמסייע
חבר מוביל
- הצטרף
- 27/3/25
- הודעות
- 1,547
רק להעיר שהכה''ח שהיה כאן בא''י וראה המנהג, והיה בקי טפי מהפוסקים האחרונים יותר בדעתו ובהלך רוח דירושלים של מעלה, מפרש כוונתו בחגורה שאין דרך להדקה בחוזק, אלא ברפיון, וממילא אין כאן קשר של אומן גם לשלט''ג.
כאן הוא השתמש במליצה זו למשמעות אחרת...
ומשום מה התעלמת מהמשך המליצה שכתב 'כי רצונו לאסור כסברת האחרונים האשכנזים'. שכביכול הבא"ח רצה מלכתחילה לאסור ולכן ניסה לכרכר כרכורים..
ועוד מה נכנס כאן 'האשכנזים'? הלא בתורה אין גזענות? ובאותה מידה י"ל שהרב עובדיה רצה להתיר כסברת הראשונים הספרדים.
ורק בשביל הנקודה שעוררת
צריך להדגיש שרוב הפוסקים הספרדים לדורותיהם החמירו בזה וכמו שמנו אותם לעיל
כך שהטענה שהבא"ח כרכר כרכורים בשביל לפסוק כאשכנזים, זה משפט שלול מיסודו כי רבים מגדולי הפסוקים הספרדים אסרו זאת כיעויין לעיל
חבל שאתה לא ממשיך עוד כמה מילים "כדעת הרמ"א"
- דהיינו שהבא"ח החמיר לפי דברי הרמ"א והפוסקים כן.
(אני לא נכנס לכך שהובא לעיל שיש רבים מפוסקי ספרד האוסרים זאת, רק כוונת מרן זצוק"ל שהבא"ח הורה לאסור לפי סברת הרמ"א והאחרונים שפוסקים כוותיה)
נכון. אין בעיה. רוב הספרדים אסרו.
מה שאני הערתי, שעצם הטענה תמוהה.
הפוך
התכוונתי לחזק את דבריך
שזה טענה מוזרה לומר שהבא"ח פסק כפוסקים האשכנזים, כי זה לא קשור לבא"ח וכדכתבתי לעיל
ועוד אוסיף על מה שכתבתי לעיל.
שהמושג "לכרכר כרכורים" זה לעשות כל מיני טצדקי ופעולות להביא ראיה לשיטתו וכמו שכל אחד יווכח באחרונים שהבאתי לעיל.
- ואותו דבר כאן, שהגרי"ח זצוק"ל כותב תשובה לאסור שני קשרים, אז הוא מנסה לומר שגם החיד"א מודה לדבריו. (וזה כעין המושג "לחלוק בידיים נקיות" שהובא בפורום כאן)
ועל זה מרן זצוק"ל התבטא שזה "לכרכר כרכורים" כמו שהבאתי לעיל.
(על הלשון "פוסקים אשכנזים" כוונתו פשוטה לאלה שפוסקים כמו הרמ"א, ונכון, יש גם רבים מהפוסקים הספרדים שפוסקים כן)
כהנא דמסייע
חבר מוביל
- הצטרף
- 27/3/25
- הודעות
- 1,547
מחילה מהרב ירוץ דברו לא קושיא קא חזינא ולא פירכא קחזינא, אלא חוסר הבנה קחזינא, ותו לא.
כהנא דמסייע
חבר מוביל
- הצטרף
- 27/3/25
- הודעות
- 1,547
הרב @כהנא דמסייע
למה אתה לא מקשיב לי ועובר על "כל התשובה"?
- למה אתה רץ למסקנא, ששם מדבר על לקשור שני קשרים "לעולם"!
כהנא דמסייע
חבר מוביל
- הצטרף
- 27/3/25
- הודעות
- 1,547
עברתי על רוב דבריו, וחלק מדבריו הנאני, כמו מה שהוכיח שלהלכה נפסק כר' מאיר, והבאתי זאת לעיל. גם מה שהביא להוכיח במישור דהב''י חולק על הט''ז ולא מצריך תנאי של לעולם. מסתבר באמת ויציב. וחלק מהם לא מדוייקים כ''כ לענ''ד. ועניתי על חלק גדול מהם בדברי.
ומ''מ אין דרכי להתפלמס בספרי תשובות זמנינו, כתשובה בפנ''ע, אם תרצה תביא נקודה מסויימת ונתמודד עמה באופן נקודתי. בהצלחה.
אבל למה אתה "מדביק" את המסקנא שלו?
מה הקשר לנושא?
כהנא דמסייע
חבר מוביל
- הצטרף
- 27/3/25
- הודעות
- 1,547
כי לגבי זה הוא דן והכריע ובזה גם אני מסכים איתו.
כהמשך לדברים, מענין לענין באותו ענין.
משך הזמן המגדיר "קשר שאינו של קיימא"
בספר חזון עובדיה (חלק ה', עמוד מז) הביא מחלוקת הפוסקים – האם קשר המותר שאינו של קיימא נחשב כזה כאשר הוא ליום אחד בלבד, או עד שבעה ימים.וכתב להסיק – דעד שבעה ימים הוי "אינו של קיימא" ומותר, על פי דברי מרן הבית יוסף, שמסיק כן בדעת הטור.
