על ירושלמי זה עניתי לעיל שבקטן בן י"ג זה שייך עי"ש.
כעת דיברנו על הרשב"א וגם בזה לא רואים כלום.
אתה משתמש בדפדפן מיושן. ייתכן שהאתר הזה ואתרים אחרים לא יוצגו כראוי.
אנא עדכן את הדפדפן שלך או השתמש בדפדפן אלטרנטיבי.
אנא עדכן את הדפדפן שלך או השתמש בדפדפן אלטרנטיבי.
מהו גודל הכזית?
- יוזם האשכול חיי עולם
- תאריך התחלה
כעת דיברנו על הרשב"א וגם בזה לא רואים כלום.
כהנא דמסייע
חבר פעיל
- הצטרף
- 27/3/25
- הודעות
- 93
איך הפכת את כל הראשונים והשו''ע לנסיון לדחות את הזית האמיתי. עולם הפוך ראיתי. ממציאים המצאה ואחר כך אוי ואבוי למי שדוחה בכח. אם יש עוד התעקשות לתרץ את הדברים הדחויים שלהם.הבנתי מצויין. לא רואים כלום.
ב"ה לאחר ראות דבריך באשכול זה, עם כל הנסיונות הכי חזקים לדחות את הזית האמיתי - לא הצלחת [לדעתי], והשיעור האמיתי התחזק אצלי
וכדי לפקוח עיניים עוורות נביא מעט מי הכזית הלא אמיתי כדגבר @כהו ומי האמיתי. ועולם הפוך ראיתי.
וכהקדמה נקדים את הידוע לכל עד היום היה מקובל מאד להניח כי כזית הוא כחצי ביצה, כדעת תוס' ואיתם עמם כעשרים ראשונים[1], או כשליש ביצה פחות מעט, כדעת הרי''ף הרמב''ם והרא''ש, וכמו שהוכיח הפרי חדש[2]. ובלשון גדולי הפוסקים הספרדים הוזכר גם בדרהמים כ6 דרה''ם, או כ9 דרהם[3]. ולהדיא נקטו גדולי הפוסקים כגון הגר''א ועוד מגדולי עולם דבפחות מכשליש ביצה לית מאן דחש ליה לכשיעור כזית[4]. וכן הייתה גם הכרעת גדולי הדור, מרנן הגרע''י זצ''ל[5] הגרי"ש אלישיב והגרב''צ א''ש[6] לגבי אכילת הכרפס לאכול פחות משליש ביצה שלא יתחייב בברכה אחרונה. ובשאר ימות השנה אם אכל שליש יאכל יותר עד כחצי ביצה שיאכל לברך ברכה אחרונה בלי חשש ברכה לבטלה. ודעת הגאון ר' בן ציון אבא שאול זצ''ל במבוא לאור לציון חלק ג' כותב כן שמעיקר הדין כזית הוא כשליש ביצה[7], אולם מכיון שנקטו הפוסקים הפתח הדביר והבן איש חי ועוד תשע דרהם, יש לאכול יותר עד חצי ביצה ואז לברך ברכה אחרונה. או לכל המרבה יש שהחמירו לגבי ברכה אחרונה לא לאכול מכרבע ביצה, עד כחצי ביצה, ויש בזה דעות השיעור המדוייק ודעת מרן הגאון ר"מ מזוז שליט''א להחשיב כזית מכ13 גרם[8]. וכך היה מנהג תימן היה ברבע ביצה[9]. אולם להקטין בפחות מזה הוא דבר שאינו מתקבל על לב. ואנסה לבאר בשורותיים אלו טעם ההלכה ונימוקו.יותר.
- [1] רוב הראשונים והפוסקים נקטו דשיעור ביצה הוא חצי ביצה, או לכל הפחות שליש ביצה מקור דין השו''ע והפוסקים הוא מתוס', וכפי שהביא הבית יוסף (סימן תפו): "ושיעור כזית נראה מדברי התוספות בסוף פרק גיד הנשה (חולין קג: ד"ה חלקו דהוי כחצי ביצה". דברי התוס' מופיעים בכמה מקומות בתוס' בש''ס: יומא פ. ד''ה ושיעורו; ובתוס' ישנים שם; ועירובין פ: ד''ה אגב; וחולין קג: ד''ה חלקו; וכן בפסקי תוס' חולין שם אות רע''ב. (הרי לנו שדין זה שכזית חצי ביצה היא הלכה רווחת אצל כל חכמי התוס', והם הר''י והר''ש משאנץ, והר''א מטוך, והמהר''ם, והסמ''ג בעלי התוס' הנ''ל) ולא הביא הב''י שום חולק על תוס'.
- דברי התוס' מיוסדים על הוכחה מגמרא מפורשת: כי מחד גיסא בכריתות (יד.) איתא: ''שיערו חכמים שאין בית הבליעה מחזיק יותר מב' כזיתים'', לעומת זה ביומא (פ.) ''שיערו חכמים אין בית הבליעה מחזיק יותר מביצה תרנגולת''. הרי ששני השיעורים שוים – ביצה היא בדיוק כמו ב' כזיתים (אגב, מעניין לשונו של היעב''ץ (מור וקציעה) סימן תפו שמעיר על הב''י: "ושעור כזית נראה מדברי התוס' דהוה כחצי ביצה [ב''י]. לא היה צריך לתלות דבר זה במשמעות דתוס', תלמוד ערוך הוא בידינו").
- ומה יענה הרמב''ם ע''ז, דנו הראשונים ואחרונים בכמה תירוצים, אבל גם לדבריהם זה יכול ליישב בדוחק רק ג' זיתים בביצה, אבל שיכנס י' זיתים בביצה זה לא יתכן לכל הפירושים ודו''ק ואכמ''ל.
וכן פשטות השו''ע בסי' תפו, ובדרכי משה סי' תעה נקט כן. ליקוט חבל עצום של גדולי הפוסקים האחרונים – כזית חצי ביצה: כן פוסק בשו''ע (או''ח סי' תפ''ו כנ''ל, וכן סתם בב''י), וכ''כ בד''מ וברמ''א (בדרכי משה הארוך תעה "ועיין לקמן בהלכות פסח (סי' תפו) דכזית הוא כחצי ביצה". וכן בדרכי משה קצז,ה, וכן שתק לפסק השו''ע בסי' תפ''ו); עמק ברכה (מאבי השל''ה, כלל י''ג אות ו'); מהרש''ל (יש''ש חולין פרק ג אות פח, הו''ד בב''ח יו''ד סי' מ''ד, ובט''ז יו''ד מד,יב); של''ה (של"ה שער האותיות אות הקו"ף - קדושת האכילה (ב), גם השל''ה דרך בארץ ישראל); ב''ח (או''ח סימן קסז ד''ה ואם יש עמהם בעל הבית וכו') ובסימן קצ ובסי' רי וביו''ד סי' מ''ד); לבוש (סי' תפ''ו); פרישה בשם מהר''א מפראג (בפרישה אורח חיים סימן תרלט, ובפרישה תפ''ו,י. ובדרישה אורח חיים סימן תמב עי''ש ב''פ); ט''ז (יו''ד סי' מ''ד ס''ק י''ב וכן בט''ז או''ח סי' תפ''ו לא העיר כלום על דברי השו''ע כזית חצי ביצה א''כ מסכים עמו); מטה משה (עמוד העבודה ליל הסדר סימן תרנ); מג''א (ריש סי' תפ''ו ובסי' תע''ה); תבואות שור (בספרו בכור שור מסכת סוטה דף ה עמוד א); אליה רבה (קסז ובסי' קפ''ד,ח. ובסימן רי, ובסימן תעג); חק יעקב (תפ''ו, תע''ג); מור וקציעה (סימן תפו, רי); צל''ח (פסחים קטז:); הפלא''ה (פנים יפות פרשת בשלח ופרשת תצוה); חתם סופר (אורח חיים סימן קכז); מהר"ם שיק (יורה דעה סימן נז); תפארת ישראל (יכין מסכת פסחים פרק י); ערוך השולחן (אורח חיים סימן קסח). ועוד חבל עצום של פוסקים ואכמ''ל. עד כאן הפוסקים שהזכירן רק שיעור חצי ביצה, והשמיטו שי' הרמב''ם כזית שליש ביצה, להלן נביא השיטה של שליש ביצה, אבל פחות משיעור זה, מאן דכר שמיה.
על בסיס הגמרות שאין בית הבליעה מחזיק יותר מבית תרנגולת, ואין בית הבליעה מחזיק יותר משני ביצים. וראה ביעב''ץ במור וקציעה ליעב''ץ (סי תפו) שכותב במפורש על הבית יוסף שהתבסס על תוספות שמדוע היה צריך לתוספות הלא תלמוד ערוך הוא בידינו.
[2] ספר פרי חדש על או"ח - סימן תפו "דע שהרמב"ם בפ"ח מהלכות שבת כתב דגרוגרת א' משלש בביצה והוציאו מסוגיא דס"פ חלון דקאמר התם דשיעור שתי סעודות הויין י"ח גרוגרות וכמבואר בדבריו בפ"א מהלכות עירובין וק"ל כותיה דרבי יוחנן בן ברוקה בפרק כיצד משתתפין דשיעור שתי סעודות הם ו' ביצים נמצא שהביצה היא ג' גרוגרות והגרוגרות הוי יותר מכזית כדמוכח בהדיא בר"פ המצניע נמצא שהביצה היא יותר מג' זיתים ולפי זה הכותב' היא ג' זתים שהרי היא פחות כמעט מכביצה וכו'. אבל לדידן דק"ל כהרמב"ם שיעור כזית אינו אלא שליש ביצה בקירוב, ולפי זה אין המוחש מכחיש אותו כ"כ כמו לשיטת התוספות, שהביצה אינו אלא שתי זיתים, שזה לא מסתבר כלל, כיון דבכזית בינוני משערינן, כדתנן במ' כלים ומייתי לה הש"ס ובפ' כ"מ ע' בתוס' דר"פ המוציא יין".
[3] הרבה מרבותינו נקטו שיעור כזית ט' דרה''ם (25-28 סמ''ק) כפי שהאריך בפתח הדביר סי' ק''צ. כ''כ הבן איש חי (מסעי אות ב'), ובנר מצוה, ופרי האדמה, מזבח אדמה, זרע יעקב, כה''ח (תעב,עב), הו''ד בשיעו''ת (סי' ב' אות ה') והוסיף שכ''כ עוד פוסקים ספרדים בדורות האחרונים והביא בשם פתח הדביר שהעיד שכן נהגו מימי עולם זקני תורה בעלי תריסין.
[4] בשורותיים אלה אביא גדולי עולם שנקטו שאין צורך לחוש לספק ברכה אחרונה בפחות מכשליש ביצה. נתחיל עם דעתו של אדונינו הגר"א זצוק"ל. מביא שם בספר שערי רחמים וז"ל: "שלא יאכל דבר שהוא שליש ביצה שהוא ספק ברכה אחרונה ואם אכל חובה עליו להוסיף עד כביצה". מפורש שפחות משליש ביצה אין אפילו ספק ברכה אחרונה! (מעשה רב סי עד, ולחומרא בדאורייתא נקט ששיעור כביצה של זמנינו, ע''ש באות קה וקצא להדיא לגבי כזית).
ולענין מה שכתוב בשם הגר"ח מוואלאזין אצטט את נו"נ להגר"א מורנו רבי משה שטרנבוך שליט"א בספרו מועדים וזמנים חלק ג עמוד קנד: "והעיקר שאני תמה מאחר שרבינו הגר"א זצ"ל מחמיר להדיא דבעינן לכזית ג"כ כפול, והיינו שצריך כביצה בזמננו דוקא ומחמיר אפילו במרור דרבנן וכמבואר מ"מעשה רב". והגר"ח מוואלזין זצ"ל נאמן ביתו שזכה לשמשו ושמעתתיה דרבינו הגר"א בפומיה תדיר, היאך אפשר שחידש הלכה והורה להקל לכתחילה במ"ע דאורייתא נגד דעת רבו הגדול מאור ישראל הגר"א זצ"ל, דבר שאין דרכו מעולם בכך. ולכן מסופקני אם השמועה נכונה, ואולי הגר"ח זצ"ל לא השיב לשואל שלא הבין כוונתו, שמעולם לא אמר דבר זה, וצריך לברר היטב שמועה זאת ואין בידי לברר, וצ"ע".
ב) שו"ת ויאמר יצחק (מגדולי רבני מרוקו): "במקום צער וכו' יש לסמוך על כל הפוסקים הנ"ל דסגי בשליש ביצה" שליש ביצה ולא פחות.
ג) ספר נר מצוה (מגדולי הדור הספרדים): "ולענין הלכה נראה מדברי ה'פרי חדש' בסימן תפ"ו דנקטינן כדעת הרמב"ם דשיעור כזית אינו אלא שליש ביצה, אבל הרב הקדוש בעל חמדת ימים ההוא אמר דכבר נהגו כדעת ר"י בעל תוספות דשיעורו כחצי ביצה. והאוכל פחות מזה לא יצא ידי חובתו עיי"ש. וכו' מיהו בשעת הדחק רק שליש ביצה וכו' אבל שאר בריאים יש להם לחוש לסברת ר"י"
ד) בספר יד אליהו: "לאכול פחות מכזית בלא ברכה אחרונה אין לסמוך על זה [חצי ביצה] רק צריך לאכול רק בערך שליש ביצה, ומשליש ואילך הוא בכלל ספק ברכה".
[5] ספר חזון עובדיה (פסח ח''ב עמ' קמג) כתב בפירוש לחוש משש דרהם ומעלה לברכה אחרונה, ויאכל יותר עד תשע דרהם ואז יברך.
[6] הגרב''צ א''ש נקט במפורש שאין אחריו פירוש שאין לחוש בפחות מ6 דרהם. והנדון כאן אינו האם יש את שיטת הרמב''ם של מעט פחות משליש, אלא שדעת הסוברים עשירית מופקעת.
ומשום שדבריו יקרים ויסודיים בענין זה ראיתי להעתיק תורף דבריו שהביא דברי גדולי הפוסקים שכתבו דשיעור כזית הוא כתשע דרהם, וכותב לבאר ע''פ הרמב''ם עירובין פ''א הי''ב שהרביעית ביצה ומחצה, והיא משקל שבעה עשר וחצי דינרים. והדינרים הם דרהם וחצי (ז''ך דרהם). ויוצא שביצה היא י''ח דרהם, וחצי ביצה תשע דרהם. ומבואר בשו''ע סי' תפו בשם תוס' דכזית הוא כחצי ביצה, והנה הכרח התוס' הוא מסוגיא דכריתות דבית הבליעה מחזיק כביצה, ומחזיק שני זיתים, וא"כ לשיטת הרמב"ם קשה מהגמ' בכריתות שאמרו שם שאין בית הבליעה מחזיק יותר מב' זיתים והרי לשיטת הרמב"ם שאין בכזית יותר משליש ביצה בית הבליעה המחזיק כביצה מחזק יותר מג' זיתים והמפרשים האריכו ליישב דעת הרמב"ם וכו'.
והנראה נכון ברעת הרמב"ם הוא דשאני שיעור כביצה שדיבר בו הרמב"ם לענין גרוגרת שליש ביצה משיעור כביצה שאמרו לענין כמה מחזיק בית הבליעה דהא האמור ביומא רף פ' ע"א שאין בית הבליעה מחזיק יותר מביצת תרנגולת מיירי לענין שיעור סומאת אוכלין והרי לדעת חכמים בעירובין דף פ"ג ע"א כביצה שאמרו בטומאת אוכלין כמוה בלי קליפתה, וכן ביאר המאירי בעירובין דף פ"ג ע"א ששיערו כדרך אכילתה, וכן פסק הרמב"ם בפרק ד' מהלכות מטואת אוכלין הלכה א', ואילו מה שכתב הרמב"ם שהגרוגרת שליש ביצה היינו ביצה עם קליפתה כמבואר בעירובין דף פ"ג ע"א דלא שוו בשעורייהו ע"ש, ובמאירי שם כתב כן במפורש ע"ש וכן כתבו בשו"ת נודע ביהודה מהדו"ק או"ח מימן ל"ח והפרמ"ג בסימן שס"ח א"א מ"ק ב' ע"ש, והביאו במ"ב שם ס"ק י"א, וראה גם בדרכי משה בסימן תנ"ו אות א' ועל כן אף שהגרוגרת גדולה מהכזית, מכל מקום אין בית הבליעה מחזיק ג' זיתים כשם שגם אינו מחזק ביצה בקליפתה, וכן כתבו ליישב כן הגר"א בסימן תפ"ו, ובשו"ת נודע ביהודה מהדו"ק או"ח מימן ל"ח וראה גם בחזו"א או"ח סימן ק' אות ה' ע''ש.
והנה דבר זה שבית הבליעה מחזיק כביצה היינו כביצה בלא קליפתה אינו רק לשיטת הרמב"ם, שגם לדעת התוס' הדבר מוכרח דהיינו ביצה קלופה, שהרי כן מבואר בעירובין דף פ"ג ע"א שאמרו כמוה בלי קליפתה וכמו שנתבאר לעיל, וראה בדברי הגר"א בסימן תפ"ו, ולפי זה ממה שהשוו התוס' מימרא זו עם הא דאמרינן בכריתות דף י"ד ע"א שאין בית הבליעה מחזיק יותר מב' ביצים, מוכח דסבירא להו שהכזית חצי ביצה קלופה.
הרי לנו שלדעת הרמב"ם הכזית אינו יותר משליש ביצה בקליפתה, דהיינו כששה דרהם, והוא כתשעה עשר גרם לפי חישוב הדרהם הטורקי שהוא שלשה גרם וחומש, ולדעת התוס' הכזית הוא כחצי ביצה קלופה, דהיינו ששה ושלשת רבעי דרהם שהוא כעשרים ואחד וחצי גרם לפי החישוב הנ"ל.
ומעתה יפלא על האחרונים הנ"ל שכתבו שהכוית הוא תשעה דרהם שהוא דלא כמאן שלהתוס' הוא פחות משבעה דרהם, ולהרמב"ם הוא פחות מששה דרהם
ואף שהם אומרים ששיעור הקליפה קטן יותר מהשיעור שנתן מהרי"ל וכמו שנתבאר לעיל, מכל מקום משמעות דבריהם שכתבו שהביצה ח"י דרהם והכזית תשעה דרהם היינו ממש כשיעור זה ולא פחות, ואילו לפי חישוב ביצה קלופה הוא בכל אופן פחות משיעור זה". עכת''ד, ובהמשך יבואר דכ''ה דעת הגר''א ור''ע חי ריקי.
ואמנם מה שדן שם בהבנת האחרונים שביארו שביצה בקליפתה שונה ממש''כ מהרי''ל דהוא רביע.
ושלח לי ידיד ת''ח, מדידה שעשיתי היום: ביצה במשקל 61 גרם שהיא כ-59 סמ"ק (לפי בדיקה קודמת שלי על ההבדל בין נפח למשקל הביצה בדיקה קרובה לודאית גם על הביצה הזו בפ"ע).
ניקבתי בה חור קטן, רוקנתי את תכולתה לתוך כוס, והחדרתי לתוכה כמה פעמים מים כדי לשטוף את פנים הביצה, אח"כ השארתי אותה הפוכה בכוס ליציאת כל המים האפשריים. ולאחר כשעה מלאתי אותה שוב באמצעות מזרק תרופות בדיוק 55 סמ"ק של מים.
נמצא שאחוז הקליפה קרוב ביותר לתוצאה של 1/15, שהם 6.66% מהביצה, ממש כפי שיצא לגר"ח נאה.
ואמנם הגאון הרוגוצו'בר בצפנת פענח (צפ''ד ח''ב סי' לבו, ומובא בכללי התורה והמצוות מערכת ת אות מג) "וקליפה חסר רובע ביצה כדמוכח סוטה דף ד.", וכעי''ז כתב הגאון רח''נ (שיעו''ת סי' א אות ג' עמ' קכו) מהמבואר שם ששיעור הזמן של שתיית יין רביעית שהוא ביצה ומחצה עם הקליפה, שוה לזמן של גמיעת שני ביצים, שהם הפנים של הביצה בלי הקליפה. ולכאורה זהו מקורו של המהרי''ל. וצ''ע כיצד יתיישב הדבר עם המציאות.
והקה''י בסוף שש''ת סי' יא, הוכיח מזה דהמציאות נשתנתה, והרי המהרש''ל כותב דהזית של תוס' מבוסס על זית שבזמן חז''ל וכו'.
ויש שדחו הראיה שיין חריף קשה לשתותו יותר. ויש מקום לגמגם דאיפכא דביצה שהיא סמיכה ועבה לוקח יותר זמן. וע' בזה ברח''נ, וע' ביבי''א (ח''ט סי' יט) ואכמ''ל.
[7] ודעתו להשוות כמעט בין תוס' לרמב''ם, דהרמב''ם דיבר על שליש ביצה עם קליפתה, ואילו התוס' דיבר על חצי ביצה בלי קליפתה. וביאורו מכוון לדברי רבינו הגר''א (סי' תפו), וכבר קדמו בזה בספר הון עשיר (פי''ז מכלים בסוף) לר''ע חי ריקי שלמדו שדעת תוס' חצי ביצה בלי קליפה, ולרמב''ם שליש עם קליפה. ולא פליגי כל כך, וכמושנ''ת לעיל בארוכה. ור''ע חי ריקי ראה זיתים. ואעפ''כ נשאר בעמדה כזו.
[8] הנה הגאון הגדול ר' מאיר מזוז שליט''א ר''י כסא רחמים כתב בהסכמה לספר כזית בזמנינו "גם מה שכתב כבוד תורתו שצריך לברך ברכת המזון על לחם הרבה פחות משלושים גרם לפי המדידות שעשה, כן כתב הגר''מ לוי זצ''ל בס' ברכת ה' (ח''ב עמוד צז בהערות) אך סיים שאין להורות כן להמון, שלא יבואו להקל בכמה הלכות. ודבריו נכונים מאד שאנו צריכים לשמור מנהג אבותינו מדורי דורות ולא לחדש בכל יום סברות חדשות, הייתכן לעשות כל רבותינו הספרדים הפתח הדביר והחסד לאלפים והבן איש חי והכף החיים טועים בהלכה ח''ו? אך אפשר להודיע להמון שכיון שיש דעות וספיקות בשיעור כזית, צריך לאכול פחות מעשרה גרם או כשלושים גרם, ולפחות פרוסת לחם של כ''ה גרם למי שאסור לו לאכול יותר ע''פ רופא, וזה ע''פ דברי הגר''ע יוסף בס' הליכו''ע הלכות סוכה וכו' וא''כ עשרים וחמש גרם הוי כזית, ובפחות מזה אין לברך, דקי''ל ספק ברכות להקל אפילו בקום אכול וכו'. ע''ש.
ודברי הגר"מ מזוז שלא להורות כן בהוראה לרבים נאמנו מאד, שכן הורה מרן החזון איש, וכפי שכתה בספר נתיבות הברכה (ברונר, עמ' אלף קמד) "אמנם למעשה המנהג המקובל הוא לשער הכזית כפי שיעור חצי ביצה של זמנינו, ואף הגאון ר' חיים קנייבסקי שליט''א (זצ''ל) הורה שאע''פ שהחזו''א נטה יותר לתשובת הגאונים, אבל אין להורות כן לרבים, וכן הביא בשם הגאון ר' ש''צ רוזנבלט", וכך רואים בספר חזון איש דאע''פ שהביא תשו' הגאונים, לא הביא אלא המח' ראשונים חצי ביצה או שליש ביצה ותו לא. רק יש עדויות דבמקום צער וכדו' היקל בפחות משיעורו הגדול של שני שלישי ביצה ע''פ הכפלת השיעורים, ועוד יבואר להלן.
שוב ראיתי דנראה דהדר הוא לכל חסידיו ומורה ודאין דשיעור כזית הוא עד י''ג סמ''ק, מעיקר הדין, ואלו הם דבריו במה שנדפס בעלון בית נאמן פרשת בשלח תשע"ט:
[9] כן כתב הגר"י רצהבי (שו''ע המקוצר ח''ג הלכות פסח סימן צא עמ' ס) כי אנו תופסים להלכה כשיטת כמה ראשונים הסוברים שהוא קרוב לשליש או לרביע ביצה ושיעור ביצה הוא גרם וכן נראה מדברי מהרי"ץ בעץ חיים דף ל'ב ע"א שנוטה להכריע כהרמב"ם שהוא שליש ביצה בקירוב ובכל התכאליל כת"י איתא ששיעור כזית הוא רביעית ביצה בקירוב". וע''ש שם שכתב ששמע ממהר''ח כסאר דבמצת מכונה שהיא שלושים גרם יש שני כזיתים.
כהנא דמסייע
חבר פעיל
- הצטרף
- 27/3/25
- הודעות
- 93
לא הבנתי זה שתירצת בדוחק השיטה המחודשת של זמנינו, אתה הופך זאת לראיה?על ירושלמי זה עניתי לעיל שבקטן בן י"ג זה שייך עי"ש.
כעת דיברנו על הרשב"א וגם בזה לא רואים כלום.
הרצף הלוגי כאן פשוט לא מובן.
לא באתי לכאן לטחון מים.לא הבנתי זה שתירצת בדוחק השיטה המחודשת של זמנינו, אתה הופך זאת לראיה?
הרצף הלוגי כאן פשוט לא מובן.
המבין יבין.
יישר כח.
כהנא דמסייע
חבר פעיל
- הצטרף
- 27/3/25
- הודעות
- 93
קורא יקר תבין. אינך יודע שראיות של תוס' אפשר לדחות בקלות, כמו שעשה בס' זית רענן. וכמו שעושים כאן חברי הפורום. הרי הם לא ראו זיתים. ואפילו שיש ראשונים שודאי ראו זיתים וסברו כמותם, הרי ודאי שמכח ראיות אלו צריך להגיה בהם.
אבל ראיותיהם של רבותינו מעתיקי השמועה מקטיני השיעורים ישמרם האל לנצח וימליך כבודם וממלכתם לנצח נצחים אינם ניתנים לפירכא, והם ראיות ברורות. וכל החולק עליהם ומסכים עם תוס' או שאר ראשונים, או דברי הגר''א בשם הזוהר המפורשים שכזית הוא כשליש פחות עשירית, הרי אינו אלא טועה ומטעה, ומכניס לאנשים דברים שאינם הגונים לראש, וגורם לאכילה בלא ברכה ואין לו על מי לסמוך.
אבל ראיותיהם של רבותינו מעתיקי השמועה מקטיני השיעורים ישמרם האל לנצח וימליך כבודם וממלכתם לנצח נצחים אינם ניתנים לפירכא, והם ראיות ברורות. וכל החולק עליהם ומסכים עם תוס' או שאר ראשונים, או דברי הגר''א בשם הזוהר המפורשים שכזית הוא כשליש פחות עשירית, הרי אינו אלא טועה ומטעה, ומכניס לאנשים דברים שאינם הגונים לראש, וגורם לאכילה בלא ברכה ואין לו על מי לסמוך.
