מהו גודל הכזית?

[כהנא דמסייע]

כולם נקטו שצריך שהקומץ עצמו יחזיק ב' זיתים.

מובא לשון הירושלמי במקורו תעיין בדבריו, תבין, ואחר כך תתחיל באחרונים, מה מיושב, ומה תמוה. קושיא מעיקרא ליתא.

 

[משיב כהלכה]

בהודעתך הקודמת (שמשום מה נמחקה) כתבת שהבאת לאביך 50 טון, אני כתבתי "רק" חצי קילו

כל בר דעת מבין שזה נכתב בהומור.

 

[עת שערי רצון]

כל בר דעת מבין שזה נכתב בהומור.

כנ''ל בהודעתי הקודמת

 

[כהנא דמסייע]

בנוסף יש ראיה שלא עמדו עליה כ"כ אבל היא ראיה אלימתא.

עמדתי עליה לעיל.

מהגמ' ביבמות ק"ג ע"ב.
שם מבואר שמטלית שיש בה ג' על ג' אצבעות מכילה 'כמה' זיתים.
בפשטות כמה זה לפחות 3.
אם אצבע היא 2 ס"מ יוצא ששטח המטלית הוא 36 ס"מ.
3 זיתים לפי חצי ביצה יוצא 66 סמ"ק [לפי השיעור הקטן שהביצה היא חמישים, ומודדים ללא הקליפה].
לפ"ז צריך להיות שהאריג הוא בעובי 1.83 ס"מ. דבר שלא יעלה על הדעת כלל, וגם נסתר ממשנה מפורשת בכלים פכ"ח שהבגדים העבים אין בהם דין ג' על ג' עי"ש.
וזו הוכחה ניצחת שאין עליה תשובה שאין הזית 'מתקרב' אפילו לחצי ביצה.

אם נאמר שהזית הוא 5 סמ"ק - האריג אמור להיות 0.41 ס"מ. כלומר 4 מ"מ. זה גם מעט עבה, אולם עדיין בגדר 'מטלית' שניתן להשתמש בה.

יעיינו הלומדים בראיה מופלאה זו [כמובן שאינה שלי אלא שמעתיה וראיתיה]

יש שמקשים מהגמ'[1] שמטלית פחות מג' על ג' אצבעות ויש בה כמה כזיתים, ולכאורה בגד סטנדרטי הוא מאד דק, ולא מובן איך יש בכזה שיעור כמה זיתים. אולם זה לא קשיא מידי כמו שהעיר הרה''ג אליעזר פולק שליט''א שבדק ומעיל רגיל של ילד יש בו 1.4 ס''מ שיוצא כב' כזיתים בג' על ג', יותר מ50 סמ''ק. וגם צעיף ושכמיה וכדו' זה בגד סטנדרטי ועבה ביותר. ובודאי אינם בכלל עבים וגסים שאינם ראויים עי''ש.

---

[1] יבמות קג:

 

[משיב כהלכה]

כאמור הבאת משפטים של כמה רבני דורנו שהחמירו כשיטה זו או סמכו ע"ז בשעה"ד גמור

חזרה על דבר שאינו נכון לא תהפוך אותו לאמת. הבאתי גם פוסקי הלכה מובהקים שנקטו כן (לא רק החמירו, ולא רק הקלו בשעת הדחק), ובנוסף - גם עדויות על המנהג בדורות הקודמים.

 

[עת שערי רצון]

גם עדויות על המנהג בדורות הקודמים.

?

 

[כהן]

ומעיל רגיל של ילד יש בו 1.4 ס''מ שיוצא כב' כזיתים בג' על ג', יותר מ50 סמ''ק. וגם צעיף ושכמיה וכדו' זה בגד סטנדרטי ועבה ביותר. ובודאי אינם בכלל עבים וגסים שאינם ראויים עי''ש.

מחילה, אבל 'מטלית' זה לא 'מעיל דובון' של היום, וגם לא צעיף ושכמיה.
לשון הרמב"ם בפה"מ בפכ"ח מ"ח
פירוש המשנה לרמב"ם מסכת כלים פרק כח משנה ח
העבים, הבגדים הגסים מאד כאותן הגסים שבסמיכות והלבדין והסגוסין וכיוצא בהן ע"כ. זה בדיוק המעילים והצעיפים שהזכרת.

גם שים לב שאמור 1.8, אא"כ אתה משער את האצבע לפי החזו"א, ונמצא שכל השיעור של חצי ביצה יכול להיות רק לפי שיעור החזו"א.

 

[משיב כהלכה]

?

תזכורת:

לפי מה שאנחנו רואים לגבי מנהג מרוקו עכ"פ, שהמקור היחיד בכתובים הוא הספר "דברי שלום ואמת" שהוא גברא רבה ובר סמכא בעניינים אלה, והוא כותב במפורש שבמרוקו אכלו חתיכה קטנה ששיערו לפי העין, וכדברי הגאונים (והגר"ש משאש הנ"ל לא דיבר אלא על מנהג עצמו שחש לדברי השו"ע בשם יש אומרים).

וכך כתב בשו"ת ויאמר יצחק (או"ח סי' ח') לרבי יצחק בן וואליד, מרבני מרוקו, שדברי השו"ע דהכזית כחצי ביצה "אפשר דהטעם שכתב מרן דין זה דסי' תפ"ו בשם י"א לפי שלבו ראה שאינו מוסכם מרוב הפוסקים ולא כתב זה אלא להודיע דטוב לחוש גם לדעת זה לחומרא בעלמא לכתחילה". ונימוקיו, דהרי דרך השו"ע לבסס את פסקיו על הרי"ף והרמב"ם והרא"ש, והרי שלשתן פסקו דהגרוגרת (שגדולה מן הכזית) היא כשליש ביצה. ועוד, דגם השו"ע עצמו פסק כן בסי' שס"ח.

ובוודאי שאם היה המנהג לשער בחצי ביצה, בוודאי לא היה כותב שזה חומרא בעלמא.

וביממה האחרונה ביקשתי מחברים וידידים לברר לי אצל רבנים שהם מכירים, ושאלתי אותם מה מנהג הסבא, ומכולם קיבלתי תשובה זהה - חתיכת מצה קטנה ששיערו בה כזית לפי העין.

ולדוגמא הגאון רבי חיים ביטון שהוא מזקני העדה, ראש המורים לפיוט המרוקאי בדורנו, וידיו רב לו בתורה ובחקר המנהגים, שימש כר"מ בישיבת אוהל מועד במשך שנים רבות, העיד בזה"ל:

"מה שאני זוכר, זו חתיכה קטנה, כך חילק המברך מהמצה שלו לכל אחד מהמסובים".

וכן העיד הגאון רבי אליהו אברג'ל שליט"א, ראב"ד ירושלים, שגם הוא מזקני העדה, להגר"מ אלחרר כשהיה בביתו.

ועוד אחד מחשובי הפוסקים המרוקאים - אמר בזה"ל - "זכור לי חתיכה קטנה, לא שקלו כלל".

והמוחש לא יוכחש.

..

 

[כהנא דמסייע]

אבל 'מטלית' זה לא 'מעיל דובון' של היום,

נכון ולכן אמר שיש בו יותר מחצי זית בהרבה

וגם לא צעיף ושכמיה.

זה לא מסכים.

 

[כהן]

לגבי הרשב"א בעירובין מ"ח ע"א. לא כתוב כלל שמותר לקמוץ ולחזור ולקמוץ.
כתוב שם בסה"כ שננס באבריו די במלא חפניו או בקמיצה רגילה.
הוא דיבר בפשיטות בננס שהקומץ שלו מכילה 10-12 סמ"ק שזה מעל ב' זיתים והוא נקרא ננס ביחס לקומץ רגיל שמכיל 26 סמ"ק, ופשוט.

נשאר רק החת"ס שכותב בעצמו שזה דוחק, וזה רק כדי ליישב קושיא, ושערי תירוצים לא ננעלו. והשפ"א.

מה שמוכח מהמל"מ והמראה הפנים ועוד דלא כחת"ס וסיעתו - לא קשור כלל לפירושם בירושלמי. הם הבינו בפשיטות את 'הבבלי' שאין קמיצה פחותה משני זיתים הכונה בפעם אחת, דהיינו שהקומץ עצמו מכיל לפחות שתי זיתים, וזוהי פשטות הגמ', וגם בירושלמי מוכח שזו ההבנה של המימרא הזו, אלא שנחלקו האם הבבלי סובר כך או לא, אבל לפרש בבבלי הפוך מהירושלמי זהו דוחק עצום.

 

[כהן]

וגם צעיף ושכמיה וכדו' זה בגד סטנדרטי ועבה ביותר

אין בצעיף 1.4 ס"מ. אולי בחלום יש כזה.

 

[כהנא דמסייע]

וגם בירושלמי מוכח שזו ההבנה של המימרא הזו,

איך הבנת שזה הפשטות
"שאל" זה תמיהה, וכמו שהבינו כולם,
שזה פסול חדש שלא מוזכר.
ואכן

לפרש בבבלי הפוך מהירושלמי זהו דוחק עצום.

ובכנות עיינת בירושלמי בצורה מסודרת, בחלק שהבאתי, או שהתחלת מהמל''מ?

 

[כהן]

איך הבנת שזה הפשטות
"שאל" זה תמיהה, וכמו שהבינו כולם,
שזה פסול חדש שלא מוזכר.

'הפסול' לא מוכר, אבל 'ההבנה' של 'אין קמיצה פחות משני זיתים' היא שהקומץ לבדו צריך להכיל ב' זיתים, דאם ההבנה שאפשר לקמוץ ולחזור ולקמוץ - מה שואל הירושלמי. ופשוט.
וא"כ לעשות מחלוקת בהבנת 'אותו משפט' של 'אין קמיצה פחות מב' זיתים' בין הבבלי לירושלמי - זהו דבר שלא ניתן לעשות, והבונה על זה - אין לסמיכתו סמך כלל.

 

[כהנא דמסייע]

לגבי הרשב"א בעירובין מ"ח ע"א. לא כתוב כלל שמותר לקמוץ ולחזור ולקמוץ.

תעיין בתוך דברי הרשב''א ותבין יותר, את כל ההקשר הוא מדבר על ד' אמות לכל רוח, שכל אחד מקבל לפי אמתו.
וכותב שאינו דומה לננס או עוג שעושים במידה קבועה. והנה ננס ודאי פסול. והירושלמי מבין שייתכן שאדם שאינו ננס אין בקומצו ב' זיתים, וזו התמיהה שם. וכאן הרשב''א אומר שגם ננס באבריו יכול לקמוץ באותה המידה. וכיצד? אלא כדעת חת''ס ושפ''א. ודלא כהמל''מ שנשאר בצ''ע על הרמב''ם ושינה הגירסא.

 

[כהן]

תעיין בתוך דברי הרשב''א ותבין יותר, את כל ההקשר הוא מדבר על ד' אמות לכל רוח, שכל אחד מקבל לפי אמתו.
וכותב שאינו דומה לננס או עוג שעושים במידה קבועה.

לא חידשת כלום. עיינתי והבנתי שזו כונתו.

והנה ננס ודאי פסול. והירושלמי מבין שייתכן שאדם שאינו ננס אין בקומצו ב' זיתים, וזו התמיהה שם. וכאן הרשב''א אומר שגם ננס באבריו יכול לקמוץ באותה המידה. וכיצד?

הרשב"א לא דן בירושלמי. זה לא הנושא שלו. הוא מדבר בקו הכללי, שבין מי שהוא קטן מאוד [אבל עומד בכללי ההלכה] ובין מי שהוא גדול מאוד יש להם אותו הקמיצה.
להוציא מזה את דינו של החת"ס - זה לדחוף דבר בכח בשביל להשיג מטרה מסויימת.

 

[כהנא דמסייע]

הרשב"א לא דן בירושלמי. זה לא הנושא שלו.

לא אמרתי שזה הנושא שלו.
לא הבנת את דברי.
רק אמרתי שמהירושלמי רואים מציאות זו.

 

[כהנא דמסייע]

אין בצעיף 1.4 ס"מ. אולי בחלום יש כזה.

האמת שבמקרה זה לא בדקתי בעצמי אלא סמכתי על הרב פולק שבדק ואמר שלכחצי ביצה הגיע.
ובדובון לחמישים סמ''ק.

 

[כהן]

לא הבנת את דברי.
רק אמרתי שמהירושלמי רואים מציאות זו.

הבנתי מצויין. לא רואים כלום.

ב"ה לאחר ראות דבריך באשכול זה, עם כל הנסיונות הכי חזקים לדחות את הזית האמיתי - לא הצלחת [לדעתי], והשיעור הקטן התחזק אצלי יותר.

 

[עת שערי רצון]

תזכורת:


..

שוב, אתה מביא 3 מקורות מרבנים מרוקאים
א''א להשוות את זה למנהג כל ישראל, יש גם עוד קהילות ...

 

[כהנא דמסייע]

הבנתי מצויין. לא רואים כלום.

מה לא רואים
לא כתוב בירושלמי שגם אדם שאינו ננס וכשר, עדיין יש מציאות דלא תחזיק קומצו ב' זיתים?
דבר שאינו שייך לפי המקטינים.
ופשוט.
ומי שרוצה להתעקש זה אתה.

 

[כהן]

לא כתוב בירושלמי שגם אדם שאינו ננס וכשר, עדיין יש מציאות דלא תחזיק קומצו ב' זיתים?
דבר שאינו שייך לפי המקטינים.
ופשוט.
ומי שרוצה להתעקש זה אתה.

על ירושלמי זה עניתי לעיל שבקטן בן י"ג זה שייך עי"ש.
כעת דיברנו על הרשב"א וגם בזה לא רואים כלום.

 

[כהנא דמסייע]

הבנתי מצויין. לא רואים כלום.

ב"ה לאחר ראות דבריך באשכול זה, עם כל הנסיונות הכי חזקים לדחות את הזית האמיתי - לא הצלחת [לדעתי], והשיעור האמיתי התחזק אצלי

איך הפכת את כל הראשונים והשו''ע לנסיון לדחות את הזית האמיתי. עולם הפוך ראיתי. ממציאים המצאה ואחר כך אוי ואבוי למי שדוחה בכח. אם יש עוד התעקשות לתרץ את הדברים הדחויים שלהם.
וכדי לפקוח עיניים עוורות נביא מעט מי הכזית הלא אמיתי כדגבר @כהו ומי האמיתי. ועולם הפוך ראיתי.

יותר.

וכהקדמה נקדים את הידוע לכל עד היום היה מקובל מאד להניח כי כזית הוא כחצי ביצה, כדעת תוס' ואיתם עמם כעשרים ראשונים[1], או כשליש ביצה פחות מעט, כדעת הרי''ף הרמב''ם והרא''ש, וכמו שהוכיח הפרי חדש[2]. ובלשון גדולי הפוסקים הספרדים הוזכר גם בדרהמים כ6 דרה''ם, או כ9 דרהם[3]. ולהדיא נקטו גדולי הפוסקים כגון הגר''א ועוד מגדולי עולם דבפחות מכשליש ביצה לית מאן דחש ליה לכשיעור כזית[4]. וכן הייתה גם הכרעת גדולי הדור, מרנן הגרע''י זצ''ל[5] הגרי"ש אלישיב והגרב''צ א''ש[6] לגבי אכילת הכרפס לאכול פחות משליש ביצה שלא יתחייב בברכה אחרונה. ובשאר ימות השנה אם אכל שליש יאכל יותר עד כחצי ביצה שיאכל לברך ברכה אחרונה בלי חשש ברכה לבטלה. ודעת הגאון ר' בן ציון אבא שאול זצ''ל במבוא לאור לציון חלק ג' כותב כן שמעיקר הדין כזית הוא כשליש ביצה[7], אולם מכיון שנקטו הפוסקים הפתח הדביר והבן איש חי ועוד תשע דרהם, יש לאכול יותר עד חצי ביצה ואז לברך ברכה אחרונה. או לכל המרבה יש שהחמירו לגבי ברכה אחרונה לא לאכול מכרבע ביצה, עד כחצי ביצה, ויש בזה דעות השיעור המדוייק ודעת מרן הגאון ר"מ מזוז שליט''א להחשיב כזית מכ13 גרם[8]. וכך היה מנהג תימן היה ברבע ביצה[9]. אולם להקטין בפחות מזה הוא דבר שאינו מתקבל על לב. ואנסה לבאר בשורותיים אלו טעם ההלכה ונימוקו.

---

• [1] רוב הראשונים והפוסקים נקטו דשיעור ביצה הוא חצי ביצה, או לכל הפחות שליש ביצה מקור דין השו''ע והפוסקים הוא מתוס', וכפי שהביא הבית יוסף (סימן תפו): "ושיעור כזית נראה מדברי התוספות בסוף פרק גיד הנשה (חולין קג: ד"ה חלקו דהוי כחצי ביצה". דברי התוס' מופיעים בכמה מקומות בתוס' בש''ס: יומא פ. ד''ה ושיעורו; ובתוס' ישנים שם; ועירובין פ: ד''ה אגב; וחולין קג: ד''ה חלקו; וכן בפסקי תוס' חולין שם אות רע''ב. (הרי לנו שדין זה שכזית חצי ביצה היא הלכה רווחת אצל כל חכמי התוס', והם הר''י והר''ש משאנץ, והר''א מטוך, והמהר''ם, והסמ''ג בעלי התוס' הנ''ל) ולא הביא הב''י שום חולק על תוס'.
• דברי התוס' מיוסדים על הוכחה מגמרא מפורשת: כי מחד גיסא בכריתות (יד.) איתא: ''שיערו חכמים שאין בית הבליעה מחזיק יותר מב' כזיתים'', לעומת זה ביומא (פ.) ''שיערו חכמים אין בית הבליעה מחזיק יותר מביצה תרנגולת''. הרי ששני השיעורים שוים – ביצה היא בדיוק כמו ב' כזיתים (אגב, מעניין לשונו של היעב''ץ (מור וקציעה) סימן תפו שמעיר על הב''י: "ושעור כזית נראה מדברי התוס' דהוה כחצי ביצה [ב''י]. לא היה צריך לתלות דבר זה במשמעות דתוס', תלמוד ערוך הוא בידינו").
• ומה יענה הרמב''ם ע''ז, דנו הראשונים ואחרונים בכמה תירוצים, אבל גם לדבריהם זה יכול ליישב בדוחק רק ג' זיתים בביצה, אבל שיכנס י' זיתים בביצה זה לא יתכן לכל הפירושים ודו''ק ואכמ''ל.

חבל עצום של ראשונים – כזית חצי ביצה: מלבד תוס' הנ''ל כ''כ חבל ראשונים כדבר פשוט שכזית הוא חצי ביצה: ראבי"ה בעל 'אבי עזרי' (חלק ב - מסכת פסחים סימן תקכה עמ' 164; רא''ש (תוספות הרא"ש עירובין פג. ד''ה וחצי. וציין לעיין שם גם בתוספות הרא"ש יומא פ. ד''ה שאין בית הבליעה); פסקי תוס' (חולין אות רע''ב, המחבר של פסקי תוס' י''א שהוא הטור, וי'א הרא''ש); מרדכי (מסכת פסחים סדר של פסח [המתחיל ברמז תריא); החינוך (אמור מצוה שיג) (יש לציין שהחינוך היה מספרד והיה שם מצוים הרבה זיתים). הרוקח (ספר השם עמ' ר''י; ריב"א (בתוס' ישנים ביומא פ. ד"ה שאין בית); הרא''ה (בבדק הבית דף צ ע''א); מהרי''ל (מנהגים) סדר ההגדה אות לא: ''ואחר כך יכוף אותם ויבצע משניהם ויאכל כזית מכל אחד, דהיינו כביצה שלימה דכזית חצי ביצה וכן יתן לכולם". ובאות ל''ג: ''ויאכל כזית מרור שיעור חצי ביצת תרנגולת''. ובאות לח: ובהלכות יו''כ אות ד': ובליקוטים אות נה: "אמר שיעור כזית חצי ביצת תרנגולת, ושיעור גרוגרת כשליש ביצה". ובהלכות חלה עמ' כ''ג ''וכתב רש"י דשיעורה כזית והוא כחצי ביצת תרנגולת". אגודה (הגהות שבסוף פסחים, דף לח:. ובעירובין פב: פרק ז' סי' פ''ו); תרומת הדשן (שו''ת ח''א סי' קל''ט "דהא כזית היינו חצי ביצה...''. ובפסקיו ח''ב סי' כ''ו "...והביצה היא שני זתים כדמוכח מפ' בתרא דיומא [דף פ' ע"א ועמוד ב'] ומפרק אמרו לו, כל זה תמצא בפ' חלון לפי מסקנת התוס' התם גרוגרת גדול מכזית''; שו''ת מהרי''ו (מהר''י וייל) (סי' קצ''ג עמ' רפ''ב: ''כזית הוא חצי ביצה דאמרינן פ"ג דכריתות אין בית הבליעה מחזיק יותר משני זתים. ובפרק בתרא דיומא אמרינן אין בית הבליעה מחזיק יותר מביצה אלמא דב' זתים הוי כביצה"); לקט יושר (חלק א עמוד פד ענין ד: ''ושעור כזית חצי ביצה כן כתוב ביומא ובכריתות"); מהר"ח אור זרוע (דרשות מהר''ח או''ז סימן כ ''ושיעור כזית הוא חצי ביצה". ובסי' כ''א כתב כן שוב ג''פ, ובסדר ההגדה ''וכשמברך על אכילת מרור צריך לתן לכל אחד ואחד כזית דהוא חצי ביצה... וכשכורך מרור עם המצה כמו כן צריך לתן לכל אחד כזית דהוא חצי ביצה כדי שיהא לכל אחד כביצה"); מנהגי רבי אייזיק טירנא (ליל הסדר עמ' נא "וכזית הוא כחצי ביצה''); יוסף אומץ (אות ת''י עמ' לה: ובהלכות ליל הסדר אות תשס''ה, נדפס מכת''י במוריה שסד-שסו עמ' לז. באות תי). (וכעין זה במאירי (עירובין פ: ד"ה פירשו הגאונים. "אלמא שלש זיתים יותר מכביצה הם". וזה דלא כרמב''ם שכזית פחות משליש ביצה. גם הוא דר בפרובנס שבדרום צרפת שם צומחים הרבה זיתים, ובתוס' רבינו פרץ עירובין פ. ד''ה ושני סעודות ''ואין ביצה עולה לג' זיתים", וגם שיטתו דלא כהרמב''ם וכנ''ל דלרמב''ם נכנס בביצה ג' זיתים). וכן מוכח דעת רש''י, (דבגמ' כריתות יד. ''כותבת אית בה ב' זיתים'' פירש''י: ''דכך בית הבליעה מחזיק''. וכן בהמשך הרש''י (ד''ה כגון שאכל כוליא): ''...וזית של כוליא משלים לכותבת'', הרי שסגי בכזית אחד להשלים לכותבת, הרי להדיא שב' זיתים הם קרוב לכביצה, שהרי כותבת ביומא ע''ט ''כותבת הגסה שאמרו חסרה מכביצה'' והיינו פחות מעט, כמש''כ בב''י תרי''ב שכ''כ להדיא הרמב''ם (שביתת עשור ב,א) והר''ן (ג. ד"ה מתני' בפירקין). וכן נפסק בשו''ע תריב,א. (ויש מ''ד בגמ' שם יתרה מכביצה) (ולרמב''ם צריך לדחוק שהכוונה ב' זיתים היינו שלא שלוש שהרי כותבת מעט פחות מכביצה ורק בביצה נכנס ג' (עכ''פ גם לשיטתו לא יותר מג'), אמנם רש''י ותוס' ס''ל כפשטות הגמ', וכן בתו''י שם ''תימא מאי שנא מב' זיתי חלב'' הרי שלמדו את הגמ' כפשוטו ''כותבת אית בה ב' זיתים'' ולא יותר. וכ''מ ברש''י (חולין קיח:) "פול - פחות הרבה מכזית", וכזית זמנינו לכאורה אין הפול (שעועית גדולה) פחות 'הרבה' ממנו); הרי לנו ליקוט עצום של למעלה מעשרים ראשונים שפשיטא להו כתוס' שכזית חצי ביצה ולא הביאו שום צד אחר.

וכן פשטות השו''ע בסי' תפו, ובדרכי משה סי' תעה נקט כן. ליקוט חבל עצום של גדולי הפוסקים האחרונים – כזית חצי ביצה: כן פוסק בשו''ע (או''ח סי' תפ''ו כנ''ל, וכן סתם בב''י), וכ''כ בד''מ וברמ''א (בדרכי משה הארוך תעה "ועיין לקמן בהלכות פסח (סי' תפו) דכזית הוא כחצי ביצה". וכן בדרכי משה קצז,ה, וכן שתק לפסק השו''ע בסי' תפ''ו); עמק ברכה (מאבי השל''ה, כלל י''ג אות ו'); מהרש''ל (יש''ש חולין פרק ג אות פח, הו''ד בב''ח יו''ד סי' מ''ד, ובט''ז יו''ד מד,יב); של''ה (של"ה שער האותיות אות הקו"ף - קדושת האכילה (ב), גם השל''ה דרך בארץ ישראל); ב''ח (או''ח סימן קסז ד''ה ואם יש עמהם בעל הבית וכו') ובסימן קצ ובסי' רי וביו''ד סי' מ''ד); לבוש (סי' תפ''ו); פרישה בשם מהר''א מפראג (בפרישה אורח חיים סימן תרלט, ובפרישה תפ''ו,י. ובדרישה אורח חיים סימן תמב עי''ש ב''פ); ט''ז (יו''ד סי' מ''ד ס''ק י''ב וכן בט''ז או''ח סי' תפ''ו לא העיר כלום על דברי השו''ע כזית חצי ביצה א''כ מסכים עמו); מטה משה (עמוד העבודה ליל הסדר סימן תרנ); מג''א (ריש סי' תפ''ו ובסי' תע''ה); תבואות שור (בספרו בכור שור מסכת סוטה דף ה עמוד א); אליה רבה (קסז ובסי' קפ''ד,ח. ובסימן רי, ובסימן תעג); חק יעקב (תפ''ו, תע''ג); מור וקציעה (סימן תפו, רי); צל''ח (פסחים קטז:); הפלא''ה (פנים יפות פרשת בשלח ופרשת תצוה); חתם סופר (אורח חיים סימן קכז); מהר"ם שיק (יורה דעה סימן נז); תפארת ישראל (יכין מסכת פסחים פרק י); ערוך השולחן (אורח חיים סימן קסח). ועוד חבל עצום של פוסקים ואכמ''ל. עד כאן הפוסקים שהזכירן רק שיעור חצי ביצה, והשמיטו שי' הרמב''ם כזית שליש ביצה, להלן נביא השיטה של שליש ביצה, אבל פחות משיעור זה, מאן דכר שמיה.

על בסיס הגמרות שאין בית הבליעה מחזיק יותר מבית תרנגולת, ואין בית הבליעה מחזיק יותר משני ביצים. וראה ביעב''ץ במור וקציעה ליעב''ץ (סי תפו) שכותב במפורש על הבית יוסף שהתבסס על תוספות שמדוע היה צריך לתוספות הלא תלמוד ערוך הוא בידינו.
[2] ספר פרי חדש על או"ח - סימן תפו "דע שהרמב"ם בפ"ח מהלכות שבת כתב דגרוגרת א' משלש בביצה והוציאו מסוגיא דס"פ חלון דקאמר התם דשיעור שתי סעודות הויין י"ח גרוגרות וכמבואר בדבריו בפ"א מהלכות עירובין וק"ל כותיה דרבי יוחנן בן ברוקה בפרק כיצד משתתפין דשיעור שתי סעודות הם ו' ביצים נמצא שהביצה היא ג' גרוגרות והגרוגרות הוי יותר מכזית כדמוכח בהדיא בר"פ המצניע נמצא שהביצה היא יותר מג' זיתים ולפי זה הכותב' היא ג' זתים שהרי היא פחות כמעט מכביצה וכו'. אבל לדידן דק"ל כהרמב"ם שיעור כזית אינו אלא שליש ביצה בקירוב, ולפי זה אין המוחש מכחיש אותו כ"כ כמו לשיטת התוספות, שהביצה אינו אלא שתי זיתים, שזה לא מסתבר כלל, כיון דבכזית בינוני משערינן, כדתנן במ' כלים ומייתי לה הש"ס ובפ' כ"מ ע' בתוס' דר"פ המוציא יין".
[3] הרבה מרבותינו נקטו שיעור כזית ט' דרה''ם (25-28 סמ''ק) כפי שהאריך בפתח הדביר סי' ק''צ. כ''כ הבן איש חי (מסעי אות ב'), ובנר מצוה, ופרי האדמה, מזבח אדמה, זרע יעקב, כה''ח (תעב,עב), הו''ד בשיעו''ת (סי' ב' אות ה') והוסיף שכ''כ עוד פוסקים ספרדים בדורות האחרונים והביא בשם פתח הדביר שהעיד שכן נהגו מימי עולם זקני תורה בעלי תריסין.
[4] בשורותיים אלה אביא גדולי עולם שנקטו שאין צורך לחוש לספק ברכה אחרונה בפחות מכשליש ביצה. נתחיל עם דעתו של אדונינו הגר"א זצוק"ל. מביא שם בספר שערי רחמים וז"ל: "שלא יאכל דבר שהוא שליש ביצה שהוא ספק ברכה אחרונה ואם אכל חובה עליו להוסיף עד כביצה". מפורש שפחות משליש ביצה אין אפילו ספק ברכה אחרונה! (מעשה רב סי עד, ולחומרא בדאורייתא נקט ששיעור כביצה של זמנינו, ע''ש באות קה וקצא להדיא לגבי כזית).

ולענין מה שכתוב בשם הגר"ח מוואלאזין אצטט את נו"נ להגר"א מורנו רבי משה שטרנבוך שליט"א בספרו מועדים וזמנים חלק ג עמוד קנד: "והעיקר שאני תמה מאחר שרבינו הגר"א זצ"ל מחמיר להדיא דבעינן לכזית ג"כ כפול, והיינו שצריך כביצה בזמננו דוקא ומחמיר אפילו במרור דרבנן וכמבואר מ"מעשה רב". והגר"ח מוואלזין זצ"ל נאמן ביתו שזכה לשמשו ושמעתתיה דרבינו הגר"א בפומיה תדיר, היאך אפשר שחידש הלכה והורה להקל לכתחילה במ"ע דאורייתא נגד דעת רבו הגדול מאור ישראל הגר"א זצ"ל, דבר שאין דרכו מעולם בכך. ולכן מסופקני אם השמועה נכונה, ואולי הגר"ח זצ"ל לא השיב לשואל שלא הבין כוונתו, שמעולם לא אמר דבר זה, וצריך לברר היטב שמועה זאת ואין בידי לברר, וצ"ע".

ב) שו"ת ויאמר יצחק (מגדולי רבני מרוקו): "במקום צער וכו' יש לסמוך על כל הפוסקים הנ"ל דסגי בשליש ביצה" שליש ביצה ולא פחות.

ג) ספר נר מצוה (מגדולי הדור הספרדים): "ולענין הלכה נראה מדברי ה'פרי חדש' בסימן תפ"ו דנקטינן כדעת הרמב"ם דשיעור כזית אינו אלא שליש ביצה, אבל הרב הקדוש בעל חמדת ימים ההוא אמר דכבר נהגו כדעת ר"י בעל תוספות דשיעורו כחצי ביצה. והאוכל פחות מזה לא יצא ידי חובתו עיי"ש. וכו' מיהו בשעת הדחק רק שליש ביצה וכו' אבל שאר בריאים יש להם לחוש לסברת ר"י"

ד) בספר יד אליהו: "לאכול פחות מכזית בלא ברכה אחרונה אין לסמוך על זה [חצי ביצה] רק צריך לאכול רק בערך שליש ביצה, ומשליש ואילך הוא בכלל ספק ברכה".
[5] ספר חזון עובדיה (פסח ח''ב עמ' קמג) כתב בפירוש לחוש משש דרהם ומעלה לברכה אחרונה, ויאכל יותר עד תשע דרהם ואז יברך.
[6] הגרב''צ א''ש נקט במפורש שאין אחריו פירוש שאין לחוש בפחות מ6 דרהם. והנדון כאן אינו האם יש את שיטת הרמב''ם של מעט פחות משליש, אלא שדעת הסוברים עשירית מופקעת.

ומשום שדבריו יקרים ויסודיים בענין זה ראיתי להעתיק תורף דבריו שהביא דברי גדולי הפוסקים שכתבו דשיעור כזית הוא כתשע דרהם, וכותב לבאר ע''פ הרמב''ם עירובין פ''א הי''ב שהרביעית ביצה ומחצה, והיא משקל שבעה עשר וחצי דינרים. והדינרים הם דרהם וחצי (ז''ך דרהם). ויוצא שביצה היא י''ח דרהם, וחצי ביצה תשע דרהם. ומבואר בשו''ע סי' תפו בשם תוס' דכזית הוא כחצי ביצה, והנה הכרח התוס' הוא מסוגיא דכריתות דבית הבליעה מחזיק כביצה, ומחזיק שני זיתים, וא"כ לשיטת הרמב"ם קשה מהגמ' בכריתות שאמרו שם שאין בית הבליעה מחזיק יותר מב' זיתים והרי לשיטת הרמב"ם שאין בכזית יותר משליש ביצה בית הבליעה המחזיק כביצה מחזק יותר מג' זיתים והמפרשים האריכו ליישב דעת הרמב"ם וכו'.

והנראה נכון ברעת הרמב"ם הוא דשאני שיעור כביצה שדיבר בו הרמב"ם לענין גרוגרת שליש ביצה משיעור כביצה שאמרו לענין כמה מחזיק בית הבליעה דהא האמור ביומא רף פ' ע"א שאין בית הבליעה מחזיק יותר מביצת תרנגולת מיירי לענין שיעור סומאת אוכלין והרי לדעת חכמים בעירובין דף פ"ג ע"א כביצה שאמרו בטומאת אוכלין כמוה בלי קליפתה, וכן ביאר המאירי בעירובין דף פ"ג ע"א ששיערו כדרך אכילתה, וכן פסק הרמב"ם בפרק ד' מהלכות מטואת אוכלין הלכה א', ואילו מה שכתב הרמב"ם שהגרוגרת שליש ביצה היינו ביצה עם קליפתה כמבואר בעירובין דף פ"ג ע"א דלא שוו בשעורייהו ע"ש, ובמאירי שם כתב כן במפורש ע"ש וכן כתבו בשו"ת נודע ביהודה מהדו"ק או"ח מימן ל"ח והפרמ"ג בסימן שס"ח א"א מ"ק ב' ע"ש, והביאו במ"ב שם ס"ק י"א, וראה גם בדרכי משה בסימן תנ"ו אות א' ועל כן אף שהגרוגרת גדולה מהכזית, מכל מקום אין בית הבליעה מחזיק ג' זיתים כשם שגם אינו מחזק ביצה בקליפתה, וכן כתבו ליישב כן הגר"א בסימן תפ"ו, ובשו"ת נודע ביהודה מהדו"ק או"ח מימן ל"ח וראה גם בחזו"א או"ח סימן ק' אות ה' ע''ש.

והנה דבר זה שבית הבליעה מחזיק כביצה היינו כביצה בלא קליפתה אינו רק לשיטת הרמב"ם, שגם לדעת התוס' הדבר מוכרח דהיינו ביצה קלופה, שהרי כן מבואר בעירובין דף פ"ג ע"א שאמרו כמוה בלי קליפתה וכמו שנתבאר לעיל, וראה בדברי הגר"א בסימן תפ"ו, ולפי זה ממה שהשוו התוס' מימרא זו עם הא דאמרינן בכריתות דף י"ד ע"א שאין בית הבליעה מחזיק יותר מב' ביצים, מוכח דסבירא להו שהכזית חצי ביצה קלופה.

הרי לנו שלדעת הרמב"ם הכזית אינו יותר משליש ביצה בקליפתה, דהיינו כששה דרהם, והוא כתשעה עשר גרם לפי חישוב הדרהם הטורקי שהוא שלשה גרם וחומש, ולדעת התוס' הכזית הוא כחצי ביצה קלופה, דהיינו ששה ושלשת רבעי דרהם שהוא כעשרים ואחד וחצי גרם לפי החישוב הנ"ל.

ומעתה יפלא על האחרונים הנ"ל שכתבו שהכוית הוא תשעה דרהם שהוא דלא כמאן שלהתוס' הוא פחות משבעה דרהם, ולהרמב"ם הוא פחות מששה דרהם

ואף שהם אומרים ששיעור הקליפה קטן יותר מהשיעור שנתן מהרי"ל וכמו שנתבאר לעיל, מכל מקום משמעות דבריהם שכתבו שהביצה ח"י דרהם והכזית תשעה דרהם היינו ממש כשיעור זה ולא פחות, ואילו לפי חישוב ביצה קלופה הוא בכל אופן פחות משיעור זה". עכת''ד, ובהמשך יבואר דכ''ה דעת הגר''א ור''ע חי ריקי.

ואמנם מה שדן שם בהבנת האחרונים שביארו שביצה בקליפתה שונה ממש''כ מהרי''ל דהוא רביע.

ושלח לי ידיד ת''ח, מדידה שעשיתי היום: ביצה במשקל 61 גרם שהיא כ-59 סמ"ק (לפי בדיקה קודמת שלי על ההבדל בין נפח למשקל הביצה בדיקה קרובה לודאית גם על הביצה הזו בפ"ע).



ניקבתי בה חור קטן, רוקנתי את תכולתה לתוך כוס, והחדרתי לתוכה כמה פעמים מים כדי לשטוף את פנים הביצה, אח"כ השארתי אותה הפוכה בכוס ליציאת כל המים האפשריים. ולאחר כשעה מלאתי אותה שוב באמצעות מזרק תרופות בדיוק 55 סמ"ק של מים.

נמצא שאחוז הקליפה קרוב ביותר לתוצאה של 1/15, שהם 6.66% מהביצה, ממש כפי שיצא לגר"ח נאה.

​

ואמנם הגאון הרוגוצו'בר בצפנת פענח (צפ''ד ח''ב סי' לבו, ומובא בכללי התורה והמצוות מערכת ת אות מג) "וקליפה חסר רובע ביצה כדמוכח סוטה דף ד.", וכעי''ז כתב הגאון רח''נ (שיעו''ת סי' א אות ג' עמ' קכו) מהמבואר שם ששיעור הזמן של שתיית יין רביעית שהוא ביצה ומחצה עם הקליפה, שוה לזמן של גמיעת שני ביצים, שהם הפנים של הביצה בלי הקליפה. ולכאורה זהו מקורו של המהרי''ל. וצ''ע כיצד יתיישב הדבר עם המציאות.

והקה''י בסוף שש''ת סי' יא, הוכיח מזה דהמציאות נשתנתה, והרי המהרש''ל כותב דהזית של תוס' מבוסס על זית שבזמן חז''ל וכו'.

ויש שדחו הראיה שיין חריף קשה לשתותו יותר. ויש מקום לגמגם דאיפכא דביצה שהיא סמיכה ועבה לוקח יותר זמן. וע' בזה ברח''נ, וע' ביבי''א (ח''ט סי' יט) ואכמ''ל.
[7] ודעתו להשוות כמעט בין תוס' לרמב''ם, דהרמב''ם דיבר על שליש ביצה עם קליפתה, ואילו התוס' דיבר על חצי ביצה בלי קליפתה. וביאורו מכוון לדברי רבינו הגר''א (סי' תפו), וכבר קדמו בזה בספר הון עשיר (פי''ז מכלים בסוף) לר''ע חי ריקי שלמדו שדעת תוס' חצי ביצה בלי קליפה, ולרמב''ם שליש עם קליפה. ולא פליגי כל כך, וכמושנ''ת לעיל בארוכה. ור''ע חי ריקי ראה זיתים. ואעפ''כ נשאר בעמדה כזו.
[8] הנה הגאון הגדול ר' מאיר מזוז שליט''א ר''י כסא רחמים כתב בהסכמה לספר כזית בזמנינו "גם מה שכתב כבוד תורתו שצריך לברך ברכת המזון על לחם הרבה פחות משלושים גרם לפי המדידות שעשה, כן כתב הגר''מ לוי זצ''ל בס' ברכת ה' (ח''ב עמוד צז בהערות) אך סיים שאין להורות כן להמון, שלא יבואו להקל בכמה הלכות. ודבריו נכונים מאד שאנו צריכים לשמור מנהג אבותינו מדורי דורות ולא לחדש בכל יום סברות חדשות, הייתכן לעשות כל רבותינו הספרדים הפתח הדביר והחסד לאלפים והבן איש חי והכף החיים טועים בהלכה ח''ו? אך אפשר להודיע להמון שכיון שיש דעות וספיקות בשיעור כזית, צריך לאכול פחות מעשרה גרם או כשלושים גרם, ולפחות פרוסת לחם של כ''ה גרם למי שאסור לו לאכול יותר ע''פ רופא, וזה ע''פ דברי הגר''ע יוסף בס' הליכו''ע הלכות סוכה וכו' וא''כ עשרים וחמש גרם הוי כזית, ובפחות מזה אין לברך, דקי''ל ספק ברכות להקל אפילו בקום אכול וכו'. ע''ש.

ודברי הגר"מ מזוז שלא להורות כן בהוראה לרבים נאמנו מאד, שכן הורה מרן החזון איש, וכפי שכתה בספר נתיבות הברכה (ברונר, עמ' אלף קמד) "אמנם למעשה המנהג המקובל הוא לשער הכזית כפי שיעור חצי ביצה של זמנינו, ואף הגאון ר' חיים קנייבסקי שליט''א (זצ''ל) הורה שאע''פ שהחזו''א נטה יותר לתשובת הגאונים, אבל אין להורות כן לרבים, וכן הביא בשם הגאון ר' ש''צ רוזנבלט", וכך רואים בספר חזון איש דאע''פ שהביא תשו' הגאונים, לא הביא אלא המח' ראשונים חצי ביצה או שליש ביצה ותו לא. רק יש עדויות דבמקום צער וכדו' היקל בפחות משיעורו הגדול של שני שלישי ביצה ע''פ הכפלת השיעורים, ועוד יבואר להלן.

שוב ראיתי דנראה דהדר הוא לכל חסידיו ומורה ודאין דשיעור כזית הוא עד י''ג סמ''ק, מעיקר הדין, ואלו הם דבריו במה שנדפס בעלון בית נאמן פרשת בשלח תשע"ט:
[9] כן כתב הגר"י רצהבי (שו''ע המקוצר ח''ג הלכות פסח סימן צא עמ' ס) כי אנו תופסים להלכה כשיטת כמה ראשונים הסוברים שהוא קרוב לשליש או לרביע ביצה ושיעור ביצה הוא גרם וכן נראה מדברי מהרי"ץ בעץ חיים דף ל'ב ע"א שנוטה להכריע כהרמב"ם שהוא שליש ביצה בקירוב ובכל התכאליל כת"י איתא ששיעור כזית הוא רביעית ביצה בקירוב". וע''ש שם שכתב ששמע ממהר''ח כסאר דבמצת מכונה שהיא שלושים גרם יש שני כזיתים.

 

[כהנא דמסייע]

על ירושלמי זה עניתי לעיל שבקטן בן י"ג זה שייך עי"ש.
כעת דיברנו על הרשב"א וגם בזה לא רואים כלום.

לא הבנתי זה שתירצת בדוחק השיטה המחודשת של זמנינו, אתה הופך זאת לראיה?
הרצף הלוגי כאן פשוט לא מובן.

 

[כהן]

לא הבנתי זה שתירצת בדוחק השיטה המחודשת של זמנינו, אתה הופך זאת לראיה?
הרצף הלוגי כאן פשוט לא מובן.

לא באתי לכאן לטחון מים.
המבין יבין.
יישר כח.

 

[כהנא דמסייע]

קורא יקר תבין. אינך יודע שראיות של תוס' אפשר לדחות בקלות, כמו שעשה בס' זית רענן. וכמו שעושים כאן חברי הפורום. הרי הם לא ראו זיתים. ואפילו שיש ראשונים שודאי ראו זיתים וסברו כמותם, הרי ודאי שמכח ראיות אלו צריך להגיה בהם.
אבל ראיותיהם של רבותינו מעתיקי השמועה מקטיני השיעורים ישמרם האל לנצח וימליך כבודם וממלכתם לנצח נצחים אינם ניתנים לפירכא, והם ראיות ברורות. וכל החולק עליהם ומסכים עם תוס' או שאר ראשונים, או דברי הגר''א בשם הזוהר המפורשים שכזית הוא כשליש פחות עשירית, הרי אינו אלא טועה ומטעה, ומכניס לאנשים דברים שאינם הגונים לראש, וגורם לאכילה בלא ברכה ואין לו על מי לסמוך.