למה? נסתלק התפילה וחל מצות הספירה. ולכן מיד יש לספור. ואחרי עלינו זה לא כדעת מרן.
האמת שיבואו הבקיאים ממני במנהג מרוקו וידייקו את מנהגם. היו כאן ב גירסאות ברכו או תתקבל.
קודם כל באתי לומר אין צריך לטעם זה אלא עיקר ההלכה כן הוא כמבואר בבית יוסף.
בספרד לא אמרו עלינו לשבח ולא שיר למעלות, אלא סיימו בקדיש תתקבל
עיין באבודרהם ובכף החיים שהבאתי לעיל שגם במוצאי שבת שנהגו במקומות רבים להוסיף עוד תוספות בתפילה כגון ויתן לך. מיד אחר קדיש תתקבל נסתלקה התפילה וסופרים.
אתה צודק דעלינו לא מוזכר בראשונים אלא בתפילה דימים נוראים בתוך המוסף. אך הא גופא ראיה דאין זה חלק מעיקרו של נוסח התפילה אלא שבח נפלא שהנהיגו לאמרו. ולכן מנהג צפון אפריקא מובן ומשובח.
האם הגדר של עלינו לשבח חזי לאיצטרופי למה שמכנים המקובלים "סדר התפילה"?
צריך לעיין.
לכאורה כן
המצאה של הכף החיים שציטטתי.
אין קשר בין הדברים. הבאתי שגם כשנוהגים במוצש ויתן להקדים לאחרי תתקבל. והכהח כותב שבסיום תפילה חל חיוב.
הכף החיים ביאר סברת האבודרהם שנפסקה בשולחן ערוך.
כבר הערתי שמנהג הרבה מקומות בתתקבל.
ההמצאה "שלי"
לא נראה שיש לי עם מי לדבר.
לא מתרגש מכלום אלא נראה שסגנון הלימוד שלנו שונה ולא נשתווה. אז אין טעם להתווכח סתם.
כן דעת הגר"א במעשה רב סימן סט "ספירה אחר עלינו כל המנין ביחד".
בספר נהר מצרים (הלכות העומר אות כה) המנהג פשוט פה העיר קהיר לספור העומר אחר קדיש תתקבל".
חשוב לבאר ענין עלינו לשבח וגדרו. הרמבם והאבודרהם אינם מזכירים עלינו. אולם הטור בסימן קלב הזכירו רק לגבי שחרית. אולם בסימן רלד ורלז חא הזכיר לגבי מנחה וערבית. ובעיקר יסוד ענין עלינו לשבח המחזיק ברכה (סימן קלב אות ב) הביא תשובת רב האי גאון מכתב יד "עלינו לשבח תקנו יהושע לאחר שהנחיל הארץ. ואחר החורבן תיקנו רבן יוחנן בן זכאי לומר אותו בכל יום". ואמנם אין בזה סתירה לטור דכתב כל יום ולא ג פעמים ביום.
