מנהגי מרוקו

[משיב כהלכה]

ד. לא ראינו כך בבית אבא ובכלל המשפחה - איזור מרקש. ואולי שינו המנהג?

לא ראינו אינה ראיה, מכיר הרבה יוצאי מארקש שנוהגים כך.

 

[משיב כהלכה]

המנהג התחיל מהרב חיד"א ובסידורים נדפסו שני הנוסחאות בד"כ מינים בסוגריים. אין לדעת אם כולם קיבלו את שינוי החיד"א.

לא. כך משמע מהגמ' במגילה י"ז, "וכולל זדים עמהם", כלומר שעיקר הברכה אינו על הזדים. וכן בש"ס הברכה מכונה "ברכת הצדוקים" אבל זו פעולת הצנזורה הנוצרית, בכת"י מופיע "ברכת המינים" וכ"כ בדקדוקי סופרים, וכן הנוסח ברי"ף, ובמדרש תנחומא, ומסתמא חותמת במילה מינים אם נקראת כך.

 

[רק תורה]

ב. רבי יוסף משאש לא המציא זאת.

לא אמרתי "המציא", אבל אי אפשר להפוך את זה למנהג מרוקו - עם כל הכבוד.

 

[משיב כהלכה]

רבים נהגו כמותו, הוא לא היה קטלא קניא באגמא אלא מהפוסקים המקובלים במרוקו.

 

[רק תורה]

לא ראינו אינה ראיה, מכיר הרבה יוצאי מארקש שנוהגים כך.

גם ראינו אינה ראיה שכולם נהגו כן.
עכ"פ יש ליזהר לא לאכול הרבה מזונות משום שיש לאכול את הלחם בתיאבון, ויש ע"ז במגן אברהם וכו'.

 

[משיב כהלכה]

ובסידורים נדפסו שני הנוסחאות בד"כ מינים בסוגריים

בסידורי התפלה "תפלת ישרים" שהיו הסידורים הנפוצים ביותר בין הספרדים עד לפני כעשרים שנה, נוסח חתימת הברכה הוא "שובר אויבים ומכניע מינים".

והרב הלל שהכריע שצריך לומר זדים, נשאל מדוע בסידורו הדפיס מינים, וענה: "לא כל מה שנכון ומובא בקדמונים מותר לנו לשנות מהמקובל בכל תפוצות ישראל ע"פ חכמים".

 

[משיב כהלכה]

גם ראינו אינה ראיה שכולם נהגו כן.
עכ"פ יש ליזהר לא לאכול הרבה מזונות משום שיש לאכול את הלחם בתיאבון, ויש ע"ז במגן אברהם וכו'.

לאן נסעת, מזונות מאן דכר שמיה.

טועמים פחות מכזית, בשביל הברכה.

 

[רק תורה]

בסידורי התפלה "תפלת ישרים" שהיו הסידורים הנפוצים ביותר בין הספרדים עד לפני כעשרים שנה, נוסח חתימת הברכה הוא "שובר אויבים ומכניע מינים".

והרב הלל שהכריע שצריך לומר זדים, נשאל מדוע בסידורו הדפיס מינים, וענה: "לא כל מה שנכון ומובא בקדמונים מותר לנו לשנות מהמקובל בכל תפוצות ישראל ע"פ חכמים".

אבל צריך לציין שהנוסח בכל הסידורים לפי החיד"א הוא זדים, ואח"כ הוא הוסיפו גם מינים. איני יודע אם נכון היה בסידורי מרוקו להשמיט את עיקר נוסח הספרדים.

 

[משיב כהלכה]

כך נהגו כל הספרדים למעט בא"י ואולי סביבותיה. אגב, בס"ת דעץ חיים - בו נהגו כל הספרדים למעט הנ"ל - זה כמעט לא אפשרי להוליך פתוח.

ראיתי שנהגו כך באיזה בית כנסת שלא היו רואים את הס"ת מהתיבה, ולכן הוליכוהו פתוח, ומזה השתבש. וכיום מקפידים על זה כתורה מסיני.

 

[רק תורה]

לאן נסעת, מזונות מאן דכר שמיה.

טועמים פחות מכזית, בשביל הברכה.

זה לא אני זה כבר גדולי הראשונים שציינו ליזהר בזה - אף שנהגו ג"כ לטעום ברכות כדי להשלים מאה ברכות

 

[משיב כהלכה]

כ"כ רבי יוסף בן וואליד. נדמה לי שהרב משאש מחמיר בזה. (ויש בזה מחלוקת בין חכמי הספרדים - כמו שראיתי בש"ע אוצרות ספרד)

הגר"ש משאש כתב (שו"ת שמ"ש ומגן חלק ג אורח חיים סימן ס) "הילד בר מצוה מברך שהחיינו אחר שלבש טלית ותפילין, ומכוין בדעתו על הטלית ואגב גם על התפילין".

 

[רק תורה]

ראיתי שנהגו כך באיזה בית כנסת שלא היו רואים את הס"ת מהתיבה, ולכן הוליכוהו פתוח, ומזה השתבש. וכיום מקפידים על זה כתורה מסיני.

אם אינני טועה כבר מהר"י חגיז מזכיר המנהג

 

[רק תורה]

הגר"ש משאש כתב (שו"ת שמ"ש ומגן חלק ג אורח חיים סימן ס) "הילד בר מצוה מברך שהחיינו אחר שלבש טלית ותפילין, ומכוין בדעתו על הטלית ואגב גם על התפילין".

כלומר, א"א לברך שהחיינו רק התפילין, דלא כמהר"י בן וואליד זצ"ל

 

[כהן]

הרב הלל שהכריע שצריך לומר זדים, נשאל מדוע בסידורו הדפיס מינים, וענה: "לא כל מה שנכון ומובא בקדמונים מותר לנו לשנות מהמקובל בכל תפוצות ישראל ע"פ חכמים"

תשובה תמוהה עד מאוד.

כשם שלפני כ200 שנה שינו לומר ומכניע 'מינים' כנגד המקובל 'בכל תפוצות ישראל' ע"פ חכמים [במשך יותר מ1000 שנה!!!!], ולא חששו לזה כיון שבזמנו 'חשבו' שכך צריך להיות - ק"ו ובן בנו של ק"ו כיום שאנו 'יודעים בודאות' שהנוסח הוא 'זדים' - אין שום בעיה לשנות כנגד המקובל 'בטעות' בכל תפוצות ישראל ע"פ חכמים [בסה"כ לפני כ200 שנה].

 

[החש בראשו]

ג. חותמים "ומכניע מינים" ולא "זדים".

ממש לא כולם, ואדרבה הרוב נהגו לומר זדים. והכרעתו של הרב מאיר עטייה ז״ל משונה [והוא עצמו מודה שהרוב היו חותמים זדים ראה בספרו].
יותר משונה שבכל הראשונים הנוסח ״זדים״, ובכל זאת הכריע ״מינים״.

ה. בנשיאת כפיים הכהנים מתחילים לומר יברכך ואח"כ מקרא אותם הש"ץ מילה במילה.

כשיטת מר״ן ז״ל. והייתי בבית הכנסת מרוקאי כאן בעיר הקודש שנהגו לא כן, ותמהתי בפני הגבאים מדוע לא נוהגים כן, אך לא ידעו מה להשיב לי!

ז. אומרים "אמת תורתנו הקדושה" אחר הקריאה בתורה לפני ברכה אחרונה.

ואף מרן הגרע״י זצ״ל כותב שמותר ואין למחות, רק מהיות טוב בעלמא [ואם כן כבר עדיף להמשיך את המנהג].

יח. אומרים "נחם" בתשעה באב רק במנחה, וחותמים "מנחם ציון ובונה ירושלים".

ואף בירושלים ראיתי עתה שנוהגים רק במנחה, ולא כמנהג הנפוץ בירושלים.

יט. מקפלים את הטלית בשבת כסדר קיפולה הראשון (הגר"ע יוסף כתב רק שאין למחות בידם, שיש להם על מי לסמוך).

וכן פסק באול״צ.

ד. מברכים אחר הקידוש לפני ברכת המוציא, את כל הברכות, בשמים, סלטים ודגים, וטועמים משהו.

גם סמך גדול לזה בהלכה כיון שזה מגרר. במיוחד שמשלימים בזה מאה ברכות.

 

[משיב כהלכה]

ממש לא כולם, ואדרבה הרוב נהגו לומר זדים

ברוב הסידורים המרוקאים מופיע מינים. גם בדרכי אבות, גם באבותינו, גם בסידור החודש.

הציבור נמשך אחר הסידורים, באיזה סידור מרוקאי מופיע זדים?

 

[משיב כהלכה]

ואף בירושלים ראיתי עתה שנוהגים רק במנחה, ולא כמנהג הנפוץ בירושלים.

מחזירים עטרה ליושנה בכל הארץ, זה כולל את ירושלים...

דא עקא שבעל המאה הוא בעל הדעה, ולחסידי הגר"ע יש תקציבי עתק (רק השבוע עבר חוק בכנסת להנצחת זכרו של הגר"ע יוסף זצ"ל, מה שיפנה כספים לעוד ועוד תעמולה ללכת אך ורק לפי פסקיו).

 

[החש בראשו]

ברוב הסידורים המרוקאים מופיע מינים. גם בדרכי אבות, גם באבותינו, גם בסידור החודש.

הציבור נמשך אחר הסידורים, באיזה סידור מרוקאי מופיע זדים?

תפילת החודש ובית עובד (ורק הביאו בסוגריים מינים שזו דעת החיד״א). ואף בספר משולחן אבותינו מעיד שכן נהגו רובם לחתום.
רק עתה השתנה. וזאת לא מובן לי. ראה בספר משולחן אבותינו מה שביאר שזה בגלל הפתיחה, אבל עדיין זה לא מספיק לשנות מנהג וכל שכן מסורת עתיקה. וראיתי מה שכתב בספר דש״ו וגם איתו אינני מסכים. גם לא ברור לי מניין לקח שנהגו לחתום מינים שזה ממש לא נכון.
יותר מוזר שהסידור ״תפילת החודש״ החדש השמיטו ״זדים״.
ורק זאת אומר שמי שבודק את העניין לעומקו זה ברור שכך הייתה הנוסחה.
ואגב הנוסחה האמתית לפני הצנזורה היא ״ולמשומדים אל תהי תקוה וכל הזדים כרגע יאבדו וכל אויבנו וכל שונאינו מהרה יכרתו ומלכות זדון מהרה תעקר ותשבר ותכלה ותכניע במהרה בימינו ברוך אתה ה׳ שובר אויבים ומכניע זדים״.

מחזירים עטרה ליושנה בכל הארץ, זה כולל את ירושלים...

דא עקא שבעל המאה הוא בעל הדעה, ולחסידי הגר"ע יש תקציבי עתק (רק השבוע עבר חוק בכנסת להנצחת זכרו של הגר"ע יוסף זצ"ל, מה שיפנה כספים לעוד ועוד תעמולה ללכת אך ורק לפי פסקיו).

גם הגרב״צ כותב שכן הוא מנהג ירושלים, אבל לדעתו בני מרוקו בבית כנסת שלהם יכולים להמשיך מנהגם ואולי אף מרן זצ״ל יודה כאן כיון שאין זה סתירה לדין השו״ע.

 

[החש בראשו]

עתה ראיתי שכבר התכתבת לפניי בעניין, הייתי צריך לכתוב בלת״ק. זה ברור שהחיד״א הוא זה שהכניס, וגם אין ספק מוציא מידי וודאי, אין בבלי ספק מוציא מידי ירושלמי וודאי.

 

[אור תורה]

לא ראיתי כל מה שכתבו מתחילת האשכול הזה.

אך עיין למרן הראשל"צ הגרש"מ עמר שליט"א בשו"ת שמע שלמה ח"י הנד"מ סימן כב בענין מנהגי מרוקו, על ברכת ההלל בר"ח ועוד ומה שהשיב וכתב בלשון חזקה להשיב על הרוצים להמשיך מנהגם בארץ ישראל. ע"ש. ותרו"צ.

 

[משיב כהלכה]

וכי "לשון חזקה" מכריעה להלכה?

עיין למרן הגאון רבי אליהו אברז'ל שליט"א, ראב"ד ירושלים, בספרו שו"ת דברות אליהו חלק ז:

"הנה מודע לבינה שמאז עלות נר המערב הגאון הגדול מרנא ורבנא המאור הגדול צדיק יסוד עולם חסידא קדישא הרב שלום משאש זצ"ל, הרב הראשי וראב"ד דעיר הקודש ירושלים ת"ו... היה אומר שאין לבטל שום מנהג, ולא טובים אנו מאבותינו, וכל גדולי מרוקו לדורותיהם זה מאות בשנים, אף אחד לא הרהר לבטל שום מנהג, וק"ו אנן יתמי דיתמי, דאין לנו רשות לבטלם ולא לשמוע לשום חכם בזה, יהיה אשר יהיה".

"וכדברים האלה כתב הגאון המפורסם ראב"ד לעדת המערבים, הרב אליעזר בן טובו זצ"ל, בספרו פקודת אלעזר (או"ח סי' קל"ג) וזה לשונו, דאין לנו לשנות המנהגים שנהגו אבותינו הקדושים חסידים ואנשי מעשה, ועל כיוצא בזה אמרו הנח להם לישראל, אם אינם נביאים וכו', ואפילו סתם מנהג אין שומעים לו (לבטלו) ואין לחלק בין מנהג למנהג כו', ואפילו יהיה ספק בדין, כיון שכבר נהגו ונעשה ברבים, אין בידינו לבטל המנהג".

"ועיין עוד לגאון שו"ת קרית חנה דוד (חלק א' יו"ד סי' י"א) וזה לשונו, ומכאן תוכחה מגולה שלא יקל אדם במנהג שנהגו בית ישראל, הגם שיראה לו שאין באותו מנהג שום טעם, יאחז במעשה אבותיו, ולא יהיה חכם בעיניו, שאם הוא נראה ריק הוא מכם, ובוודאי כי לא לחינם הוקבעו, כי הראשונים היו בקיאים בכל דבר, צופים אמרום ויסדום ביסוד מוסד".

"עיין בשו"ת לב חיים להגר"ח פלאג'י (ח"ב סי' ט') וזה לשונו.. לא לעבדים ולשפחות נמכרנו ליטוש תורת אמנו, ולערבב ולבלבל סדר תפילתנו שנתגדלנו עליו מנעורינו עד עתה, או כדי לשנות מנהג הקדמונים אשר נחלו לנו זקנינו וחכמינו, כי ידוע לכל יודעי דת ודין כי לכל מנהג [=נוסח] מלאך ממונה וחלון ברקיע לקבל תפילות, וכל המשנה ממנהג אבותיו ומסבב נחלה ממטה למטה אחר, יורד מטה מטה, עד שאמרו כל המשנה ידו על התחתונה ועובר על לא תיטוש... ולא רק בנוסח התפילות עצמן נאמר אלא בשינוי איזה מנהג שיהיה, אפילו מכוער הרבה משל הקדמונים. עושה חדשות בעל מלחמות".

"ובשו"ת בית יהודה (עייאש, ח"א סי' ס') כתב וזה לשונו, ולא ראינו ולא שמענו מי שפוצה פה ואפילו לחשוב שום מחשבה לשנות שום מנהג מהמנהגים הקבועים, דכל דבר ודבר יושב על עיקרו ויסודו יתד שלא תמוט, וכל המשנה ידו על התחתונה... וזאת תורת האדם השלם לאחוז במעשה האבות ולא יטה ימין ושמאל, ולכן כל מורה צדק סמך ידו בחזקה לחזק במסמרים מנהג מי שקדמו, ובדרך זו אנו דורכין מעתה ועד עולם".

"וכן דעת הגאון רבי רפאל ברוך טולידנו זצ"ל ראב"ד מקנס, והגאון האדמו"ר ראב"ד תפיללת ואגפיה, הגאון רבי ישראל אבוחצירא זצ"ל, שנזפו במי שלא שמר על מנהגי אבותיו, כגון מי שלא ענה ברוך הוא וברוך שמו על ברכה שהוא יוצא בה ידי חובה, או שהניח תפילין בתשעה באב בבוקר, בניגוד למנהג ולדברי מרן בשו"ע".

"ותימה גדולה דראינו אפילו באתרא דמרן בעיר צפת דנהגו בהרבה הלכות דלא כפסק בשו"ע, עיין ויקרא אברהם קונטרס מקום שנהגו (אות ג') ובשו"ת מנחת שלום (חלק ז' סי' ב') שמנה מעלה ממאה דברים בארבעת חלקי השו"ע דנהגו דלא כמרן השו"ע, אלא ודאי דבמקום מנהג, המנהג במקומו קיים, ולא לבטלו, שכן הוא דעת מרן כפי דאמרינן, במקום שיש מנהג ישארו במנהגם".

"ומעתה כמה תוכחת מגולה לחדשים מקרוב באו ובמצח נחושה ופני אבותיהם וזקניהם ירהבו וילבינו, לפגוע בגדולי תורה אשר הנהיגו ונהגו כן את עדתם מימי קדם, ונוטשים תורת אמם ומבזים כבודה, ולא עוד אלא יש כאלו שעשו סידורי תפילה ומחקו והוסיפו וחסרו כפי ראות עיניהם, כאילו הם אנשי כנסת הגדולה, דבר אשר לא יעשה, ואין זה אלא רמות רוחא לשנות את המקובל מדורי דורות מסברות מדומות, מי נתן רשות לאנשים כאלו להעיז ולשלוח יד, ובמיוחד בנוסח התפילה וברכותיה, שכן דרכם של המתחדשים שהעיזו לשלוח יד בנוסח רחמנא ליצלן, שרצו להיות מדקדקים וחכמים יותר מקודמיהם".

"אשר על כן, כל עדה תמשיך במנהגיה ולא לשנות מאומה, דהמשנה ידו על התחתונה, וכבר אמרו פוק חזי מאי עמא דבר (ברכות מ"ה), ובגמ' פסחים (ס"ו) הנח להם לישראל, אם אינם נביאים בני נביאים הם... המורם מכל האמור דאסור לבטל שום מנהג בעם ישראל, וקל וחומר נוסחי התפילה, שהיום יבטל מנהג אחד ולמחר יבוא לבטל עיקר התורה ותשתכח תורה מישראל".

 

[משיב כהלכה]

יותר מוזר שהסידור ״תפילת החודש״ החדש השמיטו ״זדים״

דהיינו שאין כיום סידור מרוקאי הגורס זדים?

 

[החש בראשו]

דהיינו שאין כיום סידור מרוקאי הגורס זדים?

כן. רק בסוגריים.

 

[משיב כהלכה]

זהו מחזה אבסורדי ולא הגיוני; רוב מרוקו לא גרסו כך, וכיום כל הסידורים המרוקאים גורסים כך.

ובפרט "אבותינו" ששינה מהמנהג לומר "דעה בינה והשכל" וכתב "חכמה בינה ודעת", וכאן גרס מינים ולא זדים.

 

[משיב כהלכה]

יותר משונה שבכל הראשונים הנוסח ״זדים״, ובכל זאת הכריע ״מינים״.

עיין במצ"ב.

 

[אור תורה]

'ויעתק משם' זה ספר של מחבר א' או קובץ של מאמרים של ת"ח?

 

[החש בראשו]

זהו מחזה אבסורדי ולא הגיוני; רוב מרוקו לא גרסו כך, וכיום כל הסידורים המרוקאים גורסים כך.

ובפרט "אבותינו" ששינה מהמנהג לומר "דעה בינה והשכל" וכתב "חכמה בינה ודעת", וכאן גרס מינים ולא זדים.

מה אתה בא לומר? לא הבנתי.
הרב מאיר עטייה מעיד שכן נהגו רובם לומר זדים, וגם כך מסתבר הואיל והיא הגירסה הפשוטה בסידורים ורק מינים בסוגריים ע״פ החיד״א, וגם אם נתפשט בחלק מהמקומות לחתום מינים ברור שזה ע״פ הכרעת החיד״א ותו לא.
הרב מאיר עטייה לדעתי נמשך קצת אחר המקובלים במכנס. אבל המדהים כאן שזה הירושלמי כל הראשונים (שלפנינו) וגם האריז״ל עצמו, אין ראשון אחד! שאומר להדיא מינים! ובכל זאת יש ששינו ע״פ הרכעת מרן החיד״א ז״ל, וזה תימה.
קראתי חלק מהקונטרס שהבאת ולדעתי פשוט לא משכנע, אנו לא חסידים! וגם אם החיד״א ידע מכל הני רבוובתא שאמרו זדים ובכל זאת פסק מינים, אנו לא יכולים לפסוק כן, כשלפי הכללים הפשוטים יש לנו ללכת אחר הירושלמי והראשונים כשבתלמוד בבלי אין הוכחה להיפך.
גם במרוקו יש דברים שהשתנו במאה מאתיים שנים אחרונות, לדוגמה לומר מזמור לדוד ביראו עיננו שזה מלפני מאה שנה ע״פ פוסק שאיני זוכר כעת שמו. ולכן גם אם יש מקומות שנהגו מינים ברור שזה משהו לא קדום.

 

[רק תורה]

גם במרוקו יש דברים שהשתנו במאה מאתיים שנים אחרונות לדוגמה לומר מזמור לדוד ביראו עיננו שזה מלפני מאה שנה ע״פ פוסק שאיני זוכר כעת שמו. ולכן גם אם יש מקומות שנהגו מינים ברור שזה משהו לא קדום.

מזמור לדוד ביראו עינינו נזכר כבר על ידי רבי כליפא בן מלכא לפני כ-300 שנה כמנהג פשוט בכל המקומות. לא אתפלא אם המנהג מאוד קדום. אגב הוא מאוד מסתבר, משום שיש שם אזכרות כנגד ברכות העמידה. הגמרא במגילה אומרת שתיקנו י"ח ברכות כנגד י"ח אזכרות שבמזמור לדוד, כך שקצת תימה שתיקנו י"ח אזכרות כנגד י"ח ברכות ולא בחרו במזמור שהגמרא אומרת שע"פ תיקנו תפילת העמידה.

 

[רק תורה]

הרב מאיר עטייה לדעתי נמשך קצת אחר המקובלים במכנס. אבל המדהים כאן שזה הירושלמי כל הראשונים (שלפנינו) וגם האריז״ל עצמו, אין ראשון אחד! שאומר להדיא מינים! ובכל זאת יש ששינו ע״פ הרכעת מרן החיד״א ז״ל, וזה תימה.

אין שום תימה. אנשים פעם לא ישבו עם אוצר החכמה או מחשב ופלפלו שעות על איזה חידוש של אחד מהגדולים ובדקו מה הרב עובדיה שעדיין לא נולד סבר באותו נושא ואף הפיצו את דעתם בפורומים שונים...
החיד"א אמר - סמכו עליו הרוב. כך השתנו הנוסחאות מדור לדור ובעיקר בדורות האחרונים על ידי הפצת סידורי ע"מ.

 

[משיב כהלכה]

'ויעתק משם' זה ספר של מחבר א' או קובץ של מאמרים של ת"ח?

לא יודע, מצאתי.