מנהגים שהתחדשו אחרי מרן - דעת היביע אומר בזה

[כאחד העם]

עוד שני מקומות דאזלינן דלא כשו"ע

א. שו"ע סי' ד סעיף כג- דס"ל שיכול לברך ברכות השחר לפני נט"י

ואילו אנן אזלינן בתר האר"י שאין לברך בלא נט"י דשחרית וכן פסקו הרבה מן האחרונים כמובא בכף החיים שם.

ב. שו"ע סי' ח סעיף יא- דעיקר מצוות טלית היא על הבגדים
ואילו אנן נהגינן כהאר"י שתהיה תחת הלבוש

[ואין כוונתי לחוטי הציצית דבזה נראה מן האר"י דכן צריך שיראו בחוץ וכהמ"א וכן כף החיים, אלא כוונתי על בגד הציצית שנוהגים כהאר"י לשים תחת הבגדים]

 

[אור יעקב]

ומה ליביע אומר להסתמך על איזה חכם אשכנזי שמעולם לא הלכנו על פיו ולא נסמכנו אדבריו , מול מרן החיד"א???

הוא לא "נסמך" עליו.
כי להלכה שניהם שווים.

פשוא מרן החיד"א ודעימיה קיימו את הברכה מטעם זה שאם מרן היה רואה את דברי האר"י היה חוזר בו.

ומרן הגרע"י זצוק"ל קצת פקפק בזה ולכן נסמך על "המנהג" לברך. (ואולי צירף את הנ"ל למרות שזה מנהג מאוחר)

 

[כאחד העם]

ומרן הגרע"י זצוק"ל קצת פקפק בזה ולכן נסמך על "המנהג" לברך.

אבל היא גופא קשיא
כי הסבה שכך המנהג הוא בגלל דברי החיד"א שאזלינן בתר האר"י

זה לא שני דברים - המנהג הוא בגלל דברי האר"י

 

[אלישמע]

הוא לא "נסמך" עליו.
כי להלכה שניהם שווים.

פשוא מרן החיד"א ודעימיה קיימו את הברכה מטעם זה שאם מרן היה רואה את דברי האר"י היה חוזר בו.

ומרן הגרע"י זצוק"ל קצת פקפק בזה ולכן נסמך על "המנהג" לברך. (ואולי צירף את הנ"ל למרות שזה מנהג מאוחר)

לא הבנתי מאיפה זה מתחיל ?
מרן הורה שלא לברך ושזו ברכה לבטלה.
יש צד שאולי מרן חזר בו בגלל האר"י (כדברי בעל העדות), ויש צד שאילו מרן היה יודע את האר"י היה חוזר בו (כדברי החיד"א).
מרן הרב עובדיה סובר שא"א לברך בגלל האר"י ומרן לא היה חוזר בו, אז ממילא הוא גם צריך לטעון באותה מידה שמרן לא חזר בו, (כי הסיבה היתה האר"י, וזו לא סיבה לדעתו).
עכשיו לפנינו מנהג בטעות שכן מברכים (כך או כך, בגלל האר"י).
על מה הסתמך מרן הרב עובדיה, כשהורה להמשיך ולברך ?
וחמור מכך, לכל הפחות יהא זה כשאר סב"ל שלא מברכים (אפי' נגד מרן) ?

 

[כאחד העם]

עוד מקום שהמנהג כהרמ"א נגד השו"ע

גבי מתי מברכים "על נט"י" בנטילה שלפני הסעודה

דלשו"ע קנ"ח סעיף יא - או קודם הנטילה , או קודם מים שניים [ע"פ המנהג שמביא שם]

ואילו אנן נוהגים כהרמ"א קודם הניגוב - וכדכתב כף החיים שם שהמנהג כהרמ"א

 

[שמעון טרבלסי]

מרן כותב: אחרי שהניח כאן, ימשוך את הרצועה עד האצבע, ויניח תפילין של ראש, ואחר כך יסובב שבעה. עשה לי ככה: 'מאיפה זה בא?'.

נשמע למישהו הגיוני שהרב עובדיה לא ידע שו"ע?

 

[אלישמע]

נשמע למישהו הגיוני שהרב עובדיה לא ידע שו"ע?

או לא זכר באותו רגע,
או המספר לא זכר באותו רגע מה בדיוק אירע.

 

[ידידיה]

אין קשר לזוכר או לא זוכר יודע או לא יודע.
העיר לו שהוא לא מקיים את מה שהוא טוען.

 

[אלישמע]

אין קשר לזוכר או לא זוכר יודע או לא יודע.
העיר לו שהוא לא מקיים את מה שהוא טוען.

נכון, אבל המספר אומר (כך לפי הכתוב) שכשאמר לרב עובדיה שזה שו"ע, הוא שאל אותו, מאיפה זה בא ?
ואז הראה לו שו"ע.
וזה הוקשה ל- @שמעון טרבלסי שהרב עובדיה לא ידע שו"ע.

 

[אור יעקב]

אבל היא גופא קשיא
כי הסבה שכך המנהג הוא בגלל דברי החיד"א שאזלינן בתר האר"י

זה לא שני דברים - המנהג הוא בגלל דברי האר"י

האר"י לא "חידש" לברך ברכה זו.
היא הובאה כבר בכמה וכמה ראשונים.

זה שיכול להיות שהמנהג נתפשט בגלל דבריו (מה שלא בטוח) זה לא אומר שהולכים אחרי דברי האר"י אלא אחרי המנהג.

(לדוגמא אם המנהג בהלכה מסויימת כדעת מיעוט ראשונים,זה לא אומר שאנחנו הולכים "אחריהם" אלא אחרי המנהג)

עכשיו לפנינו מנהג בטעות שכן מברכים (כך או כך, בגלל האר"י).
על מה הסתמך מרן הרב עובדיה, כשהורה להמשיך ולברך ?
וחמור מכך, לכל הפחות יהא זה כשאר סב"ל שלא מברכים (אפי' נגד מרן) ?

זה לא נקרא "מנהג בטעות" שיש כמה וכמה ראשונים הסוברים כן וכ"פ הרמ"א.
והסתמך על "המנהג" כמו שכתבתי.

 

[אור יעקב]

(נראה לי מיצינו את הצדדים והטענות ואין לאיפה להתקדם - ובלנ"ד יותר מאוחר אעבור על הדברים האחרים ששלח הרב @כאחד העם)

 

[אור יעקב]

עוד שני מקומות דאזלינן דלא כשו"ע

א. שו"ע סי' ד סעיף כג- דס"ל שיכול לברך ברכות השחר לפני נט"י

ואילו אנן אזלינן בתר האר"י שאין לברך בלא נט"י דשחרית וכן פסקו הרבה מן האחרונים כמובא בכף החיים שם

מחמירים לכתחילה בגלל דברי הזוהר.
ואה"נ במקום צורך יש להקל כדעת מרן השו"ע ורוב הראשונים. (אור לציון, ילקו"י, ה"ב)

ב. שו"ע סי' ח סעיף יא- דעיקר מצוות טלית היא על הבגדים
ואילו אנן נהגינן כהאר"י שתהיה תחת הלבוש

פה שייכים הדברים של הרב יהודה ברכה שליט"א.
ובפרט מה לפי מה שהבאתי לעיל דברי הרב דוד יוסף שליט"א.

 

[אלישמע]

האר"י לא "חידש" לברך ברכה זו.
היא הובאה כבר בכמה וכמה ראשונים.

ומרן פסק דלא כאותם ראשונים.

זה שיכול להיות שהמנהג נתפשט בגלל דבריו (א. מה שלא בטוח) ב. זה לא אומר שהולכים אחרי דברי האר"י ג. אלא אחרי המנהג.

א. זה מה שכתבו כל אלו שהורו לשוב ולברך.
ב. זה מה שהסיקו כל הנ"ל.
ג. מנהג של מי ?

(לדוגמא אם המנהג בהלכה מסויימת כדעת מיעוט ראשונים,זה לא אומר שאנחנו הולכים "אחריהם" אלא אחרי המנהג)

אם נוהגים לעשות את מה שהמיעוט ראשונים אומר, אז סימן שנקטו אותם להלכה, אחרת לא היו מייצרים כזה מנהג.

זה לא נקרא "מנהג בטעות" שיש כמה וכמה ראשונים הסוברים כן וכ"פ הרמ"א.
והסתמך על "המנהג" כמו שכתבתי.

אני מסכים איתך שכל מנהג שיש אי אלו ראשונים שאומרים אותו, ורמ"א, ומנהג מאוחר דלא כמרן, הוא אינו מנהג בטעות,
ולכן אני מברך לאחר הדלקה, אבל חכם עובדיה שאומר לא כך הוא צריך ליישב, ועליו ורק עליו הקושיא.

(נראה לי מיצינו את הצדדים והטענות ואין לאיפה להתקדם - ובלנ"ד יותר מאוחר אעבור על הדברים האחרים ששלח הרב @כאחד העם)

אכן, מוצה מעל ומעבר.

 

[אסקופה הנדרסת לרגלי גדו"י]

כבוד הרב @אור יעקב
לא הבנתי, העדות היחידה שטוענת שמרן חזר בו, טוען שהוא חזר בו ע"פ הקבלה
א"כ, אם נסמכים על חזרה זו, יש לנו ללמוד מכאן שיש לסמוך על הקבלה אפי' בשאלה של ספק ברכה לבטלה

מקור השמועה (כנבה"ג סי' מ"ו הגב"י או' ה') -

 

[אור יעקב]

לא הבנתי, העדות היחידה שטוענת שמרן חזר בו, טוען שהוא חזר בו ע"פ הקבלה
א"כ, אם נסמכים על חזרה זו, יש לנו ללמוד מכאן שיש לסמוך על הקבלה אפי' בשאלה של ספק ברכה לבטלה

נכון.
וזה הסיבה שמרן הגרע"י זצוק"ל לא נסמך על זה לבד, אלא בגלל המנהג הורה לברך. (ורק הסברתי שאפי' שזה מנהג מאוחר יכול להיות שצירף דברי החיד"א ודעימיה)