מנהגים שהתחדשו אחרי מרן - דעת היביע אומר בזה

באנר תרומה
רק שהכנה"ג ביטל השמועה הזו (שמרן חזר בו) מכל וכל, וז"ל: "וגערתי בהם שלא מפני עדות המעיד ששמע ע"פ השמועה נניח מה שכתב כאן ונבוא לידי ברכה לבטלה" וכו', יעו"ש. (ולא לחינם החיד"א וכל הפוסקים תלו זה בהאר"י ולא במה שמרן חזר בו).
וחמור מכך, שהטעם שחזר בו מרן (לדברי האומר שחזר בו), הוא "על פי הקבלה". היפך משנתו של חכם עובדיה שתורה לא בשמים.
יכול להיות שהכנה"ג ביטל שמועה זאת.
אבל עדין זה "צירוף" לקיים את המנהג.
ובצירוף החיד"א ודעימיה וודאי אפשר לקיים את המנהג בשופי. (למרות שמרן הגרע"י זצוק"ל לא סבירא ליה הכי)
ולכן אין מובן הכלל שבענייני תפילה אזלינן כהאר"י. כי אם לא בשמים היא זה לא משנה אם זה נושאים אחרים אם זה תפילה.
הכוונה התפילה זה בדברים שאינם נוגעים ל"איסורים" כמו ברכה לבטלה. כנלע"ד.
וחמור מכך, שברכות זה חשש דאו' (שם ה' לבטלה)...
בברכת הנותן ליעף כח הטעם אחר כמש"כ.
זאת ועוד, זה שאמר ראשון "לא בשמים היא" לא חילק בין תפילה ואיסור והיתר...
זה שקבלנו את דברי האר"י בתפילה זה לא קשור ל"בשמים" או לא בשמים.
 
יכול להיות שהכנה"ג ביטל שמועה זאת.
אבל עדין זה "צירוף" לקיים את המנהג.
ובצירוף החיד"א ודעימיה וודאי אפשר לקיים את המנהג בשופי. (למרות שמרן הגרע"י זצוק"ל לא סבירא ליה הכי)

לא הבנתי את הצירופים המוזרים האלו.

...

זה שקבלנו את דברי האר"י בתפילה זה לא קשור ל"בשמים" או לא בשמים.

זה שאמר "לא בשמים" לא חילק, ובכלל במה "קיבלנו" את האר"י ?
 
זה שקבלנו את דברי האר"י בתפילה זה לא קשור ל"בשמים" או לא בשמים.
אם כלל דברי האר"י הם "בשמים" בגלל שלמדם מאליהו הנביא, מה לי תפילה מה לי שאר דברים??? סוף סוף למדם מאליהו.
 
לא הבנתי את הצירופים המוזרים האלו.
"צירופים מוזרים"???
יש אחרונים שאומרים שמרן חזר בו.
יש אחרונים שאומרים שאם היה רואה את דברי האר"י היה חוזר בו.

האחרונים האלה מוזרים???
אם כלל דברי האר"י הם "בשמים" בגלל שלמדם מאליהו הנביא, מה לי תפילה מה לי שאר דברים??? סוף סוף למדם מאליהו.
הכוונה היא שזה שאנו הולכים בתפילה אחרי האר"י זה לא בגלל שקיבלם מאליהו הנביא.
 
"צירופים מוזרים"???
יש אחרונים שאומרים שמרן חזר בו.
יש אחרונים שאומרים שאם היה רואה את דברי האר"י היה חוזר בו.

האחרונים האלה מוזרים???

אין אחרונים שמרן חזר בו, ישנה שמועה מוכחשת שמרן חזר בו.
(יש רק אחרון אחד מלפני 100 שנה, שכתב בשגגה שהכנה"ג כתב שמרן חזר בו, בו בזמן שבכנה"ג כתוב שלא).
האג'נדה של כל הפוסקים מאז ומעולם, היתה אחרת לחלוטין.

לא האחרונים מוזרים, הצירופים מוזרים.

ובכלל, למי אתה מצרף את כל ה"צירופים" הללו ? - ל"מנהג"? לך נא וראה מה כתבו אלו שהנהיגו אותו, ואל תמציא לנו המצאות מוזרות.


הכוונה היא שזה שאנו הולכים בתפילה אחרי האר"י זה לא בגלל שקיבלם מאליהו הנביא.

ולוואי והבנתי מה שאתה אומר, כל מנהגי האר"י בתפילה הם ע"פ דברים שמימיים בין ע"פ אליהו בין ע"פ הבנתו בספר הזהר וכו', וכולם בכלל לא בשמים היא.
 
אם כן אז למה רק בתפילה תגיד כך בכל ההלכות.
אם זה "מסטיק" בא נשחק בו כרצוננו חופשי חופשי...
אני לא נכנסתי לזה כ"כ וכל הדיון פה הוא למה מרן הגרע"י זצוק"ל הלך פה אחרי מנהג שהונהג אחרי דורו מרן.

יש לך שאלה יפה למה מרן הגרע"י זצוק"ל משחק בזה כמו מסטיק.
ע"ז אין לי תשובה עכשיו ולא נכנסתי לזה כ"כ.
ובכלל, למי אתה מצרף את כל ה"צירופים" הללו ? - ל"מנהג"? לך נא וראה מה כתבו אלו שהנהיגו אותו, ואל תמציא לנו המצאות מוזרות.
הצירופים האלה הם "הסבר" למה מרן זצוק"ל קיים את המנהג אפי' שהונהג אחרי דורו של מרן אפי' שבדרך כלל לא קיים מנהגים אלה.
 
אני לא נכנסתי לזה כ"כ וכל הדיון פה הוא למה מרן הגרע"י זצוק"ל הלך פה אחרי מנהג שהונהג אחרי דורו מרן.

יש לך שאלה יפה למה מרן הגרע"י זצוק"ל משחק בזה כמו מסטיק.
ע"ז אין לי תשובה עכשיו ולא נכנסתי לזה כ"כ.

הצירופים האלה הם "הסבר" למה מרן זצוק"ל קיים את המנהג אפי' שהונהג אחרי דורו של מרן אפי' שבדרך כלל לא קיים מנהגים אלה.

והסברים ברמה כזו נראים כסגירת עיניים ובריחה מהמציאות, ומהפחד להורות מה שמתבקש להיות ע"פ דרכו.
 
מאוד מוזר דברי היביע אומר שנסמך על "אורח נאמן"

שהיה בכלל חכם אשכנזי מלפני 100 שנה - אל מול דברי מרן החיד"א שעל פיו נוהגים הספרדים כבר 300 שנה.

בחיד"א כתוב להדיא - שהסבה שמברכים היא בגלל הוראת האר"י אע"פ שזה נגד מרן.

אמנם- הוסיף גם את דברי הכנה"ג שמרן חזר בו בסוף ימיו [מבלי להכנס אם זה נכון איל לאו] מ"מ הכניס זאת רק כסניף ונספח, וגם בלי זה כתב שם לברך נגד מרן בגלל האר"י.

ואילו הרב אורח נאמן - קודם כל בכלל לא מדבר על הספרדים, אלא כללית איך אפשר ללכת בתר מנהג נגד הלכה , וכן מביא את דברי האר"י , אך טוען שלא בשמים היא ולכן א"א ללכת אחרי זה - ורק אחרי שהביא את כנה"ג שגם מרן חזר בו על זה מסתמך.

אבל אין קשר לזה לנו הספרדים - דאנו מאות שנים אזלינן בתר דברי החיד"א שעל פיו ישק כל דבר אצל הספרדים.

ומה ליביע אומר להסתמך על איזה חכם אשכנזי שמעולם לא הלכנו על פיו ולא נסמכנו אדבריו , מול מרן החיד"א???
 
מאוד מוזר דברי היביע אומר שנסמך על "אורח נאמן"

שהיה בכלל חכם אשכנזי מלפני 100 שנה - אל מול דברי מרן החיד"א שעל פיו נוהגים הספרדים כבר 300 שנה.

הוא אשר כתבתי, יש לראות מה האג'נדה של אלו שהנהיגו זאת.


בחיד"א כתוב להדיא - שהסבה שמברכים היא בגלל הוראת האר"י אע"פ שזה נגד מרן.

וכן טען בעל העדות גופיה, וכן טען הפר"ח, וכן טענו כל הפוסקים.
 
עוד שני מקומות דאזלינן דלא כשו"ע

א. שו"ע סי' ד סעיף כג- דס"ל שיכול לברך ברכות השחר לפני נט"י

ואילו אנן אזלינן בתר האר"י שאין לברך בלא נט"י דשחרית וכן פסקו הרבה מן האחרונים כמובא בכף החיים שם.

ב. שו"ע סי' ח סעיף יא- דעיקר מצוות טלית היא על הבגדים
ואילו אנן נהגינן כהאר"י שתהיה תחת הלבוש

[ואין כוונתי לחוטי הציצית דבזה נראה מן האר"י דכן צריך שיראו בחוץ וכהמ"א וכן כף החיים, אלא כוונתי על בגד הציצית שנוהגים כהאר"י לשים תחת הבגדים]
 
ומה ליביע אומר להסתמך על איזה חכם אשכנזי שמעולם לא הלכנו על פיו ולא נסמכנו אדבריו , מול מרן החיד"א???
הוא לא "נסמך" עליו.
כי להלכה שניהם שווים.

פשוא מרן החיד"א ודעימיה קיימו את הברכה מטעם זה שאם מרן היה רואה את דברי האר"י היה חוזר בו.

ומרן הגרע"י זצוק"ל קצת פקפק בזה ולכן נסמך על "המנהג" לברך. (ואולי צירף את הנ"ל למרות שזה מנהג מאוחר)
 
הוא לא "נסמך" עליו.
כי להלכה שניהם שווים.

פשוא מרן החיד"א ודעימיה קיימו את הברכה מטעם זה שאם מרן היה רואה את דברי האר"י היה חוזר בו.

ומרן הגרע"י זצוק"ל קצת פקפק בזה ולכן נסמך על "המנהג" לברך. (ואולי צירף את הנ"ל למרות שזה מנהג מאוחר)

לא הבנתי מאיפה זה מתחיל ?
מרן הורה שלא לברך ושזו ברכה לבטלה.
יש צד שאולי מרן חזר בו בגלל האר"י (כדברי בעל העדות), ויש צד שאילו מרן היה יודע את האר"י היה חוזר בו (כדברי החיד"א).
מרן הרב עובדיה סובר שא"א לברך בגלל האר"י ומרן לא היה חוזר בו, אז ממילא הוא גם צריך לטעון באותה מידה שמרן לא חזר בו, (כי הסיבה היתה האר"י, וזו לא סיבה לדעתו).
עכשיו לפנינו מנהג בטעות שכן מברכים (כך או כך, בגלל האר"י).
על מה הסתמך מרן הרב עובדיה, כשהורה להמשיך ולברך ?
וחמור מכך, לכל הפחות יהא זה כשאר סב"ל שלא מברכים (אפי' נגד מרן) ?
 
עוד מקום שהמנהג כהרמ"א נגד השו"ע

גבי מתי מברכים "על נט"י" בנטילה שלפני הסעודה

דלשו"ע קנ"ח סעיף יא - או קודם הנטילה , או קודם מים שניים [ע"פ המנהג שמביא שם]

ואילו אנן נוהגים כהרמ"א קודם הניגוב - וכדכתב כף החיים שם שהמנהג כהרמ"א
 
אין קשר לזוכר או לא זוכר יודע או לא יודע.
העיר לו שהוא לא מקיים את מה שהוא טוען.
 
אין קשר לזוכר או לא זוכר יודע או לא יודע.
העיר לו שהוא לא מקיים את מה שהוא טוען.

נכון, אבל המספר אומר (כך לפי הכתוב) שכשאמר לרב עובדיה שזה שו"ע, הוא שאל אותו, מאיפה זה בא ?
ואז הראה לו שו"ע.
וזה הוקשה ל- @שמעון טרבלסי שהרב עובדיה לא ידע שו"ע.
 
אבל היא גופא קשיא
כי הסבה שכך המנהג הוא בגלל דברי החיד"א שאזלינן בתר האר"י

זה לא שני דברים - המנהג הוא בגלל דברי האר"י
האר"י לא "חידש" לברך ברכה זו.
היא הובאה כבר בכמה וכמה ראשונים.

זה שיכול להיות שהמנהג נתפשט בגלל דבריו (מה שלא בטוח) זה לא אומר שהולכים אחרי דברי האר"י אלא אחרי המנהג.

(לדוגמא אם המנהג בהלכה מסויימת כדעת מיעוט ראשונים,זה לא אומר שאנחנו הולכים "אחריהם" אלא אחרי המנהג)
עכשיו לפנינו מנהג בטעות שכן מברכים (כך או כך, בגלל האר"י).
על מה הסתמך מרן הרב עובדיה, כשהורה להמשיך ולברך ?
וחמור מכך, לכל הפחות יהא זה כשאר סב"ל שלא מברכים (אפי' נגד מרן) ?
זה לא נקרא "מנהג בטעות" שיש כמה וכמה ראשונים הסוברים כן וכ"פ הרמ"א.
והסתמך על "המנהג" כמו שכתבתי.
 
(נראה לי מיצינו את הצדדים והטענות ואין לאיפה להתקדם - ובלנ"ד יותר מאוחר אעבור על הדברים האחרים ששלח הרב @כאחד העם)
 
עוד שני מקומות דאזלינן דלא כשו"ע

א. שו"ע סי' ד סעיף כג- דס"ל שיכול לברך ברכות השחר לפני נט"י

ואילו אנן אזלינן בתר האר"י שאין לברך בלא נט"י דשחרית וכן פסקו הרבה מן האחרונים כמובא בכף החיים שם
מחמירים לכתחילה בגלל דברי הזוהר.
ואה"נ במקום צורך יש להקל כדעת מרן השו"ע ורוב הראשונים. (אור לציון, ילקו"י, ה"ב)
ב. שו"ע סי' ח סעיף יא- דעיקר מצוות טלית היא על הבגדים
ואילו אנן נהגינן כהאר"י שתהיה תחת הלבוש
פה שייכים הדברים של הרב יהודה ברכה שליט"א.
ובפרט מה לפי מה שהבאתי לעיל דברי הרב דוד יוסף שליט"א.
 
האר"י לא "חידש" לברך ברכה זו.
היא הובאה כבר בכמה וכמה ראשונים.

ומרן פסק דלא כאותם ראשונים.


זה שיכול להיות שהמנהג נתפשט בגלל דבריו (א. מה שלא בטוח) ב. זה לא אומר שהולכים אחרי דברי האר"י ג. אלא אחרי המנהג.

א. זה מה שכתבו כל אלו שהורו לשוב ולברך.
ב. זה מה שהסיקו כל הנ"ל.
ג. מנהג של מי ?



(לדוגמא אם המנהג בהלכה מסויימת כדעת מיעוט ראשונים,זה לא אומר שאנחנו הולכים "אחריהם" אלא אחרי המנהג)

אם נוהגים לעשות את מה שהמיעוט ראשונים אומר, אז סימן שנקטו אותם להלכה, אחרת לא היו מייצרים כזה מנהג.


זה לא נקרא "מנהג בטעות" שיש כמה וכמה ראשונים הסוברים כן וכ"פ הרמ"א.
והסתמך על "המנהג" כמו שכתבתי.

אני מסכים איתך שכל מנהג שיש אי אלו ראשונים שאומרים אותו, ורמ"א, ומנהג מאוחר דלא כמרן, הוא אינו מנהג בטעות,
ולכן אני מברך לאחר הדלקה, אבל חכם עובדיה שאומר לא כך הוא צריך ליישב, ועליו ורק עליו הקושיא.


(נראה לי מיצינו את הצדדים והטענות ואין לאיפה להתקדם - ובלנ"ד יותר מאוחר אעבור על הדברים האחרים ששלח הרב @כאחד העם)

אכן, מוצה מעל ומעבר.
 
נערך לאחרונה:
כבוד הרב @אור יעקב
לא הבנתי, העדות היחידה שטוענת שמרן חזר בו, טוען שהוא חזר בו ע"פ הקבלה
א"כ, אם נסמכים על חזרה זו, יש לנו ללמוד מכאן שיש לסמוך על הקבלה אפי' בשאלה של ספק ברכה לבטלה
מקור השמועה (כנבה"ג סי' מ"ו הגב"י או' ה') -
1755403484927.png
 
לא הבנתי, העדות היחידה שטוענת שמרן חזר בו, טוען שהוא חזר בו ע"פ הקבלה
א"כ, אם נסמכים על חזרה זו, יש לנו ללמוד מכאן שיש לסמוך על הקבלה אפי' בשאלה של ספק ברכה לבטלה
נכון.
וזה הסיבה שמרן הגרע"י זצוק"ל לא נסמך על זה לבד, אלא בגלל המנהג הורה לברך. (ורק הסברתי שאפי' שזה מנהג מאוחר יכול להיות שצירף דברי החיד"א ודעימיה)
 
ראשי תחתית