יכול להיות שהכנה"ג ביטל שמועה זאת.רק שהכנה"ג ביטל השמועה הזו (שמרן חזר בו) מכל וכל, וז"ל: "וגערתי בהם שלא מפני עדות המעיד ששמע ע"פ השמועה נניח מה שכתב כאן ונבוא לידי ברכה לבטלה" וכו', יעו"ש. (ולא לחינם החיד"א וכל הפוסקים תלו זה בהאר"י ולא במה שמרן חזר בו).
וחמור מכך, שהטעם שחזר בו מרן (לדברי האומר שחזר בו), הוא "על פי הקבלה". היפך משנתו של חכם עובדיה שתורה לא בשמים.
אבל עדין זה "צירוף" לקיים את המנהג.
ובצירוף החיד"א ודעימיה וודאי אפשר לקיים את המנהג בשופי. (למרות שמרן הגרע"י זצוק"ל לא סבירא ליה הכי)
הכוונה התפילה זה בדברים שאינם נוגעים ל"איסורים" כמו ברכה לבטלה. כנלע"ד.ולכן אין מובן הכלל שבענייני תפילה אזלינן כהאר"י. כי אם לא בשמים היא זה לא משנה אם זה נושאים אחרים אם זה תפילה.
בברכת הנותן ליעף כח הטעם אחר כמש"כ.וחמור מכך, שברכות זה חשש דאו' (שם ה' לבטלה)...
זה שקבלנו את דברי האר"י בתפילה זה לא קשור ל"בשמים" או לא בשמים.זאת ועוד, זה שאמר ראשון "לא בשמים היא" לא חילק בין תפילה ואיסור והיתר...