פלוריש (אריאל)
חבר קבוע
- הצטרף
- 31/12/24
- הודעות
- 438
יישר כח!
לא הבנתי את התירוץ שהרגוהו כי נכנס לעזרה. לא כתוב בגמרא שהוא נכנס, אולי המתין בחוץ עם שאר המנויים על הקרבן ורק אכל?
מערכה בפרשה • ה'שיעור כללי' בפרשה
- יוזם האשכול מחשבות טובות
- תאריך התחלה
לא הבנתי את התירוץ שהרגוהו כי נכנס לעזרה. לא כתוב בגמרא שהוא נכנס, אולי המתין בחוץ עם שאר המנויים על הקרבן ורק אכל?
מחשבות טובות
חבר קבוע
- הצטרף
- 27/12/24
- הודעות
- 890
אם היה כתוב בגמרא שהרגוהו על כך, היה אפשר ליישב שבין דבריו הודה על כך, אבל כיון שזה לא מוזכר בגמרא תו ממילא ליכא הכרח לכך, ולא נוכל להמציא השערה שכך היה, שהרי העיקר חסר מן הספר. וא"כ זו קושיא טובה, ואולי אחד מחו"ר הכותל דידן יישב דעתו הגאונים הנצי"ב ור"ש יודלביץ שתירצו כן.
מחשבות טובות
חבר קבוע
- הצטרף
- 27/12/24
- הודעות
- 890
השבוע הייתה אמורה לעלות מערכה בענין בן פקועה הנלמד מהכתוב 'בהמה בבהמה', אך בינותי כי לבסוף עשיתי מערכה זו על פרשת ראה, ועל כן לא נראה השתא בשבוע דא, החפץ בכל זאת במערכה זו מידי יבקשנה ויקבלנה.
מחשבות טובות
חבר קבוע
- הצטרף
- 27/12/24
- הודעות
- 890
אחר פרשת שמיני פתחה תורתנו שוב בענין יום השמיני
ובזאת מצורף מערכה בגדר ביטול עשה של מילה וחלות כרת בכל זמן שהאב אינו מל את בנו או על האיש עצמו שלא נימול
ומסתעף להרבה נפ"מ ועוד כמה נידונים מעניינים לטובת המעיינים
ובזאת מצורף מערכה בגדר ביטול עשה של מילה וחלות כרת בכל זמן שהאב אינו מל את בנו או על האיש עצמו שלא נימול
ומסתעף להרבה נפ"מ ועוד כמה נידונים מעניינים לטובת המעיינים
כהנא דמסייע
חבר בכיר
- הצטרף
- 27/3/25
- הודעות
- 2,732
יש''כ.
אם כרת זה מיתה בידי שמים, וזה חיוב על האבא מבואר האי מעשה דמרע''ה:
ספר שמות פרק ד (כד) וַיְהִי בַדֶּרֶךְ בַּמָּלוֹן וַיִּפְגְּשֵׁהוּ יְדֹוָד וַיְבַקֵּשׁ הֲמִיתוֹ: (כה) וַתִּקַּח צִפֹּרָה צֹר וַתִּכְרֹת אֶת עָרְלַת בְּנָהּ וַתַּגַּע לְרַגְלָיו וַתֹּאמֶר כִּי חֲתַן דָּמִים אַתָּה לִי: (כו) וַיִּרֶף מִמֶּנּוּ אָז אָמְרָה חֲתַן דָּמִים לַמּוּלֹת:
מחשבות טובות
חבר קבוע
- הצטרף
- 27/12/24
- הודעות
- 890
זאת תורת האדם, אחר שחיטה מה לך נרדם, קום כסה את הדם
יפלפל בקשר בין הך מצוותה, לאיסור אכילת דם וחיוב שחיטה, ויפלפל מהו כששבה והתגלתה
בגדר החיוב על השוחט ושאר אנשים, והחוטף מצוה אשר בעשרה זהובים אותו עונשים, ועוד כמה מילי אשר זה לזה מקישים
יפלפל בקשר בין הך מצוותה, לאיסור אכילת דם וחיוב שחיטה, ויפלפל מהו כששבה והתגלתה
בגדר החיוב על השוחט ושאר אנשים, והחוטף מצוה אשר בעשרה זהובים אותו עונשים, ועוד כמה מילי אשר זה לזה מקישים
מחשבות טובות
חבר קבוע
- הצטרף
- 27/12/24
- הודעות
- 890
קבצים מצורפים
מחשבות טובות
חבר קבוע
- הצטרף
- 27/12/24
- הודעות
- 890
מחשבות טובות
חבר קבוע
- הצטרף
- 27/12/24
- הודעות
- 890
כמו כן בסוף הגיליון מופיע תקציר המערכה של שנה שעברה, אני מצרף כאן לתועלת אנ"ש
בירור גדר ואופן איסור העברה למולך
כתיב (ויקרא יח כא) "וּמִזַּרְעֲךָ לֹא תִתֵּן לְהַעֲבִיר לַמֹּלֶךְ", ומבואר במשנה (סנהדרין סד.) שהחיוב באיסור מולך כשמוסר זרעו ומעבירנו באש.רוב הראשונים נקטו שהנעבר אינו נשרף ומת בהעברה זו, וראיתם ממה שהוצרכה הגמרא (שם:) לפטור המעביר את עצמו ואילו היה מת לא שייך לחייבו, אולם הרמב"ן כתב שנראה מדברי הנביא יחזקאל שהבן נהיה למאכולת האש בהעברה זו, וליישב ראית הראשונים ממעביר עצמו כתב שחייב משעה ראשונה שמשלה בו האש, ויש להסתפק בכוונתו האם כל שדעתו למות חייב אפילו אם לבסוף לא מת או שכוונתו דנפ"מ שבינתיים עד שהוא מת הרי הוא מחוייב מיתה, וצ"ע. והרדב"ז תירץ שבגמרא באו לפוטרו מדיני שמיים.
מחלוקת נוספת, שלדעת רש"י עבודתה במסירת בנו לכומרים והם מעבירים אותו בין שתי מדורות האש. והרמב"ן פליג שאי אפשר לחייבו על עבודת אחרים אלא מדובר שהאב בעצמו מעבירו. ובדעת רש"י צ"ל שעצם המסירה לכומרי המולך זה גופא מעשה האיסור.
בגמרא נחלקו האם מולך בכלל עבודה זרה או הוא איסור נפרד. ופירש רש"י דנפקא מינה לתרי צדדי, אם זבח וקיטר לפניו, אי נמי העביר מזרעו לשאר עבודה זרה ואין דרכה בכך. אמנם לקמן (עד.) מבואר בגמרא וברש"י שמהפסוק כאן שנאמר במולך למדים לכל עבודה זרה שניתן להצילו בנפשו, הרי לנו שהמולך הוא עבודה זרה. והמפרשים נחלקו ביישוב הסתירה הזו, ואכמ"ל.
טעם הפטור של המעביר כל בניו למולך
הדין הוא שאם העביר כל זרעו, פטור. בגמרא (סד:) למדו זאת ממה שנאמר כאן [באזהרה] "מִזַּרְעֲךָ" ולא כל זרעך. אך הרמב"ם (פ"ו מע"ז ה"ד) כתב שהמקור לזה הוא ממה שנאמר [בעונש] בפרשת קדושים (ויקרא כ ג) "כִּי מִזַּרְעוֹ נָתַן לַמֹּלֶךְ" מקצתו ולא כולו.עכ"פ צ"ב מדוע המעביר כל זרעו פטור, שזה לכאורה היפך ההיגיון.
יש ראשונים שכתבו שאכן דוקא לרוב חומרת העוון לא נתנה התורה אפשרות לכפרה לאותו אחד, ולשון הרשב"א בתשובה (ח"ד סי' יח) שהוא שוטה מוחלט, אכן אין כוונתו לפוטרו כדין חש"ו אלא כוונתו כאמור שהלה עושה מעשה טירוף כזה שאינו ראוי לכפרה.
מהר"ל מפראג ביאר, שהמעבירים למולך עושים כמו מצוה של תרומה ומעשר וחלה שאנו מפרישים לריבונו של עולם והם עושים זאת לעבודה זרה, וכבוד אלקות הוא שיתן לו מקצת ממה שנתן לו שבזה נראה שנתן לו כיון שנשאר לו עוד, ולכן כאשר נותן הכל הוא פטור. וכבר קדמו הרמב"ם והחינוך בזה שהכומרים השקרנים היו מבטיחים אבי הבן כי על ידי תקרובת בן זה יצליח שאר זרעו בכל אשר יפנה וכו', ולכן לפי החוק שלהם אין ליתן כל זרעו, ולפיכך כשנותן כל זרעו לא ביצע את ההקרבה כראוי ואין לחייבו.
היאך נפטר בהעברת כל זרעו כשכבר התחייב בהעברת מקצתו
הראשונים התקשו היאך נפטר בהעברת כל זרעו כשכבר התחייב בהעברת מקצתו, ושני מהלכים יש ביישוב הענין. שיטת התוס' שאכן אם העביר מקצת זרעו כבר הוא מתחייב ולא שייך להיפטר, ומה שפטור זה באופן שיש לו רק בן אחד או שהעביר כל בניו בבת אחת. והכסף משנה כתב שמעיקרא כאשר מעביר בן אחד חיובו תלוי ועומד אם לא העביר יותר חייב ואם העביר יותר נפטר מחיובו.ויש לתלות מחלוקת בטעם הדבר שמעביר כל זרעו פטור, דאי נימא דהוי גזה"כ וכדומה אזי לא מסתבר שלאחר שהתחייב נבוא ונפטור אותו, אבל אי נימא דהפטור הוא משום החומר שלו שאז לא רוצים שתהיה לו כפרה במיתת בי"ד א"כ אף שהתחייב מיתה כבר בראשון מ"מ כיון שהגדיל פשע כבר לא זכאי למיתה כאן אלא נאבד לנצח.
האחרונים הקשו על הכס"מ, הרי כשמתרין בו על העברת הראשון הוי 'התראת ספק' שמא יעביר לאחר מכן את יתר בניו וייפטר.
ולכאורה לפמשנ"ת שמחמת שהוסיף רשע בלי קץ ניטלה ממנו האפשרות לכפרה ע"י מיתה, יל"ד לומר דכהאי גוונא לא הוי התרא"ס, כיון ששורש החיוב קיים בודאי ורק שיתכן שיוסיף עליו ודו"ק. עוד תירצו בזה, דכיון שבמצב הנתון הוא אמור להתחייב ורק שיכול לעשות מעשה נוסף ולהיפטר, כהאי גוונא לא חשיב התרא"ס. וכעי"ז תירצו דאיכא חזקה או רוב שלא יעביר כל זרעו, ולכן לא חשיב התרא"ס. ושני תי' אלו תלויים בכמה סוגיות אחרות ואכמ"ל.
כהנא דמסייע
חבר בכיר
- הצטרף
- 27/3/25
- הודעות
- 2,732
אשריך ר‘ אליהו שאתה מעלה תכנים בכל תורה כולה
כל רז לא אניס לך
ואיך שאתה בענוותך מביא ממחברי הזמן וקונטרסים
דבר בשם אומרו
זכות הרבים תלוי בך
פלוריש (אריאל)
חבר קבוע
- הצטרף
- 31/12/24
- הודעות
- 438
יישר כח!
נראה לי שכדאי להבא להעלות את הכותרות בטקסט ולא בתמונה, כדי שגוגל ימצא את זה בחיפושים
מחשבות טובות
חבר קבוע
- הצטרף
- 27/12/24
- הודעות
- 890
נערך לאחרונה:
שמעון טרבלסי
חבר בכיר
- הצטרף
- 21/4/25
- הודעות
- 3,524
כאילו מכובדינו הרב @מחשבות טובות אינו ממחברי הזמן?...
כהנא דמסייע
חבר בכיר
- הצטרף
- 27/3/25
- הודעות
- 2,732
כן אבל יש מחברים שמכבדים את חבריהם ומביאים אותם
ויש שסגנונם להביא רק היסודות ודברי הגדולים המפורסמים בלבד
אפילו אם ראו מאה קונטרסים לפנ‘‘כ
וציינתי בזה את ייחודיותו שהם שנמצא בשרש הדברים
מביא את כולם
שמעון טרבלסי
חבר בכיר
- הצטרף
- 21/4/25
- הודעות
- 3,524
אבל לא נראה לי שצריך לזה ענוה מיוחדת.
זה לא הרב עובדיה שהזכיר צעירים ממנו בעשרות שנים...
כהנא דמסייע
חבר בכיר
- הצטרף
- 27/3/25
- הודעות
- 2,732
צריך יכולת וכח פרגון
שמעון טרבלסי
חבר בכיר
- הצטרף
- 21/4/25
- הודעות
- 3,524
וזה קשור בהכרח לענוה?
כהנא דמסייע
חבר בכיר
- הצטרף
- 27/3/25
- הודעות
- 2,732
יכולת פרגון אכן קשורה בענוה
בעל גאוה לא רואה את מעלותיהם של אחרים
הוא רואה רק את מעלותיו שלו
וקטין מעלות אחרים
והמפרגן בכנות זה אות למידת הענוה
כהנא דמסייע
חבר בכיר
- הצטרף
- 27/3/25
- הודעות
- 2,732
ואגב, צריך להבחין מי שלא מחדש בגוף הסוגיא, וכל כוחם בליקוט אחרונים, ועל כן אדרבא כמה שיביאו מחכמי הזמן אשתבוחי משתבוחי,
אבל מי שיש לו כח חידוש ועצמיות, בדר''כ ממעט להביא מאחרוני הזמן, ופוק חזי.
נושאים דומים:
