מרן הראש"ל הגר"ד יוסף: "הכרזתי מלחמה בשטחיות ובספרי ליקוטים"

מתוק מדבש

חבר ותיק
הצטרף
18/12/24
הודעות
809
באירוע הגמר הגדול של חידון ההלכה הערב בבנייני האומה, התכבד מרן הראשון לציון, הגאון רבי דוד יוסף, בדברי חיזוק על חשיבות לימוד ההלכה בעיון עמוק, תוך הדגשת הצורך בהכשרה מעמיקה והזהירות מפני לימוד שטחי.

הרב פתח בהצדעה לנבחנים, שלדבריו "ראויים לתואר הגאון, כל אחד", והדגיש את ערכה של התורה בימי חג החירות: "חז״ל אומרים לנו, חירות, מהי חירות? אין לך בן חורין, אלא מי שעוסק בתורה." עם זאת, הוא התמקד בשאלה כיצד יש ללמוד תורה, ובמיוחד הלכה: "כשלומדים תורה, השאלה היא גם כן, איך לומדים תורה?".


מרן הגר"ד יוסף הסביר כי לימוד הלכה דורש עיון מעמיק ולא מסתפק בבקיאות: "ללמוד הלכה אפשר ללמוד בבקיאות? אי אפשר. ללמוד הלכה צריך להיות מעיין נפלא." לדבריו, בישיבות הגדולות לומדים שנים "איך לעיין, לומדים את עומק העיון כמו שצריך, ולא לומדים סתם ספרי ליקוטים וסיכומים." רק לאחר הכשרה זו ניתן לגשת ללימוד ההלכה, שכן "דבר הלכה זה רגיש מאוד מאוד. אם אדם בטעות מביא ראיה והוא לא בודק היטב את הראיה, הוא יכול להחריב את העולם".


הראשון לציון הזהיר מפני לימוד שטחי, שמוביל לטעויות חמורות: "אם אדם מביא ראיה והוא לא יודע איך לעשות חילוקים ולהגדיר את הדברים כמו שצריך, הוא ייכשל בהלכה." הוא הדגיש כי "זו טעות לחשוב שללמוד הלכה זה יותר קל. להפך, זה הרבה יותר קשה," וציין כי לימוד זה דורש "שנים של לימוד בעיון בישיבות".

הרב שיבח את היקף לימוד ההלכה כיום, וציין כי "רק לפני שבועיים… היו כאן 1,600 אברכים שנבחנו במבחני הרבנות הראשית… 12,000 אברכים נבחנים מדי שנה." עם זאת, הוא הבחין כי מבחני הרבנות בודקים ידע, בעוד חידון ההלכה של הרב אופיר מלכה מתמקד בעומק: "המבחנים של הגאון הגדול, הרב אופיר מלכה, הם מבחנים בעומק העיון ממש".

הרב הדגיש את מחויבות בית המדרש "יחווה דעת" ללימוד מעמיק: "כשהקמתי את בית המדרש יחווה דעת… הכרזנו מלחמה נגד השטחיות. אנחנו בעד העיון." הוא שיבח את האברכים הלומדים "בקיאות מופלאה" ו"בעומק העיון," וקרא להמשיך בדרך זו: "זו חובת השעה שלנו, ללמוד ברמה גבוהה כל בן תורה שמסוגל ללמוד כמו שצריך."

בסיום, חיזק מרן הראשון לציון את הרב אופיר מלכא על תרומתו להפצת התורה: "שימשיך להחדיר, לא ללמוד בספרי ליקוטים, סיכומים, ללמוד הלכה בעיון," וברך את הקהל: "תמשיכו, תגדלו ותעלו מעלה-מעלה בתורה ויראת שמיים, ותחזיקו את עם ישראל!".
 
כבר קדמו מרן הרב עדס יהודה שליט"א במלחמת העמקות נגד השטחיות.
ושני נביאים בסגנון אחד.

אולי אפשר לומר שכבר קדמו רבי עקיבא איגר במלחמתו וכו'...

זו לא איזה המצאה של מרן הגר"ד וגם לא של מרן הגר"י עדס, ואפילו לא של הגרעק"א,

זו פשוט העמדת האמת התורנית באור הזרקורים, התווית דרך הלימוד והפסיקה כפי שהיתה בכל הדורות וכפי שצריכה להיות גם בדורנו אנו.

ואולי דווקא בדורנו אנו, שהשטחיות, במיוחד בתחומי ההלכה, פושה והורסת כל חלקה טובה!
 
ידיעה היסטורית קטנה וחשובה.
מרן רבנו הגדול הגרע"י זיע"א, תמיד חשב להוציא את חיבוריו לתועלת הכלל ומעולם לא להראות כוחו וגבורותו ביקיאותו וחריפותו.
אינני סבור שיש מישהו היום שיכול לכתוב תשובה כמו תשובות בשו"ת חזון עובדיה,
יש שם יותר עיון וכניסה לגוף הסוגיא מה שפחות מצוי ביבי"א.
כשמרן נשאל על כך למה הוריד את הרמה ביבי"א פחות מהחזו"ע, השיב:
שהייתי צעיר כתבתי מה שלמדתי, עם השנים כתבתי רק מה שהדור צריך!
[וכך היה גם בצעירותו שהיה כותב דרושים מלאי בקיאות וחריפות ואח"כ עבר למשלים פשוטים ומעשיות והסביר כנ"ל: זה מה שהדור צריך]
ללמדך איך נראה באמת מלחמה בשטחיות!!!
וזה הסיבה שספריו של מרן נמצאים בכל מקום בעולם!
והדברים נפלאים לכל מבין ובר דעת, שזכה ללקק דבש ממרן זיע"א, בעמקות תורתו האיומה!!!!
 
"רק לפני שבועיים… היו כאן 1,600 אברכים שנבחנו במבחני הרבנות הראשית… 12,000 אברכים נבחנים מדי שנה." עם זאת, הוא הבחין כי מבחני הרבנות בודקים ידע...

ההפקרות בנושא הזה רבה מאוד.

רבים מהנבחנים במבחני הרבנות לומדים מתוך חוברות וספרים,
שהם ציטוטים של מה שצריך לדעת כדי לעבור את המבחן.

במכונים שמפרסמים 'תוך X שנים תהיה...' לומדים בדרך הזו,
והם צודקים, הדרך שמובילה להצלחה גבוהה במבחנים אלו היא בצורת לימוד זו.

מי שלומד בדרך המקובלת 'סוגיא בגמ' עם טוש"ע',
יצטרך ללמוד שנים רבות מאוד כדי להגיע לשלב שבו יצליח באותם מבחנים.
 
ההפקרות בנושא הזה רבה מאוד.

בהמשך לזה.

יש כאלו ש'עוברים' את אותם מבחנים בלי שהם מסוגלים ללמוד טור ושו"ע מן המקור,
ללמוד סוגיא אחת בעיון בכלל לא נמצא בארגז הכלים שלהם.

לא רוצה לפתוח את זה יותר מידי, אך ישנם בוגרי ישיבות הסדר שלמדו ב'מסלול דיינות',
ומקבלים ציונים גבוהים יותר מכאלו שלמדו שנים רבות מאוד בכולל להוראה.

אין בכלל מה להשוות ביכולת הלימוד העיונית ביניהם,
אך המבחנים כתובים בצורה כזו שכדי להצליח בהם - צריך ללמוד בצורה שתיארתי.

כך שאם הראשל"צ כבר 'הכריז מלחמה',
הוא יכול להתחיל את השינוי במערך המבחנים ברבנות פנימה עליה הוא מופקד.
 
בהמשך לזה.

יש כאלו ש'עוברים' את אותם מבחנים בלי שהם מסוגלים ללמוד טור ושו"ע מן המקור,
ללמוד סוגיא אחת בעיון בכלל לא נמצא בארגז הכלים שלהם.

לא רוצה לפתוח את זה יותר מידי, אך ישנם בוגרי ישיבות הסדר שלמדו ב'מסלול דיינות',
ומקבלים ציונים גבוהים יותר מכאלו שלמדו שנים רבות מאוד בכולל להוראה.

אין בכלל מה להשוות ביכולת הלימוד העיונית ביניהם,
אך המבחנים כתובים בצורה כזו שכדי להצליח בהם - צריך ללמוד בצורה שתיארתי.

כך שאם הראשל"צ כבר 'הכריז מלחמה',
הוא יכול להתחיל את השינוי במערך המבחנים ברבנות פנימה עליה הוא מופקד.
מרן הגריש"א כבר ביכה את המצב מלפני שנים רבות
ובתקופה שהוא היה אחראי, הוא היה בוחן רק על הגמ',,,, והרבה היו מפחדים לבא אליו.
למעשה, כבר הגר"א בקשי דורון ניסה לשנות את המצב
אבל זה בלתי אפשרי לעשות מבחנים בעיון בכתב זה מסובך ומתקיל מכמה סיבות
לדוג'
במבחן בע"פ אם השואל לא מבין את נוסח השאלה אפשר לעזור לו ולראות מה הוא יודע
אם הוא בסוגיא או שלמד בשיטת גזור הדבק
במבחן בכתב, לפעמים אם לא קולט את הנקודה אינו יודע כלום וזה מסובך מאוד
זה לא פשוט.
לשבחו של מרן הגר"ד יאמר כי ספריו העצומים הלכה ברורה שינו את המחשבה של המוני צעירים בצורת הלימוד, והדברים ידועים.
 
יש לציין שבשנים האחרונות המבחנים ברבנות הרבה יותר הרבה קשים ממה שהיה לפני כן, יש שאלות של הבנת סוגי' לפי שיטות הראשונים, וגם שאלות ישום, שזה ממש הסגנון של השאלות של הגאון הרב אופיר שליט"א.
 
יש לציין שבשנים האחרונות המבחנים ברבנות הרבה יותר הרבה קשים ממה שהיה לפני כן, יש שאלות של הבנת סוגי' לפי שיטות הראשונים, וגם שאלות ישום, שזה ממש הסגנון של השאלות של הגאון הרב אופיר שליט"א.
ידוע שמרן הגר''י יוסף הכביד עול המבחנים בכמה תחומים.
 
יש לציין שבשנים האחרונות המבחנים ברבנות הרבה יותר הרבה קשים ממה שהיה לפני כן, יש שאלות של הבנת סוגי' לפי שיטות הראשונים, וגם שאלות ישום, שזה ממש הסגנון של השאלות של הגאון הרב אופיר שליט"א.

הונהג ע"י הרה"ר לשעבר הרב יצחק יוסף שלא נבחן לרבנות בכתב כנהוג אלא בע"פ ע"י אביו זצ"ל.
 
שזה ממש הסגנון של השאלות של הגאון הרב אופיר שליט"א
במבחנים של השנים האחרונות יש שינוי בצורת המבחנים, שמתחלק לג' חלקים, חלק העיון חלק הבקיאות וחלק היישום. כאשר חלק היישום הם שאלות מעשיות כמו השאלות של מבחן הלכה למעשה של הג"ר אופיר מלכה.

ופלא שהרשל"צ הגר"ד אמר שהמבחנים של הרבנות לא דומים למבחנים של הרב אופיר, כי באמת בשניהם יש שאלות בקיאות ובשניהם יש שאלות יישום, ואדרבה ברבנות מבקשים שהנבחן יענה מהמקורות מהגמ' והראשונים ב"י עד השו"ע ונו"כ.
 
בהמשך לזה.

יש כאלו ש'עוברים' את אותם מבחנים בלי שהם מסוגלים ללמוד טור ושו"ע מן המקור,
ללמוד סוגיא אחת בעיון בכלל לא נמצא בארגז הכלים שלהם.

לא רוצה לפתוח את זה יותר מידי, אך ישנם בוגרי ישיבות הסדר שלמדו ב'מסלול דיינות',
ומקבלים ציונים גבוהים יותר מכאלו שלמדו שנים רבות מאוד בכולל להוראה.

אין בכלל מה להשוות ביכולת הלימוד העיונית ביניהם,
אך המבחנים כתובים בצורה כזו שכדי להצליח בהם - צריך ללמוד בצורה שתיארתי.

כך שאם הראשל"צ כבר 'הכריז מלחמה',
הוא יכול להתחיל את השינוי במערך המבחנים ברבנות פנימה עליה הוא מופקד.

לפי מה שידוע לי יש בנושא הזה הרבה דיונים לשינוי המצב.

זה לא כזה פשוט כמו לנאום במעמד כלשהו.
פלא שהרשל"צ הגר"ד אמר שהמבחנים של הרבנות לא דומים למבחנים של הרב אופיר, כי באמת בשניהם יש שאלות בקיאות ובשניהם יש שאלות יישום, ואדרבה ברבנות מבקשים שהנבחן יענה מהמקורות מהגמ' והראשונים ב"י עד השו"ע ונו"כ.

אבל מה המעלה אם הנבחן כבר יודע מראש, פחות או יותר, מהם שאלות היישום שמסתבר שיישאל עליהם?
 
ראשי תחתית