משא ומתן בתורתו של מרן הראש"ל רבי דוד יוסף שליט"א

הנר המערבי

מנהל
חבר צוות
הצטרף
24/12/24
הודעות
132
1735857995401.png

בעלון של רבי דוד פר' ויגש יש לכאורה סתירה בדבריו, בתחילה כתב שאינו אוהב לשנות מנהגים ועל כן המרוקאים ימשיכו במנהגם. ומיד אח"כ אומר "ורק דבר אחד יעשו שיאמרו הריני מקבל עליי תוספת שבת". הרי חכמי מרוקו לא נהגו לומר כן, וכנראה ס"ל כהפוסקים דס"ל דשביתה ממלאכה סגי בשביל תוספת שבת וא"צ לומר בפה, וכמ"ש בחזו"ע שבת א עמ' רסו. ולמה ישנו מנהג אבותיהם. שיש להם ע"מ לסמוך.
 
"ואני [חושב] שכנראה במרוקו נהגו כך, הם היו מקדימים מאוד להתפלל,"

הוא מניח שכנראה במרוקו נהגו כך כי התפללו מוקדם, וממילא הכל בסדר.

כאן בארץ המציאות היא שקבלת שבת נאמרת לאחר השקיעה, וממילא צריך לעשות משהו בנידון.

זה לא נקרא לשנות מנהג.
 
מותר לו להמליץ למרוקאים לקבל תוספת שבת. לא צריך להיות עד כדי כך מרובע ולעשות אך ורק מה שעשו אבותיו ולא לזוז ימין ושמאל... רק בענין מוצ"ש כר"ת שזה מוציא לעז על אבותינו (בכל מקומות הספרדים) זה ענין אחר.

גם לגבי תפילין דר"ת, אבותינו במרוקו לא הניחו כפשט השו"ע שרק יר"ש ומפורסם בחסידות יניח, אבל כיום גם עמי הארץ מניחים ואין בזה יוהרא כלל, אז מדוע לא להניח?

אבותינו גם לא טבלו במקווה כל יום, אבל מי שרוצה לקבל הנהגה טובה על עצמו ולטבול - למה לא?

וכן על זה הדרך. זה לא נקרא "לשנות מנהגים".
 
מותר לו להמליץ למרוקאים לקבל תוספת שבת. לא צריך להיות עד כדי כך מרובע ולעשות אך ורק מה שעשו אבותיו ולא לזוז ימין ושמאל... רק בענין מוצ"ש כר"ת שזה מוציא לעז על אבותינו (בכל מקומות הספרדים) זה ענין אחר
אם יש פוסקים שסוברים שא"צ לקבל שבת בפה, למה להצריכם לשנות ממה שמקובל מאבותיהם שלא קיבלו שבת בפה, אלא משביתת מלאכה בלבד.
וגם צריך לדעת שרבים מהראשונים סוברים שלא מועיל קבלת שבת בפה, רק דוקא בקידוש או בתפלה, עי' בחזו"ע שם.
וא"כ אין לדבר סוף.

ומה שייך כאן זמן ר"ת. גם בהלכה ברורה פסק כהיבי"א שחומרה קדושה היא לנהוג כר"ת ולא חשש ללעז על הראשונים. ביבי"א לא פסק כר"ת רק כתב שראוי להחמיר. וגם ידועה דעתו של היבי"א שיש לשנות מנהג אם יש בו חשש, אם דברי החכם נשמעים.

ומי גילה לך רז זה, אימתי יש משום מוציא לעז והיכן לא. מה לי במצוה דאו' או במצוה דרבנן. ובודאי שא"א לומר שרבני מרוקו לא קיימו מצות תוספת שבת, בפרט למ"ד דתוס' שבת דאורי'.
 
אני לא רואה כאן התערבות גסה במנהג מרוקו. הוא אומר את דעתו שטוב לקבל תוספת שבת, ולא מכריח. איננו מגנה אף אחד, איננו משמיץ אף אחד, איננו מציג אף אחד כעם הארץ.

וגם אתה יכול לומר את דעתך שאין צריך לקבל תוספת שבת בפה, וכפי שכתבת.

למעשה בהרבה בתי כנסת מרוקאים פשט המנהג לומר "בואי כלה" מיד לאחר מנחה של ערב שבת. וזוהי תוספת נחמדה שאין בה שום הוצאת לעז (הוצאת לעז היא שאביך וסבך היו מחללי שבת). יותר מציק לי שעומדים ב"מזמור לדוד" ולא יושבים כמנהג מרוקו.
 
שמעתי שמרן ר' מאיר מזוז שליט"א הולך להפסיק את שיעורו השבועי במוצ"ש ובמקומו הראשל"צ ר' דוד יוסף שליט"א ימסור את השיעור, מישהו האם זה נכון?
 
"ואני [חושב] שכנראה במרוקו נהגו כך, הם היו מקדימים מאוד להתפלל,"
לפחות בשו"ת של רבי ישמח עובדיה ישמח לבב מופיע שהיו מתאחרים להתפלל ומבין מזה שנהגו כר"ת ומרן
ואכן כתבתי כאן במקום אחר שרבים מחכמי הספרדים בכללם מחכמי מרוקו שנהגו בעבר כר"ת ואם כבר החמירו כגאונים
1735893959510.png
 
"ולא מתפללין ערבית כי אם אחר קריאת הקורא כמעשהו בחול" - למה הכוונה?

ובהמשך: "ובמוצש"ק נהגו לאחר תפלת ערבית יותר מקריאת הקורא ומאריכין בזמרות ובפטום הקטורת עד שתחשך"

משמע ש"קריאת הקורא" הוא קודם שתחשך. ואדרבא משמע כמו הגר"ד.
 
"ולא מתפללין ערבית כי אם אחר קריאת הקורא כמעשהו בחול" - למה הכוונה?

ובהמשך: "ובמוצש"ק נהגו לאחר תפלת ערבית יותר מקריאת הקורא ומאריכין בזמרות ובפטום הקטורת עד שתחשך"

משמע ש"קריאת הקורא" הוא קודם שתחשך. ואדרבא משמע כמו הגר"ד.
קריאת הקורא היינו מואזין והיינו אחרי השקיעה ואז מקבלים שבת. מעשהו בחול אפשר שחוזר על לא מתפללים ערבית.
במוצ"ש לא מתפללים מיד אחרי קריאת הקורא אלא מאחרים אותה על מזמורים וכו' עד שתחשך.
כל התיאור הזה אמור להתאים לרבנו תם לא לגר"ד ונדמה לי שהוא מובן היטב וכנ"ל.
 
קריאת הקורא היינו מואזין והיינו אחרי השקיעה ואז מקבלים שבת. מעשהו בחול אפשר שחוזר על לא מתפללים ערבית.
במוצ"ש לא מתפללים מיד אחרי קריאת הקורא אלא מאחרים אותה על מזמורים וכו' עד שתחשך.
כל התיאור הזה אמור להתאים לרבנו תם לא לגר"ד ונדמה לי שהוא מובן היטב וכנ"ל.

לא הבנתי את דבריך,

הוא כותב שלא מתפללין ערבית עד אחר קריאת הקורא דהיינו, שקבלת שבת והמזמורים אומרים קודם לכן!

ואת תפילת ערבית עושים בשקיעה.

זה מדוייק כמו הגר"ד.
 
לא הבנתי את דבריך,

הוא כותב שלא מתפללין ערבית עד אחר קריאת הקורא דהיינו, שקבלת שבת והמזמורים אומרים קודם לכן!

ואת תפילת ערבית עושים בשקיעה.

זה מדוייק כמו הגר"ד.
שים לב למילים שלפני
ולא מקבלים שבת ולא מתפללים ערבית כי אם אחרי קריאת הקורא.
לפי הגאונים זה בין השמשות ואין טעם לקבל שבת אז.
בדיוק להיפך מדברי הגר"ד שסבור שקיבלו שבת לפני בין השמשות (קריאת הקורא).

אעתיק את כל דבריו במלואם
ישמח 1.JPGישמח 2.JPGישמח לבב.JPG
 
ראשי תחתית